בתשובה לאביב י., 25/08/10 15:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין משהו. לטענתך, עורכי העיתונים (ולא רק) ערכו סקר דעת קהל מקיף ממנו הם למדו על מה הציבור רוצה לקרא ובאיזו כמות, ורק אז הם הורו לעיתונאים ולפרשנים להגיש כתבות בנושא? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי זאת. מדוע אתה חושב שטענתי זאת? לטענתי עורכי העיתונים בקרב עמם הם יושבים והם מעריכים (נכונה, לדעתי, אבל ללא גיבוי סטטיסטי) מה הציבור רוצה לקרוא. אתה מוזמן לטעון שהם (ואני) טועים בההערכה ובחוסר הקרדיט שהם (ואני) נותנים לציבור (ולגבות את הטענות שלך בסקרים שערכת). אני מנחש שלא צפויה עזיבה המונית או אפילו ביקורת המונית עקב פרסום כתבות יחצניות לקלקניות, או סתם כתבות צהובות, מפארות או מוטות על הדרג הצבאי וצה"ל (כחלק מתופעה רחבה יותר בה העיתונות הישראלית איננה משמשת ככלב שמירה כמו שהיא בעצם כלבלב של הממסד ו/או של תוכן צהוב, קל להשגה ללא שום תחקיר בעבודה "עיתונאית" של copy-paste או סתם פניה אל המחנה המשותף הנמוך ביותר. תלוי מה עוזר למכור, לדעתם, יותר עיתונים בכל רגע נתון, במינימום עבודה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההאשמה שלך את ציבור הקוראים מבליעה טענה כזאת. לדעתי ציבור הקוראים הוא יותר שבוי מכורח, חוסר ברירה והרגל מאשר בוחר רציונלי. הם יקראו מה שכתוב בעתון ולא תהייה נטישה המונית עקב כתבה כזו או אחרת משום שאין אלטרנטיבה, לא בין העיתונים ולא לתקשרות ככל. לקוראים יש חסמים כמובן אבל הם ''מוכנים'' לרדת נמוך יותר יחסית למוכנותם לעלות ברמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזיכוי שלך את ציבור הקוראים מבליעה טענה זהה לחלוטין (גם, בלי לערוך סקרים ובלי גיבוי סטטיסטי). לדעתי האמת נמצאת אי שם באמצע. האחריות היא (או צריכה להיות) הן של ציבור הקוראים והן של מערכות העיתון. הפידבק השלילי הוא ריקוד ששני הצדדים רוקדים זה עם זה ובמהלכו הם מרעילים זה את זה. התאור שלי הוא לא פטליסטי (השינוי אפשרי) והוא איננו מנקה את מערכות העיתון. יש כאן גם התעלמות מהעובדה ש"מערכת עיתון" איננה גוף מונוליטי והיא מורכבת, בדיוק כמו הציבור, מאוסף של פרטים המנסים להתאקלם, להצליח ו"להתקנפרם" בהעדר מערכת שמעודדת אפשרויות אחרות. קשה להאשים את הציבור משום שפרטיו שבויי קונספציה ונטולי מקורות אינפורמציה אלטרנטיביים. אילו רק מערכות העיתון היו מגלות יותר אחריות ציבורית. קשה להאשים את בעל העתון המנסה לרצות משקיעים ומתקשה לשכנע משקיעים שאיכות מוכרת. אילו רק המשקיעים היו חושבים לא רק (או בעיקר) על תאוות בצע והיו חושבים גם על כוחם והשפעתם על אופי המרחב הציבורי. קשה להאשים את העיתונאי השחוק שויתר מזמן (אבל לאט לאט) על הרוח העיתונאית שהחזיק בה בצעירותו, אחרי שקיבל צ'פחות על הראש, כל פעם שניסה לעשות באמת את העבודה שלו ולנענע קצת את הספינה. אילו רק היו נותנים גם להתפרנס ולדאוג לילדיו וגם לשמור על האידיאלים הבריאים שלו. קשה להאשים את העיתונאי הזוטר שמנסה לעמוד בלחץ הזמנים ע"י עבודת copy paste (עם שינויים קלים ונוסחתיים) של פרסומים לעתונות, ציטוט גרסת דובד צה"ל, Reuters ובעתונות העולמית. אילו רק היו נוזפים בו על כתבות מסוג זה במקום לשבח אותו על הספקים גבוהים. קשה להאשים את העורכים שעברו אינדוקטרינציה קונפורמיסטית באקדמיה (כנראה בחוג לתקשורת, על כל הציניות הקיימת בו) לגבי איזו כתבה צריכה להופיע לפני איזו כתבה אחרת ומהם הקריטריונים. אילו רק הציבור היה מפסיק להמשך כמו זבובים לזבל... מרוב זכאים, קשה להבין מה בדיוק משתבש. נ.ב. כשכתבתי את התגובה הנ"ל, לא יכולתי שלא להזכר בסידרת הטלוויזיה המעולה "The Wire" (ובסאבטקסט שלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו copy paste של עצלנים: מבליעה = מבליע. אנשים עצלים כמוני הם חלק מהבעיה, לא מהפתרון. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר מתקן טעויות של עצמך, ''מחנה משותף'' הוא פליטת קולמוס חיננית בדיון על צה''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |