בתשובה לברקת, 12/01/11 15:27
מסעדה זה לא רק אוכל 561500
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ד', 12/1/2011, 15:38
דן בן אמוץ הבשלן (''בחסד'', היו שאמרו) היה מבקש מראש מאלה שהיה מזמין לארוחות פרי הגותו, שיאכלו קודם ושלא יגיעו לביתו רעבים. זאת ע''מ שהארוחה תהווה בשבילם רק מקור הנאה לחושים - בניגוד להשבעת רעב פשוטה, שבשבילה המבשל יכול לעבוד הרבה פחות ועם מצרכים יותר בסיסיים.
מסעדה זה לא רק אוכל 561507
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 12/1/2011, 16:38
אותי לימדו כילד לא לבוא לארוחות אצל מארחים רעב, ''שלא תהיה חזיר'' הסבירה לי אמא.
מסעדה זה לא רק אוכל 561508
נועה ו  (אתר) • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 12/1/2011, 16:39
אם אני לא רעבה, אני לא אוכלת.

אם אתה אוכל כשאתה שבע, אתה מהר מאוד מגיע למצב של אילוץ עצמי לאכול, כי האוכל כל כך טעים. ואז אתה מגיע למצב של יתר-שובע, ומתחרט.
מסעדה זה לא רק אוכל 561546
ברקת  (אתר) • בתשובה לנועה ו יום ד', 12/1/2011, 22:04
בדיוק. ההדוניזם שלו דווקאי וקצת מעצבן אותי אם כי אני מתקשה לנסח מדוע.
מסעדה זה לא רק אוכל 561545
ברקת  (אתר) • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 12/1/2011, 22:04
נראה לי ש"בחסד" של שנות הששים-שבעים בארץ = גרוע של ימינו.
מסעדה זה לא רק אוכל 561556
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ד', 12/1/2011, 23:31
"בחסד" הוא קיצור של "בחסד עליון" ו/או "בחסד אל": טוב, מוכשר - במובן חיובי, לא במובן גרוע. בניגוד לשינויים שקורים לפעמים בשימוש בביטויים מסויימים, השימוש בביטוי הזה היה בשנות הששים-שבעים כמו כיום. בתיה אפולו, אלמנתו של דב"א, בראיון מ-‏2008: "מה שאני הכרתי בדן היה טוב. כל השנים שהיינו ביחד הוא היה מפנק... והוא היה בשלן בחסד...".
מסעדה זה לא רק אוכל 561559
MRP • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/1/2011, 0:35
אה, היא התכוונה לרמת הבישול ולא לפירוש המלה. נדמה לי.
מסעדה זה לא רק אוכל 561576
האייל האלמוני • בתשובה לMRP יום ה', 13/1/2011, 9:51
אה, חששתי שאולי לא הבנתי את הכוונה, וכרגע נראה לי שאולי אתה באמת צודק.

זה היה מזמן, אבל שנות השבעים המאוחרות ושנות השמונים המוקדמות, שבהן כתב דב"א את ספריו "זיונים זה לא הכל" ו"זיוניוני הדרך", הן רחוקות מאוד-מאוד מתקופות הצנע, המיתון וכו'.

זכור לי, למשל, שהנ"ל הסביר איך להכין בויאבז ‏1 עפ"י האסכולה של טבחית צרפתיה כלשהי, כחלק מאיזשהו סיפור ארוטי-גסטרונומי מן הסוג שאפיין אז את כתיבתו. נראה לי שהבשלנים של היום יכולים רק לקנא, ובהחלט לא לטעון שבמונחים של היום זהו בישול "גרוע". מיושן אולי כן, את זה תמיד נוח לטעון. גרוע - בפירוש לא. להיפך.

בניגוד לרושם שאולי יצרתי, כוונתי היא לא שדב"א המנוח הוא העניין המרכזי כאן. העניין המרכזי הוא כעין "ירידת דורות", המתרחשת לאורך הזמן בכל מיני תחומים, מוסיקליים, אמנותיים, חינוכיים, אתיים (בפוליטיקה וכו') ואחרים, ככל שמתגברת שליטתה של ראיית העולם השו"חית-טכנולוגית. ובכלל זאת, הרושם שלי (לא מתוך עיסוק בנושא, בעיקר מתוך קריאה) הוא שמתרחשת ירידה כנ"ל גם בבישול, בשפיזם (מילה שלי, כרגע, לעיסוקו של השף) וכיו"ב - ירידה, ריקנות, אחיזת עיניים - דווקא ככל שמתחבבת אופנת הדיבורים על האוכל כ"אמנות".

‏1 לא ברור לי גם למה התכוונה ברקת בהערה על "הדוניזים", באחת התגובות, אבל נימת דבריו בסיפור זה לא היתה הדוניסטית אלא קשורה יותר בהנאת המסעות למקומות עממיים, פשוטים ולא תיירותיים.
מסעדה זה לא רק אוכל 561585
ברקת  (אתר) • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/1/2011, 11:09
גם בשנות השבעים המאוחרות היה קשה מאוד או בלתי אפשרי להשיג בארץ חומרי גלם טובים וטריים. אמנם הפירות והירקות תמיד היו טובים, אבל גם מהם יש סוגים שפשוט לא היו בארץ. ורמת המוצרים המעובדים היתה בסיסית עד מחפירה. אבל אני התייחסתי גם *לדעה* על רמת הבישול שלו ולא רק לרמת הבישול עצמה -סועד ממוצע שהיה רגיל ללחם אחיד עם מרגרינה וריבת פובידל קנויה, וטעם פתאום משהו שונה ברמה גבוהה יותר, מן הסתם נתן לו קומפלימנטים מפליגים כמו "בחסד". זאת לעומת החיך שלנו כיום, שהוא אנין יותר ומורגל בקפיצות והפתעות.
כמובן שגם בשנים ההן היו אכלני גורמה לא מעטים בקרב הבוהמה בארץ, שהיו מספקים את הצורך בעיקר בנסיעות לחו"ל (צרפת למשל) ו/או בייבוא אישי של חומרי גלם משם.

דב"א היה הדוניסט ידוע, לא? (בתחום האוכל / מין / בילויים / שתייה ועישון). זה השתלב עם האנטי-אלטרואיזם שלו (השפעת איין ראנד) ועם ההתרסה נגד הממסד השמרני. בעשרים-שלושים השנים האחרונות לא התעמקתי בכתביו, אבל זה הרושם שקיבלתי מדפדוף בהם אז.
מסעדה זה לא רק אוכל 561589
רון בן-יעקב • בתשובה לברקת יום ה', 13/1/2011, 11:41
והיו גם מאו''ל (מנחם תלמי), לוקולוס (עמוס קינן), ו-ר. איסטניסט הנהדר (לא יודע מה שמו האמיתי) שבכל ביקורת מסעדות לא התעצל לבדוק מה קורה בשירותים.
מסעדה זה לא רק אוכל 561598
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ה', 13/1/2011, 13:39
מעבר לבישול ביתי, ההתמצאות שלי באוכל, אופנות ומסעדנות היא לא רחבה, כך שלא אתווכח עם העניינים ה"מחפירים". כללית, זה נשמע לי כהכללה הרחוקה מן הדיוק.

הדיו של דימוי שנוצר לדב"א בעיקר לאחר מותו עולים חזק מדברייך, ונדמה לי שהם-הם שנותנים את הטון, יותר מהדפדופים של אז. אם כי עלי להודות שאת העניין המוזר של הסועד-הממוצע-לחם-מרגרינה-ריבה לא הצלחתי לשייך לשום דבר שהוא כתב או שכתבו או אמרו עליו, לא לשום דבר מן הסיפור האמיתי וגם לא לשום חלקים מהדימוי. כמה אוכלי לחם-מרגרינה-ריבה היו, לדעתך, בין משתתפי הארוחות ומשבחי בישוליו, שהיו בד"כ ידידיו הקרובים? זה נשמע מצחיק.

כן, הוא היה הדוניסט, אם כי מדוייק יותר יהיה לומר שכישראלי הוא הקדים את זמנו, ואלמנטים מחייו שהיו אז יוצאי דופן, הם חלק טבעי בחייהם של רבים כיום. בסך הכל, הוא היה בנאדם שקם בבוקר והיה עובד שעות ארוכות ביום, וזאת רק מתוך משמעת עצמית - הוא לא היה פקיד או פועל של איזה בוס. לא הכרתי אותו אישית אבל הכרתי-אנשים-שהכירו, ונראה לי שיותר משהיה הדוניסט, רצה להיות כזה, ואולי אפילו יותר משרצה להיות - קיננה בו תשוקה לטפח תדמית כזו - ורק בנקודה הזאת יש השקה מסויימת בין מה שיצר הוא עצמו למה שיצרו לו לאחר מותו. ונדמה לי שאת אומרת "הדוניסט" לא משום שהיה ולא משום שרצה להיות, אלא משום שהיה ידוע ככזה. מוזר - הרי את, העיתונאית, יודעת יותר טוב מרבים אחרים שאין הרבה בין האדם עצמו לבין הדימוי הפומבי - בודאי לא כזה שנוצר במידה רבה ע"י ידיים מכוונות לאחר מותו.

חוץ מאוכל-שתיה-גבר-אישה, הוא אהב גם מוסיקה קלאסית בהשפעת אחד המורים בבן-שמן, והעריץ את קתלין פרייר.

השפעת ראנד לא היתה ישירה אלא נבעה מהערצתו לקרוי, וזו נמשכה בפועל אולי שלוש-ארבע שנים, אם כי הכיתוב "ספריות ההשאלה שודדות..." הודפס עוד זמן רב על הספרים.

מוזר לי, מוזר ומפתיע, תפקיד הסנגוריה הזה על דב"א, ואסיים בזאת.
מסעדה זה לא רק אוכל 561604
ברקת  (אתר) • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/1/2011, 14:36
זהו שהוא עבד לא אומר שלא היה הדוניסט. אם הוא דגל באוכל טוב, מין מרובה, מוזיקה ט ושאר תענוגות חושים, בדרגה שהופכת אותם לאידיאולוגיה שחיים לפיה, ואמנם כך עשה, אז במילון שלי הוא הדוניסט.
מעבר לזאת, מדוע את מניחה שאני קטגורית שלו? האם הדוניסט זו קללה בעיניך?

נכון, לא בטוח שחוג ידידיו הקרוב חי על מרגרינה וריבה תוצרת הארץ. אבל אלה היו הסטנדרטים של אוכל אז בארץ. ומכל מקום, גם הבוהמיינים האנינים ביותר אכלו לחם אחיד, כי זה מה שהיה פה אז.
מסעדה זה לא 561617
אנטילופה • בתשובה לברקת יום ה', 13/1/2011, 16:11
במכולת של דלין היה גם פומפרניקל.
מסעדה זה לא רק אוכל 561618
נועה ו • בתשובה לברקת יום ה', 13/1/2011, 16:13
היה גם לחם שחור, ולחם חי.

לחם חי כמו פעם שיווקו עד לפני שנה-שנתיים, שאז החליטו להחליף את הנוסחא או משהו, כי הטעם השתנה.
מסעדה זה לא רק אוכל 561640
ברקת  (אתר) • בתשובה לנועה ו יום ה', 13/1/2011, 20:54
יופי, אני יודעת (נתתי דוגמא רטורית), אבל כ-ל שלושת הסוגים היו באותה רמה בינונית. לא היו פוקצ'ות, באגטים, לחמי שאור, לחמי דגנים מעורבים או בכלל דגנים מלאים (השחור האחיד לא מלא), לחמניות אישיות כנ"ל ועוד עשרות תת-סוגים שיש היום בכל סופר או במאפיות גורמה (או לצורך העניין, שאנשים מכירים ויודעים להכין בבית).

היתה גם פיצה בשנות השבעים - את באמת רוצה להשוות בין רימיני לטוני וספה?
מסעדה זה לא רק אוכל 561815
נועה ו • בתשובה לברקת יום א', 16/1/2011, 14:13
אכן השפע הזה לא היה.
אם כי - פיתות היו, לחמניות גם (שוקו ולחמניה בקייטנה, זוכרת?), בגטים אני זוכרת מילדותי, והלחם החי, היה עשוי מחיטה מלאה.
מסעדה זה לא רק אוכל 561835
ברקת  (אתר) • בתשובה לנועה ו יום א', 16/1/2011, 20:25
"מילדותך" = 10 שנים אחרי ילדותי. זו לא אותה תקופה. אני לא זוכרת בגטים בשנות השבעים המוקדמות. זוכרת חצי לחם במכולת בהקפה, ושוקו בבקבוקי זכוכית אישיים (רק אח"כ נכנסו השקיות האישיות מפלסטיק).
מסעדה זה לא רק אוכל 561875
נועה ו • בתשובה לברקת יום ב', 17/1/2011, 10:22
הממ.
כן. אני מקפידה לשכוח שיש לך איזה עשור עלי.
מסעדה זה לא רק אוכל 561619
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ה', 13/1/2011, 16:15
צריך לתקן כאן איזו תקנה איילית חדשה, שמי שאומר "אסיים בזאת" - לא מושכים אותו בכוונה להמשיך הלאה.

לא, לא הבנתי שמדובר בהדוניסט מהמילון הרגיל שלך. לפי תגובה 561546 חשבתי שמדובר באיזשהו זן מיוחד של הדוניסטים שהטקסונומיה עוד לא הספיקה לקטלג.

מסכנים, אגב, כל הבוהמיינים ההם. בזמן שהם נאלצו להתענות עם לחם אחיד ומים לחץ, אני, בילדותי שבבית שניצל-פירה יקי-סטנדרטי, אכלתי ביפו, באבולעפיה, כמה דברים טובים. ופה ושם נהניתי מלחם צרפתי של אופים יהודים (סליחה) שהיה בכלל לא רע, ופיתות דרוזיות דקיקות ענקיות ונפלאות במקומות שאפילו אין לי מושג מהם אבל הם היו בסביבות חיפה, ליתר דיוק בדליה, ונדמה לי שאפילו הבר-מינן כתב עליהם משהו טוב או שניים. אגב, בעיני גם לחם אחיד הוא טעים כשהוא טרי או קלוי (בעיקר בשני המצבים האלה, לא במצבי ביניים), למרות שבזמן האחרון מישהו כבר הספיק להעליב אותו לפנייך, תגובה 559905.

יאללה, עכשיו היאבקות בבוץ או שאפשר ללכת לנמנם קמעא? פייסטה או סייסטה?
מסעדה זה לא רק אוכל 561620
העלמה עפרונית • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/1/2011, 16:48
כשאחת האפשרויות היא סייסטה, האפשרות הנכונה היא סייסטה.

_____________
העלמה העפרונית, מקנאה
מסעדה זה לא רק אוכל 561621
האייל האלמוני • בתשובה להעלמה עפרונית יום ה', 13/1/2011, 17:01
התקבלת!
מסעדה זה לא רק אוכל 561641
ברקת  (אתר) • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/1/2011, 20:57
הדיון הזה לצנימים בעיניי.
מסעדה זה לא רק אוכל 561746
האלמוני המזוהה • בתשובה לברקת שבת, 15/1/2011, 15:18
ניכר שאינו מבין דבר, היה צריך לדגול באוכל מרובה ומין טוב.
מסעדה זה לא רק אוכל 561699
שם • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 14/1/2011, 13:37
"אוכל שתיה גבר אישה?" בוא נדייק: אוכל שתיה וילדות קטנות.
מסעדה זה לא רק אוכל 561583
ברקת  (אתר) • בתשובה לMRP יום ה', 13/1/2011, 10:58
אכן.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות