|
||||
|
||||
מוסר קשור לרחמים? ראיתי לא מעט אנשים שמקשרים את המוסר עם מידת הצדק ולא עם מידת הרחמים. יש תקציב בריאות מסויים למי ניתן אותו? מידת הרחמים אומרת לתת אותו ללוביסט שמצליח לגייס כמה שיותר חולים מסכנים ופוטוגניים ולא למי שמנסה למנוע את המחלה הבאה. |
|
||||
|
||||
שאלה קשה, אנסה לענות. ראשית, זה הזמן להחליף את המילה ''רחמים'' במילה ''אמפתיה'' הרחבה יותר. קודם עסקנו בבעלי חיים שלהם המילה אמפתיה פחות רלבנטית כי הקיום שלהם מאד מצומצם - לכלבה שלי לא איכפת אם לכלב של השכנים יש קולר איב סן לורן ולה אין. אני עצובה שאין לי כסף להשקיע בקולר כזה, ואתה אולי תחוש כלפי אמפתיה. אני מניחה שזה לא יגלוש לרחמים. צדק ומוסר הם אחים תאומים ומובן ששניהם קשורים לאמפתיה - המקור לרוב המוחלט של החוקים והציוויים המוסריים שלנו הוא ''מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'', ומשם זה מתרחב. (יש כמה ציוויים מוסריים שאינם קשורים לאמפתיה, כמו הציווי המוסרי לשמור על הפלנטה. זה ציווי חדש מהקופסה.) בדוגמה שהבאת יש מוסר מסוג אחר, אולי נקרא לו ''מוסר למספרים גדולים''. המדינה אינה אדם והיא אינה רואה לפניה בני אדם אלא ''אוכלוסין''. נראה שזה באמת המוסר התועלתני שעליו דיבר שוטה הכפר הגלובלי. אל תשאל אותי מה אם אותה בעיה עומדת בקטן בפני משפחה. זו מסוג הדילמות שהביא שוטה הכפר, ושאלות כאלה לא שואלים כי אין להן תשובה. |
|
||||
|
||||
במופע הסטנד אפ האחרון שלו ( stripped live) אדי איזארד טוען שההיגד ״ מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך״ מכסה את כל תחומי החוקים החברתיים, כולל כמובן את ״אל תשתין בתוך הטוסטר״. |
|
||||
|
||||
"עין תחת עין": צודק? מוסרי? אמפתיה? שמעתי פעם מטיף של חב"ד שטען שיכולתינו לאמפתיה (לא זכור לי בדיוק באיזו מילה הוא השתמש) מוגבלת. אנחנו צריכים לבחור עם מי אנחנו מזדהים. אנחנו לא יכולים לפזר את ההזדהות שלנו עם כל העולם. המסקנה שהוא רצה להוביל אליה היא לאומנות ואולי גם גזענות. כלומר הוא מסכים איתך על המקור לציווי, אך מגביל את קבוצת האנשים שנכללת בין "חברי". |
|
||||
|
||||
אתה לא מתכוון במקרה למאמר הזה? (אם כי מחברו לא חב"דניק, עד כמה שידוע לי, ובטח לא מטיף לגזענות). |
|
||||
|
||||
אני באמת גם לא כ''כ בטוח שמדובר על חבדניק. אבל משהו בסגנון הזה, כן. במאמר הזה כשלעצמו אולי אין לאומנות, אבל אין בעיה להשתמש באותו הגיון כדי להגיד שלעם סגולה מגיע יותר, וכו'. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהטענה של המטיף מחב"ד היא מסוג הטענות שאין צורך לצטט בשם אומרן כי הן בנאליות. ברור שמשאבי האמפתיה שלנו מוגבלים ועלינו לבחור איפה להשקיע אותם. אחד האלגוריתמים האפשריים הוא להשקיע את האמפתיה במקום שהיא הכי פחות נמצאת בו. לדוגמה, אם אומרים לך: "מה אתה מתעסק בחמורים? חסרים ילדים רעבים? יותר טוב שתדאג לבני אדם", אתה יודע שאתה מושקע במקום הנכון. |
|
||||
|
||||
1) איך את מחליטה מיהו האלגוריתם היותר מוצלח? 2) מי מפעיל את האלגוריתם הזה? (ליתר דיוק איזה תכונה אנושית אחראית לה?). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |