בתשובה לסתם כליל נאורי, 13/02/02 13:29
מנגנוני דיכוי גלויים וסמויים 56889
כליל

לא הבנתי בדיוק למה כוונתך בנסוח "מקורות השלטון של המדיה", ואם תרצה תבהיר. אעיר שלוש הערות קצרות:

א. המדיה של המאה ה-‏18 (הדפוס נניח) אינה דומה למדיה של ימינו שמתאר בודריאר, ולכן אפשר שהיא פעלה אחרת וחוללה תהליכים היסטורים אחרים מאלו האפשריים בימינו או בעתיד הקרוב (ראה סרטי מדע בדיוני למיניהם שבהם האחיזה של המדיה בהמונים טוטלית).

ב. אפשר (שאלה לוויכוח) לראות בפעולת המדיה האלקטרונית על ההמונים בימינו צורה של מנגנון שיעבוד לא אלים. האיכרים הצרפתיים של המאה ה-‏18 מעצם היותם מנותקים מהמדיה של תקופתם (תרבות הדפוס, נניח) גם לא היו יכולים עקרונית להיות משועבדים על ידה. ואכן השליטה בהם היתה באמצעות "המנגנונים האלימים" הגלויים לעין (צבא, משטרה וכו').

ג. לא האיכרים יזמו את המהפכה הצרפתית. המהפכה התחילה עם התקוממויות אצילים, ובשלבה המכריע נעשתה מהפכה של הבורגנים שהיו מעתה ואילך המרכיב הדומיננטי במהפכה. רק בשלב מאוחר יותר, ב-‏14 ביולי, עם נפילת הבסטיליה שסימלה את התפוררות המשטר הישן, פרצו התקוממויות בהיקף גדול גם בכפר.
מנגנוני דיכוי גלויים וסמויים 56895
בהקשר זה ראוי להזכיר את מנגנון השיעבור המרכזי של המאה ה-‏18: הכנסייה. וזהו כמובן מנגנון שהמשועבדים לו היו מרצון (לכאורה) ולא מתוקף אלימות כלשהי.
הטלוויזיה היא איפוא הכנסייה של המאה העשרים, ואני לא אומר כאן שום דבר מקורי.
מנגנוני דיכוי גלויים וסמויים 56900
אני נבוך שראית לנכון להגיב בצורה כל כך מפורטת על הערת האגב שלי.

אני מסכים עם יזהר, למטה, בכיוון ההפוך: הכנסיה באותה התקופה הייתה המדיה היחידה, מקור המידע היחיד, ולכן שימש כמו המדיה היותר מפוזרת של היום.
ואיך אפשר לשכוח את השילוב המושלם של השניים, הטלאבנגליסטים.
מנגנוני דיכוי גלויים וסמויים 56911
אני לא לגמרי מסכים. שנה שעברה קראתי ספר שכרגע נשתכח ממני שמו שתיאר את התפתחות העיתונות. בראשית דרכה, בעצם לא הייתה עיתונות - היו בתי דפוס שהדפיסו כל מיני סיפורים, פעמים רבות בצורת שיר, שטענו להיות אמיתיים ו"חדשים" (newes) - חלק מהסיפורים הללו היו לא יותר מאשר בדיחות, אגדות אורבניות (אגדות אגרריות?) וסתם שטויות, חלקם היו כתבים תיאולוגיים ("חדשות אמיתיות מעולם הגהינום!" הייתה כותרת אחת שהוזכרה שם), וחלקם היו, פחות או יותר, מה שאנחנו מגדירים כיום כחדשות. השליטה על בתי הדפוס הללו הייתה בידי הזעיר-בורגנים, ובעצם, עבור תשלום, יכול היה כל אדם להדפיס לעצמו "חדשות" ולהפיץ אותם. בשלב כלשהו בתי הדפוס החלו להפיץ בעצמם את ה"חדשות", ולא אחת קרה שחדשות מוצלחות במיוחד מוחזרו במשך שנים.
אז מסתבר שבתחילת דרכה העיתונות הייתה לא כל-כך שונה מהאינטרנט בתחילת דרכו - מבוזרת לחלוטין. רק עם חלוף הזמן השתלטו גורמים כלכליים ריכוזיים יותר ויותר על מרבית המדיה, עד למצבנו כיום.

אוף. מעצבן אותי שאי אפשר להוציא היסטוריה של ההשאלות מהספריה, הייתי יכול לברר איך קראו לספר.
מנגנוני דיכוי גלויים וסמויים 56936
Factual Fictions: The Origins of the English Novel/ L. Davis.

ידעתי שיהיה לפנקס הזה שלי שימוש יום אחד.
הרב עובדיה כטלאבנגליסט 57110
הטלאבנגליסטים הם דוגמה טובה להמחיש את נקודת הראות של בודריאר: הם מייצרים הדמיה של דת, מדובר בלא יותר מאשר עוד מופע ראווה טלוויזיוני. גם הרב עובדיה יוסף בשידורי הלוויין שלו עורך הדמיה של דת והמאמינים אינם אלא קהל צופים של "טוק-שואו". מדובר במופע הפועל לפי כללי השואו הטלוויזיוני, והאמירות משולחות הרסן של הרב נועדו לשעשע, להלהיב ולגרות יצרים.

כשאמירות בוטות של הרב במופעיו הטלוויזיוניים מעוררות סערה ציבורית ממהרים הפוליטיקאים של ש"ס להסביר שבתרבות החילונית אין מבינים את הרב כהלכה. זו שטות, כמובן, שכן כל ילד יכול להבין מה אמר הרב בדיוק כשם שהוא יכול להבין את "החרצופים" או את יצפאן. טענת אנשי ש"ס שדברי הרב מוצאים מהקשרם נכונה, אולם לא במובן זה שהם מוצאים מהקשרם הדתי - אלא בכך שהם מוצאים מהקשרם כ"שואו טלוויזיוני".
מנגנוני דיכוי גלויים וסמויים 199267
שמעון היקר,
קראתי בעניין רב את הסקירה המרתקת שלך. אני לא יכול להתאפק ולהעיר הערה לשונית : מדיום היא צורת יחיד, מדיה היא צורת רבים, שהרי מדובר במילה הלטינית -medium - שצורת הרבים שלה היא media . לפיכך, אין לאמר "מדיה אלקטרונית" וכדומה. אפשר ורצוי לאמר אמצעי התקשורת האלקטרוניים וכדומה.
מנגנוני דיכוי גלויים וסמויים 199274
נתן,

הצדק, כמובן, איתך. אגב, הוא הדין באשר למושג ''סימולקרה'', שמקורו לטיני, והוא נזכר פעמים אחדות בחלקו השני של המאמר. ''סימולקרה'' היא צורת הרבים של ''סימולקרום''. גם בשימוש שעשיתי במילה זו לא הקפדתי על ההבדל בין צורת היחיד והרבים, אבל המאמר נכתב די מזמן, וכיום אני משתדל יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים