 |
אני עדיין לא הפצצתי שום שכונת מגורים אבל אני מדבר על שינוי כללי המשחק.
אחזור על הדוגמה שהבאתי בתשובתי לליאור.
כשהייתה המלחמה הקרה, כל צד הצטייד בנשק השמדה עד צואר, שיכול להחריב את העולם כולו. העולם לא נחרב משום שכל צד ידע שאם יעז לפגוע באיזו עיר של יריבו יהיה זה מובן מאליו שהוא ייפגע בדרך דומה, והוא לא יוכל לומר שאויבו נקט בדרך לא מוסרית (למרות שזה ייעשה בדיעבד עדיין מדובר בהגנה עצמית, כי זה חלק מבניית כללי משחק מאוזנים). מדרך הטבע, בכך הוא לא רצה, ולכן גם לא תקף. קראו לכך מאזן האימה.
אצלנו יש כללי משחק אחרים. מעשי זועה של פגיעה באזרחנו הם עניין של יום יום. הצד השני יודע שאנו יכולים לגרום לו נזק שבעתיים אם נבחר בדרך דומה אבל הוא יודע שלקחנו על עצמנו להבליג, ולכן הוא ממשיך בדרכו.
אי העמדת הדברים על ''מאזן אימה'' דומה הינה הפקרת אזרחנו, פגיעה בעקרון ההגנה העצמית ולכן בעיני בלתי מוסרית.
אבל, מעבר לכך (אתה יכול לקבל את הדברים האלה או לא לקבל אותם. רובנו משום מה לא מקבלים אותם למרות שבעיני הם מובנים מעליהם), אתה טוען שמצאת סתירה בדבריי וזה פשוט לא נכון. אני הוא האדם הכי מוסמך לפרוש דבריי ואני אומר לך שכאשר כתבתי ''למען מטרתי לא אקדש וכו' . . .'' התכוונתי למטרה אידיאולוגית ולא למה שבעיני הוא הגנה עצמית. אני מוצא את עצמי חוזר כמו פסיכי על אותו דבר שוב ושוב, אבל אתה מתעלם מכך ומספר לי על כל מיני מלבנים שאיני יודע מה טיבם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש