 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא שאני לא מעריכה את המחווה, אבל אני סבורה שלפני שאדם תורם את הונו לצדקה, שידאג שכל עובדיו יועסקו אצלו ישירות, יקבלו שכר הוגן ומפרנס, ואם יש לו עודף כסף לחלק, יתחיל לחלק בונוסים שנתיים לעובדים שעושים את הונו ורווחיו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון יפה. צריך לשים לב שלאחר שהחברה הפכה לציבורית זה קשה יותר. קושי ראשון הוא שרוב החברה כבר אינו בידי עזריאלי ולכן זו אינה החלטה שלו. קושי שני שאני יכול לחשוב עליו כרגע הוא שאם משכורות העובדים הן מרכיב חשוב בריווחיות החברה, שיפור תנאי השכר של העובדים עשוי לגרום לפגיעה בריווחיות החברה, דבר שיוריד את ערך מניותיה במידה לא פרופורציונלית ובסופו של דבר יפחית מסכום התרומה העתידית מעבר לסכומים שיתווספו לעובדי החברה. בכ"ז אני בטוח שמשהו בכיוון שהצעת יכול וצריך להיעשות, כפי שאומרים בני יפת: "Where there is will there is a way". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהיפתים אומרים "a will". נראה לי שלהחליט איך בדיוק מישהו צריך לתרום לחברה מהונו זה קצת פטרנליסטי. רוב האנשים כמותו בארץ עומלים קשה כדי לקחת עוד ועוד, אז כשכבר מישהו בא לתת, להציע לו שירותי אופטימיזצית פילנטרופיות נשמע לי קצת צורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרישא של דברי היה הגהה לא מאוד מנומסת של " בני יפת: "Where there is will there is a way". " מתגובתך לעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי ועשיתי עצמי כמי שאינו דובר אנגלית. העתקתי את הנוסח מכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלוק על דעתך, לפני שנים מספר פגשתי באילת יהודי אמריקאי שהחליט לתרום תרומה כבדה בישראל, אחרי שיחה מעמיקה בה הסברתי לו איך החיים מתנהלים בארצנו הוא תרם למוסד מסוים למטרה ספציפית במקום לכמה עמותות כזב כפי שתכנן מלכתחילה (שם כספו היה מתבזבז על משכורות לבכירי העמותה והוצאותיהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגדיר אותי כ"מטרה ספציפית" זוהי הגדרה פוגענית ואנטי ציונית! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שגם ''אם תרצו'' שכנעו תורמים לא לתרום למטרות לא ראויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכנעתי אותו לא לתרום לעמותות צדקה מכובדות בעיר אלא לקנות ציוד מעבדה לבי''ס טכני בעיר, כך מאה אחוזים מכספו הגיעו למטרתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב מדעי הטבע גונבים את התרומות של מדעי החברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחוק צחוק, אבל המסקנה נכונה. לפני כעשר שנים תרמתי מאה אלף דולר לבית חולים במרכז הארץ. אחרי כשנתיים (כשרציתי לתרום עוד) ביררתי את המסלול שעשה הכסף והזדעזעתי לגלות את תעשית גורעי התרומות (עם משקל גורעי המטבעות) הנושכים לעצמם עד חמש עשרה האחוזים המותרים בחוק רק כדי להעביר את הכסף הלאה לטפיל הבא. וגם החלק שהגיע בסופו של דבר למחלקה שימש כתקציב מחקר (לא שיש לי בעיה עם תקציבי מחקר, אבל כשהצעתי את התרומה למנהל המחלקה שוחחנו על רווחת החולים ולא על תקציב חו''ל של רופאים). התרומות הבאות שלי היו הרבה יותר צנועות (אני לא כל כך עשיר, לצערי), ובצורת ציוד שקניתי בעצמי. זה דורש ממני קצת עבודה, אבל מסתבר שקשה לאנשים לעמוד בפני הפיתוי לגזור קופון קל מכסף מזומן שעובר תחת ידיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט רציתי להתנצל על כך שלא יכולתי לקרוא את תגובתך בעיון כי הידיעה על כך שמגיב באייל יכול להרשות לעצמו לתרום כזה סכום הסעירה אותי כל כך עד שנאלצתי לשתות קצת מים ואז לשכב כמה דקות במנוחה. אולי אחרי הצהריים אנסה שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לזעזעך שוב, לפני כ-10 שנים הצעתי לאוניברסיטה העברית, שאחזיר לה את מלוא סכום המלגות שקיבלתי ממנה במהלך לימודי, כ-40,000 ש"ח, שישמשו למלגות לסטודנטים שזקוקים לסיוע על פי שיקולי מדור הסיוע של האוניברסיטה (מסתבר שתורמים יכולים להחליט על קהל היעד של המלגות על פי מגדר, מוצא, ישוב וכד', וכן על אופן חלוקת הכסף - מעט מלגות גדולות או הרבה מלגות קטנות). האוניברסיטה הודתה לי והסבירה שאין מנגנון השבת מלגות אלא תרומה ישירה למדור הסיוע של האוניברסיטה. אז תרמתי, וממכתבי התודה שקיבלתי, למדתי ש-4 סטודנטים זכו כל אחד במלגה בגובה 10,000 ש"ח. מסתבר שאפשר גם אחרת. דרך אגב, כשתורמים לגופים מסויימים, המדינה מחזירה לך עד 35% מסכום התרומה כהטבת מס (מותנה בתשלום מס שנתי של לפחות פי 2 מגובה ההחזר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מקרה מיוחד. לשרגא גפני גם תרמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל השימוש במונחים "לא ציונית", "אנטי ציונית", ו"פוסט ציונית" מזכיר לי את בריה"מ בימיה "הטובים". זה שאנשים איטלגינטים נסחפים אחרי השפה שהכניסו "אם תרצו" והמכון השני שאינני זוכר את שמו. בצורה היותר קיצונית זה מופיע כ"תגובה ציונית הולמת" אצל חלק מהמתנחלים שגם תג מחיר הוא אצלם תגובה ציונית הולמת. בבריה"מ היה שימוש ב"התנהגות לא סוציאליסטית, לא פועלית, אמנות לא סוציאליסטית וכד'. לאן הגענו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מסבירים בדיחה? למען השם! א."מטרה ספציפית" כפשוטו, במטווח. ב. "אותי" כלומר פוגענית, אבל ממש. ג. "אנטי ציונית" בדרך כלל כשאני משמש במודע כמטרה ספציפית, זה במילואים וזה לגיטימי ומעוגן בחוק הבינלאומי. ד. בדרך כלל תגובות שמסתיימות בסימן קריאה הן סרקסטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מחדש את הקריאה שלי לפונט סרקסטי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאצלך (וכן ברפובליקה הדמוקרטית המזרח גרמנית בימיה 'הטובים' ובדבריו של המרשל בולגנין ב-1956) נמצא "לא דמוקרטית, לא הומנית", וכן הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך מביישת את האינטליגנציה שלך ובאה היישר מהבטן. זו לא הפעם הראשונה שאתה דוחף לי את סטלין ובולגנין. אינני מבין מה בדיוק אתה רוצה לומר בדבריך חוץ מלאוורר את הכעס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שזכרונך בוגד בך, ואינך מצליח אפילו לזכור מה שאתה בעצמך כותב. אני לגלגתי עליך במטבע שלך: אתה זה שהכניס לדיון, אך תגובות ספורות קודם לכן, את "בריה"מ בימיה הטובים", בלי יותר הצדקה מאשר הפארודיה של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדון טווידלדי: "ימיה הטובים" היה באירוניה. אינני מעריץ גדול ממך של השיטה הבולשביקית. גם בעבר דחפת לי את סטלין ומרקסיזם-לניניזם. קשה לך שלא לשלוף את הסכין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחילה, תגובתך מזכירה לי את ההוא שסיפרו לו שראו את אשתו בוגדת בו עם חבר. שאל הבחור: "עם מי בדיוק"? אמרו לו. צחק ההוא: "גם כן חבר! שלום-שלום ולא יותר". 'ימיה הטובים' אולי באירוניה, אבל ההשוואה לבריה"מ לא. ואני לא חושד בך שאתה מעריץ של סטאלין, שהרי חרושצ'וב כבר אישר בועידה העשרים שלא צריך להעריץ את האיש עם השפם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאכריז על כניעה . מה אוכל להוסיף? שאינני צעריץ את חרושצ'וב? תמצא את ברז'נייב וכו' וכו'. השורה התחתונה אצלך היא שאני קומוניסט ומעריץ את הקומוניסטים ולא משנה אם אצעק עד מחר שאין לי אחות. כל זה כי מתחת למעטה הידענות והקואזיראציונליות שלך, הכל, אבל ממש הכל, בא מהבטן ומהשנאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמר מי שהכניס את בריה''מ לדיון כדי להשחיר את מתנגדיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח בצד רגע שיקולים כמו מה זה יעשה למשק ולתחום מסויים כשחברה אחת תתחיל לשלם הרבה יותר מהמתחרים. העובדים, בטח בחברת ענק, הם עובדים ככל העובדים במשק, והעשיר (וכאן אני מבקש לעבור לעשיר היפותטי) שלנו, שלכל היותר מכיר את מחלקת המנהלים שלו, אינו מרגיש זיקה חזקה לעובדים, אלא לאנושות כולה ולצדק חלוקתי בפרט. למה שהעובדים שלו יקבלו יותר, בזמן שהביצועים שלהם לא עלו על ביצועי החברה המתחרה (שלצערנו מוחזקת ע"י הציבור, או מיליונר צעיר עם שאיפות להפוך מיליארדר) ? וכמה לדעתך הוא צריך לתת לעובדים ? מה החלק ש"מגיע" להם מתוקף עבודתם, ומה החלק ש"מגיע" לו, על ההון שהוא השקיע כדי ליצור את החברה ? תשובה אחת לשאלה הזו, בשונה מהחלוקה האמיתית שהיא תוצאה של משחקי כוחות, מתקבלת כשבודקים את החלק היחסי של ההון3 והעבודה בתוצר. מסתבר מתוך נסיון לחזות את ההשפעה על הצמיחה של זרימת הון או שינוי בכוח העבודה, אפשר לייחס לכל אחד מהגורמים את חלקו בתוצר1. למשל (בהפשטה, ומישהו בטח יתקן אותי) אם נניח שתוספת של 10% לכוח העבודה מובילה לעליה של 5% בתוצר, אז חלקו של כוח העבודה בתוצר הוא קצת יותר מחצי (יש להתעלם מהJ). (1.05 = J 1.1^x) אז קיבלנו שיש לנו שיטה, שאינה תלויה במשחקי הכוחות בשוק, כדי להעריך כמה כסף צריך לשלם לכלל העובדים. אם סך השכר של העובדים נמוך מהסכום הזה, מן הצדק2 שעשיר שלנו לא ינצל את כוחו העודף אלא יתן לעובדים את מה שמגיע להם. אבל אם סך התחרות בשוק מכתיבה שהעובדים מקבלים את מה שמגיע להם, או אף יותר מזה, הרי עדיף לחלק את הכסף לנזקקים, שהרי מתנות יש לתת קודם לאביונים.בפועל חלקם של העובדים בתוצר הוא כשליש4, ביחד עם המשאבים, כחצי. משכורות מהוות למעלה ממחצית מהתוצר5. לכן עשיר שמחלק על ערש דווי6 ביד נדיבה כסף לעובדיו, למעשה מחלק בצורה אקראית כסף ומקדם אי שוויון. מי שזכה לעבוד בחברה בה הבעלים אובחן כחולה סרטן, קיבל בונוס שמן, בעוד עמיתו זוכה רק לברכת בוקר טוב בשעה שבעל המניות העיקרי משלים עוד סבב הכנה למרתון. לכן נכון עושים עשירים שמשקיעים בתחומים שמניבים רווח לכלל האנושות אבל לא לעוסקים בהם. 2 סוג של צדק, אם כי לתת לכל אחד את מה שמגיע לו ישאיר הרבה אנשים בלי כלום. 3 הכללתי כאן את המשאבים בתוך ההון, לדעתי במקרים רבים אילו מונחים שקולים, שהרי משאבים יש להם ערך כספי והם מוצר סחיר. נדמה לי שאפשר גם לראות בהם את חלקו של הכלל (או המדינה) בתוצר, חלק שלא שייך לאיש שיכול לשרת את טובת הכלל. 6 ועשיר שמקדים ולא מחכה לערש דווי, סיכוי טוב שלא ישאר כה עשיר לאורך זמן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |