 |
לו הייתי מתחיל להידיין עם בעל דעה מן השמאל החדש ברמה הערכית, ייתכן שהוא היה מגלה שעם חלק ניכר מדעותיו אני מסכים, וייתכן שהוא אף יהיה צודק ממני בכך שיביע ערכים נאצלים יותר. אבל זה לדעתי החטא הגדול אשר חוטאת בו האינטיליגנציה הישראלית בעלת נטיות השמאל, בכך שהיא עוסקת באידיאל ולא במציאות. כל אותם מרצים ישראלים באוניברסיטאות זרות אשר מנהיגים מחו''ל חרם אקדמי על האקדמיה בישראל, מכיוון שהם מרגישים שזה תפקידם ההיסטורי בתור אינטיליגנטים. ומי לא רוצה להיות במחנה של האינטילגנטים ולאמץ את דעות האינטילגנציה. אבל בכל אלה, לפי דעתי, אין תרומה ממשית להבנת המציאות. ובכוח היותם של אלה אנשים פוליטיים ואנשים היסטוריים, אין זה מן הנמנע שאותה אוכלוסייה בעלת דעה תמצא את עצמה מובלת באף בידי גופים שמשחקים את המשחק לא במישור הערכי אלא במישור הפוליטי, גם בלי שהתכוונה לזהות את הדעות שלה בתור שכאלה. ייתכן שזה סוד ההצלחה של הפוליטיקה הפלסטינית, אשר ידעה לדבר אל הערכים של דעת הקהל הישראלית והעולמית, ובד בבד לנהל את המשחק הפוליטי אשר המוסר שלו אינו ולא יכול להיות לעולם גילום של עולם הערכים שלך או של כל אחד אחר. לא לחינם כינה תומאס מור את מדינת החלומות שלו בתור 'אוטופיה' כלומר- 'שום מקום'
ברגע שהאדם הנבון מן השורה יפנים תובנה זו, ייתכן שהוא יתחיל לכוון פחות אל האידיליה ויותר אל הריאליה. ישראלים רבים חשים מיאוס כלפי ההתגדרות של השמאל החדש בערכים גבוהים, לא רק משום שיש ביניהם מחלוקת פוליטית, אלא משום שזה משחק מלוכלך לדבר במונחים ערכיים במקום שבו השפה צריכה להיות ולו במעט פחות אידיאית. אודה על חטא שכאשר אני צופה בישראלי שלוקח ניצול שואה ומשתמש בו ובזכרון ההיסטורי שהוא מייצג, פעם אחת כדי להעביר על ''דתו'' של הגורל היהודי שעדיין חרוט על גופו במספר, ופעם שנייה כדי להשוות את קנה המידה של ההתרחשות ההיסטורית של השואה לסגר הימי שהטילה ישראל על עזה במשט ראווה, אני חושב לעצמי שהוא פשוט חזיר. מן הסתם השמאל החדש ימשיך להתגדר בערכים נאצלים, אבל שנינו כנראה יודעים שזה בלון נפוח, וכי אנשים ערכיים ומוסריים מיישבים כנראה את יהודה ושומרון לא פחות ואולי אף יותר מן האנשים המתגוררים בתל אביב.
את ההיסטוריה אני מעט מכיר, כנראה לפחות כמוך, ואת תחום יחסי העמים כל שכן. מתוך ההכרה האחרת הזו, ולא מתוך לאומנות אני אתייצב מולך ומול אשר כמותך באמירה חד משמעית- על הישראלים להגן ולשמור על קיומם הלאומי הריבוני בכל מחיר, הוא הקיום היחיד אשר הביא לפריחה הכלכלית החברתית והתרבותית של יהודים יותר מבכל צורת קיום אחרת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש