בתשובה לאייל סתם, 21/01/11 11:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התנועה הציונית היתה לא-קמה כמה עשרות שנים לפני שהבריטים בכלל הגיעו. הבריטים מעולם לא התעניינו יותר מדי בארץ־הקודש ככזו. לא היה מיעוט יהודי קטן אבל בעל־יכולת שהבריטים היו יכולים להמליך אותו על עם־הארץ, לא היתה ניתנת הכרזת־בלפור, לא היה קם מנדט, לא היה מוגדר בכלל השטח כ"פלשתינה"; השטח לא היה קיים בכלל כיחידה טריטוריאלית שמופרדת מהיחידות שמסביבה. איזו סיבה יש להאמין שהשטח הזה לא היה מוגדר עדיין ככמה חבלים של סוריה בשלטון עלאווי, חלק מלבנון בשלטון מארוני, או איזו מדינה האשמית בעלת גבולות לא־ברורים? כל המדינות הנ"ל קיבלו עצמאות כמה שנים לפני ישראל. להיפך, הסכסוך אצלנו עיכב את קבלת העצמאות. אבל בוא נלך צעד אחד קדימה (או אחורה). למה דווקא בריטניה? סביר להניח שבלעדי התנועה הציונית כל הסכם סייקס-פיקו היה נראה אחרת. לך תדע איפה היה עובר הגבול בין האימפריות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה דווקא בריטניה? כדי לשמור על רצף טריטוריאלי, עיראק-ירדן-א"י-מצרים-אפריקה. חוץ מזה, לעניין זמן קבלת העצמאות, סוריה קיבלה עצמאות ב-46, ירדן ב46 ולבנון ב-44. מצרים אמנם קיבלה "עצמאות" בשנות ה-20, אבל ישבו שם כוחות בריטים עד 56. אז יכול להיות שירדן הייתה מקבלת את השליטה על א"י, אבל יכול להיות גם, שהשילוב של ארץ הקודש, האוכלוסייה הנוצרית הגדולה יחסית, הקירבה לתעלת סואץ והנמל בחיפה (שימש ליצוא נפט), היו מעכבים את העברת א"י לירדנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצף טריטוריאלי זו באמת סיבה טובה. אבל צריך לזכור שמצרים היא-היא האינטרס הבריטי באזור (ולכן גם השליטה המוגברת) וכל השאר פיצ'פקס. שום "ירדן" לא היתה מקבלת את השליטה על א"י, "ירדן" היא אנכרוניזם מ1923 לכל המוקדם, והיא תוצאה של צמצום שטחה של פלשתינה. ללא פלשתינה, השטח שאנחנו קוראים היום "ירדן" היה יכול להיות חלק מסעודיה או עירק או סוריה, או מה שסביר באותה מידה לפחות, מחולק בין סוריה בצפון וסעודיה (או מצרים, אם כבר) בדרום, יחד עם פלשתינה. מה שאני מנסה להגיד זה שכל החלוקות האלה של העולם הערבי ל"מדינות" שאתה מניח שיש להם קיום אינהרנטי לא היו קיימות לפני התקופה שבה קמה התנועה הציונית. לחלקן, במיוחד אלה שרחוקות מא"י, יש סיבות שלא קשורות לציונות ואפשר לנסות להניח שגבולותיהן היו נשארים דומים, אבל אחרות לא. יותר נכון לדבר על עדות – שפות ודתות – שחילקו את אוכלוסית המזה"ת במאה ה19 ובתחילת המאה ה20 (שהיה יותר הטרוגני ממה שהוא היום) ושהשפיעו על החלוקה הפוליטית לפי כל־מיני קריטריונים ואינטרסים של בריטניה וצרפת. בא"י יש לך סורים או לבנונים (על־פי שפתם) בגליל, במישור החוף ובהר, ובדואים בנגב. נכון שיש לא־מעט נוצרים, אבל לאו־דווקא יותר מבלבנון, או אפילו מבמצרים. וזהו. אין שום דבר שמייחד את האזור הזה בלעדי הציונות. יכול להיות שהעיר ירושלים (או אתרים בה) מעניינת במיוחד מסיבות דתיות, אבל לא מעבר לזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |