|
||||
|
||||
אנחנו בכלל לא על אותו הגל- מיליוני המשתמשים אינם הוכחה מובהקת. נסיונות קליניים הם הוכחה מובהקת. השאלה שחשבתי שאתה שואל אותה היא מתי צריך להקצות משאבים לחקירת תופעה ( או ספק תופעה). התשובה שלי היא שמבחינה סוציו-מדעית ( כלומר מבחינת הסוציולוגיה של ציבור המדענים, שקובעים למעשה מה באמת יחקר ומה יתוייג כאמונות סבתא שלא שווים את המאמץ המחקרי) צריך שיהיה בסיס "א-פריורי" גדול של תצפיות גם אם הם לא מבוקרות ( כל אותם מיליונים, שכאמור לא מהווים "הוכחה" אבל מהווים אינדיקציה) וצריך שתהיה דרך מובהקת לברר מה קורה כאן. לצערי, למרות שמבחינה מדעית קיומם של מליוני המאמינים בדתות מגוונות ממש זועק לניסיונות ביקורתיים וסמיות כפולה, מאוד קשה לבצע מחקר כזה ( אם כי ניסו זאת לא אחת http://en.wikipedia.org/wiki/Efficacy_of_prayer). במקום לשמוח שהזדמנה לידינו אמונה תפלה כל כך מוגדרת שאפשר לבחון אותה בשיטות מדעיות, אתה מתגאה ב"חוסר פתיחות" בשם הפרדיגמות? ועוד מה הסיבה שאתה נותן? שבמקרים מסויימים "אין תוצאות מובהקות"? זאת הרי טענה קלאסית בשם הסמכות. מחקרים קליניים שמראים אחת ולתמיד את חוסר התועלת בהומיאופטיה יתרמו להערכתי לשיפור המצב האנושי בסדר גודל דומה למחקר בסיסי בגורמים למחלות לב. ראה בזה רפואה מונעת לאינטלקט. דווקא משום שהומיאופטיה כל כך לא סבירה, הרי שההשקעה הדרושה להפסיק את הנהייה של האנושות לכיוון הזה אמורה להיות זניחה ביחס לתוצאות. בקיצור, לדעתי יש הרבה ערך במחקר שמנסה לוודא את מה היעילות של ההומיאופטיה או הדיקור, דווקא משום שמדובר על תעשייה המגלגלת מליונים. אני גם כופר לגמרי בכך שעצם המילה "גאות" מקפלת בחובה הנחות תאורטיות. אינני בקיא באיטמולוגיה של המילה אבל אם אכן היא קשורה ל"גאה גאה" משירת מרים, הרי שההקשר לאלים קפריזיים הוא בהחלט חלק מהעניין. כמו כן באנגלית tidal wave מתאר דווקא את הצונמי ולא את עליית פני הים כתוצאה מהירח וכולי. הקשר בין הירח והגאות היה ידוע מאות בשנים לפני ההבנה לגבי כוח המשיכה. האם גם אז היה חבוי כאן אוסף של הסברים מכניסטיים? אני די בטוח שפיסיקאי טוב לא יתיימר לדעת להסביר מה הם השדות והמטענים, אלא רק יוכל להגיד לך מה אפשר לחשב מהם. |
|
||||
|
||||
פיזיקאי שמתעסק רק בחישובים ולא מתעניין בשאלות של מהות, הוא פיזיקאי טוב. אבל לא מצוין. פיזיקאי מצוין, לדעתי, יפנה מעת לעת גם זמן להרהר בשאלות של מהות הגדלים והישויות שהוא עוסק בהם, ההיסטוריה שלהם, ומשמעותם. |
|
||||
|
||||
אני חושב שבשורה האחרונה אתה מתייחס למהנדס או לפיסיקאי בעל נפש של מהנדס (עדיף בענף של פיסיקה שיכול להרשות זאת). |
|
||||
|
||||
ואילו לדעתי, פיסיקאי שחושב שהוא מבין מה זה מטען משום שהוא יודע לחשב איתו דברים הוא הוא בעל נפש המהנדס (בלי להעליב את המהנדסים). |
|
||||
|
||||
נעלבתי הן כפיסיקאי והן כמהנדס. לתפיסתי, פיסיקאי זכאי לטעון שהוא מבין ישות מסויימת לא עקב מסוגלותו לחשב או לעשות עמה דברים, אלא עקב יכולתו לתת תיאור מלא של כל היבט שלה (כולל יחסיה עם הסביבה). כמובן, אף פעם אין וודאות במלאות הזו, אך במה כן? ניקח לדוגמא אלקטרון, האם ישנה סיבה לחשוד שיש בו יותר משאנו מבינים (או מסוגלים להבין)? |
|
||||
|
||||
אתה מבין איך אלקטרון יכול לעבור דרך שני סדקים בבת אחת? |
|
||||
|
||||
כן, וגם אתה מבין תופעה זו ויודע שאלקטרון אינו כדור קטן ופלאי הקיים בשני מקומות אלא מבנה מתמטי הידוע לנו על כל פרטיו, כולל ההתנהגויות הנצפות על-ידנו כאשר מבנה זה מתקיים בסביבת שני סדקים. |
|
||||
|
||||
טוב. אני יודע לחשב, ויודע להגיד את המילים, אבל להבין? ממש לא. אם זה מעמיד אותי עם המהנדסים והפיסיקאים הלא מצויינים, אני מקבל את הדין בהכנעה. לפחות אני לא חושב שגאות נגרמת בגלל אלי הים. |
|
||||
|
||||
שאלה: האם אתה יכול לדמיין מצב היפותטי בו תוכל לאשר, לפחות במשוער, שעתה אתה מבין את הזאטוט הכדורי? כלומר, האם הצטנעותך היא בת-הפרכה? |
|
||||
|
||||
אולי עם משתנים חבויים לא לוקליים? באמת שאין לי מושג ולא הקדשתי לכך הרבה זמן. אני מסתפק בכך שאני מסמן לעצמי את גבולות הגזרה. |
|
||||
|
||||
המכשלה כאן היא במשמעות של המילה ''מבין''. לפי ויטגנשטיין בטרקקטוס, להבין משפט משמע לדעת מה קורה כאשר הוא מתקיים, ולפי הדעה הזו, לפחות, אם אני יודע לחשב את הגדלים או את ההשפעות שלהם אז זה מספיק כדי להגיד שאני מבין אותם. בעיני רבים זה לא מספיק חזק, כמובן, והם מצפים למשהו עמוק יותר. אם אני אומר שאני מבין מה זה אומר ''ללכת למכולת'', אבל לא ''לעבור דרך שני סדקים בבת אחת'', זה מפני שאני יכול לצייר בעיני רוחי אירוע שכה, משום שהוא שוכן בעולם המקרוסקופי. מעבר לכך, ברמה הקיומית, אני מבין את זה כי אני יודע, ממקור ראשון, מה זה להיות מישהו שהולך למכולת, כי אני אדם, אבל לא לעבור וגו' כי אינני אלקטרון. צריך לזכור שקיומו של האלקטרון של וחבורתו, על שלל תכונותיהם המתמטיות המוזרות (בעיני האנוש המקרוסקופיות), הוא חלק מההסבר, ולא מהתופעה, וקיומו הוא תיאוריה שבאה להסביר שלל תופעות. |
|
||||
|
||||
לא אמרת לפני רגע שהסבר ותופעה הם אותו הדבר? |
|
||||
|
||||
לא בדיוק אותו דבר. הם שזורים, איכשהו, לבלי התר. נכון אולי יהיה להגיד שהניסוח או הייצוג שלנו את התופעה מכיל בתוכו את ההבנה שלנו (או של התרבות שלנו) אותה, וביחד הם מהווים מושג. |
|
||||
|
||||
חוץ מזה, אני מקבל את טענתך שלהשקעה במתקפת ניסויים כוללת על התחום המפוקפק יכולה להיות תועלת מבחינה חברתית או מנקודת מבט של בריאות הציבור. יש לי רק ספק ביעילותה של ''התקפה'' כזו על התנהגות הציבור. יש לי הרושם שלתחומים האלטרנטיביים יש כוח משל עצמם, כלומר הם ממלאים איזו נישה נפשית חברתית, ולכן גם אם תהיה השפעה נקודתית או זמנית ה''שד הלא רציונאלי'' יצוץ ממקום אחר, בשם אחר. גם ככה זו מפלצת מרובת ראשים. כמובן, תמיד יכול להיות שהמתקפה דוקא תניב אישוש של יעילות התחום, מה שיכול להניב תגליות חדשות על המציאות. ובודאי שאני לא מתגאה ''בחוסר פתיחות של הפרדיגמה''. אם זה היה תלוי בי, היה חוקרים הכל, מכל הכיוונים. אבל בעולם האמיתי צריך לקבוע איזשהם קריטריונים של סדר עדיפויות, ועל אלה ניסיתי להצביע. |
|
||||
|
||||
המאמר שלך מתאר תופעה מוזרה- מקרה בו חשיבה רציונלית מתנגשת חזיתית עם חשיבה מדעית. מבחינה רציונלית חבל להשקיע כספים בחקירת תופעה, ועדיף להניח שהיא פשוט לא קיימת. אבל הנחה כזאת היא לא מדעית בעליל. איפה יהונתן אורן כשצריך אותו? |
|
||||
|
||||
קצת טרוד בעניינים אחרים (למשל, איפה, לעזאזל, השארתי את האוטו שלי?). אני חושב שאם מקבלים את ההשקפה שהמדע בנוי מפרדיגמות, אז ההנחה שאין צורך לחקור דברים מסוימים כדי לדעת שהם שקריים היא מדעית ואין כאן תופעה מוזרה. הפרדיגמה היא זאת שמציבה בעיות שראוי לחקור בפני המדענים, והיא גם זהה עם "השקפת העולם המדעית" באותו הזמן שבו היא שלטת. בעיות אחרות הן פשוט לא חלק מהמדע. זה סוג של חליפין: אנחנו מוותרים על ריאליזם חזק לטובת קונבנציונאליזם, ובתמורה פותרים את בעיות האינדוקציה ומצליחים, פחות או יותר, להסביר כיצד המוסד המדעי פועל. באשר לשאלה כיצד התיאוריות המדעיות מסוגלות לנבא ניסויים תקפים אם הן לא אמיתיות, התשובה היא אינסטרומנטליסטית: המדע משמש כלי שמתאר קשרים בין תופעות בלי לרדת לחקר מהות התופעות. מהדיאלוג שלך עם אפופידס למעלה, אני מבין שאתה לא חסיד של אינסטרומנטליזם. וזה עקבי עם ההתנגדות שלך בדיאלוג כאן להשקפה פרדיגמטית על המדע. אני מציע, אם יורשה לי, את פופר. נדמה לי שהוא יהיה לטעמך. |
|
||||
|
||||
תודה על ההמלצה, אבל אתה לא שופך כאן את המים עם התינוק? הרי בפועל כן חוקרים את הההומיאופטיה בשיטות מדעיות "תוך פרדיגמטיאליות" (יש מילה כזאת?). הטענה של ברמן היא שבשם ההבנה הפיסיולוגית שלנו את גוף האדם אין צורך אפילו לנסות לחקור את התופעה, לא בגלל שהיא לא חלק מהמדע, אלא משום שהיא לא קיימת ולא יכולה להיות קיימת, לא במסגרת המדע ולא מחוץ לה. |
|
||||
|
||||
אני קראתי את המאמר אחרת. הוא מציג את "השקפת העולם המדעית" שהיא שונה מהשקפות עולם אחרות ומתבססת על פנייה למקורות סמכות. לפי השקפות אחרות, שמתבססות על מקורות סמכות אחרים, התשובה לשאלה "מה קיים" יכולה להיות שונה. בחלק האחרון של המאמר הוא נתן טעמים אינסטרומנטליים למה כדאי לבחור להאמין במדע ולא להשקפות אחרות. אין כאן דיון על "אמת" באותו מובן שאתה מתכוון אליו. |
|
||||
|
||||
''אני די בטוח שפיסיקאי טוב לא יתיימר לדעת להסביר מה הם השדות והמטענים, אלא רק יוכל להגיד לך מה אפשר לחשב מהם.'' זה לא פיסיקאי. מקסימום מהנדס. |
|
||||
|
||||
Because atomic behavior is so unlike ordinary experience, it is very
difficult to get used to it, and it appears peculiar and mysterious to everyone - both to the novice and to the experienced physicist. Even the experts do not understand it the way they would like to, and it is perfectly reasonable that they should not, because all of direct, human experience applies to large objects. [...] We cannot make the mystery go away by "explaining" how it works. We will just _tell_ you how it works. In telling you how it works we will have told you about the basic peculiarities of all quantum mechanics. |
|
||||
|
||||
והמחבר הוא? (רק להשכלה כללית. אני לא חולק עליך או עליו, ואוסיף את המשפט המפורסם של פיינמן " It is safe to say that nobody understands quantum mechanics"). |
|
||||
|
||||
המחבר הוא פיינמן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |