בתשובה לאייל משומר, 11/02/11 18:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תוכל באדיבותך להפנות אותנו לשלושה מקרים בלבד מתוך כל אותם "אינספור פעמים" בהם טען גיא בכור, לדבריך, ש"המציאות אשמה"? לעניין עצמו, התפטרות מובארק אינה סותרת בהכרח את הערכתו של גיא בכור. סביר להניח, שהממסד הנוכחי יוסיף וישלוט בה לתקופה בלתי ידועה, שאורכה תלוי בשאלה אחת: האם יתקיימו במצרים בחירות חופשיות באמת. אני שותף להערכתו של גיא בכור (בערוץ 10, לפני שעה קלה), כי בשלב הראשון האחים המוסלמים יחבקו את המערב, ע"מ שיתקיימו בחירות חופשיות באמת וכדי לקבל לגיטימציה להשתתף בהן. לאחר מכן, בתהליך מהיר או איטי, הם ייזכו בסופו של דבר לרוב וייזכו בשלטון. צריך לזכור, שהמפגינים - מליונים בודדים - הינם חלק זעום מכלל העם המצרי, המונה למעלה משמונים מליון ורוב המצרים הינם דתיים או מסורתיים, שיהיה קל לאחים המוסלמים לתמרן אותם ואשר סביר להניח, שבחלקם הגדול יצביע לאחים המוסלמים. כאשר שליטתם של האחים המוסלמים תהיה איתנה מספיק, להערכתם, ויידרש זמן לשם כך, הם ירשו לעצמם לנהל את המדינה (כולל שינוי החוקה) על פי תפיסתם האמיתית - איסלאם רדיקאלי, כולל ביטול הסכם ה"שלום" עם ישראל. לנו, היהודים היושבים בציון, חשוב להביט בעיקר לטווח הבינוני והארוך, ולא לטווח הקצר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הערכתו של בכור היתה שמובארק ימשיך בתפקידו: "התייעצתי מייד עם כללי המזרח התיכון, שקבעו באופן נחרץ – המשטר ומובארק יעברו את הסופה" (ההדגשה במקור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך מדייק. מדבריו: "ברור היה שמובארק לא ימשיך לעוד קדנציה בשל גילו, ודי ברור היה שבנו גמאל לא ימשיך אחריו, וכתבתי לכם על כך בזמן, אך ברור ששלטונו, אנשיו, סביבתו החברתית, ימשיכו ללא שינוי (הקישור שלי לאישור דבריו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מציאות = תקשורת / בתי משפט / וכו׳ שמאלנים 10 אל תקח אישית1, גיא בכור הוא בסה״כ שם קוד לז׳אנר פרשני הטאוטולוגיה. לעולם לא יווצר מצב שהערכותיהם/פרשנותם את הדברים יכזיבו. זה לא ייתכן לוגית. תמיד יהיו שם ברקע כל מיני אחים, רצוי מוסלמים, שוחרי רעתנו. ואם לא מחר אז מחרתיים ואם לא מחרתיים אז ל״טווח הבינוני רחוק״ אחרי הכל כולנו יהודים היושבים בציון. עד אז, כמו תמיד , גם הכלב וגם הפריץ יתפגרו בשיבה טובה. Goto 10 1 בוודאי שאתה שותף להערכותיו
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מופתע כלל מכך, שלא נתת שלוש דוגמאות מתוך אותם "אינספור פעמים", כפי שביקשתי. קשה, מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שהדוגמאות1 הנ״ל אינן מגובות בחתימת רב, גאון מוילנה, שבעה גמדים ונוטריון אני אשאיר אותן להעלות אבק במחברת ״אני יודע מה עשית בקיץ הבא״ שלי במסגרת האד הומינום היהודי הנודע אוסיף בצורה דמגוגית כי אני סבור כי גם שלוש הדוגמאות בדבר נכונות תורת האבולוציה/גיל היקום/מסלול גרמי השמיים לא היו משכנעות יהודי טוב שכמותך. 1 החל מנובמבר 2006 הד״ר המלומד הנ״ל החל להתנבא אודות מלחמה צפונית נוספת בקיץ הבא, זה קרה לפחות שלוש פעמים2 2 באותו נובמבר מר ונמהר נשמעה הערכה זו מפיו ללא כל גורם מתווך (פרט לאקוסטיקה הסבירה באותו אולם בבינתחומי)3 3 במסגרת הערכות הסיכונים שהוא עורך כל בוקר לפני הקפה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר רק הפניה למקום הנבואה בבלוג שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית את הסרטון? "עד שלא יגררו אותו... הוא לא יוותר" "המדינה יכולה לשרוד חודשים של הפגנות..." את המאמר: "המשטר ומובארק יעברו את הסופה" "כלל 9" - "מובארק... ראיתי את הנחישות שלו... הוא לא יוותר לעולם" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבחן לקריסת שלטונו של מנהיג ערבי הינה בד"כ בריחתו לארץ אחרת / העמדתו לדין / התנקשות בו. מובארק, לפי הפרסומים, עזב לסיני וזה מעיד על שליטת משטרו ועל בטחונו במשטרו. אל תשכח שמדובר באיש חולה, שימיו אינם רבים ממילא גם ללא ההתקוממות ומן הסתם בכל מקרה לא היה ממשיך להנהיג את מצרים לאחר ספטמבר הקרוב, מועד הבחירות לנשיאות. כך שהמבחן לקריסת שלטונו אינו כהונתו האישית כנשיא, אלא המשך שליטת משטרו ועד כה לפחות משטרו ממשיך לשלוט. אבל כל זה הינו שולי לגמאי, לדעתי, משום שהעיקר הוא, האם יצליח המערב באיוולתו לכפות על מצרים בחירות דמוקרטיות וחפשיות באמת. אם כך יקרה, אכן יבוא הקץ על שלטון מובארק והאחים המוסלמים יתפסו את השלטון במוקדם או במאוחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הערכתי, כשעברו מספר ימי הפגנות, מבלי שמובארכ נבהל וברח, כפי שהיה בטוניסיה, וגם כתבתי זאת, שהחלק הקריטי במשבר תם, שהמפגינים ייתעיפו, ושסביר (1) שמובארכ יישאר לשלוט. אבל היום כבר מובן מאליו שההערכה הזאת הייתה שגויה. מובארכ עזב את כס השלטון, ואם הוא מחוץ למצרים או בתוכה, זה כבר ממש לא פרט חשוב. אין טעם להיאחז בקרנות המזבח. מובארכ איננו. הצבא שולט. מה יהיה בעתיד ? האם יקום במצרים משטר פרו אמריקאי ? האם יישמר השלום עמנו ? את זה עוד יותר קשה לחזות. אבל אסתכן לחזות בכל זאת מה לא יהיה בעתיד. דמוקרטיה אמיתית עם אופוזיציה אמיתית שמייצגת חלקים גדולים בציבור המצרי, זה לא יהיה שם. (1) אבל ביטחון מוחלט ו"משוחצן" כפי שהפגין גיא בכור בודאי לא הפגנתי, ובודאי שגם לא מיהרתי לומר "אמרתי לכם", בנקודת זמן שממש לא התאימה לאמירת הדברים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיש ויתר על סמכויותיו, ויתר על הרצון המופגן שבנו ימשיך אותו, משפחתו ברחה לחו"ל, הוא ברח ממרכז השליטה והוא כנראה גם בדרך לחו"ל. השליטה בידי הצבא ולא בידי עומר סולימאן שהוא התכוון להעביר אליו את המושכות, איך כל זה מעיד על המשך המשטר? משטר בדיקטטורה זה המנהיג, אם המנהיג הולך, זה החלפת המשטר, במקרה שלנו, גם המנהיג הלך (והוא עצמו לא הכריז על כך! הכריזו על זה בשבילו, מה זה אם לא סממן של הפיכה?) וגם השליטה עברה מ"המפלגה" ל"צבא", זה לחלוטין מעיד על נפילת מובארק ו"משטרו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש שוני ממשי בין "המפלגה" ל"צבא"? אינני בטוח שבמצרים הם שני גופים נפרדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשטרים אוליגרכיים יש חלק מצומצם של האוכלוסיה שמפיק תועלת כלכלית מהמשך השליטה. החלק הזה ממנה מעין "מנכ"ל" שמנהל את המדינה באופן שוטף. המנכ"ל יכול להיות חזק יותר (כמו עבד-אל-נאסר) או חלש יותר (כמו סעדאת). הצבא הוא חלק מהאוליגרכיה, זה המצב המקובל. המשטר האוליגרכי קם במצריים ב- 1952 לאחר הדחת המלך (במידה רבה משום שהמלך היה חדל אישים, הולל ומהמר). הטעות של מוברק שהוא לא הבין את תפקידו, כמנכ"ל זמני בלבד. לאחר 10-20 שנה הוא היה אמור לפנות את כסאו ליורש צעיר עם רעיונות חדשים. מכיוון שהוא לא התפטר מזמן היה צורך להדיח אותו. מה יקרה עכשיו ? יתכן שמצריים תיקלע לאנרכיה למספר שנים ובסופו של דבר יוכרז משטר צבאי. קשה לי להאמין שהצבא המצרי ישלים עם משטר מוסלמי פונדמנטלי, האוליגרכיה גם לא תוותר על אחיזתה בכלכלה המצרית (מקסימום תאפשר מראית עין של דמוקרטיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להתייחס רק למשפט האחרון שלך. יקרה לדבר המצרי הנוכחי דבר דומה למה שקרה וקורה כיום לצבא התורכי. מצד אחד יוכנסו אליו כוחות חדשים הנאמנים ל''אחים'' ומצד שני יודחו כוחות (ישנים וחדשים) המתנגדים להם, כך שבסופו של דבר הצבא יהיה חלק מהמשטר האיסלאמי. ענין של זמן בלבד. הכל, כמובן, אם המערב יכפה על מצרים משטר דמוקרטי וחופשי אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שיהיה תהליך שחיקה ''תורכי'' במעמד הצבא במצריים, יתכן שלא יהיה תהליך שחיקה ''תורכי'' ויתכן שתהליך השחיקה יקח עשרות שנים כמו בתורכיה. יש אומרים גם שהאיסלם בתורכיה הוא מתון , זאת למרות שהמנהיגים הנוכחיים של טורקיה מקצינים. תורכיה קרובה גיאוגרפית ומנטלית לאירופה, לכן יותר קשה לכונן בה משטר מוסלמי קיצוני. תורכיה הייתה גם שנים רבות אימפריה עם חוקים די חילוניים . גם באירן יש הרבה שלא סובלים את הקיצוניות האיסלמיים , הם מדוכאים בכוח. לא בטוח שבתורכיה אפשר לדכא בכוח את ההמונים על ידי מוסלמים קיצוניים. בינתיים נראה לי שהאוליגרכיה והצבא במצריים מחזיקים ברסן השלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"על פי הערכות, מפלגת "הצדק והחירות" של תנועת האחים המוסלמים זכתה במירב הקולות. מפלגה נוספת, "אל נור", המשתייכת לזרם הסלאפי, עומדת במקום השני. דיווחים מוקדמים על אחוזי הצלחתה של "אל נור" היכו רבים בתדהמה, מאחר ומדובר בתנועה שחרטה על דגלה ערכים איסלאמיים קיצונים ומחמירים". מעניין מי הם אלה בדיוק, שהוכו בתדהמה מתוצאות הבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהם רק מודאגים ומרוגזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שמונה מיליון אזרחים הגיעו לקלפיות, המהווים 62% מהבוחרים הפוטנציאליים." במצרים כשמונים מליון איש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו בחירות רק בכשליש מהמחוזות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להערכתי, התמונה לא תשתנה מהותית לאחר הבחירות בכל המחוזות. אם כבר - הגוש האיסלאמי (חלקו רדיקאלי) רק יתחזק. בקיצור, צפוי לנו גבול חם בדרום. ענין של הזמן בלבד. כך גם בירדן. גם הגבול איתה יתחמם. גם כאן זה רק ענין של זמן. הצירוף של מנטאליות והתרבות ערביים והאסלאם מבטיח זאת בודאות גמורה. אחד האסונות הגדולים ביותר שלנו מקורו בעובדה, שכל מנהיגי המדינה שלנו לדורותיהם היו ממוצא אשכנזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך הוא ההוכחה הניצחת שגם אתה סוף סוף מסוגל לעשות ביקורת עצמית. לכן "האסון" מקורו באזלת היד, קוצר הראות, פשטנות המחשבה, נמיכות רוח, תבוסתנות והתרפסות, פחד מיוזמה, בורות, הסתגרות מפוחדת, פרובינציונליות חלשלושה, חוסר פתיחות לקידמה וכן הלאה וכן הלאה של הציבור "הספרדי/מזרחי" לשיטתך! שלא הצליח להמציא את הציונות, לתפוס בה עמדות הנהגה רוחנית, מעשית, יוזמת, ולשנות את ההיסטוריה של העם היהודי. תבורך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לסטות מהנושא העיקר, אבל פטור בלא כלום - אי אפשר: * יש משהו יותר ממדאיג בביטוי "וכך הלאה וכך הלאה", כשהוא בא לאחר רשימת כתרים "מכובדת" זו שאתה קושר לראש המזרחיים: "אזלת היד, קוצר הראות, פשטנות המחשבה, נמיכות רוח, תבוסתנות והתרפסות, פחד מיוזמה, בורות, הסתגרות מפוחדת, פרובינציונליות חלשלושה, חוסר פתיחות לקידמה". * קצת לא ברור לי, כיצד אתה מצפה מקבוצת אנשים בעלת כתרים כה מרובים להצליח "לתפוס בה עמדות הנהגה רוחנית, מעשית, יוזמת, ולשנות את ההיסטוריה של העם היהודי". * מעניין אם לקחת בחשבון את הקשר בין מה שאתה מכנה "המצאת" הציונות לבין הכתרים המרובים שאתה קושר לראש המזרחיים. (אולי אתה גאה בציונות שבליבך, אבל - להערכתי - אין לך כלל במה להתגאות בעצמך כבן אדם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העקשנות שלך להוכיח את הנחיתות של היהודי לעומת הציוני מעוררת חמלה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לשאול/לומר שבגין לא היה אשכנזי (ניסוח לא מוצלח. מדויק יותר לומר: אירופאים) או שהוא דוגמא למנהיג לא אסוני? מכל מקום - בגין המנוח - יהודי יקר - עשה את השגיאה השנייה בחומרתה שעשה מנהיג ישראלי אי-פעם (רק רבין עולה עליו בחומרת שגיאתו, ואף בכך יש ספק): כריתת הסכם ה"שלום" עם מצרים. כוונתי אינה לעצם כריתת ההסכם, אלא לתנאיו/לתוכנו. בעיקר - ההסכמה להחזרת כל סיני עד אחרון גרגיריו למצרים- וההכרה בזכות ההגדרה העצמית של הפלשתינאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה גם מאמין שהביטוי העליון של גבר היא מלחמה ובגין מנע את זה מגברי ישראל בחתמו על שלום עם מצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מנהג משונה להניח הנחות שגויות.כדאי שתתפטר מהרגל מגונה זה. לענין - המצב בגבול הסורי, בלי הסכם שלום, סותר את הנחתך/קביעתך, כי הסכם ה"שלום" עם מצרים מנע מלחמה איתה. יתר על כן, ההסטוריה מלמדת, שהסכמי שלום לא מנעו פריצת מלחמה בין הצדדים להסכם, כפי שהיעדר הסכם שלום לא הוביל בהכרח למלחמה. המציאות היא, שמלחמות פורצות מסיבות שונות, לעתים סיבות פנימיות. סביר להניח שכך יקרה עם מצרים והשאלה היחידה הינה שאלה של זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון להתבדח על כך שחלק ממהפך 77' היתה הצבעת השכונות ל"אחד משלנו". נכון שבליכוד היו גם דוד לוי וקצב, אבל השכונות הצביעו בגין. וברצינות- אנואר סאדאת היה מנהיג משכמו ומעלה. שני במזרח התיכון רק לבן גוריון, לדעתי. השלום עם מצרים היה לטעמי, ועודנו, האקט המדיני המוצלח ביותר שבוצע במזרח התיכון מאז ומעולם (אני קורא תיגר לכל שוכני האייל למצוא מוצלח ממנו). כדי לבחון את יתרונות השלום עם מצרים לישראל לא צריך להתווכח יותר מדי על פוליטיקה ומדיניות, מספיק לחשוב על עלות החזקת הסד"כ המקורי בסיני לאורך שנות השמונים, בהן כבר הגיעה כלכלת ישראל לעברי פי פחת, ולהבין שזו היתה בקלות יכולה להיות משקולת העופרת הכלכלית שהיתה מטביעה אותנו סופית. ובקשר למנטליות של מנהיגינו האירופאים, אני מסכים איתך על שמעון פרס, אבל לא חושב שניתן להשליך ממנו על אחרים (גולדה ושמיר, אריק שרון וביבי) שמעולם לא שגו בפנטזיות. מכל ראשי הממשלות הייתי אומר שהכי "אירופאים" היו לוי אשכול ומנחם בגין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקמת מדינת ישראל הייתה אקט מדיני הרבה יותר מוצלח לא זכורים לי פיטורים המוניים של אנשי קבע או אפילו פרוק של יחידות מילואים בעקבות מסירת סיני אז לא ממש ברור על איזה שינוי בסד''כ אתה מדבר מה שכן לאובדן ההכנסות מתיירות ומחיר הנסיגה עצמה (שבניגוד לתעמולה הנפוצה לא ממש כוסתה ע''י האמריקאים) אולי הייתה איזו השפעה כלכלית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההכנסות מתיירות היו זעירות. כספי פיצויים אמריקאים זרמו מהמפוצים לבורסה, להשקעות ולאוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חטיבת המילואים שלי פורקה ונמכרה. חטיבת טנקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חטיבת המילואים שלי ,שגם היא הייתה חטיבת טנקים, פורקה אבל זה קרה לפני 5 שנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שלי פורקה לפני 18 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ודאי להכרזת המדינה, ולא לתכנית החלוקה שהיתה טלאי על טלאי וככה גם נראתה. כן, הכרזת המדינה היתה בטווח הארוך מהלך מדיני מוצלח מאין כמותו. בטווח הקצר הוא היה הרפתקני משהו, בן גוריוני, אפשר לומר :) לענין מגמות בהוצאה הבטחונית, אין טוב מלבדוק את הנתונים עצמם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרף שהבאת אינו מוכיח את ירידת הוצאות הבטחון אלא את ירידת אחוז הוצאות הבטחון מהתמ"ג . מה שחסר הוא עוד מספר גרפים: 1. גרף עליית התמ"ג. 2. גרף עליית הוצאות הבטחון. 3. גרף עליית/ירידת ההוצאות האזרחיות.והאחוז שלהן מהתמ"ג. אין שום קדושה וגם לא הגיון בשמירת אחוז הבטחון מהתמ"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון שלי היה שמירת הסד"כ בסיני היתה עלולה להיות המשקולת שמטביעה סופית את כלכלת ישראל הרעועה בשנות השמונים. הגרף מראה בדיוק את הכבדת העומס לרמות החונקות של 20% ויותר מהתמ"ג מיד לאחר ששת הימים, שמירה על הרמה הגבוהה דרך ההתשה ויום כיפור ולכל אורך שנות השבעים וירידה מהותית ומתמשכת בעומס מתחילת שנות השמונים, גם כאשר מבצע שלום הגליל המתפתח גבה את מחירו. זה לא משנה אם בתקופה הנסקרת עלה או ירד תקציב הבטחון, משנה רק העומס שהוא הטיל על הכלכלה, וזה נמדד באחוזים מהתמ"ג. בפועל מ 69 ועד 82 (כולל) נשמרה הרמה המופרזת של הוצאות הבטחון מתוך התמ"ג, לא בלי קשר להתדרדרות המתמשכת של המצב הכלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מידע, במספרים מוחלטים, ומיליארדי שקלים של שנת 2000, נמצא פה: משני הגרפים, היחסי והמוחלט עולה שתקציב מערכת הבטחון צנח באופן המשמעותי ביותר דווקא בשנת 77 ולא בשנת 78 עם חתימת הסכם השלום. אבל הגרף המוחלט מעניין במיוחד, משום שאפשר להסיק ממנו נתונים שקשה להסיק מהגרף היחסי, בנוגע לשאלה האם תקציב הבטחון עלה או ירד, ומתברר שמהקמת המדינה עד 66 תקציב הבטחון עלה במתינות יחסית, מ67 ועד 70 תקציב הבטחון מזנק, ב72-71 נשאר קבוע, וחוזר לזנק שוב בשנים 73-76 אז הוא מגיע לשיא של 60 מיליארד שקל במחירי 2000, כבר בשנת 77, צונח תקציב בכ30 אחוזים ל-40 מיליארד שקלים, ונשאר ברמה זאת (בין 35 מיליארד ל-45 מיליארד) מאז ועד ותחילת ה-2000 (אז נגמר הגרף...), זה מעניין כי זה מראה שתקציב מערכת הבטחון לא קטן בעקבות היציאה מסיני, אלא בעקבות עליית ממשלת בגין ו\או סיום תהליך כלשהוא של הצטיידות מחדש ורה-ארגון של אחרי מלחמת יום הכיפורים, ולא חל בו שינוי מהותי במשך עשרות שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקציב של 1977 עבר ב-1976 על ידי ממשלת רבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני חושב על זה, הנפילה מתאימה מאוד לסוף תכנית הרכש הגדולה של הרמטכ''ל מוטה גור לאחר יוה''כ. תודה, זו נקודה שלא חשבתי עליה קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו הסיבה שהצבעת לפרץ כשעמד בראשות העבודה ושתצביע למופז אם וכשיעמוד בראשות קדימה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הקביעה, שמקורו של אחד מאסוננו הינו בעובדה שכל מנהיגינו הינם אשכנזים (הייתי צריך לדייק יותר ולומר ''אירופאים''), אינה מחייבת הצבעה למפלגה רק משום שבראשה מזרחי. ב. האסון הנובע מהמנטליות ודרך המחשבה האירופאית של מנהיגינו מתבטא במספר תחומים. אחד מהם הוא הסכסוך היהודי-ערבי. אבל, וחשוב לזכור גם זאת, לצד האסון הזה יש להציב את המעלות הנובעות מכך בתחומים אחרים. ההשכלה והכלכלה, למשל. ג. הסיבות שהובילו לכך, שכל מנהיגינו היו בעלי מנטליות ומחשבה אירופאיות אינן בנות שליטה. ד. כיום, רבים ממוצא מזרחי הינם במידה רבה בעלי מנטליוות ודרך מחשבה אירופאיות. פרץ ומופז, למשל. לכן, בימינו, ארץ המוצא כבר אינה מעידה באופן מובהק על המנטליות ודרך המחשבה כבעבר. ה. הכרה עמוקה ונכונה של המנטליות, הערכים ודרך המחשבה של האויב מעניקה יתרון וכלים טובים להתמודד איתו. ובזה נכשלנו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך הינו נשיאנו הקשיש, שמעון פרס, שבהתבטאויותיו (''מזרחי תיכון חדש'') מעיד על עצמו, כי הוא תלוש לגמרי מן המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרה עמוקה ונכונה של המנטליות הערכים ודרך המחשבה - את אלה היו לך, אולי, בקרב העולים שזה מקרוב באו, בשנות ה-50 וה-60. הואיל ורוב מנהיגנו דהיום הם ילידי הארץ, אין שום יתרון למנהיג שאבותיו הגיעו מעיראק או מלוב על פני מי שאבותיו הגיעו מפולין. וכנ"ל, אגב, לגבי מי שעלה לארץ בגיל 5. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם יהודי יצביע לבן ארי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת קשה לי, כי בן ארי נמצא הרחק מצידי השמאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב שלו (מבחינת אופציות להצבעה) טוב משלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לתת שם של פוליטיקאי שאתה חולק איתו את הדעות הפוליטיות (עדיף כזה שמשמש במפלגה חוקית בארץ)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחמד טיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקטע בו הוא ניבא שמוברק ישרוד עוד זמן מה. לעומת זאת בקטע של שרידות הכוחות האוליגרכיים מאחורי מוברק, נראה לי שהוא עדיין מחזיק ברסן השלטון. תתרגל לשם טאנטאווי (?) לפחות עד הבחירות עוד חצי שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחים המוסלמים: "לא רוצים כח". צפוי למדי כחלק מה"חיבוק" שדיברתי עליו, על אף שההצהרה מגוחכת על פניה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |