|
||||
|
||||
כל הזמן אני שומע שהאוצר התנה את מתן התקציבים לכבאיות באיזושהי רפורמה. כאילו אם הייתה מתקבלת רפורמה אז היה המון כסף אפילו למטוסי - אולי אפילו חלליות - כיבוי. האם מישהו יודע: - מי הציע/דרש רפורמה ומה היא פחות או יותר? - מי התנגד לרפורמה ולמה, פחות או יותר? - הייתה תוכנית כתובה לרפורמה? כן - למה לא יישמו אותה?, לא - למה לא כתבו אותה? |
|
||||
|
||||
ר', לדוגמה http://www.the7eye.org.il/PaperReview/Pages/091210_T... |
|
||||
|
||||
גירסה אינטרנטית של המאמר במעריב. הקומבינה של שירותי הכבאות – מבט מבפנים |
|
||||
|
||||
" פרק ג' בדו"ח, תחת הכותרת "תקציב", מזכיר בקצרה כי במסגרת הארגון מחדש של שירותי הכבאות – שממשלות כשלו ביישומו ושהדו"ח מתריע כי חייבים לבצע אותו במהרה – יאבדו הכבאים הטבות שונות שהם נהנים מהן כעת. הדו"ח נוגע בהטבה אחת כזו: תשלום מיוחד עבור משמרות חירום. כששירותי הכיבוי יהפכו משירות עירוני לשירות בטחוני, ממילא עבודה בחירום תיחשב לחלק מן הסדר הרגיל ולא תזכה את העובדים בתשלום מיוחד (כמו אצל שוטרים וחיילים). האם יש קשר בין התיאור הזה לבין העיכוב הנצחי בהאחדת השירות? המבקר, כאמור, אינו מטפל בכך. גם לא העיתונים. " אז יכול להיות שזה לא אלי ישי ולא שטייניץ ולא ביבי, אלא ועד העובדים שאשם במחדל, אבל זה לא מוסד שאת ראשיו אפשר לפטר, אז עוזבים אותם בשקט? אולי, בכל זאת, ייבוש ופירוק לצורך הקמה מחדש (אפילו רחמנ לצילן הפרטה) זה הפיתרון לבעיה? |
|
||||
|
||||
מגפה קטלנית ואלימה במיוחד משתוללת בישראל. חיסון פותח בחו"ל, והממשלה הקצתה את הסכום הדרוש לרכישתו, כך שבתי החולים יצטיידו בו ויוכלו לחסן את הציבור. משרד האוצר (שר האוצר, פקידי האוצר, לא משנה מי), מתנים את רכישת החיסון ברפורמה ארגונית בבתי החולים, בתי החולים מסרבים, ומאות אלפי אנשים מתים. מי אשם? או: האם העברה של ציוד חיוני ודחוף לצורך הצלת חיים היא קלף מיקוח לגיטימי במאבקים על מבנה ארגוני? |
|
||||
|
||||
זהו, שאם הבנתי, אז לא מדובר במשהו אימננטי כמו "מגפה קטלנית ואלימה משתוללת בישראל". כשהשתוללה אש לא התנו הוצאת מליוני שקלים על סופר-טנקרים ואמצעים אחרים לכיבוי אש. הביאו אותם וכיבו. נדמה שאנחנו מדברים לא על מגפה משתוללת אלא על מחלה ממארת שנמשכה - כך טוענים - כבר 60 שנה. אז תאר לך שמחלה מדבקת ואיטית קיימת בישראל במשך דורות. וכל פעם שמעבירים תקציב לרכישת חיסונים ושכירת צוותים נוספים, מסתבר שחלק ניכר מהתקציב מתבזבז על ג'יפים למפקדי תחנות, תשלום שעות מוספות במאות אחוזים - בקיצור על שחיתות. במקרה כזה נראה לי סביר לנסות לטפל בשחיתות לפני ששופכים עוד כסף. גם אני מת שיעיפו הבייתה את אלי ישי (ולא איכפת לי שיקח איתו גם את שטייניץ וביבי). החשש שלי הוא שזה לא יפתור את הבעיה אלא רק ינציח אותה לשישים השנים הבאות. אם הפיתרון לבעיה הוא פיטורים של כל ראשי הכבאות (נגיד ממפקדי התחנות ומעלה) וצירוף הכבאים, נגיד, למשטרה, בתנאי עבודה של שוטרים, אז מה יעזור לנו לפטר את אלי ישי? יש כאן מצב מוזר (שלא ברור לי): שלאלו שעליהם אנו מטילים את האחריות למחדל אין סמכות לפתור אותו. ואני זוכר סיסמה כזאת שאומרת שאין אחריות בלי סמכות (ולהפך). |
|
||||
|
||||
"with great power comes great responsibility"
(uncle Ben Parker) |
|
||||
|
||||
תודה, נשמע נכון. אני חושב שיש משהו גם בכיוון ההפוך. |
|
||||
|
||||
רק שנבין איזה בדיוק מחדל היה כאן ? |
|
||||
|
||||
לא יודע בדיוק. בכלל היה כאן? |
|
||||
|
||||
אני רציני הייתה שרפה הטיפול של שרותי הכבאות בשרפה נראה לי יעיל וסביר מעבר לזה מה? |
|
||||
|
||||
טוב, "מחדל" זה מינוח שהעתקתי מהתיקשורת ומהדיבור על עריפת ראשים. בין שזה ראוי לתואר מחדל או לא, מדובר בשני עניינים עקריים: 1) לקח הרבה זמן עד ששירותי הכיבוי הגיעו למקום השרפה - בזמן הזה השרפה גדלה למימדים שאי אפשר היה להשתלט עליה, בלי אמצעי כיבוי מוטסים, אבל לא היו לנו אמצעים כאלו. לכן, בסופו של דבר נהרגו אנשים ונגרם נזק כבד לרכוש ולטבע. 2) במשך שישים שנה מערך הכבאות של ישראל מיושן ואיננו מוכן לאסונות בקנה מידה גדול, כמו זה שקרה או כאלו שיש סבירות גבוהה שיקרו במלחמה הבאה, שיש סבירות גבוהה מאוד שתתרחש בימינו. אולי אין קשר בין שני העניינים הללו, ואולי זה לא מחדל אלא סתם בעיה שצריך לתקן. גם אז מעניים להבין מה מונע את תיקון אם כולם מסכימים שהוא דרוש. |
|
||||
|
||||
נראה לך סביר שיקח למכון הפתולוגי יותר מ-48 שעות לזהות 41 גופות? לפי ההרצאה ששמעתי רק השבוע במסגרת המילואים שלי, צפויים מעל 16,000 הרוגים ברעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר, שצפויה להתרחש מתישהו בשני העשורים הקרובים. מישהו מתכוון לזהות אותם? |
|
||||
|
||||
זה נראה לי לגמרי לא סביר שהמכון הפתולוגי הצליח לזהות 41 גופות חרוכות תוך 48 שעות בלבד החיים זה לא CSI ואני משער שלגופות שאי אפשר היה לזהות בעין או לפי טביעת אצבעות נתנו זיהוי לפי הגובה שזה פחות או יותר ניחוש מושכל ולמיטב הבנתי במקרים של אסונות המוניים אין שום כוונה להתעסק בזיהוי ולא ברור לי למה בכלל הזכרת את זה אתה מציע שנחזיק מכון פתולוגי שמסוגל לזהות עשרות אלפי הרוגים? |
|
||||
|
||||
אני מניח שהזיהוי בוצע לפי השוואת צילומי שיניים של הקורבנות לתיקים ממרפאות השיניים שלהם. בתרגילים של פיקוד העורף מתיחסים לנושא של חללים במספרים גבוהים ויש יחידות מיוחדות שתפקידן להכין לכל חלל ''תיק זיהוי'' שיאפשר זיהוי מאוחר יותר והעברתו לקבורת קבע, כך שכוונה יש. לא ואני גם לא מציע להחזיק בישראל כוח כיבוי שמסוגל להתמודד לבדו עם שריפת יער בהיקף של עשרות אלפי דונמים. אם במדינות גדולות וחזקות מאיתנו (רוסיה, ארה''ב, אוסטרליה) לוקח לפעמים שבועות לכבות שריפות ואם ישראל לפעמים שולחת סיוע לכיבוי שריפות במדינות אחרות, אז מחדל חמור לא היה כאן. מחדלון אולי. |
|
||||
|
||||
אני שמעתי את יהודה היס מתראיין ברדיו, נדמה שלי שביום א' שעבר, ואומר שהגופות זוהו על פי דנ''א. |
|
||||
|
||||
גם בדיקות דנ"א וגם בדיקות לפי צילומי שיניים היו לוקחות יותר מ48 שעות ביחוד עם היו יותר מ 2-3 גופות שאי אפשר היה לזהות בעין |
|
||||
|
||||
אין שום בעיה לזהות לפי דנ"א כמה עשרות אנשים בפחות מ24 שעות1, בהנחה שקרובים נותנים דגימה להשוואה תוך זמן קצר. הבאת תצלומי שיניים מעשרות מרפאות ברחבי הארץ יכולה לקחת זמן. הלוגיסטיקה (העברת הגופות, פגישה עם המשפחות וכד') יכולה לגזול זמן, מה גם שאני לא רואה סיבה לדחיפות קיצונית במקרה כזה. 48 שעות זה פרק זמן סביר. 1 אם מהירות היא המטרה, אני משוכנע שאפשר להביא ציוד שיאפשר גם זיהוי תוך 3-6 שעות. |
|
||||
|
||||
אני מת על ההערכות האלו. לפחות לפי ויקיפדיה, לא ידוע על עוצמה של אף רעידה בארץ שהיתה בעוצמה כזו, ובטח שלא היתה אחת כזו במאה השנים האחרונות. היות ורעידות אדמה מציגות בקירוב טוב התפלגות פואסון, הזמן שעבר לא מעיד על רעידה קרובה. במילים אחרות, הניחוש שלי הוא שמישהו קרא שלפני שלושים שנה הזהירו מהסיכוי לרעידת אדמה גדולה בחמישים השנים הקרובות, והסיק שנותרו לנו רק עוד עשרים. |
|
||||
|
||||
בויקיפדיה מוזכרות שתי רעידות אדמה ממאתיים השנים האחרונות שהיו בעוצמה משוערת של 6.75 ו-6.25. גם רעידה בעוצמה של 6.75 תגרום להרס רב ואלפי נפגעים, שלא ברור איך מתכוונים לטפל בהם. קוריוז: ברעידת האדמה בהאיטי (2010) [ויקיפדיה] הגיעו למקום יותר מ-1,700 אנשי חילוץ (22 מהם של פיקוד העורף). כולם ביחד חילצו 36 ניצולים מבין ההריסות (2 מהם על ידי חיילי פיקוד העורף). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהדרך העיקרית למזער נזקים מרעידת אדמה חזקה היא בניית בניינים מתאימים. ר' גם תמ"א 38 [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
לפי מה שנמסר לי במילואים האחרונים, תמ"א 38 היא תכנית על הנייר. בפועל חוץ מבתים בודדים שחוזקו, הבניה הישנה עשוייה לקרוס ברעידה בעוצמה של 6.5 ומעלה ומדובר בעשרות אלפי בניינים. |
|
||||
|
||||
תמ"א 38 מתחילה רק עכשיו לתפוס טיפה תאוצה, אבל כל החיזוקים הם בגוש דן שהוא ממילא איזור בסיכון נמוך לנזק ברעידת אדמה. אבל רק בגוש דן התמריץ הכספי מספיק מפתה. בפריפריה יש אפס חיזוקים. הרעיון של תמ"א 38 נשמע יפה, אבל התוכנית בעייתית מכל מיני כיוונים, כלכליים ותכנוניים ופסיכולוגיים, והיא מטליאה טלאי על טלאי ומצופפת דירות במקומות עמוסים וללא חניה. |
|
||||
|
||||
והבניינים המתאימים ביותר הם אוהלים. |
|
||||
|
||||
לאוהלים יש בעיות אחרות: הוצאות הסקה גדולות יותר, לדוגמה. אני גם לא מצליח לדמיין אוהלים רבי־קומות. אבל גם היפנים בד"כ לא גרים בבתי נייר. |
|
||||
|
||||
אני חלילה לא מזלזל בסכנה של רעידת אדמה חזקה ובנזק העצום שיכול להיגרם ממנה, רק טוען שהנתונים המספריים נראים לי כמצוצים מהאצבע (לאנשים יש נטיה לחשוב שיקחו אותם יותר ברצינות אם הם יציגו נתונים מספריים). |
|
||||
|
||||
לא זוכר מאיפה באה לי הסברה הזו, אבל חשבתי שזמן שעובר מאז רעידת האדמה האחרונה כן מעלה את ההסתברות לרעידת אדמה ביחידת הזמן הבאה, בגלל הצטברות לחץ בלוחות. אני מאמין לך שזה שגוי, אבל אתה יודע במקרה למה? |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון את חוק גוטנברג ריכטר, הרי שהסיכוי לראות רעידת אדמה חזקה יורד חזקתית אבל הזמן בין רעידת אדמה חזקה אחת לשניה הוא אכן פואסוני. אם תהיה לי סבלנות ארענן את זכרוני ואתקן ( איפה האיילה הגאולוגית שהיתה כאן פעם, בתקופת היורה?). |
|
||||
|
||||
טוב, זה ממש לא ככה. חוק גוטנברג ריכטר אומר שכשמודדים את עוצמת רעידות האדמה באנרגיה, הסיכוי אכן יורד כחוק חזקה באנרגיה, אלא שבדרך כלל מודדים רעידות אדמה על פי סולם ריכטר שהוא סולמ לוגריתמי באנרגיה. משום כך, הסיכוי לראות רעידת אדמה בבעודמה מסויימת לפי סולם ריכטר דווקא יורד מעריכית ( אקספוננציאלית). באשר לתכיפות רעידות האדמה, יש קצת מחלוקות, אבל על פי המאמר הזה, שדי מצוטט, יש דווקא התנהגות חזקתית מובהקת לזמן בין שתי רעידות אדמה סמוכות מעל עוצמה מסויימת. החזקה עצמה היא משהו כמו שליש. המסקנה המוזרה והמבלבלת של המאמר הוא שככל שעובר יותר זמן מהרעידה האחרונה, כך הסיכוי להתקל ברעידה היום יורד! או במילות המחבר: We conclude stating that the contents of this section can be summarized in אם אני מבין נכון בשעה הזאת, הטענה היא שאם יש רעידת אדמה חזקה, אז מייד אחריה מתחילה רוליטה רוסית עד לרעידה הבאה, אבל הזמן בין כל נסיון ירי הולך ונהייה יותר איטי. אם התמזל מזלך אחרי הניסיון אחד אתה יכול לנוח על זרי הדפנה מעט עד הניסיון הבא, ואם התמזל מזלך פעמיים, אתה יכול לנוח עוד יותר זמן, אבל גם אם תתמהה, בוא תבוא הרעידה הגדולה הבאה.
this simple sentence: the longer since the last earthquake, the lowest the hazard for a new one, which is fully equivalent to this one (although less shocking): the longer since the last earthquake, the longer the expected time till the next. Moreover, this happens in a self-similar way, thanks to the scaling laws which are fulfilled. |
|
||||
|
||||
זה מבוסס רק על מדידות, או שיש גם מודל, או הצעת הסבר? |
|
||||
|
||||
הנוסחא נגזרה מהמדידות. לגבי מודל, בדרך כלל מציעים משהו מהמשפחה של "ארגות עצמי קריטי". לי יש סימפטיה (מסיבות אישיות) ל http://en.wikipedia.org/wiki/Olami%E2%80%93Feder%E2%... אבל אני לא יודע מה המעמד של המודל הזה כיום ( אני כבר לא עוקב בדבקות אחרי תחום הSOC, רק אחרי תחום ה SoC). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה זה ''ארגות'' עד שהצצתי בקישורית. ''ארגון'', טמבלים. |
|
||||
|
||||
סוג של עובש, לא? (תודה על התיקון) |
|
||||
|
||||
אני מוכן לזהות אותם: אלו ה16000 שיהרגו ברעידת אדמה. |
|
||||
|
||||
7.5 זו רעידה מאד חזקה, והיא עוד צפויה בתוך שני עשורים? המרצה שהרצה לכם נשמע טיפה חשוד. לפי ההיסטוריה שבאתר המכון הסייסמולוגי מעולם בהיסטוריה לא היתה בארץ רעידת אדמה מעל 6.6. והחישובים הסטטיסטיים של סיכון (מה שנקרא PGA) הם סיכוי של אירוע אחד ב-500 שנה. תחזית לעשרים שנה נשמעת לי כמו הפחדה מטעם. |
|
||||
|
||||
אה, עכשיו ראיתי שהאלמוני המזוהה כתב את זה כבר. |
|
||||
|
||||
המרצה (החשוד) ציין שהיו רעידות חזקות ב-1927, ב-1834 וב-1759 כך שצופים שבעשרים שנים הקרובות תהיה אחת נוספת. הוא תיאר את ההרס שיגרם מרעידה בעוצמה של 7.5 ואמר שזה תסריט ריאלי. גם אם תהיה רעידה בעוצמה של 6.5 ההרס יהיה עצום. |
|
||||
|
||||
ולפני זה היתה אחת 200 שנה קודם ולפניה 350 שנה קודם. מה הסכנה מרעידה של 6.5? תלוי איפה המוקד. לפני 15 שנה היתה רעידת אדמה בעוצמה 6.2 בים סוף, במרחק 100 קילומטר מאילת. היו נזקים אבל בתים לא התמוטטו. יש תסריט ריאלי לרעידה של 7.5, ברור, יש סיכוי גם שייפול עלינו מטאור. אני לא רוצה לדבר יותר מדי כי בסוף מחר תהיה רעידת אדמה או מטאור ייפול עלינו ואני יצאתי טיפשה. המנהל לשעבר של המרכז הסייסמולוגי, שאת שמו שכחתי, אמר שיש בארץ מקום אחד בטוח בזמן רעידת אדמה והוא ליד קציעות. אתה גר שם בסביבה? |
|
||||
|
||||
לא ממש, אבל הבית שלי חדש ונבנה על פי תקני הבניה העדכניים. |
|
||||
|
||||
שאלה קצת טיפשית: כשאמא שלי שולחת אותי למכולת היא מבקשת שאני אחזיר קבלה, כדי שתוכל לראות שהוצאתי את הכסף על הדברים החשובים שעליהם הסכמנו, ולא על שטויות. האם אי אפשר לעשות את אותו הדבר במקרה הזה, וחייבים פשוט "לשפוך" כסף באופן עיוור על מערכת מושחתת? הרי פה לא מדובר בשינוי המבנה של מכבי האש, רק כפייה עליהם לקנות x במקום y. אם זה אפשרי, אז ניתן היה להעביר למכבי אש ציוד חירום מציל חיים (ואליבא דו"ח המבקר, מצב הכבאות כיום מעמיד את חייהם של אזרחים רבים בסכנת חיים מוחשית, עד כדי קריסה טוטאלית בשעת חירום), מבלי להתנות את זה ברפורמה ארגונית, ובלי לחשוש שהכסף יממן ג'יפים ושאר טובין. בוודאי עדיפה לנו מערכת מושחתת שברשותה הציוד המינימלי לתפקד בזמן חירום, מכזו שלא יכולה לעשות כן. את הרפורמות נוכל לעשות אחר כך. |
|
||||
|
||||
לי נראה שאנחנו לא יודעים הרבה מהעובדות הרלוונטיות אז אנחנו מדברים באנלוגיות שלא בטוח שהן מתאימות. לאמא שלך יש סמכות - היא מבקשת קבלה, ואם יסתבר שקנית קרמבו במקום גבינה, היא לא תיתן לך לראות טלוויזיה בערב. אני לא יודע אם לשר הפנים/אוצר/רה"מ יש סמכות דומה. האם הוא יכול להגיד לראשי הכבאות "הנה כסף לכבאית כזו והנה כסף לחומר מדכא בערה"? נראה לי שהאוצר יכול להעביר כסף, ואת ההחלטה איך להשתמש בו מקבלים ראשי מערך הכבאות. אם הם אומרים שג'יפים ושאר הטבות זה יותר חשוב, אז על זה ילך הכסף. השאלה שלי היא מדוע ראש הממשלה לא היה מוסמך לקחת להם את הנ'יפים, כמו שאמא שלך מוסמכת לקחת ממך את הטלויזיה. |
|
||||
|
||||
משום שאני מסכים עם המשפט הראשון שלך אני אסתפק במשפט התנאי הבא: אם זה נכון שבשל המבנה הארגוני המסואב של שירותי הכבאות, ראשי הכבאות יכולים לשחק עם כל תקציב שמועבר לרשותם ללא כל פיקוח אפקטיבי של הממשלה, אז רפורמה ארגונית היא הצעד הראשון והדחוף ביותר שיש לעשות. יחד עם זאת, אני לגמרי לא משוכנע בנכונות של הרישא של משפט התנאי הזה. |
|
||||
|
||||
הא, גם אני לא משוכנע בנכונות הרישא ההיא. אבל אני חושב שזה לא שהיא נכונה או לא נכונה, אלא שהיא יותר נכונה או פחות נכונה. ולמידת נכונותה יש השפעה מכרעת על מידת האחריות שיש להטיל על הגורמים השונים. אני, "רק שאלתי" כי נראה לי מוזר שהעניין הזה נעדר מהדיון הציבורי שהתפתח אחרי השריפה. ונדמה לי שזה עניין קריטי לפיתרון הבעיה, גם אם זה לא הצעד הראשון אלא השני או השלישי. |
|
||||
|
||||
כשאתה אומר "נראה לי מוזר" אתה מתכוון שזה נראה לך בעייתי, או שאשכרה הופתעת מכך ש"הדיון הציבורי" לא היה מעמיק במיוחד? |
|
||||
|
||||
אני משתדל לא להסתבך עם חלוקת ציונים לציבור כולו. "נראה לי מוזר" משמעו שאני לא מבין איך קרה שלא מדברים על הנקודה הקריטית הזאת, או אם דיברו אז איך פיספסתי את זה, או שזה בכלל לא קריטי כמו שחשבתי בטעות. לפי המאמר שקישרו למעלה, המבקר לא עסק בגורמים לדחית הרפורמה (הדרושה גם לדעתו). גם התקשורת לא עוסקת בכך. אפילו השרים המואשמים לא מדברים על כך, למרות שלכאורה זה מוריד מהם לפחות חלק מהאחריות. כאילו יש איזה טאבו ואיש לא מעיז לצעוק שהמלך ערום. זה לא נראה לך מוזר?! |
|
||||
|
||||
מי לא מדברים? הנה אנחנו כאן באייל דווקא כן מדברים כמובן שאף שר לא יאשים את עובדי המדינה בשחיתות במקרה הטוב הוא ייצא מגוחך ובמקרה הסביר יתפרו לו תיק ויש טאבו על דיבור על שחיתות בשירות הציבורי - מבחינת מהחשודים הרגילים (חדשות ערוץ 2,טמקא,"הארץ" וכו') כל משרתי הציבור (חוץ ממינויים פוליטייים ו"נערי האוצר") הם צדיקים גמורים והרעיון שמישהו מהם עושה לביתו על חשבוננו הוא מעבר למגוחך |
|
||||
|
||||
אני לא מציע להסתמך על האפקט המידי של "הנה אנחנו באייל מדברים". כנראה לא זה מה שיציל את המדינה. אם יש טאבו, כפי שאתה טוען, אז זה תופעה מוזרה ומעניינת. אז צריך (1) לבסס את העובדה שקיים טאבו כזה - כלומר שאנשי תקשורת שיודעים נמנעים מלציין ולדבר על מה שהם יודעים. (2) לנסות להסביר איך התפתח והתבסס טאבו כזה, כי אני הייתי מצפה, שאם המלך עירום יהיה לפחות עיתונאי אחד שיעשה מזה סקופ. בקיצור, יש לך הסבר? |
|
||||
|
||||
לבסס את קיומו של הטאבו זה פשוט אם נניח ש א. יש שחיתות בשרות הציבורי - לא שחיתות פלילית אלא מבנית (כמו למשל הג'יפים למפקדי תחנות הכיבוי) ב. גיא פינס הוא לא איש התקשורת בארץ אז המסקנה היא שאנשי התקשורת שיודעים שותקים (או שהם כותבים אצל יואב יצחק בnfc שזה אותו דבר) למה הם שותקים? למה השחיתות היחידה שמוכנים לדבר אליה היא או פלילית או פוליטית ? זה כבר עניין לספקולציות וקונספירציות |
|
||||
|
||||
מה עם גיא פינס? העניין הזה, שאתה פוטר ב"ספקולציות וקונספירציות" זה לב העניין שנראה לי מוזר ואני מחפש לו הסבר - שיהיה ספקולטיבי אם אין משהו יותר טוב. |
|
||||
|
||||
כאילו גיא פינס מתעסק רק ברכילות של מפורסמים ולכן יש אפשרות שהוא לא מודע לשחיתות בשירות הציבורי גם אם היא קיימת לי יותר נוח להתעסק עם שאלות כמו האם יש באמת שחיתות רצינית בשרות הציבורי והאם התקשורת מדווחת על זה באופן ראוי לשאלות כאלו אפשר להביא קישורים ואנקדוטות ספקולציות על מניעים מצד שני ... |
|
||||
|
||||
===>"לי יותר נוח להתעסק עם שאלות כמו האם יש באמת שחיתות רצינית בשרות הציבורי והאם התקשורת מדווחת על זה באופן ראוי" אבל בזה כבר התעסקת. אמרת שיש שחיתות רצינית ושהתקשורת נמנעת מלדווח עליה. מה עכשיו? שנפטר איזה שר? שנעשה בחירות? זה יעזור? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שיש שחיתות אלא הצגתי את זה כהנחה אם אתה מקבל את ההנחה הזאת כנכונה אז נובע מזה שיש טאבו תקשורתי מה עושים נגד שחיתות בירוקרטית? ההשקפה הריאלית היא שמעולם בכל ההיסטוריה האנושית אף אחד לא הצליח לחסום את שוורי הבירוקרטיה בדישם ההשקפה האידאליסטית היא שצריך לשסות בהם את הפוליטיקאים ולקחת להם את התקציבים |
|
||||
|
||||
אלו רק שתיים ממגוון רחב יותר של השקפות ואפשרויות. ומה ההשקפה שלך? |
|
||||
|
||||
אני חושב שאלו הם שני הקצוות של סקלת האפשרויות וההשקפה שלי תלויה במצב רוח שלי באותו יום אתה רוצה להגיע לאיזה נקודה או שאתה סתם שואל שאלות בשביל להמשיך בפתיל ? |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר הרבה פתילים באייל שהגיעו לאיזה נקודה. חשבתי שאתה רוצה להבהיר משהו במה שלא ברור לי. |
|
||||
|
||||
' אין ביסוס הדבר פשוט כלל וכלל, שכן מלכתחילה הטאבו לכאורה מתגובה 558733 שלך לא באמת קיים. להיפך, התקשורת הכתובה (במיוחד "הארץ" שעוין בבסיסו הרעיוני-מערכתי סוציאליזם ואירגוני עובדים) והאלקטרונית פירסמו מאות תחקירים, כתבות וגילויים על אותה שחיתות 'מבנית' בשירות הציבורי, גופים מסונפים ורשויות ממלכתיות. חח"י, מקורות, רכבת, הספרן מבנק ישראל, המנהלן מאיכילוב, המלגזן מנמל אשדוד, המועצות הדתיות ורבני עיירות נידחות (ספרדי ואשכנזי), רשות שדות תעופה, מכון היין, החברה למטבעות ומדליות, ועוד, כאמור, מאות דוגמאות. מה לעשות ושירותי הכבאות לא עברו סריקה שכזאת. או שכן ולא שמנו לב. גם בגלל המבנה הביזארי-מבוזר מוניציפאלית. רק שהיום ברור כי חתולים שמנים יישובים להם על הגה ג'יפים מפוארים ע"ח כבאיות מודרניות וחומרים מעכבי בעירה. צריך לבער את המושחתים ושולחיהם הפוליטיקאים הרקובים לא פחות ברמה הלאומית והמקומית. הפעם בהחלט התקשורת לא אשמה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין דיווח לבין כיסוי של סיפור אתה מוזמן להשוות למשל את התגובה התקשורתית למעללי הניצב השובב לתגובה לכל אחד מאותם סיפורים שהבאת ומה שהכי חשוב בתגובה שלך בעצמך זה שאתה מוכן לקבל שקיימת שחיתות רק אם אתה יכול לקשר אותה למערכת הפוליטית ( "צריך לבער את המושחתים ושולחיהם הפוליטיקאים ..." |
|
||||
|
||||
' התייחסתי בעיקר לאותה 'קביעה' מצידך בתגובה 558733 כאילו קיים טאבו תקשורתי בהקשר 'שחיתות מבנית', כלשונך. לאור הדוגמאות שהבאתי והמון אחרות, הבה נסכים כי לפחות בעניין זה נפלה שגגה בידך. |
|
||||
|
||||
בוא נסכים שאני צודק כשאני אומר שהתקשורת לא מדווחת על שחיתות אלא אם היא יכולה לקשר את זה למערכת הפוליטית (כמו שאתה עשית) |
|
||||
|
||||
' מוזרה התעקשותך לדבוק בטענת טאבו תקשורתי דמיוני על שחיתות מבנית שאינה קשורה בפוליטיקה. שוב אביא לידיעתך אינסוף פירסומים שעסקו בדיוק בנושא כאוב זה. למשל, מתקפות רבות על שחיתות השכר והתנאים בבנק ישראל - לחלוטין גוף ציבורי א-פוליטי. או פירסומים על הנעשה ברשות הנמלים, בתי חולים ממשלתיים, חברות ממשלתיות כחח''י וכו' - תחקירים וכתבות הנוגעים לאותה שחיתות מבנית בלי שום קשר לפוליטיקה מפלגתית (או לזהות השר המקרי שממילא חסר סמכות לשנות את מה שהשיגו ועדי עובדים חזקים משך דורות). |
|
||||
|
||||
ואני אביא שוב לתשומת לבך את ההבדל בתגובה התקשורתית לפירסומים האלו לעומת התגובה התיקשורתית לסיפורי בר לב והאותיות או עלילות אולמרט וישרא-טורס או אפילו הסיר של שרה נתניהו |
|
||||
|
||||
המרכאות ששמתי על המילים "הדיון הציבורי" היו בכוונה. "דיון ציבורי" פירושו: כותרות הענק של "ידיעות אחרונות" או אייטם שנטחן בתוכניות הבוקר ברדיו. כמובן, אחר כך צריך גם להחליט, ולצורך זה קיים מאמר המערכת של "הארץ". |
|
||||
|
||||
זה גם קורה, אבל הרבה פעמים הדיון הציבורי דווקא מתחיל בידיעה חצי-חדשותית בעמודי החדשות של הארץ. לא בגלל שיש לו תפוצה גדולה, אבל עורכי התוכניות ברדיו ובטלוויזיה אוהבים להיעזר בו. |
|
||||
|
||||
סליחה, לא הבנתי. מי צריך להחליט ואיך עוזר מאמר מערכת ב"הארץ"? הבעיה שלי בעינה עומדת. לא ברור לי איך זה שהשאלה "מי דוחה את הרפורמה ועיכב בכך את שיקום מערך הכבאות?", לא הגיעה לאמצעי התקשורת הציבוריים, העממיים וההמוניים... לא על ידי עיתונאי, ולא על ידי שר ולא על ידי ח"כ ולא על ידי מבקר המדינה ולא על ידי מלאך ולא על ידי שרף. |
|
||||
|
||||
אני לא מבינה במכרזים של ציוד כבאות, אבל כן יצא לי לראות מכרזים של תשתית. אם מדינת ישראל/משרד התשתיות מחליטים לבנות לאיזו עיריה פרוייקט תשתית, אז יש מפקחים מטעם משרד התשתיות ויש חוק חובת מכרזים והכסף עובר מהמדינה לקבלנים דרך העיריה רק אחרי שמוציאים לכולם את הנשמה כדי לבדוק שהם עמדו בדרישות המדוייקות. |
|
||||
|
||||
אבל נראה שעם הכבאות זה לא בדיוק ככה - שם זה נראה כמו מוסד אוטונומי, שאין לו ממונים שיכולים להחליט לשנות אותו. |
|
||||
|
||||
איגודי ערים לכבאות שייכים לרשויות המקומיות. כמו שהאוצר/משרד הפנים/משרד התשתיות מצליחים לכפות דברים בתחום התשתית, יכלו לכפות גם בתחום רכישת הציוד. לדעתי הבעיה היא שהאוצר מתעקש - כל כך איכפת לו לשבור את העבודה המאורגנת של הכבאים, שהוא לא מוכן להקצות אפילו תקציב עם פיקוח. עוד דבר שאיכפת לאוצר הוא עיקרון ה"שקל מול שקל". האוצר רוצה שהרשויות המקומיות יוכיחו שגם להם הנושא חשוב, וזאת במגוון גדול של נושאים. לפעמים לרשויות המקומיות אין אפשרות להוכיח. |
|
||||
|
||||
בנושא ה-100 מיליון שהוקצו לכבאות, האוצר\משרד הפנים, דורש 3 שקלים על כל שקל... (כלומר השקעה של 75-25 כשה-25 זה המדינה) |
|
||||
|
||||
מדוע את מבססת את דבריך על ההנחה שיש צורך לרכוש ציוד כבאות נוסף, או להגדיל את מספר הכבאים? נכון, חלק מהציוד מיושן ונכון שהיו "דו"חות חמורים" בעניין זה. אבל אפשר לכתוב דו"חות חמורים בכל תחום. האם כל ההצעות לשיפור הבטיחות בכבישים בוצעו כבר? האם אין כבר מחסור במיטות אישפוז בבתי החולים? האם כל הטנקים של צה"ל הם מסוג מרכבה סימן 4? האם כל המפעלים שבמפרץ חיפה ובאיזור התעשיה של עכו כבר פסקו לפלוט חומרים מסרטנים? ואלה רק שליפות שעולות בדעתי כרגע. על כל אחד מנושאים אלה ניתן לכתוב דו"ח חמור, ואלה דיני נפשות ממש. אין לנו שום אינדיקציה אובייקטיבית שכבאיות חדישות יותר, או כבאים רבים יותר היו מקטינים את נזקי או אפילו מימדי השריפה. הדבר היחיד שאנחנו יודעים הוא שאש היא ארוע דרמתי מבחינה תקשורתית, והאש מילאה את מסכי הטלוויזיה. כתוצאה מהארוע התקשורתי נוצרה סערת רגשות ציבורית, וזו הזדמנות לדמגוגים ושרלטנים לנצל את העניין לטובתם. הכלל במגזר הציבורי שמשאבים מוקצים על פי הקריטריון של כל דאלים גבר. מי שיכול להשבית שירותים חיוניים, מי שיכול ליצר ארועים תקשורתיים, מי שיכול לאיים על קיום הקואליציה, מי שיכול לערער את מעמדם של הפוליטיקאים מקבלי ההחלטות בכל דרך אחרת - זוכה. עכשין יוקצו משאבים לכיבוי אש ולפיצויים. יהיה זה אירוני אם עלות השיפורים במערך הכיבוי תהיה גדולה מהנזקים הישירים של השריפה. אם אחד השכנים טיגן סופגניות וגרם לשריפה בבית המשותף, האם המדינה תפצה את הדיירים שאין להם ביטוח? ודאי שלא תפצה, וודאי שלא צריכה לפצות. אבל אם השריפה גרמה להתלהמות ציבורית עם השלכות פוליטיות, המדינה תפצה, ואיש לא יעיז לצייץ ולהתנגד - חוץ מפקידי האוצר. אני חושב שפקידי האוצר הם אי של שפיות בתוך שיטת המשטר המופרעת שלנו. |
|
||||
|
||||
דו''ח המבקר מבסס קייס טוב למדי לטובת הטענה ששירותי הכבאות בישראל לא יוכלו להתמודד עם מספר שרפות גדולות בעת ובעונה אחת. יתכן שהוא מגזים, מונע על ידי לחצים פוליטיים וכן הלאה, אולם לאור הראיות שהוא מציג, ולאור המדווח בכלי התקשורת והידע האישי שלי ושל אנשים שעמם אני מדבר, ואת דבריהם אני קורא גם באתר זה, ישנה סבירות גבוהה יותר שהוא צודק, או לכל הפחות לא מגזים במידה רבה מאד. בנושא חמור שכזה - שכן למרות הסרקזם שלך, אלו דיני נפשות ממש, משום שאש עשויה לגרום למוות - דרגת סבירות כזו אמורה להספיק כדי להזרים תקציבים, ולהפנות אצבע מאשימה כלפי אלו שמנעו אותם עד כה. לכל זה אין קשר של ממש לשריפה שזה עתה אירעה (שלאור המידע שהצלחתי ללקט אכן לא הייתה שונה בהרבה גם עם ציוד רב וחדיש יותר, לאור זמן התגובה המאוחר ותנאי האקלים). למעשה, דו''ח המבקר כלל לא עוסק באותה שריפה. אתה תוקף פה איש קש. |
|
||||
|
||||
אני לחלוטין לא תוקף איש קש. המציאות הפוליטית המחייבת עכשיו הקצעת משאבים למערך הכיבוי היא תוצאה של השריפה, לא של דו"ח המבקר. היו כבר דו"חות בעבר שמסקנותיהם לא בוצעו. עיינתי מעט בדו"ח מבקר המדינה. אני לא מצאתי בדו"ח המבקר שום דבר שמזכיר חקר ביצועים או סימולציות או נתונים סטטיסטיים על תיפקוד כוחות הכיבוי, או כל דיון ענייני אחר שיכול לקבוע את הצרכים האמיתיים של מערך הכבאות. אין שום אפשרות ללמוד מהדו"ח מה תהיה התמורה להשקעות שונות במערך הכבאות. למעשה אתה יכול ללמוד על אופיו מערך הכבאות יותר מהראיון שהתפרסם במעריב, מאשר מדו"ח מבקר המדינה. כל מה שמצאתי בדו"ח הן קביעות של ועדות קודמות, החלטות ממשלה ותקנים שרק השד יודע כיצד נקבעו. קביעות, החלטות ותקנים שהשירות אינו עומד בהם. זאת הבעיה כולה - הפער בין ההחלטות והקביעות והתקנים לבין הביצוע, ולא הפער האובייקטיבי בין הרצוי למצוי. בדו"ח הוא פורמלי, משפטי, לא דו"ח של מומחה שבדק את תפקוד המערך בפועל. דו"ח המבקר מעיד על הכאוטיות של המנהל הציבורי. ההמלצה העיקרית היא להפוך את השירות לריכוזי. ההמלצה אינה יכולה להתבצע, כנראה בשל התנגדות אינטרסנטית מתוך השירות עצמו, וחוסר סמכות של משרד הפנים לאכוף את רצונו למרות היותו "ממונה". ההמלצה הנוספת היא להקצות תקציבים לרכש וכח אדם נוסף. משרד האוצר מצידו מתנה את הקצעת התקציבים בהסכם על ביצוע הרפורמה המיבנית - רפורמה שמשרד הפנים אינו מסוגל לבצע כאמור. הטיעון של האוצר סביר, ולכן יש לו כסת"ח. משרד הפנים בבעית כסת"ח. הפתרון הראשון הוא לנסות להפיל את התיק על ראש הממשלה; להתריע, לדרוש דיונים, לדרוש התערבות. הפתרון השני מעורר רחמים ממש. גם שטרית וגם ישי מציעים להעביר את הסמכות (שאין להם כנראה בפועל) ובעיקר את האחריות לשר אחר. אבל אף אחד לא פרייר מספיק גדול כדי להסכים לקבל את מערך הכבאות לידיו. |
|
||||
|
||||
אתה לא סבור שהתקנים שנקבעו על ידי ועדות קודמות נקבעו בעקבות הערכות אובייקטיביות של מומחים? אני לא מבין על מה אתה מדבר כשאתה אומר "תמורה להשקעות שונות במערך הכבאות". זה נשמע קצת מכובס, על כל פנים. הדברים פשוטים למדי, למיטב הבנתי: עכשיו אין מספיק כלי רכב, ציוד וכבאים, בכדי להתמודד באופן אפקטיבי עם כמה שריפות גדולות, בפרט אם הם מתרחשות בזמן מלחמה. המשמעות של זה היא שבמצב שכזה, הרבה יותר אנשים ימותו מאשר מצב שבו היה מספיק כלי רכב, ציוד וכבאים. |
|
||||
|
||||
לא קראתי דו"חות של ועדות קודמות, ואין לי מושג איך נקבעו התקנים. אני בטוח במיליון אחוזים שאף אחד לא ניסה לערוך חישובים של Return On Investment וכל הקביעות והתקנים הן שילוב של שליפות, כסת"ח, לחצים, קפריזה, פוליטיקה מקומית, מצוות אנשים מלומדה, או העתקה ממקור כזה או אחר בחו"ל, ובנוסף כל ההנחות שעליהן מבוססות הקביעות הן בבחינת ניחוש, עבר זמנן או לא רלוונטיות מסיבה אחרת1. ___ 1 אפשר ליחס חלק מאותן תכונות לתגובה זאת שלי, אבל אני לפחות לא דורש תקציבים ממשלתיים בתמורה לתגובות באייל. וחוץ מזה אני גם צודק. |
|
||||
|
||||
יש איזה שהן מסקנות, של איזו שהיא ועדת חקירה, שאתה סבור שהתקבלו בעקבות הערכה מקצועית של מומחים? |
|
||||
|
||||
לאו דווקא וועדות *חקירה*, כמובן. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע, אולי את צודקת וזה הכל בגלל שאנשים רעים במשרד האוצר רוצים "לשבור עבודה מאורגנת של כבאים". הסיפור על רעים וטובים נראה לי קצת פשטני ומגמתי (אינטרס פוליטי), אבל לא משהו שאני יכול להוציא מכלל אפשרות. בדיוק בעניינים האלו אני מחפש הפניות ליותר אינפורמציה ופרשנות מלומדת. בדוחק, יכול להיות גם שמשרד האוצר מוסמך להחליט בדיוק איזה ציוד לרכוש וגם מסוגל לכפות את החלטתו על הכבאים, ויחד עם זאת לא מוסמך לכפות שינוי בתנאי העבודה ובמבנה הארגוני. גם אם זה אפשרי מבחינה פורמלית זה נראה לא תקין ולא סביר. מצד אחד יגידו (בצדק) שהאוצר מנהל את שירותי הכבאות בלי להבין בכבאות. מצד שני אם הוא מנהל, אז איך יתכן שהוא לא מוסמך לפטר עובדים או לשנות את תנאי עבודתם? - לא רק של העובדים הקימים, שנניח יש להם חוזה, אלא אפילו של עובדים חדשים. אם זה המצב אז נראה שמישהו אחר מנהל את שירותי הכבאות - אבל אנחנו לא באמת מבינים מי זה. אני גם לא מבין מדוע חייבת להיות זכות שביתה לעובדי חירום. למה לאנשי הצבא אין זכות כזו ולכבאים יש. אם כבאות זה לא עניין של חיים ומוות אלא סתם עסק למטרות רווח, אז באמת צריך להפריט אותו. אם זה שירות לשעת חירום, איך יתכן שהוא יהיה תלוי בגחמות של ועד העובדים (שאיננו נושא באחריות הציבורית)? לדעתי, זו הבעיה העיקרית - שיש גוף חזק, בעל סמכות לקבוע איך ענייני חירום חשובים מתנהלים, אבל חסין מפני כל אחריות (הם עלק רק העובדים, הש"ג). השילוב הזה של כוח בלי אחריות נראה לי כמקור בלתי נדלה לשחיתות וסיאוב של כל מערכת. אם דבר כזה קורה בחברת החשמל - לא נורא, כמה אנשים מרוויחים המון כסף וכשהם רוצים עוד הם מושיבים אותנו בחושך. אם זה קורה בשדה התעופה - לא נורא, כמה אנשים מרוויחים הון וכשהם רוצים עוד אנחנו לא יכולים לטוס לחו"ל. אבל כשזה קורה בשירותי הכבאות - זה נורא, כי כשהם רוצים עוד (כוח או כסף) המדינה בוערת. |
|
||||
|
||||
קטונתי מלקבוע האם ''עיקרון שבירת העבודה המאורגנת של הכבאים'' הוא טוב או רע. אני מנחשת שמי שמתעקש על עיקרון זה חושב שהוא דווקא עיקרון טוב. אני נגד הפרטת שירותי כבאות מפני ששירותי כבאות הם מונופול טבעי, ואני נגד הפרטת מונופולים טבעיים באופן כללי. |
|
||||
|
||||
מה עם בזק? |
|
||||
|
||||
רק אם לא יחפרו שוב את כל הרחובות כדי להניח תשתית פיזית, כמו שעשו עם הכבלים, ולא יגבירו את הקרינה כמו שהחברות הסלולריות רוצות. יש לך פטנט אחר? |
|
||||
|
||||
התכוונתי לשאול האם היית בעד הפרטת בזק או לא. |
|
||||
|
||||
השיפור הגדול באמת בנושא הטלפונים קרה כאשר הוקמה בזק כחברה ממשלתית. קודם היו הטלפונים באחריות משרד התקשורת. זו הייתה התקופה שהמתינו שנים לטלפון. איכשהו השינוי האירגוני, ללא שינוי בבעלות, הוא שיצר את המהפכה. |
|
||||
|
||||
צודקת. לפני זמני, והאמנתי לפרופוגנדה שההפרטה פתרה את הבעיות. |
|
||||
|
||||
מי אמר הפרטה דווקא? (חוץ מאלו שלא רוצים שום רפורמה ומנסים להפחיד אותנו עם שינוי=הפרטה). |
|
||||
|
||||
הדוח של מבקר המדינה על שירותי הכבאות ניתן להורדה מהאתר של המבקר. עיקרי הדברים מופיעים בעמוד או שניים הראשונים. עיקרי הממצאים הם ליקויים אירגוניים (מבחינה מבצעית) של מערך הכבאות, ומחסור בכ"א וציוד. התראות היו החל מ-2007 ע"י נציב הכבאות ומבקר המדינה. עיקר האשמה היא על משרדי הממשלה (הפנים, הבטחון והאוצר), והעומדים בראשיהם. מדובר בכשל ניהולי קלאסי. התניית התקציבים ע"י האוצר אכן התרחשה, אולם היא רק פן אחד בסיפור. עפ"י דוח המבקר, העבודה המאורגנת לא מוזכרת כלל (לפחות בעמודים שאני צלחתי) ולא נראה שזו "הבעייה העיקרית" כפי שניסחת זאת. |
|
||||
|
||||
===>"התניית התקציבים ע"י האוצר אכן התרחשה, אולם היא רק פן אחד בסיפור." אבל זה הפן שאני מתעניין בו. (וטוען שאנשים - גם אתה - נמנעים מלדבר עליו). קיומם של ליקויים במערך הכבאות ברור. השאלה שאני מנסה להבין היא מה עיכב את תיקונם. אומרים שמשרד האוצר (בגיבוי הממשלה) התנה את התקציב הדרוש ברפורמה. מה אם כן מנע את הרפורמה? -- במילים אחרות, אם שורש הבעיה (או אחד השורשים העמוקים שלה) הוא שחיתות במערך הכבאות עצמו, למה כולם מדברים על פיטורי שרים ולא על בעית השחיתות? |
|
||||
|
||||
אם זה הפן שמעניין אותך, אתה מוזמן לקרוא עליו בדו"ח. הליקוי האירגוני העיקרי הוא המבנה המבוזר. ליקויים נוספים הם פוליטיזציה ברמה המוניצפלית, העדר נהלים אחידים, בזבזנות כספים וכו' (מה שאתה בטח קורא לו "שחיתות"). זכות השביתה היא לא אחד מהליקויים. אתה עדיין סבור שזכות השביתה זה "שורש הבעיה"? מה שעיכב את הרפורמה הארגונית זה משרדי הפנים והאוצר שלא קבעו תוכנית מוסכמת לישומה בהתאם להחלטת ממשלה (שגם היא הגיעה באיחור אקוטי). ואגב, לא יודע מי זה "כולם מדברים" שאתה מזכיר בתגובתך. דו"ח המבקר ודאי שמתייחס לליקויים הארגוניים, וכך גם הכתבה שקראתי בידיעות. מן הסתם גם הכתבה וגם הדו"ח משכילים לדעת שמי שאחראי לתיקון הליקויים זה הממשלה עצמה שהיתה מודעת לבעיה. |
|
||||
|
||||
===>"מה שעיכב את הרפורמה הארגונית זה משרדי הפנים והאוצר שלא קבעו תוכנית מוסכמת לישומה בהתאם להחלטת ממשלה" זה הקטע שאני לא מבין. על מי התוכנית הזו צריכה להיות מוסכמת? מי מתנגד? זה מה ששאלתי - האם לשר הפנים (והאוצר) יש סמכות לכפות מבנה אירגוני חדש של מערך הכבאות? ===>"אתה עדיין סבור שזכות השביתה זה "שורש הבעיה"?" אני לא יודע אם זה שורש הבעיה. אם הרפורמה הדרושה (ע"י האוצר והפנים) כוללת הפיכתם של הכבאים לעובדי חרום (כמו שוטרים), ואם הכבאים לא מסכימים לשינוי הזה בגלל שהם רוצים לשמור על זכות השביתה, אז כן, שורש הבעיה הוא זכות השביתה. מה מסובך פה? האם אתה יודע שזה חלק מהרפורמה הדרושה שאין לגביה הסכמה? האם אתה יודע שהכבאים הם שמתנגדים לה? אם כן, האם אתה מבין מדוע לרה"מ אין סמכות לכפות את השינוי שממשלתו אחראית לביצועו? |
|
||||
|
||||
>"זה הקטע שאני לא מבין. על מי התוכנית הזו צריכה להיות מוסכמת? מי מתנגד?" תוכנית מוסכמת על משרד הפנים והאוצר - הם אינם מסכימים זה עם זה. >"זה מה ששאלתי - האם לשר הפנים (והאוצר) יש סמכות לכפות מבנה אירגוני חדש של מערך הכבאות?" בוודאי. >"אני לא יודע אם זה שורש הבעיה. אם הרפורמה הדרושה (ע"י האוצר והפנים) כוללת הפיכתם של הכבאים לעובדי חרום (כמו שוטרים), ואם הכבאים לא מסכימים לשינוי הזה בגלל שהם רוצים לשמור על זכות השביתה, אז כן, שורש הבעיה הוא זכות השביתה. מה מסובך פה?" מה שמסובך שכבר פעמיים כתבתי לך - זכות השביתה אינה מוזכרת בדוח. מכיוון שנראה שזה לא היה מספיק מפורש, אז לא, הרפורמה לא כוללת הפיכתם של הכבאים לעובדי חירום, והכבאים אינם מתנגדים לרפורמה. לפחות לפי המפורסם בדוח לגבי הרפורמה. ובכל אופן, לדידו של מבקר המדינה, עניין הרפורמה אינו תירוץ לאי-הקצאת משאבים. סעיף שלם בדו"ח עוסק בכך. תאורטית, יתכן שמבקר המדינה בכבודו ובעצמו הוא אחד מאלה שיודעים אבל לא מוכנים לספר לך (במסגרת הדוח) ששורש הבעיה הוא בכלל זכות השביתה, שבעטיה אין רפורמה ולרה"מ אין סמכות לכפות וכו'. בשורה התחתונה, ביקשת דעת מומחה וזו דעתו. |
|
||||
|
||||
כנראה שלא קראת את הפתיל מתחילתו, כי עכשיו, סוף סוף, הגענו להתחלה. ראה תגובה 558697 ותגובה 558724 |
|
||||
|
||||
לפני שאתה שואל "מה אם כן מנע את הרפורמה?", רצוי שתברר מה היה תכנה של אותה רפורמה מדוברת, לאיזה קטע בתוכה התנגד אגוד הכבאים ומה היו הסעיפים שהיו בגדר "יהרג ובל יעבור" בשביל הכבאים ובשביל האוצר. |
|
||||
|
||||
נו, זה בדיוק מה שאני מנסה לברר, ואף אחד מאלו שיודעים (וכולם כאן הרי יודעים) לא רוצה להגיד לי. |
|
||||
|
||||
התאגדות של כבאים איננה גחמה ישראלית ייחודית. אתה יכול לבדוק רכמה שביתות או איומי השבתה בגין שכר היו במהלך השנים. " מצד שני אם הוא מנהל, אז איך יתכן שהוא לא מוסמך לפטר עובדים או לשנות את תנאי עבודתם?"- אם להתייחס לתפיסת העולם של אנשי האוצר לגבי רפורמות, אפשר להניח שהוא רצה או להפריט את שירותי הכבאות, או לשנות את תנאי ההעסקה ולחלק את העובדים לותיקים שיקבלו את המשכורות כפי שהן היום,וחדשים שיקבלו שכר מינימום. להשוותם לאנשי הצבא יהיה קצת שיטחי כי לא יהיה להם את הלובי שדואג לאנשי הצבא. |
|
||||
|
||||
אני, לפחות בשלב ראשון, לא מתעניין בשאלה אם כבאים זכאים לשבות או לא. נגיד שאני ואתה מסכימים שמגיע להם הזכות להתארגנות ולשביתה. השאלה שלי היא: האם חילוקי הדעות בעניין הזה הם (או בעיקר הם) שמנעו את העברת הכספים מהאוצר למערך הכבאות? |
|
||||
|
||||
שמעתי היום את אחד מהכבאים הבכירים, (לא זוכרת מי), הוא טען שכבר חודשים מנסים לגבש את המעבר מכך שאירגון הכבאות יהיה ארצי ולא אירגוני כבאות מוניציפליים ניפרדים, הוא טוען שזה לא דבר שאפשר לסגור ביום, אבל עובדים על זה מזה זמן (עכשיו בעיקבות האסון תואץ מן הסתם ההתקדמות בנושא והעיניין יוסדר, וייושם מהר יותר). |
|
||||
|
||||
כל מה שחסר לפקידי האוצר זה שיטילו עליהם גם את האחריות לאופן הפעולה של מכבי האש. כלכלן לא אמור להיות זה שמחליט אם להצטייד בעוד חומרים מעכבי בעירה, לשדרג את צי הכבאיות, לצייד את מנהלי התחנות בג'יפ טוב יותר או לבנות מערך התראה מהירה. המכסימום שהם יכולים לעשות הוא מה שהם ניסו: להגיד שמכבי האש נותנים תמורה קטנה מדי להשקעה, וגם אז מאשימים אותם שהם מנהלים את המדינה. |
|
||||
|
||||
אבל זה מה שפקידי האוצר עושים כבר שנים בכל התחומים. הם מעולם לא נרתעו מלקחת על עצמם סמכות הכרעה בשאלות מקצועיות בתחומי הבריאות, החנוך, הרווחה, התקשורת, התחבורה ומה לא - אז דווקא הכבוי? אגב, כלכלן אמור להיות זה שמחליט אם כבוי אש צריך להיות שרות מוניציפלי או ממשלתי? |
|
||||
|
||||
פקידי האוצר לא קובעים אם לרכוש חיסון נגד שפעת הסנאים (חכו, חכו), אם ללמד גיאומטריה "מלבנית" בכיתה ט', מה הקריטריון לקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי, איזה תקן לדרוש מספק סלולר וירטואלי, מה צריכה להיות המהירות המותרת בכביש 6 וכמה חומר מעכב בעירה צריך להיות במחסנים. היחידים שמסוגלים להיות מומחים בכל אלה הם המגיבים באייל. |
|
||||
|
||||
אז מה בכלל עושים פקידי האוצר אם הם לא קובעים אם לרכוש חיסון נגד שפעת הסנאים, אם ללמד גיאומטריה "מלבנית" בכיתה ט', מה הקריטריון לקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי, איזה תקן לדרוש מספק סלולר וירטואלי, מה צריכה להיות המהירות המותרת בכביש 6 וכמה חומר מעכב בעירה צריך להיות במחסנים, ואפילו לא מגיבים באייל? |
|
||||
|
||||
אני יודע: "פקדי האוצר" זה בכלל לא אנשים שעושים או לא עושים משהו, אלא משהו שנושא באחריות כאשר נעשה או לא נעשה משהו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |