בתשובה לתשע נשמות, 03/04/11 1:03
החלום הבורגני או גן העדן הסוציאליסטי? 566995
מה שאמר האלמוני המזוהה ויותר: על פניו, מיקרו הלוואות בעייתיות הרבה יותר מהלוואות רגילות. הן כנראה לא עוברות בדיקות כדאיות כפי שהלוואות גדולות יותר עוברות, כך שסביר יותר שהן לא יוחזרו. אני מניח שגם לא בודקים היטב מה נעשה עם הכסף לאחר מכן, מבחינת יושר (משיכת משכורת בגובה ההלוואה והכרזה על פשיטת רגל) ותבונה (השקעת ההלוואה בשלג דאשתקד). כך שאם אתה מלווה מיליון דולר דרך עשרת אלפים מיקרו-הלוואות, אחוז הכסף שתקבל בחזרה הוא כנראה נמוך משמעותית מאשר לו היית מחלק את הסכום לעשרה לווים. בנוסף, ברגע שאחוז העסקים הפרטיים חסרי הייחוד עובר סף מסויים, יש לצפות לגל של פשיטות רגל.
אתה גם מניח שהלוואת כסף לפתיחת דוכן חצילים נוסף בכפר היא הימור טוב יותר מאשר השקעה בכישורים. אני מסופק.
החלום הבורגני או גן העדן הסוציאליסטי? 566999
"משיכת משכורת בגובה ההלוואה והכרזה על פשיטת רגל" -

אתה מוציא קצת דברים מהקשרם. מדובר במסכנים שאין להם מה לאכול - לא באנשי עסקים. אני זוכר שמייד לאחר שהתפרסמה הכתבה באייל, חיפשתי קצת מסביב ומצאתי סירטון שתאר את עבודת הבנק. מדובר באישה מסכנה שבהלוואה שקיבלה פתחה "עסק" לשיווק יוגורטים. היא נוסעת בריקשה ברחובות, ומציעה יוגורטים מתוצרת מפעל בבעלות הבנק. היא מוכרת אם אני לא טועה 150 יוגורטים בשבוע, ומזה היא משלמת עוד ריבית לבנק, וכנראה גם לנהג הריקשה, אלא אם כן הוא מסיע אותה בהתנדבות. הלב נחמץ. כמה היא מרוויחה מזה? נראה לך מוסרי לתת לאנשים שאין להם מה לאכול הלוואות בריבית? נתקלתי אז גם בסיפור על אישה אומללה אחרת שלקחה הלוואה כדי לקנות קש, כדי שתוכל להכין מוצרי קש ולמכור אותם ברווח גדול. כשיש עניין עם אנשים שאין להם קיום בסיסי, צריך לעזור להם ישירות, ולא למצוא להם כל מיני פרנסות מפוקפקות שהן לא הרבה יותר מקבצנות, ועוד לשעבד אותם לריבית.
החלום הבורגני או גן העדן הסוציאליסטי? 567002
אין לי עמדה בנושא ואלו בעיקר ספקולציות. אם האשה הזו מייצגת אחוז גדול דיו מן הלווים, אז אני מאוד תומך בכל המיקרו הזה.
אבל אם הרוב הפכו לעניים יותר, או שמצבם לא השתנה בטווח הרחוק וניתן היה להשקיע את כספי ההלוואה באופן שכן ישפר את חייהם, אז אני בעד זה.
הלוואי והיו לנו נתונים על כך.
החלום הבורגני או גן העדן הסוציאליסטי? 567005
אני מתנצל שטעיתי והטעתי. מסתבר שהגברת מהיוגורטים מוכרת 150 ליום ולא בשבוע. אפשר לצפות בקליפ כאן:
מצאתי אותו דרך Grameen Bank [Wikipedia]
החלום הבורגני או גן העדן הסוציאליסטי? 567009
זה לא נראה טוב בקליפ, אבל אם הסטטיסטיקות שמביא הבנק, כפי שהן מופיעות בערך הויקיפדי שקישרת נכונות, נראה שהפרוייקט דווקא ברכה, קודם כל מבחינת היעד הערכי שמאחרי הקמת בנק גראמין - חילוץ ממעגל העוני, אבל גם מן הבחינה הכלכלית, החשובה ליציבות הפרוייקט, הוא מצליח שלא להפסיד כסף:
Grameen's track record has also been notable, with very high payback rates—over 98 percent...Grameen claims that more than half of its borrowers in Bangladesh (close to 50 million) have risen out of acute poverty thanks to their loan, as measured by such standards as having all children of school age in school, all household members eating three meals a day, a sanitary toilet, a rainproof house, clean drinking water and the ability to repay a 300 taka-a-week (around 4 USD) loan.
החלום הבורגני או גן העדן הסוציאליסטי? 567014
כפי שעניתי לאלמוני המזוהה, שעור ההחזר גבוה יותר מאשר בבנקים רבים שבודקים נאותות ויכולת החזר ומשעבדים בטחונות. מעבר לכך, כדאי לזכור שאין מדובר כאן בהלוואות כמו משכנתא, שמטרתן העיקרית היא השגת החזר גבוה; זה דומה יותר למימון להקמת חברת הזנק. אם אתה אנג'ל של חברות כאלה אז אתה מניח מראש שמתוך עשר חברות שמימנת שבע תפשוטנה את הרגל, אחת תגיע בקושי לאיזון, אחת תגיע לרווחיות דלה ואחת אולי תצליח בגדול. גם כאן זה, כנראה, יהיה המצב. אני מצפה מהבנק שיעמיד לרשות הלווים יעוץ וליווי שיעזרו ללווים (בעיקר לוות - 95% מהלווים של גראמין הם נשים) לבנות תכנית, להתמיד בה ולנצל את כישוריהם כדי להגדיל את הסיכוי הזה (אם כי מעיון קל איני בטוח שזה המצב לגבי גראמין).

ההלוואה אינה דווקא לפתיחת "דוכן חצילים נוסף". אולי היא לרכישת שתי פרות, שיכולות גם לתת חלב לצריכה ומכירה, גם להוליד עגלים וגם לעזור בחריש. אולי היא לרכישת כמה תערים וציוד ספרות כדי לפתוח מספרה לתושבים שנאלצו ללכת לכפר הסמוך כדי להסתפר. זה לא משנה במיוחד. "אני" לא הנחתי שזו בהכרח השקעה טובה יותר, רק ציינתי כמה יתרונות של השיטה. העולם השלישי (וגם עיירות הפיתוח אצלנו)מלא בסיפורי כשלון של נסיונות להקים מיזמים ולהכשיר אנשים, שטבעו בביצת השחיתות והבירוקרטיה או שלא הצדיקו את עצמם כלכלית. כאן יש שיטה שמנסה לקחת את האנשים האלה ולתת להם את האפשרות ליזום, לנצל את כישוריהם ולקבוע בעצמם את גורלם. לא מובילים אותם ללמוד מה שמישהו אחר חושב שצריך ולעבוד במפעל שמישהו אחר סבור שיש לו סכוי, לא להיות במעמד של מקופחים מקצועיים ונתמכי סעד אלא להרים את עצמם במו ידיהם. יתכן שיש שיטה יעילה יותר מבחינה כלכלית (ולא ראיתי עד היום שיטה אחרת כזו מגיעה להשגים גדולים במדינות כמו בנגלדש), אבל זה לא סותר את היתרונות שיש בשיטת המיקרו-אשראי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים