בתשובה לנוי קוגמן, 03/02/11 17:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כולם מדברים על טובת המטופל, והאם הוא כן או לא ילך לטיפול אמיתי. את חברי המדעיסטים שמתנגדים להומיאופטיה מטעם זה אני אשאל מה בנוגע לבעיות רפואיות שאין למדע תשובה להם - נדמה לי שרובם יגלו שהם עדיין מתנגדים להומיאופתיה, וישושו להפיץ בציבור מידע שלפיו היא לא באמת מועילה. אני חושב שיש כאן היבט אחר, לא תועלתני בכלל: האם אנחנו רוצים לשקר לאדם אם זה לטובתו הבריאותית? או שאנחנו מעדיפים לדחוף לו את האמת המרה לגרון? יש לי סנטימנט, לא מנומק עד הסוף, שרואה בשקר כזה פגיעה בכבוד האנושי. כשלעצמי, אני חושב שהייתי מעדיף לדעת את האמת גם אם ידיעתה מזיקה לי בריאותית. בכל אופן, אני בטוח שאם היו שואלים אותי אז זה מה שהייתי עונה. ובאותו אופן, הייתי מעדיף שאנשים אחרים ידעו את האמת גם אם זה מזיק להם. אלא אם הם יאמרו במפורש שהם מעדיפים אחרת... אבל זו דילמה באמת קשה. אשמח להגיגים נוספות בעניין. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את התאוריה של הרפואה מכירים היטב, ולכן הרופא מוגבל ביכולתו לקשקש למטופל (כמו שכבר הזכרנו לא מזמן בתגובה 560875 ובדיון שמתחתיה). כלומר: האם תמליץ בלב שלם על שימאבו (תגובה 277537) לחולה שאינו סופני (כלומר: יש סיכוי סביר שהוא ישאל לדעתך בעתיד)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רופא, אבל גם אם נעמיד פנים שכן, אתה חוזר לשאלה התועלתנית. אותי מעניינת יותר השאלה האם הייתי ממליץ לו על שימאבו גם אם אין סיכוי שהוא ישאל לדעתי בעתיד. ואני חושב שיש מרחב רב לרופאים לקשקש לחולים רבים. רציתי לתת כאן דוגמה דמיונית על מסעודה המיתולוגית משדרות שלא ממש מבינה מה הרופא מסביר לה, ומקבלת את השורה התחתונה של המלצתו בלי קושיות רבות. ואז נזכרתי בבחור אחד לא מיתולוגי, שנחשב על-ידי מכריו לנבון ורציונלי למדי, ושקיבל לפני שבוע בדיוק מרשם מהנפרולוג שלו, להחליף תרופה ללחץ דם X בתרופה Y (הבחור הוא מחיפה דווקא, ושמו הוא במקרה ירדן ניר-בוכבינדר). הרופא נתן איזה נימוק, שהשאיר את ירדן בערפל-מה, למה Y עדיפה. וירדן, אבוי, סומך על כך שזו פרקטיקה רפואית מקובלת ובדוקה עבור הנתונים שלו, והולך אכן להחליף את X ב-Y, בלי לחקור אפילו בספרי רפואה ובאינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם מסעודה משדרות היתה אומרת לך להחליף תרופה, ולא הנפרולוג? היית מאמין לנימוק המעורפל שלה? הבעיה עם רפואת אשליות היא שמתישהו האשליה יכולה להתפוצץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלא. מה הנקודה שלך? "האשליה יכולה להתפוצץ" - תלוי איך מציגים זאת. הרופא שרושם פלצבו לא חייב להבטיח הרים וגבעות, רק מה שהוא באמת חושב שהפלצבו יכול להשיג. הוא צריך להיות רגיל לזה גם מתרופות מדעיות - רבות מהן לא עובדות בכל המקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הסיבות שאתה מאמין לרופא הוא האמינות המצטברת. ברור ששקר אחד לא פוגע באמינות. אבל די סביר שמה שהרופא אומר לך שגוי, אתה תקשיב לו? כלומר: התוצאה היא יותר השפעה של הפלסבו בטווח הקצר, ופחות השפעה שלו בטווח הארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בגלל השיקול הזה אני (כרופא) אמנע בכלל מלתת פלצבו, מה אכפת לי הטווח הארוך? אלא אם אתה מתייחס לזה שאפקט הפלצבו עוזר גם לתרופות אמיתיות, ואני לא ארצה "לדלל" אותו בכך שארשום פלצבו נטו. בזה יש הגיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם מה נחוצה לך האמת המרה? האמת המרה היא שנחרץ גורלנו ובקרוב נמות כולנו, אבל יותר עדיף לא לחשוב על זה. אני לא מזדהה עם הסנטימנט שלך, אני בעד הדחקה ומילים חמות ומעודדות גם אם אינן מועילות לבריאות. אני שונאת לשמוע מראיינים מדברים עם חולה סופני ושואלים שאלות 'תוחכמות כמו "אתה פוחד למות"? אני שונאת שאלות והלצות כאלה גם כשהן מופנות לשמעון פרס. אני הכי שונאת שאלות כאלה כשהן מופנות לילד, זה בעיניי שיא המפלצתיות, אך יש הרואים בזה מבט עיתונאי נוקב למציאות בעיניים. התשובות הן תמיד חייכניות, האם זו האמת? לא, זו אינה האמת, בלילה מושלים הפחד והעצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה לגבי האמת? אם ד"ר יובל שטייניץ1 שואל מה הוא צריך לעשות, אפשר לנחם אותו ולהגיד שהמצב יהיה יותר טוב. אפשר גם לבקש ממנו לאכול ולשתות מספיק (בהנחה שזה באמת הדבר היחיד שהיה שם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, גם אני לא חושב שצריך לומר תמיד את כל האמת. אבל מה באשר לשקר? האם תרצי שישקרו לך, לטובתך הבריאותית? אחדד עוד יותר: אני לא מדבר על לשקר לך על מצבך הזמני או הטרמינלי - זה יותר מקובל (או לפחות זו דילמה שרובנו כבר התחבטנו בה - בני המזל שבנו באופן תיאורטי בלבד), אלא על שקר בנוגע לתמונת העולם: לנסות לשכנע אותך שהומיאופתיה עובדת והמדע לא יודע הכל וכאלה, כשהדובר לא מאמין בזה. את זה אני יותר בטוח שאני לא רוצה, משני צידי השיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, בין בבריאות ובין בחולי נסיונות לשכנע אותי שיש משהו בהומיאופתיה יביאו לי קריז. אמונה בהומיאופתיה היא טרן אוף רציני, ואני נדהמת כשאני רואה נשים חכמות ונבונות מכל בחינה אחרת, מציידות את ארון התרופות המשפחתי ב''רמדיס'' לשעת חירום. בעיניי זו עדות לטמטום והאנשים האלה הם פסולי חיתון גמורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Hear, hear!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה היום בעמודי הבריאות ב"הארץ", שגוגל (עדיין?) לא מוצא, עוסקת בחינוך פרחי רפואה לערכי הומניזם וכבוד. משפט שמובלט בצד צד את עיני: "תרופות דמה מניבות... 60% תגובת ריפוי כשיש תקשורת טובה ואמון". האירוניה כאן מופלאה ממש, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |