 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהסתייגות שנובעת משמי אני רוצה לציין שהתמונה המקורית שמציגה את ג'סיקה בייל (היפייפיה) נראת לי יותר אסטתית, אמיתית, מעניינת ומיוחדת מה''טוויסט'' המקושקש (בשני המובנים) שמוצג כ''יצירה''. אם לא פסספתי איזו משמעות עמוקה שחבוייה ביצירה, ואני מניח שלא פסספתי, אפשר לברך את האמן על כך שהצליח לקחת חומר גלם יפה כמו התמונה המקורית ולסרס אותו מכל ערך כלשהו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איכפת לך לתת קישור? חמישה עמודי גוגל תמונות על השם לא חשפו את התעלומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיפי sink. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו באמת מצאתי אני מבינה שזו אמורה להיות מין תמונה איקונית כזאת, והציור אמור להיות פרפראזה? אולי תדע להרחיב בענין? מה שראיתי בציור עצמו, לפני שראיתי את התמונה, זו דמות-אישה-יושבת-בכיור-בשירותי-גברים, כאשר בהשתקפות שלה נראים פנים של חייזר. הזכיר לי את ילד מלחמה, או את מפגשים מהסוג האישי [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין (יחסית לאמירות אחרות שיכולות לעלות בהקשר לציור הזה) שהקישור החמישי בחיפוש מוביל לפוסט החשוב The difference between Google and Bing, demonstrated by searching "jessica biel sink" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בכלל חיפשת בגוגל, כשהיה לך קישור זמין בהודעה אחת למעלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגברים שבינינו לא היו מתעצלים, וממשיכים לבהות עד הדף השביעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שאהבתי את הציור, אבל התמונה מאפילה עליו קשות, מכל כיוון אפשרי. וכן - היא מדהימה. איזה גב! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אמיתית"?! הייתי שמחה לו היית מרחיב על המושג הזה בצילום האמור. הלא הוא מבוים עד לשערה האחרונה. אני רואה שם הרבה אסתטיקה (מי הגיב פה "איזה גב!"?) וכמובן אשה יפהפייה. מה שאני לא רואה זה מה הצילום אמור להביע. מדוע המצולמת מכונסת בכיור שטיפה קטן כזה - התנוחה מזכירה בידה אבל יש עליה תחתונים כך שהאפשרות נפסלת. האם רוחצת את כפות רגליה? (אלוזיה, שנראית לי די ריקה, למריה מגדלה במהופך?). מי חי כך, מי יושב בכיורים? אולי הומלסים. היא לא נראית כמו הומלס. אולי נשים נועזות במסיבות פרועות? היא נראית פיכחת ו"נקייה" מדי בשביל מסיבה פרועה. הגב שלה אמנם בולט, ובגלל זווית הצילום והטיית הגוף הוא נראה "משולש" ומאוד גברי. בכלל הכתפיים, השכמות והאזור הזה מקבלים נפח גדול יותר ומעט חסר פרופורציות, לעומת המותניים הצרים - צרים מאוד, כמותני צרעה. זה נשי? זה גברי? המצולמת מביטה אל המצלמה - כאילו נתפסה בקלקלתה. "מיהי" המצלמה? מיהו המספר כאן? האם זה צילום פרסומת מסחרי, שאז אנחנו רגילים למבט אל המצלמה? כל השאלות האלה הן קצת רטוריות, אבל באות להדגים שבעיניי הצילום הזה מרשים מאוד טכנית וויזואלית, אבל מבטיח יותר ממה שהוא מקיים. אם צולם למגזין כלשהו, כנראה שהוא מאלה שמבקשים לעורר פרובוקציה ולמכור גיליונות (בנוסח דמי מור ההרה בעירום וכולי) ואז כבודו במקומו מונח בתור שכזה. לגבי הציור, וריאציה על הצילום, יש לי עוד פחות מה לומר. אם הוא עיבוד של צילום מסחרי של כוכבת קולנוע, ייתכן שהוא ניסיון פופ-ארט בנוסח אנדי וורהול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכחי שמדובר בשירותי גברים. 1 תת הכותרת שאני מיעד לספרי "משתנות משתנות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי הגברי זה צילום מסדרת ''צור קונוטציית אונס'' הבלתי נלאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה צודק זה מעלה את הציור בכמה רמות, אבל למה אתה חושב ככה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין ממש פיצפון באומנות, אבל כתשובה לשאלתך יש כמה אלמנטים נוספים שאני שם לב אליהם. באופן כללי יש כאן המון ניגודים, בייחוד בין הדוגמנית לסביבה. היא לא במקום. היא נמצאת במקום זר שהיא לא שייכת אליו בשתי רמות: כיור, ושירותי גברים. הכיור קטן לה. היא עושה את מיטב יכולתה להתאים לו, והתוצאה מגוחכת, אבל הגיחוך הזה עומד בסתירה ליופי שלה. הייתי מצפה מהסיטואציה להיות מלוכלכת ומגעילה (לשבת עירום בכיור בשירותים ציבוריים), אבל התמונה והדוגמנית דווקא משדרים רוגע ואסתטיקה. הסיטואציה גם קצת מסוכנת או מביכה אבל אין אף גבר בשירותים והיא לא נראית מפוחדת או נבוכה בכלל. לי זה לא הזכיר הומלסים, דווקא, ואני לא חושב שאף הומלס יעשה דבר כזה פשוט כי הוא מאוד לא נוח. התמונה גרמה לי לחשוב דווקא על הדמות של פרא שמגיע לעיר הגדולה ומנסה להבין איך דברים עובדים, אבל היא לא פרא, התחתונים שלה יפים מדי, והשיער שלה מוקפד ומערבי מדי. אבל היא בבירור לא במקום שלה מעצם זה שהיא לא יודעת (או לא מצליחה, או לא מעוניינת) להשתמש בדברים כמו שהם נועדו שישתמשו בהם (וזו כבר רמה שלישית של חוסר התאמה). המבט שלה לא מבוהל מזה שתפסו אותה ואפילו לא לא מביע סקרנות לגבי מי זה שתפס אותה או למה מה שהיא עושה מעניין אותו. הסיבה היחידה שהיא מסתכלת אחורה זה כי משהו זז או מישהו דיבר אליה. היא חושבת, בלי שום השגות או פיקפוקים, שהיא לגמרי בסדר, למרות שברור במבט החטוף ביותר שהיא לגמרי לא-בסדר (שזו כבר יכולה להיות רמה רביעית של חוסר התאמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה אומר ש"מה לא בסדר בתמונה" הוא משחק שפתרונו: למצולמת יש PDD בדרגה גבוהה? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להציע להפעיל כאן את עקרון החסד כלפי הצילום הזה ויוצריו, והרעיון עלה בדעתי דווקא מהפוסט שלך. אולי כל העניין הוא האפשרות לבנות סיפורים שונים המסבירים אותו ולבדוק עד כמה הם יכולים להיות תקפים? זו יכולה אפילו להיות פתיחה מעניינת לספר בלשי ממש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מתעלם מן הציור, אשר לא רק שלא נתן קרדיט, הוא גם חוטא בהפשטה שלדעתי לא מתאימה כאן. מה שאני רואה הוא את המפגש "הקוביסטי" (?) בין צורתו הקעורה של הכיור, לבין קיעורי וקימורי הגב והגוף של הבחורה. פיתולי הברז שברקע, הלוחות הרבועים של המראות, משולשי השכמות המשתקפים במראה, אשכולות שדיה העגולים, חיטובי ישבנה ופיתולי ברכיה, הפניית העורף למבט מישרין, הללו יוצרים מפגש צורני מעניין. מבחינה נושאית הייתי הולך יותר לכיוון התנוחה העוברית של אדם בוגר ורצונו להתכווץ חזרה אל תוך אובייקט מלאכותי שעשוי לשמש תחליף חושני ואולי סמל אירוטי לרחם האימהי, הכיור, שהוא שם היצירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הקווים שבצילום מעניינים, אני מתיחס למפגש הקוביסטי שלך, ול"משולש" של ברקת. לחיזוק תיאורית הפופ ארט אפשר להביא בחשבון לגבי שתי העבודות, הצילום והצייור (ציורשופ) שהן נוצרו למען צפיה במחשב, אפשר לראות את שניהם, הצייור יותר ויעידו הקווים הממוחשבים, כ*"פינה"* באינטרנט. בה אתה מבלה עם אמנות מסוג כזה. אני לא משוכנע שזו אמנות גדולה, אמנות ראויה? בטח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |