 |
|
 |
||
|
||||
 |
בראיון אצל יאיר לפיד, חשפה אתמול אורנה בנאי לראשונה בתקשורת את החלטת המשרד לאיכות הסביבה בראשות השר צחי הנגבי לסגור אחת ולתמיד את חוות גידול הקופים במושב מזור. החווה הזו, שתוארה בהרחבה במאמר שבראש הדיון, היא דוגמא לעסק שמכניס כל שנה מיליונים לכיסי בעליו ממכירת גורי קופים למעבדות ניסויים במדינות אחרות. לא מדובר פה בהגזמה: חוות מזור מייצאת בסביבות 1,000 גורי קופים כל שנה, וכל קוף כזה מכניס לבעלי החווה בין 2,000 ל- 3,000 דולר. העובדה שחוות מזור מתקיימת כבר למעלה מעשר שנים כמעט באין מפריע, גרמה לחברות מסחריות אחרות בעולם העוסקות בניסויים בבעלי-חיים לראות בישראל מקום נוח במיוחד עבורן ולשקול העברת פעילות ממדינות אחרות לתוך מדינת ישראל. כנראה במסגרת יוזמה כזאת הועבר שטח גדול של האוניברסיטה העברית הממוקם ליד ביה"ח הדסה עין-כרם לידי חברת "הרלן", שהחלה להכשירו כדי לפתוח במקום קומפלקס מעבדות לניסויים בבעלי-חיים בתשלום. להחלטה על סגירת החווה יש לכן חשיבות מעבר לסילוק החרפה הזאת מהנוף המקומי. מועבר באמצעותה מסר חד-משמעי לכל אותם אנשים העוסקים בניסויים בבעלי-חיים מסיבות כלכליות גרידא, שיארזו את חפציהם וילכו לעשות זאת במדינות אחרות. ההחלטה לסגור את חוות מזור לא הגיעה בקלות וגם לא תעבור בשקט. שניים מבעלי החווה, ד"ר משה בושמיץ ומר אלי הולצמן (מנכ"ל אינטרנט זהב), הם אנשים מקושרים היטב ובעלי השפעה רבה גם אצל מקבלי ההחלטות למיניהם וגם בחוגים האקדמיים. אני משער שבקרוב נתחיל לקרוא בעיתונים מאמרים מאיימים כמו אלה שצצו לאחר חשיפת הניסוי במאליש, ואשר יסבירו לנו ההדיוטות שגם סגירת חוות מזור היא, כרגיל, מכה אנושה למדע. אמנם חוות מזור סיפקה למעבדות הניסויים בישראל בשנה הקודמת סך הכל ארבעה קופים, אך עם קצת מאמץ עוד יתברר שארבעת הקופים האלה נושאים על גבם הצנום את עתידו של כל המחקר המדעי בישראל. לא נותר אלא לברך את מקבלי ההחלטה על צעדם האמיץ והנכון, ולקוות שהם ילכו עם החלטתם עד הסוף בלי למצמץ ובלי להתבלבל מהאיומים הצפויים של בעלי החווה ושל אנשי שלומם. למרות שבעלי החווה נוהגים לספר בקול חנוק איך כל מטרתם בחיים היא לעזור להציל ילדות החולות באיידס וקשישים הסובלים מפרקינסון, אסור לשכוח לרגע שהמניע האמיתי והיחידי שלהם לכל העסק הזה הוא כמויות הכסף העצומות שהם מרוויחים ממנו כל שנה, ושגם בבית המשפט נקבע שאין להם כמעט מושג מה באמת עושים לגורי הקופים שהם מייצאים לכל מי שמשלם את המחיר הנקוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ארבעה קופים בשנה? מהיכן מגיעים שאר הקופים למחקרים המתוארים? האם נסייני קופים מיבאים קופים מחו"ל במקום להשתמש בתוצרת מקומית? זה נשמע לי תמוה (הוצאות הובלה וכד'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי, בחוות מזור מגדלים בעיקר קופים מסוג מקק (macaque). השמועה אומרת שמגדלים שם גם קופי מרמוסט קטנים, אך אין לי דרך לברר זאת בוודאות. קופים מסוגים אחרים שגם בהם נעשים ניסויים, כמו בבונים למשל, מיובאים מקניה ואולי גם ממדינות אחרות הישר אל המעבדות. בנוסף יש לציין שמשך הזמן בו מוחזק קוף טיפוסי במעבדות הניסויים נמדד בשנים ולא בחודשים. מסיבות של חסכון, קורה גם שלאחר שהניסוי מסתיים והקופים לא נמצאים במצב בלתי הפיך מבחינה רפואית, יתבצעו בהם ניסויים נוספים שכל אחד מהם עשוי להימשך מספר שנים. הערכתי היא שכרגע מוחזקים במעבדות ניסויים בישראל בסביבות 150 קופים. מבירור נוסף שעשיתי בנוגע למזור נראה שאין אישור מוסמך למספר הקופים שמוכרת החווה בישראל כל שנה, אך בכל מקרה מדובר על מספר זניח באופן יחסי. רובם המוחלט של הקופים (כאמור מדובר על בערך אלף קופים בכל שנה) מיוצאים ממזור למעבדות בבריטניה ובמדינות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסקוטלנד. הפרלמנט הסקוטי אישר חוק האוסר על צייד שועלים עם כלבים. בשיטת ציד אכזרית זו עשרות רבות של כלבים דולקים בעקבות השועל המבוהל עד שאינו יכול לרוץ עוד, ואז הם קורעים אותו לגזרים. מעכשיו יהיה מותר רק להרוג את השועל ביריה, באופן "נקי". צעד קטן לאדם, וענק לשועלים הסקוטים. באנגליה נתקעה הצעת חוק דומה בבית הלורדים, לאחר שעברה בהצלחה את בית הנבחרים. [הלורדים לא נבחרו ע"י אף אחד, לידיעת כל מי שחושב שארצות המערב דמוקרטיות למופת.] עכשיו יש לחץ מחודש על טוני בלייר לפעול שוב להעברת איסור דומה באנגליה (כפי שהבטיח במצע הבחירות שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אותי לדעת, הרי ציד שועלים בעזרת כלבים לא היה דבר שנעשה במסתור. למה דווקא בתקופתנו אנשים הופכים פתאום לרגישים יותר בכל הנוגע למינון האכזריות במעשים שלהם? יש למישהו הסבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהרגישות לאכזריות כלפי בע"ח קיימת בעיקר במה שנקרא "המערב". לדוגמה: ציפורי שיר הן בע"ח מוגנים בכל ארצות המערב, אבל בארצות הים התיכון (יוון, ספרד, צפון אפריקה) נמשך המנהג המסורתי של ירי בציפורים, ודווקא בשתי תקופות השנה של נדידת הציפורים, כשהן עייפות, ואיטיות, וקל יותר לפגוע בהן. וזה אפילו לא כדי לאכול- מה כבר נשאר מציפור קטנה אחרי פגיעה של כדור רובה? זה רק לשם ה"שעשוע", וכנראה פשוט לא עולה בדעתם שזה אכזרי. ורואים גם חמורים במצב רע, שנושאים משא כבד, וחוטפים מלקות. וצוענים עם קופים 'מרקדים', ולפעמים אפילו דוב קטן 'מרקד'... אבל גם "המערב" לא תמיד נאור בנוגע לחיות. נורבגיה למשל -סמל הקדמה וההומניות- היא אחת משתי מדינות בעולם שעדיין צדות לוויתנים (השניה היא יפן). הנימוק: כלכלי. כלומר- הומניות כל עוד שזה לא פוגע בכיס (ואח"כ הם מטיפים מוסר לאחרים). לשאלה שלך למה הרגישות הזאת עכשיו- אולי זה קשור לכך שבני אדם במערב חיים בפעם הראשונה בהיסטוריה במצב של שפע וזמינות של מזון, והיעדר יחסי של בעיות קיומיות אחרות, ואז יש יותר "זמן וכוח" להרגיש אמפתיה לאנשים אחרים, וליצורים חיים אחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר מי היה שתיאר זאת לראשונה, אך קיים רעיון של "פירמידת אמפתיה" - לגבי מי אכפת לך? הפירמידה הזו תלויה בפירמידת הצרכים - ככל שיותר צרכים שלך מתמלאים, ככה יותר מפירמידת האמפתיה שלך "צפה" מעל לפני השטח. זה הולך בערך ככה: בקצה של הפירמידה, זה את לבדך. אם אין לך שום דבר ושום צורך שלך אינו מסופק, את תעשי כל שביכולתך כדי להציל את עצמך ורק את עצמך. השלב הבא הוא המשפחה. בהנתן שהצורך "קיום החיים" מקבל מענה סביר, תוכלי לפנות ולסייע גם לחברי המשפחה (אפשר לפרק את השלב הזה למשפחה קרובה ומשפחה מורחבת ברמות הולכות וגדלות). לאחר מכן, ישנו השלב של הקבוצה החברתית (חברים, חברי השבט בחברות פרימיטיביות, ואחרי זה אפשר גם לכלול מכרים, בני עירך, ואזרחי מדינתך, בסדר יורד). קבוצה חברתית, כמובן, יכולה גם להיות בינלאומית בימינו, אבל לא נכנס לזה. השלב הבא, הוא לכלול את כלל בני האדם - אל השלב הזה תגיעי כשתהיי בטוחה בכך שמרבית צרכיך הביולוגיים, הבטחוניים והחברתיים מסופקים - אז תוכלי לפנות לדאוג לצרכיהם של כלל בני האדם. השלב הבא אמור להגיע כאשר את מרגישה שצרכי כלל בני האדם הגיעו לכדי סיפוק - אז תוכלי לפנות לטפל בצרכיהן של חיות (בסדר יורד - פרימטים, יונקים, כלל החיות), ובסוף אולי אף תדאגי לזכויות הצמחים. ברור כי לעיתים יש ערבוב בין שלבים - את הכלב שלך את כנראה תכללי בקבוצה החברתית שלך (או אולי אפילו במשפחה). המצב הקיים כיום, בו יש דאגה רבה לזכויות בעה"ח אבל לא כל-כך לבני אדם במדינות העולם השלישי הוא מצב קצת מוזר, לטעמי, שבו היה היפוך בין שני שלבים, או אולי חיתוך כלשהו שלהם - אחרי אזרחי המדינה שלי לא באים שאר בני האדם בעולם, אלא קודם כל בעלי החיים במדינה שלי. לי זאת נראית גישה מעוותת, אבל מי אני שאשפוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הומניות כפי שניתן להבין מפירוש השם קשורה קשר הדוק לבני-אדם קישור המושג הומניות לבעלי חיים מותיר טעם מוזר משהו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כך לפחות לפי הגארדיאן). אחד מעוזריו הפרלמנטריים של ראש הממשלה הבריטי הודיע לפני כמה שעות שבלייר יתמוך הערב באיסור גורף ומוחלט על ציד שועלים באנגליה. מעניין אם בבית הלורדים יצליחו להכשיל את היוזמה, או שאנגליה תלך בעקבות סקוטלנד ותוציא את הספורט המתועב הזה אל מחוץ לחוק אחת ולתמיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בג"ץ דחה הבוקר את עתירותיהם של ארגון "תנו לחיות לחיות" והעמותה למדע מוסרי שדרשו להורות על סגירת חוות מזור, העוסקת בייבוא ובייצוא של קופים לאנגליה למטרות ניסויים." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |