 |
תודה על המחמאות. אם בעיניך המאמר הוא מאמר השנה, אז מבחינתי התגובה שלך היא תגובת השנה. :)
עם כל האהבה שלי לפנדר רודס ולביל אוונס, אני דווקא לא מת על החיבור ביניהם. בעיניי From Left to Right, עם עיבודי המיתרים השופעים והגיטרה הקלאסית, נשמע קצת צ'יזי. את Intuition אני לא מכיר, אבל יש לי את Eloquence, שגם הוא דואו עם אדי גומז1 וגם בו ביל אוונס מנגן ברודס בחלק מהקטעים; אלבום נחמד, אבל לטעמי לא מתקרב בכלל לאלבומי הטריו שלו מתחילת שנות השישים - Waltz for Debby וכו' - שהם בין הקלטות הג'אז המופתיות של כל הזמנים.
בראיון עם יוני רכטר עלה הנושא של ביל אוונס והפנדר רודס (אבל לא נכנס למאמר), ויוני רכטר אמר שלמרות שביל אוונס הוא הפסנתרן האהוב עליו ביותר, לדעתו הוא לא היה נגן טבעי של רודס, ונשמע יותר טוב בפסנתר רגיל. _____________ 1. אם כבר מדברים על אדי גומז - בחודש הבא הוא מגיע לארץ לסדרת סדנאות מוזיקה במסגרת בי"ס רימון, חלקן פתוחות ללא תשלום לציבור הרחב. פרטים כאן.
|
 |