בתשובה לGod eat God, 09/02/02 19:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מיכאל שרון, יכול להיות שלא הערכתי מספיק את התמצאותך ועל כך צר לי. ברם, אני עדיין טוען שאינך עומד מאחורי גבב האינגליזמים שלך - שהוא מרשים כשלעצמו, עלי להודות, ולו בתור מילים שאינן קשורות זו בזו. דיברת על תלת מימדיות אצל מונדריאן וכעת זה הפך ל"אינטגרטיביות". עניין שאני יכול כבר לקבל כביקורת אפשרית. אבל נחזור אחורה: דיברת על שטיחות אתיופיות בהקשר שלילי, בעוד ההשפעה הגדולה של מונדריאן היא בניסוח פרימיטיבי של יחסים בין מאוזן ומאונך (המסמלים חיים ומוות) ו3 צבעי היסוד הקשור לתיאוסופיה ולזרם דתי נוצרי בשם פלסטיציזם. נוסף על כך, ההשפעה מרכזית על הדאדא (של ימי "קברט וולטייר") שהיתה השפעה עצומה על המודרניזם, באה ממסכות אפריקאיות (ראה: הנס ריכטר, "דאדא"). דיבור נגד תרבות אפריקאית נובע מבורות וגרוע מכך, סטודנטיאליות. התערוכה החשובה ביותר של השנה בישראל היא "הלנה" שנסתיימה זה עתה ועוסקת באפריקאיות. מוקי קרוקי נוסף: על ההערה שנשמעה פה בנוגע למכירות פומביות. איני הולך למכירות פומביות, כי אני עסוק בבית המשפט, אך לפני שלושה ימים קראתי בעיתון "הארץ" שהציור היקר ביותר שהועמד למכירה פומבית בתירוש במכירה השנתית היה עם שם של פרח, ששמו השתכח מזכרוני. אבל המחיר זכור לי: 220 אלף דולר. העובדה שאינך הולך למכירות פומביות אינה נקודה לרעתך, דרך אגב. שמח תמיד להתדיין עם חבר'ה צעירים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה טוב ויפה, דן אבי יצחק של האמנות יקר, אבל ענית לי! (אין בזאת לומר שאינני מעוניין שתענה לי, ההיפך הוא הנכון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I talked about structural complexity as related to overall integration
Integration, as opposed to juxstaposition of elements, can be mapped onto 3D structure, but not to 2D structure. I have not talked about symbols and what they signify. Thanks for your notes |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכותיו המשפטיות של עורך הדין הדגול מתאפיינות בברק ובנימה אנושית כאחת. אך בעיקר, טעוניו ברורים ובהירים כבדולח. הנושא שאני מפתח כאן הינו מורכבות מבנית מהיבט האינטגרציה הכוללת (בנבדל מסיבוך מבני ומערכות יחסים המכבירות סרבול מתימטי/פורמאלי נוסח קלוד לוי שטראוס למשל). איני עוסק כאן כלל בתימטיקה (תכנים) וסמלים, החשובים לכשעצמם, בפרט בתחום המיסטיקה. אי הבהירות מתיחסת ל"ניסוח פרימיטיבי של יחסים בין מאוזן ומאונך" האם הניסוח הינו פרימיטיבי, וקיימים ניסוחים עדיפים? האם היחסים הינם פרימיטיביים? מה פרוש יחסים לא פרימיטיביים? אני יכול להבין שמאונך מורה כך (ומסמל כך) ומאוזן - אחרת. אך אתה מדבר על היחסים ביניהם. כלומר, דרגות שונות (או רצף) של אינטרקציות בין שני הווקטורים הללו. כלומר מעין מטריצה של יחסים. הערה: פול קלי למשל עושה כך בספרו הנהדר "על היפה באמנות" שהשפיע עלי רבות ב-1972. בהשפעה עקיפה, חוויתי באותה תקופה תובנה משמעותית לגבי צבעים קרובים לטורקיז, התחלתי להתעניין שיטתית בארכיטקטורה ומבנים ים תיכוניים, ופיתחתי גוף תאורטי (1972) אודות אלמנטים סטרוקטורליים ורכיבי מעטפת (צבע, טקסטורה) נוגדי כוחניות ומנחמי-כוחניות (power-countering; power-consoling), תוך הצבת סטרוקטורות מבזרות, בחברות כוחניות וריכוזיות. ונחזור: האם תוכל לפרט, אף במספר מבעים מעבירי מהות, כמה מיחסים אלה מתוך סט היחסים? או שהשתמשת בביטוי "מערכת יחסים" באופן אנלוגי להתבטאות סטרוקטורליסטית, מבלי שיהי לזה "גיבוי" ממשי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן ששיפוטי את האמן היה מעט לחומרה ולא לקולא, אך מגמתי פרוגרסיבית. פיקסו צייר פעם את גרטרוד שטיין בדמות אשה מבוגרת למדי. זו אני? כך תראי בזקנתך. הרגרסיה הלא נמנעת של השנים: "כך תהיי". ואני, נאמנכם, כל חפצי לאמר "כך מן הראוי שלא תהיו. ועוד זמנכם בידכם". לחדד יתכן שפרושו לעיתים אולי להגזים, לידי קריקטורה המבליטה גרוטסקית מספר קווים. אבל החדות, בניגוד לעמעום הזחוח, אינה נשכחת, ועשוייה להוביל לשיפור נוסף בעתיד, אף אם אנו נזעקים להגנתנו בשם ההווה. כבר דיברתי על הטעם וחוש האירגון המרחבי הניכר בציורים. יש לראות זאת כשלב בסולם ולא ככסא נוח להתרווחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת למה, אבל הסיפור על גרטרוד שטיין מזכיר לי: 'אני הולכת אלי בפנים שביקשת לשווא כשהלכתי אליך'. לאה גולדברג, כמובן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |