בתשובה לג'וד, 18/11/10 21:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי מין הרגל מעצבן, לשים לב מתי נשלחו התגובות. שמתי לב שתגובתך זו, ובה צמד המילים היפות "מידיעה אישית", נשלחה לפני תגובה 556827, שבה "מדגיש" רב"י ש"אין לו שום אפשרות לוודא" וכו'. כבר לפני כן, את תגובה 556818, הקפיד רב"י לפתוח במילה "כמדומני". ההקפדה והזהירות הן מידות רצויות, לפעמים - בייחוד בפעם הזאת. סליחה אם תשתמע בדבריי גסות רוח, אבל: בקיצור - אין לך כלום, לא בתגובה הזאת עם המילים הדרמטיות ממחלקת "שכחנו?", ולא בתגובות אחרות לאורך הפתיל. אין לך שום טיעון של ממש, המסתמך על משהו אמיתי, מוצק. יכולת לכתוב את כל תגובותייך במשפט אחד: "אני נורא-נורא רוצה שגלעד יחזור כבר הביתה". ועל זה היינו כולנו יכולים לענות לך: גם אנחנו. ועל זה היה לך טיעון מנצח, שאולי לא חשבת עליו בהקשר הנוכחי - יכולת פשוט לומר: "כן, אבל אני הגבתי גם בדיון הצמחונות, ואני היא זו שדיברתי על חשיבותה של אמפטיה, ועל היכולת להבין את הרגש של הזולת ולהזדהות איתו, וגם על הטיגריס התפייטתי, על כמה שהוא יפה ומושלם, וגם על הטבע ועל כל סדרת הסימפוניות המרגשת הזאת, אז זה אומר שאני נורא-נורא רוצה את גלעד בחזרה הרבה יותר משאתם נורא-נורא רוצים את גלעד בחזרה, ולכן אני, יותר מכולכם ביחד, מוכרחה הרבה יותר ממכם לפרוק את הכאב והתסכול על מישהו, גם אם אין בדבריי שום הגיון - על המדינה, או על ראש הממשלה, או על ראש הממשלה הקודם, מה זה משנה בעצם על מי בדיוק, העיקר לפרוק". וזה, תאמיני או לא - היה יכול להיות הטיעון ההגיוני היחיד שלך עד הנה, לעניין גלעד שליט. "חפש בחדשות מאותה תקופה" - בסדר, ניסיתי, זה לא פשוט, ובינתיים לא מצאתי שום דבר שיאשש את הטיעון שלך. כך שלפני שאפליג בעוד חיפושים - הידיעה מרויטרס מלונקקת בויקי: אם תקראי אותה בתשומת לב מן ההתחלה ועד הסוף, תפגשי שם כמה מספרים. המספרים הרלוונטיים לנו ולתחושת ה"קודם דובר על כמה מאות", שאת מבטאת (את לא היחידה), הם: 1000 ו-312. הדרישה ל-1000 לא באה בצירוף להתחייבות להחזרת שליט בעקבות מילוי הדרישה. מתוך ה-1000 ישנם 312 קטינים - והדרישה היתה לשחרור מיידי שלהם, עוד לפני כל השאר - וכמובן, לא תוך התחייבות להחזרת שליט, אלא תוך איום שללא שחרור הקטינים "לא יהיה שום מידע על גורל החייל". המספר הזה, 312, ואי הבהירות לגבי הקשר/אי-הקשר שבינו לבין המספר 1000 - נראה לי שזה בילבל אנשים רבים, ואולי גם אותך. באותה תקופה, וגם מאוחר יותר, מישהי באייל שאלה על ה"כמה מאות" ההם. אם זו היית את, זה היה כנראה בלי הניק. בכל אופן - נראה לי שזהו הבלבול שקרה ועדיין קורה, וגורם לחלק מהאנשים לחשוב שבשלב כלשהו דובר על כמה מאות בלבד. הדרישה ל-1000, ומתוכם תחילה ה-312, היתה מיידית - מיידית, ללא שום הנחות וגם ללא התחייבות ברורה להחזיר את גלעד. (רציתי לומר משהו לגבי ה"קמע" שהופיע בתגובותייך, אבל נסתפק בזה, שמא אחטא מבלי דעת..) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צ'יקי היקר, אנו מתדיינים על אירועים עתידיים, ומטבעם של אלה אין עליהם נתונים. אתה מסתמך על מידע חלקי מן העבר, על הרגשות שלך ועל סולם הערכים שלך. 'בקיצור, אין כלום, לא בתגובה שלך, לא בתגובות שלי, ולא בתגובות עם המילים הדרמטיות "עשרות ומאות הרוגים". שום טיעון של ממש, המסתמך על משהו אמיתי, מוצק. יכולת לכתוב "אני נורא נורא מתלבט", ועל זה היינו עונים: גם אנחנו.' אפילו לא כתבת אם אתה מסכים עם נתניהו לשחרור האלף או שאתה מתנגד גם לזה. לעומת זה הרחבת בתיאורים רגשיים נגדי, אפילו את הטיגריס ההוא שרבבת. זה מובן, אני רק מסבה את תשומת לבך לכך שמה שנדמה לך כעובדות ולוגיקה מוצקה מצדך הוא בעצם ערבוביה של רגשות לוהטים ופרשנות בהתאם לתפיסת עולמך (נכון צ'יקי, בדיוק מה שאתה חושב עלי). אמרתי שביבי לא מסוגל נפשית ופוליטית לשחרר את ה-12 הנוספים. לכל הדעות זו ביקורת לגיטימית אבל אתה מכנה אותה פריקה על ראשי ממשלות בעבר ובהווה. שיהיה פריקה. אה, אמרתי גם ששרון השאיר במכוון פרצות בגדר ההפרדה כדי לאפשר התרחבות עתידית, אבל זו אפילו לא ביקורת, אני מניחה שאתה מציין את זה לשבחו. לא ראיתי צורך להדגיש שמה שרון בן יעקב כתב אינו מבוסס על ידיעה מוחלטת כי מה שהיה מובן לך היה מובן לכל קורא אחר. ברור שאין לו ידיעה מוחלטת. כתבתי על הפספוס של המו"מ על רון ארד כשכבר ממש עמד להסתיים, בגלל הנסיון של שרון להוריד את מספר המשוחררים, מה שגרר אחריו את ההסתבכות ונגמר כמו שנגמר. תשובתך: זה לא קלף. למרות צורת הכתיבה הלעגנית, נראה שצדקת שעלי להדגיש את הרצון שלי בשחרור גלעד שעומד בבסיס כל זה. חשבתי שזה באמת אלמנטרי אבל גם צפריר השיב לי משהו כזה, אז אוקי, זה מה זה בנאלי: לא משאירים פצועים בשטח. סה הטו. תודה על תשובתך המושקעת, בלי קשר לתוכן אני בטוחה שהקוראים נהנו מכתיבתך היפה, גם עשית עבודת גיגול רצינית על מספר האסירים ואני עומדת מתוקנת. ג'וד והנמר האחרון בדרך לסופ"ש בלונדון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |