בתשובה לרועי, 30/01/02 12:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה אתם משלמים ליום עבודה, כמה שעות זה, ומה צריך לעשות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קיום החווה על סף קריסה בגלל התחיבויות מדינה שלא קוימו, בעוד כ20 יום בג"צ אמור לקבל את הסיכומים של שני הצדדים לאחר שתבענו את המדינה לפני כשנה בנושא. ברגע שבו בג"צ יפסוק אם צדקנו ואכן הייתה התחייבות מדינה הרי שהחווה תוכל להעמד שוב על הרגליים, כרגע בשל המצב הזה החווה מעסיקה אדם אחד שהוא אחראי על החווה. אולם במשך כ10 שנות פעילותה החווה העסיקה עשרות ומאות אנשים ביניהם פועלים זרים בדואים פלסטינים וישראלים יהודים תושבי האזור. (במשך רוב הזמן היו זרים בגלל שלא נימצאו באזור ישראלים דורשי עבודה) הישראלים כולל הבדואים ברובם הגדול (98%) סירבו לעבוד בכל עבודה אשר מתבצעת בשמש ללא קשר לסכום התשלום שהם היו אמורים לקבל.(הם כלל לא שאלו בנושא זה אלא סירבו מיידית) בקיץ האחרון הוצאו סכומים של בין 200 ל250 ש"ח ליום עובדה של 8 שעות. לכל סוגי העובדים זרים וישראלים. אולם החווה לא הצליחה למצוא עובדים ישראלים כמו שציינתי כאשר היא בקירבת מרכז אוכלוסיה שבו למעלה מ5000 מחוסרי עבודה. (וכמו שציינתי יש לנו מכתב שבו הלישכה עצמה טוענת כי אינה יכולה לספק לנו עובדים). בנוגע למהות העבודה מדובר בעיקר על שני סוגי עבודות, קטיף ואריזה של סברס. העבודה היא מישרה מלאה כאשר מי שרוצה יכול להמשיך ולעשות שעות נוספות שמשולמות בהתאם. הקטיף מתבצע בשעות הבוקר המוקדמות ואו מהרגע שעובר גל החום בקיץ הגדול של הצהרים. ובמשך הלילה (פיתחנו אמצעים לנושא זה.) בית האריזה פועל במשך מרבית שעות היום וחלק ניכר מהלילה. כל זאת כאשר כמובן החווה יכולה לעבוד. כרגע החווה כמו שציינתי על סף קריסה בשל ניתוק שלה ממים להשקיה במשך למעלה משנה. ואי תשלום פיצויים לפי החלטת הממשלה בנושא קיצוץ מיכסות המים. ולכן כרגע החווה לא יכולה להעסיק עובדים אולם במידה והיא תוכל לחזור לעצמה בקיץ היא תעסיק בסביבות 50 עד 100 אנשים תלוי בעיקר כמה יבואו לעבודה ואפילו לעבוד. בחורף הכמות היא בסביבות 25 - 50 מקומות עבודה שוב בהתאם לשוק ולצורך. נ.ב. הדבר הכי מעניין בבג"צ הוא שמשרד החקלאות טוען שאנחנו צודקים ומשרד התשתיות טוען שאנחנו לא צודקים. (הם רבים והחווה מתייבשת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה עם החווה עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז לא הרבה השתנה. התחלנו לבנות את קו המים (לאחר שהרבה מאוד בירוקרטיה) כך שמי שופכין יגיעו מתי שהו לחווה. בשאר הנושאים מסתבר כי משרד ראש הממשלה בעדינו מ. היועץ המשפטי לממשלה בעדנו, סגנית השר של משרד התשתיות בעדינו (כיום אין שר וראש הממשלה הוא למעשה זה שאוחז בסמכויות - מה שנותן לסגנית את הכוח לעשות יותר) כל אילו הורו ביקשו שלחו מכתבים לנציב המים בקשר אלינו. והוא נשאר בסרובו לעשות משהו. המדינה עדיין חייבת לנו הרבה מאוד כסף שהיא מסרבת לתת למרות שהיא כבר שלחה לנו מיכתב שקיבלנו את הכסף. (משעשע לא?) פועלים כמו כולם פעם יש בדרך כלל אין. רוב המטע בגלל שלא הושקה במשך למעלה משנתיים במצב סופני עד מאוד. ואבי ממשיך להלחם ולנסות בשניים להציל משהו. מה שיקרה בסוף הוא שאנחנו נעביר את החווה לירדן או לארץ אחרת ובנגב ישאר זיכרון למשהו שיכל להיות טוב. לינקים לנושא: מכתב לראש הממשלה: מכתב מ. ראש הממשלה בחזרה: והעיקר לא לוותר כלל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיהיה בהצלחה. אגב באתר של החווה החלק של התיירות הוא בעברית ויזואלית וכל השאר לוגית ואולי כדאי לתקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר יהיה לי זמן האתר יתוקן בכל הנושאים ויעודכן. כרגע אין כל כך הרבה זמן או חשק, אם יתקדם משהו ויראה שיש סיבה לעדכן ולא לשים מצבה אני אסדר את זה. תודה בכל מקרה רועי |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |