|
||||
|
||||
כמה עלה הטיל המיירט וכמה עלה הטיל המיורט? העיקר שמשקיעים במגננה |
|
||||
|
||||
להבנתי המערכת נועדה להעשיר את האפשרויות הטקטיות ולא להחליף את האסטרטגיה אשר נותרה התקפית. הראיה הברורה היא התקפות חיל האוויר שבאו בצד היירוט. החמאס עדיין שילם מחיר יקר יותר. במלחמת לבנון השנייה אפשר היה לחזות בכשל האסטרטגי של ההרתעה ההתקפית, כי בעוד חיל האוויר מיצה את אפשרויות התקיפה שלו באזורים מוגדרים, תחת המגבלה שהשיתה המדיניות שלא לתקוף אתרי תשתית ברחבי לבנון, החזבאללה ירה את כל מה שהיה לו ולכל עבר. בעימותים מוגבלים מסוג זה, נוצרת דיספרופורציה בפוטנציאל ההרס שיכולים להסב שני הצדדים. לו למשל היה אחד הטילים פוגע בבתי הזיקוק וגורם לקטסטרופה, האם זה היה משנה את הרציונלים של התקפת צה"ל בלבנון? (שהייתה כפי שהעיד אולמרט שלא למוטט את מדינת לבנון ולהשאיר לה סיכוי להתמודד מול חזבאללה) כנראה שלא. מכל מקום צריך לזכור שעלות של שעת טיסה גבוהה יותר מעלות של טיל יירוט, וכי גם להעדר מגננה יש עלות. לו היה הגראד פוגע באשקלון, כל כוחות ההצלה, הנזק הסביבתי וכל מה שסביב היה מסתכם בעלות גבוהה יותר משל טיל יירוט. |
|
||||
|
||||
אתה כותב כמו פוליטיקאי (וזו לא מחמאה) האסרטגיה כלפי רצועת עזה היא לא התקפית פעולות תגמול אינן אסטרטגיה התקפית אסרטגיה התקפית הייתה למשל פשיטות וחיסולים בכול אופן הנקודה שלי הייתה שכמו קו ברלב מדובר על בזבוז כספי ציבור החשבון הוא לא מחיר טיל יירוט בודד לעומת מחיר גראד בודד + מחיר הנזק אלא המחיר של כל המערכת כולה לעומת המחיר של אותה כמות גראדים +1 |
|
||||
|
||||
ומה גורם לך לחשוב שפשיטות וחיסולים לא מתבצעים? להבנתי, עופרת יצוקה מלמדת שהאסטרטגיה כלפי רצועת עזה הינה התקפית. בהיותי פוליטיקאי, אקבל את הדברים בתור מחמאה. אם יש לך מה להוסיף לגביי, שנשמע. אחרת אל תציק לי. |
|
||||
|
||||
השאלה אם המערכת תיצור סיטואציה דמוית MAD. לא נראה לי, לפחות בגלל הפריסה המאד מוגבלת. סביר שזה יזרז סיטואצית DAM, אל אפכם ואל חמתכם נראה לכם, למשל בשימוש בטילי נ"ט בכינון ישיר, כמו שאתמול ירו לעבר אוטובוס התלמידים. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר קצת את פרוייקט מלחמת הכוכבים של רייגן, וכל העניין הזה של מירוץ חימוש מכאן ומכאן מגביר את האסוציאציות של המלחמה הקרה. |
|
||||
|
||||
זה שהערבים לא מתלוננים על פשיטות וחיסולים ברצועת עזה גורם לי לחשוב שלא מתבצעים פשיטות וחיסולים "עופרת יצוקה" הייתה פעולת תגמול ופעולות תגמול הן לא אסטרטגיה התקפית1 וכמו פוליטיקאי התעלמת מהנקודה שלי לגבי חישוב התועלת של "כיפת ברזל" 1 ופשיטות וחיסולים זו רק דוגמא לאסטרטגיה התקפית אפשרית ולא האסטרטגיה ההתקפית היחידה |
|
||||
|
||||
למה חשובה לך מלחמת המחירים של לקראת פסח, האם מי ששילם פחות יצא גבר ומי ששילם יותר יצא פראייר והעיקר לצאת גבר? אתה הרי לא עושה את החשבון הזה עבור מתקפה אלא רק עבור מגננה. כמה עולה גיחה של מטוס קרב כדי לחסל משגר טילים? עופרת יצוקה עלתה 200 מיליון שקל ליום בהערכה זהירה, ולא הניבה פירות לא אסטרטגיים ולא טקטיים. נראה שהמטרה האסטרטגית שלך אינה קיום מדינת ישראל אלא חיסול האויבים שלה. תפיסה אמוציונלית חסרת תכלית. בניגוד לבוז שלך לאמצעי הגנה, כיפת ברזל היא נכס אסטרטגי. אם - בינתיים בתיאוריה - כל ישראל תהיה מוגנת על ידי כיפות ברזל ומעילי רוח, זהו שינוי אסטרטגי עמוק במלחמה שלנו לא רק עם החמאס אלא גם עם חיזבאללה. אני הופתעתי ושמחתי מההצלחה של כיפת ברזל, לא ציפיתי לזה. יכול להיות שהטכנולוגיה קפצה מדרגה, ואם כך זהו שינוי ממשי בפני הלחימה. הנחנו שהמלחמות הבאות יהיו מלחמות על העורף כמו מלחמת לבנון ה-2 - מסתמן שאולי לא. בכל מקרה אל תתעצב, ממילא ארצות הברית משלמת עבור הסוללות האלה, ולנו אין בעיה לקחת ממנה את הכסף. |
|
||||
|
||||
כבר לא איכפת לך מילדים רעבים וזקנות במסדרון? כל הכסף שמבוזבז על המיגננות היה יכול להיות מושקע בעובדים סוציאליים ומשכורות לרופאים . . ואין שום הבדל ברמה האסטרטגית בין "כיפת ברזל" לגיחות לחיסול משגרים כך שאני לא מבין מה את רוצה |
|
||||
|
||||
קונשטי אתה נחלש... מה פתאום הזקנה במסדרון, ואל תספר לי בובע מייסעס. אתה מבין היטב מה ההבדל בין כיפת ברזל לבין גיחות חיסול. ואיה הציניות? תרגיש טוב! |
|
||||
|
||||
ההשוואה הזאת לא ממש רלוונטית. מה שרלוונטי בבחינה הכלכלית הוא כמה עולה הטיל המיירט, וכמה עולה פגיעתו של הטיל ה(בלתי) מיורט.1 אבל השאלה האמיתית היא האם אנחנו מודדים (או צריכים למדוד) את השקעת המדינה בהגנה על תושביה רק, או בעיקר, דרך החור שבגרוש. ____ 1 להערכתי הלא מגובה במחקר העלות גבוהה מהתועלת. |
|
||||
|
||||
גם זו לא ההשוואה הנכונה ולא השאלה האמיתית ההשוואה הנכונה היא העלות הכוללת של מערכת "כיפת ברזל" (לא רק טיל בודד) פחות הנזק מפגיעת טילים1 בהשוואה לעלות של כמות הטילים הדרושה כדי להרוות את המערכת כשכל צד של ההשוואה "מנורמל" ביכולת הכלכלית של ישראל מצד אחד והחמאס מצד שני והשאלה האמיתית היא האם כיפת ברזל ואסרטגיית המגננה הן האמצעים והשיטה הכי טובה להגנה על תושבי ישראל ובשביל לענות על זה צריך לדעת מה העלות/תועלת או שאתה חושב שההשקעה בקו ברלב הייתה מוצדקת מכיוון שהיא הייתה השקעה בהגנה ? . . 1ולצורך הדיון נניח שמדובר במערכת מושלמת שתמיד פוגעת בטיל |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה מעדיף לא לשבת על הגדר, כמו בקו בר־לב. עדיף לתת לצבא הפלסטיני להיכנס לשטח כדי שנוכל לתמרן טוב יותר. צה"ל לא משקיע רק בכיפת ברזל. |
|
||||
|
||||
נכון, ההשוואה האמיתית היא למחיר מערכת, אבל וודאי שהיא לא טיל מול טיל. והשאלה הנשאלת היא האם אתה חושב שמספיק לצייד לוחם ברוס"ר, או שכדאי להשקיע כמה שקלים גם בקפל"ס ובשכפ"ץ? |
|
||||
|
||||
אני לא בקטע של משלים ערומים בלי נמשל |
|
||||
|
||||
למרבה המזל, כנראה שמשתלם. כי אם הוא יחיה, הוא יעבוד ויכניס לקופת המדינה הרבה כסף. מצד שני, צריך להשקיע ככה שהוא יחיה ולא יפצע בצורה פוגמת תפקוד. אם הוא יפצע בצורה שתמנע ממנו לעבוד ותשאיר אותו נתמך כל חייו, הוא יעלה למדינה הרבה כסף. ואז חבל מאוד שהוא לא מת. אדם רויטר, מנכ"ל חיסונים פיננסיים, מנתח אם בכלל זה כלכלי להשקיע בכיפת ברזל (או כל מערכת אחרת, לצורך זה). |
|
||||
|
||||
התייחסנו למאמר בתגובה 567617. הניסוח שלו אינו ציני. סתם שיווקי להכעיס. |
|
||||
|
||||
הוא לא ציני. זו הבעיה. הוא רציני לגמרי. |
|
||||
|
||||
אפשר להיות גם ציני וגם רציני. ציניות [ויקיפדיה] (למעשה כתבתי את זה רק כדי להראות כמה אני חכם, האמת היא שקראתי את זה לא מזמן, וגם אני משתמש ב"ציניות" במובן "סרקזם".) |
|
||||
|
||||
רצוי היה לכתוב במפורש שמדובר במאמר של עובד עבור רפאל, בעל אינטרס מובהק במכירת המערכת. |
|
||||
|
||||
נכון, אך אם נגלה שרופא כתב מאמר בענין הרווח האמיתי הכרוך אמנם בהגדלה משמעותית של ההוצאה הציבורית (על בריאות, תקנים, שכר וכו') נפטור עצמנו מהתייחסות לטיעוניו. |
|
||||
|
||||
אני לא פוטר את עצמי. אני דווקא מסכים באופן כללי עם הגישה הזו. אבל המאמר הזה הוא מאמר עם טון שיווקי ברור מדי. |
|
||||
|
||||
פעם שלישית גלידה? ההשוואה לא צריכה להיות בין מחיר המערכת למחיר הנזקים שהיא מונעת אלא בין מחיר המערכת לבין כמה יעלה לחמאס להתגבר עליה במאמר הוא מניח למשל שסוללה של 100 טילים תירה 100 טילים בשנה אבל אם החמאס יכול לירות 2 טילים ביום הסוללה תיגמר תוך חודשיים ומה אז? האם אנחנו בכלל יכולים לעמוד בקצב הזה ? לא רק מבחינה כספית אלא ביכולת לבנות טילים במהירות הדרושה ומה יקרה כשהחמאס יעבור ל5 מטחים כל יום? עם יותר מטיל אחד בכל מטח? אנחנו נמצא את עצמנו בדיוק באותו מצב שהיינו בו לפני ששילמנו מיליארדים |
|
||||
|
||||
ואולי אם החמאס יצטרך לירות הרבה לאותה נקודה, חוליות המשגרים יחשפו. החמאס צריך להתגבר *גם* עליה. האם החמאס יכול לעמוד בחודש "לחימה" (מה שיש היום עדיין אינו לחימה מלאה. אבל כבר עבר שלב הסלמה אחד או שניים) רצוף לפני שיתקרב בכלל להשגים? שים לב כמה משאבים השקיע החמאס בצבירת טילים. גם להם זה בא על־חשבון דברים אחרים. |
|
||||
|
||||
מה בדיוק הנקודה שלך? שגם לערבים עולה כסף להילחם? שכרגע אין להם מספיק טילים כדי לרוות את "כיפת ברזל" ? הביקורת שלי על המאמר בטמקא היא שהכותב מניח שאם כיום הערבים יורים טיל בודד כל כמה ימים אז אחרי שהכנסנו מערכת שמסוגלת ליירט את הטיל הבודד הזה הערבים או שימשיכו בטקטיקה הלא יעילה הזאת או שבכלל ייתיאשו שתי האפשרויות הן לא סבירות |
|
||||
|
||||
כרגע, לאחר שלושה ימים, המאזן הוא בערך 20:0 לרעת החמאס. הוא לא הצליח לגרום נזק משמעותי ואפילו לא לפגוע יותר מדי במורל של האוכלוסיה. הזרוע הצבאית של החמאס אינה גדולה במיוחד; מדובר על משהו כמו חמשת אלפים או שמונת אלפים איש לכל היותר, רק מיעוטם הקטן מיומן בשיגור רקטות. כמה זמן, לדעתך, הם מסוגלים להמשיך במצב כזה? מתי היורים יבינו שהם חושפים את עצמם ליירוט (אחד היתרונות של המערכת הוא איכון מדויק של נקודת השיגור) כמעט בלי סכוי להשיג משהו? רקטות אולי יש הרבה. יורים אין כל כך הרבה. בשלב מסוים הם יגיעו למסקנה שעדיף להם לחפש דרך אחרת. |
|
||||
|
||||
חוץ מלפצוע אנושות ילד אחד. |
|
||||
|
||||
כמובן, אבל זה לא היה חלק מהעימות הארטילרי. כרגע אנו דנים בשאלת הרקטות מול השילוב של כיפת ברזל עם פעילות יירוט של חיל האוויר וגורמים אחרים; הירי על האוטובוס היה הטריגר לזה אבל אינו חלק ממאזן הלחימה. |
|
||||
|
||||
הילד לא נפצע מהקורנט? |
|
||||
|
||||
כלומר ייקח לחמא"ס שבועיים במקום שנה לגמור 100 טילים |
|
||||
|
||||
אל תחשוב ש"דרך אחרת" פירושה שלום. __________________ נועה ו. אחרי דיון מתיש עם עזתי שדעתו לא זזה מילימטר מעמדות הפלסטינים מ-19471 ועם תומכיו מבין אומות העולם. 1 תלכו מכאן קיבינימט. |
|
||||
|
||||
לא חששתי. הכוונה היא לדרך אחרת לפגוע בנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |