בתשובה לג'וד, 07/12/10 9:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
והמדקדקים אפילו sugar במקום shit. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וגם shoot או shucks, צרוף של שני גידופים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בהולנדית יש "כיבוסים" כאלה, של הקללה הרווחת God Verdomme (שפירושה God damn it). אומרים למשל God verdori, או God verdiki. בד"כ בא מפי בני חמישים פלוס מהוגנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בעברית יש מי שנשפך לו היין, יש יונה שלא מאיימים עליה ביין1, ויש מי ששם יין (כי הכל חביות). ___ 1 ויש מי שלא מאיים על דשא במים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש אפילו מקרים של הרחקה כפולה - למשל, אצל הסדרניקים אתה עשוי לשמוע ''לא מפחידים תוכי עם ליקר'', כי יונה ויין אינם רחוקים מספיק מהמקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
heck במקום hell, או jeez במקום jesus. בעולם היהודי אני לא מכיר מילות קודש שהפכו לקללה (אולי ביידיש?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעזאזל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'יזוס וגוד לא נהפכו לקללה, משבשים אותן כדי "לא לשאת שם אלוהים לשווא", אני מניחה. כמו שאצלנו אומרים אלוקים. באתר השו"ת במקום השם המפורש כתוב יְקֹוָק, מה שגורם לך לדמיין קרפד שמן יושב על כיסא מלכותו שבשמיים: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתבלבלת. גוד באנגלית זה כמו אלוהים בעברית, זה לא השם המפורש של האל, אלא אל (המושג הכללי). אין מקבילה נוצרית לאיסור להגיד את השם המפורש. להגיד גוד או ג'יסס זה כמו להגיד בעברית אלוהים או השם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן: "אלוהים אדירים". לפי המשמעות המילולית אני מניח שזה מתייחס לשניים שהזכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אלוהים אדירים זה האל (מושג) ותיאור (של המושג), לא השם המפורש שלו. (כמו ש"האדם שהגיב באייל ב8/12/2010 בשעה 17:50" זה תיאור שלך, אבל לא השם המפורש שלך) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך באופן כללי. אך לא אל אלא אל[וה]ים. ואם כבר לשון רבים, אפשר להעלות את ההשערה המופרכת שמדובר בג'יז ובאביו (גוש?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר ילדים מתורגם שקראתי מזמן (רמונה, אני חושב) יש ילדה ששמה ביזוס, וילדים אחרים מתגרים בה בקריאות ''ביזוס ג'יזוס''. היא מתעצבנת וצועקת עליהם שאסור לומר את שם האל לשווא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שצעק על הפוחחים לא היתה ביזוס אלא דווקא רמונה שנחלצה להגן עליה http://bumbleshoot.tripod.com/klickitat/brave1.html
"By the way, Ramona," said Mrs. Quimby, as Beatrice went off to the bathroom to splash cold water on her face, "what did you say to the boys in the park?" Ramona, who flopped back on the couch, sat up straight. "I told them they were not suposed to take the name of the Lord in vain," she said in her most proper Sunday School voice. "That's what my Sunday School teacher said." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, כי הנוצרים (כמו רוב היהודים1 והמוסלמים) לוקחים את "לא תישא" לא רק כפשוטו (אל תגיד את שמו המפורש של האל) אלא גם במובן כללי יותר של "אל תדבר על אלוהים בלי סיבה מוצדקת". 1 ויש כאלה שמחליפים את אלוהים באלוקים או את האל בהא-ל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, את מתבלבת. אבל זה נכון: גוד באנגלית זה כמו אלוהים בעברית ואכן, יש יהודים המקפידים לאיית אלוקים ו- G-d |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האיות g-d נועד לכתיבה אך לא לדיבור, בניגוד לאלוקים. 2. האם god קדוש רק כשהוא מתייחס במפורש לאלוהי היהודים? ז"א מה יעשה יהודי הכותב באנגלית, או קורא בעברית, על הנצרות או האיסלם? 3. מסתבר שפה ושם המנהג היהודי-אורתודוכסי עבר לכנסיות מתודיסטיות שמאייתות kin-dom. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרי שיטה שונים של משחקי תפקידים מופיע המונח Gawd, על מנת לא לכתוב God. או אולי על מנת שלא לעצבן דוסים נוצרים, ע"י אזכור אלים בדויים, גם אם במשחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי ש gawd מופיע הרבה אצל וודהאוס (שנות 1920, 1930): -You deliberately assert that you loved that weird Gawd-help-us? ועוד אחד שחביב עליו הוא dickens במקום devil:-I don't see why you should call her a weird Gawd-help-us, either. A very charming and beautiful girl. Odd in some of her views perhaps - one does not quite see eye to eye with her in the matter of stars and rabbits - but not a weird Gawd-help-us. "Jeeves," I said, and I am free to admit that in my emotion I bleated like a lamb drawing itself to the attention of the parent sheep, "what the dickens is all this?".
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'יזוס ונגזרותיו משמשים גם בתור WTF. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר, בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ; וְהוֹצִיאֻהוּ וְסִקְלֻהוּ, וְיָמֹת. מל"א כ"א 10 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מואשם בכך שהוא ''בירך'' (קילל) ''אלוהים ומלך''. לא שהוא השתמש בשמם כקללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם אסוסיאציה לזה - אמנם לא בדיוק סתם אזכור, אבל לא מספיק לקלל כדי להיסקל, צריך לברך את השם בשם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |