|
||||
|
||||
אני לא חושבת שזה קשור לשמרנות. או אולי בעצם כן: בעיצוב מוצר, יש נטיה לשמר בהתחלה את העיצוב של המוצר-הקרוב-ביותר הקודם. למשל - הסלולרים הראשונים נראו כמו אלחוטי. במקררים במשך עשרות(!) שנים הדגם השכיח היה שהירקות למטה, והמקפיא למעלה, כי במקרר קרח שמים את הקרח למעלה, תחתיו את הדברים הדורשים קירור מירבי, ולמטה, רחוק מהקרח, הירקות. וזה, אף על פי שפותחים את מגירת הירקות הרבה יותר מהמקפיא וצריך להתכופף. באנגליה, עד היום, הדגם השכיח של כיור הוא עם שני ברזים - חם וקר, והרוצה להתרחץ או לשטוף כלים, יסתום את הכיור בפקק וישטוף עצמו או כליו בהתאם לשיטת השימוש במוצר הקרוב-הקודם: הגיגית. סריפים מקורם בצורת הכתיבה הידנית, עם ציפורן או עם נוצה טבולות בדיו. כשכותבים כך, נוצרים סריפים. והסריפים עברו גם לדפוס, אף על פי שלא היה בהם צורך. במחשב, לעומת זאת, הם מעיקים. לא שפונטים למסך אינם כפותים לשמרנות של תעשיית הדפוס, אלא שבראשית ימי המחשבים, ואפילו בראשית ימי המחשבים הביתיים, פשוט אי אפשר היה ליצור סריפים (תחשוב איך נראו אותיות במחשב לפני ימי חלונות העליזים). כשכבר אפשר היה, זה עדיין נראה רע. וכשיכולת התצוגה השתפרה - כבר נוצר הרגל לסנסריפים, ובאמת שבמחשב זה נראה פחות טוב. אגב, גודל 6 הוא לא בשביל קריאה. המינימלי, גם בדפוס, הוא 8, וגם זה נחשב לקטן במיוחד. |
|
||||
|
||||
גם בספרי קריאה (למשל לסימון "לינקים" להערות בטקסט הראשי או בהערות שוליים). בספרי עיון עם נוסחאות ודיאגרמות (שכוללות טקסט) צריך לרדת לעיתים עד לגודל 5 או 6 פוינט. אבל זה לא שייך לדיון הנוכחי, כי לפי מה שהבנתי הפונט "רץ" יועד לספרי קריאה ודומיהם. לגבי סאנסריף עברי קריא (כטקסט ממושך). יתכן שמצאתי כזה אבל לא הספקתי לבדוק אותו מספיק כדי לחוות דעה. בכל אופן תוכלי להסתכל בו בעצמך, מדובר בפונט שניקרא "יס" שמצאתי אותו (כנראה) באתר של מתכנן הפונט "רץ". (ניחוש שלי: הפונט נימכר לשימוש בלעדי לחברת YES שמשדרת טלוויזיה דרך לווין, לא הספקתי לבדוק את הניחוש.) לגבי שאר דברייך לא יכול להגיב כרגע. |
|
||||
|
||||
אם יש גופן סאנסריפי כ"כ קריא, למה לא משתמשים בו? המצב הוא הרי הפוך: משתמשי מחשב רגילים להשתמש בגופנים סאנסריפיים. יותר ויותר עבודות עיצוב והפקה נעשות היום ללא צורך במעצב מקצועי כבעל הכישורים ההכרחיים (כל אחד יכול ליצור ולהדפיס מודעה, לדוגמה). ומכאן היינו מצפים ליותר ויותר השפעה של ה"בורים" לעומת ה"מעצבים השמרנים". אם היה גופן כזה הייתי מצפה לכך שהוא היה זוכה להצלחה. אפשר לשלב אותו במסמך במחשב ולהדפיס אותו אח"כ ללא נזק. המצב האידאלי. הוא גם היה זוכה לחיקויים (לא העתקות. עוצרים בגבול ההעתקה. אבל לומדים מה הופך אותו לקריא ומיישמים בצורות שונות). מכיוון שלא ראיתי שזה קורה, אני מנסה להבין למה. למה אנחנו תקועים עם Arial ושות', כדברייך. |
|
||||
|
||||
נדיר מאוד שאנשים משתמשים בגודל פונט 9, 11 או 13. במה הם נופלים מ-8, 10 ו-12? |
|
||||
|
||||
באמת? אני משתמשת באריאל 11 באופן קבוע לצורך כתיבה או קריאה ישירות מהמחשב. |
|
||||
|
||||
בעיצוב משתמשים גם באלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |