|
||||
|
||||
אני מתקשה להבין את העניין. מהם בדיוק ההבדלים האלה? תראי לי זוג הורים אחד שיגיד לילדיו לא ללמוד, אלא ללכת לעבוד בגיל 14. איך בדיוק עולם הערכי הבית ספרי, שלא מעטים ממוריו וממנהליו הם מוצא מזרחי, סותר את התרבות המזרחית? הרי תוכנית הלימודים בכל המקצועות שאינם ספרות או הסטוריה בערך אינה כלל רלוונטית לעניין. אז כבר הצטמצמנו לשני מקצועות. וגם שם: הרי ביאליק זר לילד האשכנזי בדיוק כמו לילד המזרחי, א.ד גורדון זר לשניהם באותה מידה. לדעתי דברי המאמר נכונים עבור הדור הקודם. הילדים של היום הם ישראליים ואין להם מושג אמיתי מהי התרבות המקורית של הוריהם, להוציא סוגי מאכלים ותרופות סבתא. שניהם בורים באותה מידה. אולי אשכנזים קוראים קצת יותר, אולי דגם ההתנהגות קצת שונה, אבל לא יותר מזה. בית הספר אינו כופה כלום לדעתי. תראי לי ילד מזרחי אחד שיתלונן שהוא מרגיש רחוק ממאיר שליו אבל קרוב לסמי מיכאל. איני מכיר שום יחס מפלה כלפי מזרחיים בבתי הספר ואיני יכול לחשוב על שום דוגמא ספציפית ליחס כזה. יש לא מעט מזרחים מבין אנשי ההוראה והתלמידים לא מהווים מיעוט בכיתות. אשמח לשמוע על אפליות כאלו ואחרות. |
|
||||
|
||||
כאשר כתבתי על תרבות דומיננטית ותרבות נשלטת, הכוונה לא היתה בהכרח לקוריקולום. התרבות הבית-ספרית באה לידי ביטוי בצורה בה ביה"ס מנוהל, באופן בו פונים המורים אל הילדים, בציפיות מובנות לתגובות הילדים לגירויים שהמורים מפנים כלפיהם, לציפיות של התנהגות וציות בכתה. דוגמאות טובות נותנת ליסה דלפיט בספרה "Other People's Children", בו היא מתארת כיצד הנורמות הלינגוויסטיות השונות בקרב שחורים בארה"ב פוגעות ביכלתם בביה"ס. אחת הדוגמאות מהספר - כאשר מורה שואלת ילד לבן האם הוא ירצה בבקשה לקרוא את שעורי הבית, ברור לו כי ה"בקשה" היא בעצם ציווי. לעומת זאת, ילד שחור לא יבין כי המורה נוקטת בלשון ציווי. הוא רגיל למבנה השפה של משפחתו, בו "קרא את שעורי הבית" הוא ציווי, בעוד "האם תרצה" הוא הצעה. |
|
||||
|
||||
נורמה לשונית שונה או נורמות התנהגות אחרות הן דבר שנלמד די מהר, בעיקר אצל ילדים. את מתארת דוגמא אחת קטנה שאינה מעולמנו שלנו, כלומר בעניין מזרחים ואשכנזים. קחי בחשבון שלימודים לא מתחילים ממש לפני הבגרות. יש לתלמידים מן התרבות ה"מדוכאת" שנים רבות כדי להפנים את הנורמות הבית ספריות לפני שהדבר יתבטא בחוסר יכולת לעבור בחינת בגרות. אני עדיין איתן בדעתי שההבדלים אינם כה רבים ואינם כה משמעותיים. לדעתי אין שום "כפייה אשכנזית", שום "דיכוי ספרדי". חוץ מזה, נגיד, רק נגיד, שהמנטליות הלא אשכנזית היא נגד השכלה, אז לא עדיף להילחם בה ולבטל אותה? איך בדיוק תתני לגיטימציה לכל מנטליות שאינה השכלתית? ישנם גם דברים חיוביים בתהליך שאת מבקרת. אבל בכל מקרה, עוד לא ראיתי הורה שימנע מילדו ללמוד. להיפך, ראיתי אימהות בעלות לשון עילגת והשכלה לקויה מכריחות, בצעקות של עברית קלוקלת, את ילדיהן ללמוד. מה שכן, וזה אולי גורם מרכזי: ילד שלא רואה את הוריו לומדים, לא יראה בהשכלה דבר שראוי להשיגו ולהעריכו, בדרך כלל לפחות. זה לדעתי שורש הבעיה: השכלה מולידה השכלה ובורות מולידה בורות. "מולידה" פשוטו כמשמעו. הורים קוראים ומשכילים דוחפים את ילידיהם לכך וההיפך. היות שהשכלה קשורה ישירות במעמד כלכלי ומעמד כלכלי קשור בארצנו הרבה פעמים למוצא העדתי נוצרת המשוואה הפשוטה: מזרחי-עני-לא משכיל-מוריש חוסר השכלה-עוני. התהליך הזה תואם את ציר הזמן: המזרחיים הגיעו לתוך העוני ומשם הדרך כבר סלולה. לפעמים גם קשה להפר את המשוואה: גם אם מזרחי שמקורו בעוני עולה לעושר רב, עדיין לא תמיד ירכוש גם השכלה ולכן יתקשה להורישה הלאה. סילחו לי על דברי הבלתי מבוססים, אלו הן השערות בלבד. |
|
||||
|
||||
ובכן, התיאורטיקנים של השוני טוענים שהמנטליות אינה נגד השכלה, אלא נגד התרבות הדומיננטית, וכשהתרבות הדומיננטית מתאפיינת במנטליות פרו-השכלתית (ברוב המקרים), הרי שההיפך הוא מנטליות אנטי-השכלתית. מכאן שהלגיטימציה לא ניתנת לתרבות של חוסר השכלה, אלא לתרבות שבאה להתמרד נגד תרבות אחרת. קואופטציה של ילדי התרבות הזו לתוך המסגרת הבית-ספרית היא-היא המלחמה. לו היתה לגיטימציה לתרבות של חוסר השכלה, ולא מלחמה בה, הרי שלאף אחד לא היה אכפת מפערי ההשכלה. המצב הנוכחי מראה על נסיון ללחום. בנוגע להשערותיך הבלתי מבוססות, דווקא קלעת יפה: "המזרחיים הגיעו לתוך העוני ומשם הדרך כבר סלולה". ובנוגע לעליה לעושר רב - גם פה קלעת, וזוהי מהות הנובורישיות. |
|
||||
|
||||
הרי לא תינתן לגיטימציה לחוסר השכלה בארצנו ולכן המאבק הוא הכרחי ובלתי נמנע. המיעוט הנשלט ימרוד בכל מקרה, השליט ינסה לדכא בכל מקרה, והתוצאות תהיינה עגומות. עם זאת, הדברים כן משתפרים. היום כבר לא מדובר על אנשים שלא יודעים לקרוא בדרך כלל אלא על אלו שלא סיימו בגרות או אוניברסיטה. מאידך, רמת השהכלה עולה ובורחת מן הרודפים אחריה. אני גם לא בטוח כל כך לגבי המרד. אני לא חושב שתלמידי בית הספר מודעים לעניין. אם ילד מגיע מבית חסר השכלה ולכן לא אוהב ללמוד לא נראה שיעשה זאת מתוך מרד אלא מאותן סיבות שהוא לא יאכל ארטיק מהריצפה: הוא פשוט לא אוהב. הפתרון צריך להיות כפי שנוהגים עם ילדים: לגרום להם לאהוב או להכריח. פשוט מאוד. נראה לי שתוכנית מקיפה ואינטנסיבית החל מגיל הגן לצימצום פערי השכלה והקניית אהבה להשכלה יכולה לשפר את המצב. אולי עדיף קודם להקנות גישה ורק אחר כך השכלה. |
|
||||
|
||||
אגב ההערה שלך אודות ''לא מעטים ממוריו וממנהליו הם ממוצא מזרחי'' - ידוע כבר כי דווקא מזרחיים נוטים עוד יותר מאשכנזים להפלות את בני עדתם. הסטריאוטיפ שיצרו האשכנזים לגבי המזרחיים חילחל כל-כך עמוק, עד שכאשר יבקשו ממורה מזרחי להעריך שני מבחנים של תלמיד אחד בשם גולדמן ואחר בשם בוזגלו - הוא יפלה את המזרחי לרעה אפילו יותר מאשר מורה אשכנזי. |
|
||||
|
||||
"ידוע כבר כי דווקא מזרחיים נוטים יותר מאשכנזים להפלות את בני עדתם..." ידוע למי? (לא לי בכל אופן). תימוכין בבקשה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שכולם מכוונים לאחד משני סקרים (ותקנו אותי אם אני טועה): א. נשלחו עותקים של קורות חיים למעסיקים, כאשר קורות החיים היו זהים אבל רק השם היה שונה (מזרחי מול אשכנזי) - העדפה ברורה לאשכנזים, גם בקרב מזרחיים. ב. שלחו מכתבים בהם הובטח שאם הנמען ישלח סכום כסף הוא יקבל חזרה סכום כסף גדול יותר. שוב, המקבלים העדיפו לשלוח כסף לממוענים בעלי שם אשכנזי, גם המזרחיים. |
|
||||
|
||||
לא שמעתי על הסקרים האלה ואם יש לך הפנייה מדוייקת יותר אני אשמח. בכל מקרה, הסקרים שאתה מתאר בחנו יחס מפלה כלפי אנשים שאינך מכיר. דובי טען שמורים מפלים תלמידים בכיתתם, כלומר אפליה כלפי אנשים (ילדים במקרה זה) שאותם ואת יכולתם המורה מכיר, ועדיין המוצא המשפחתי יצר אפליה כלפי אותו ילד. האם יש סקרים גם לגבי זה? |
|
||||
|
||||
לויודע, הבאתי מהזיכרון. מחקרים בסוציולוגיה זה התיק של אסף שרעבי. בטח הוא עוד מעט יבוא ויעשה סדר. |
|
||||
|
||||
אין לי הפניה מדוייקת, אבל אני יכול לנסות ליצור קשר עם המתרגלת שלי בפסיכולוגיה חברתית, אולי היא יודעת. בכל מקרה, המחקרים לא בדקו יחס לילדים בכיתה (זה בעייתי לבדוק את זה) אלא בדיקת בחינות של ילדים שאינם מוכרים למורה, כאשר ניתן לזהות את עדתם ע''פ שם המשפחה. |
|
||||
|
||||
א. אפליה. ב. הואיל ואשכנזים, ככלל, נתפסים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר, סביר להניח שסיכוי יותר גבוה שכסף יחזור. לא אפליה. חוץ מזה שמי שמשתתף בכאלה סקרים (ב') מעיד על עצמו שהוא אידיוט. ואם הוא שולח כסף ומצפה לקבל כסף בחזרה ועוד סכום גדול יותר, לא כל שכן. |
|
||||
|
||||
Sorry for the English...
Just to comment that my Grandfather who immigrated from Iraq in the early 50s did indeed try to force my Mother to quit school at age 14 and go work so that the family income increases It was not before the School Master came to visit him and explain the importance of my Mother staying in school and even that with much protest that he allowed her to stay That was in the early 60s Other than my Mother none of the other 3 brothers and one sister graduated high school She is the eldest child in the family I am not absolutely sure that we cannot find such isolated cases even to this day By the way the School Master was an ashkenazi so it serves as a good example |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |