|
בתגובתך חזרת על ה"לדעתי" המקובל בעניין הקשר בין מהירות לתאונות. ב תגובה 551787 שפתחה את הפתיל, הבאתי דוגמה ל "לדעתי" הפוך מהמקובל, ואמרתי שכדי לדעת מה האמת צריך לבדוק את הנושא מבחינה סטטיסטית. אשר ל"שיטת הסלאלום", הדבר נובע פשוט מהרגלי הנהיגה בארץ, שבהם הנהגים לא משתמשים בנתיבים שמאליים רק כדי לעקוף ולחזור ימינה (כמו שקובע החוק) אלא נוסעים בהם גם לאט (כשבכביש שבו שלושה נתיבים, הנתיב הימני שבו צריך לנסוע כשלא עוקפים, ריק לגמרי. . .), ובכך, בעצם, חוסמים את הדרך, ולא מאפשרים למי שמנסה לנסוע יותר מהר, להתקדם בעקיפה רגילה משמאל(1). הבלגן הזה אינו הכרחי. מי שנהג בכבישי אירופה רואה ששם נוסעים בצורה מסודרת, ואין צורך לנסוע בסלאלום כדי להתקדם. העניין הוא שאצלנו רואים את הבלגן הזה כטבעי. לא רק שהמשטרה לא מנסה לבצע מבצעי אכיפה גם בנושא הזה, אלא שבכלל לא מנסים לחנך את הנהגים לחדול מכך, ולנהוג כחוק גם בנושא הזה. יותר קל להם להתמקד בעניין המהירות, למרות שככל הנראה אין שום הוכחה גורפת לבד מ"לדעתי" כזה ואחר שאכן קיים קשר ברור בין מהירות לתאונות.
(1) בתנאים שתיארת, כנראה, שיטת הסלאלום כשלעצמה אינה עבירה על החוק. היות שבכל נתיב נוסעות כמה מכוניות תמיד אפשר לטעון שעברת ל"שיירה" שנעה יותר מהר וכך עוקף מימין.
|
|