 |
בתגובתך הקודמת שאלת למה נתניהו לא חוזר לעזה, ואני לא הבנתי כלל את ההקשר של השאלה, ומה אתה רוצה מחיי, לאור הערכתי את נתניהו.
עכשיו אתה מסביר את עצמך במילים: "שהטוען ינסה להפוך את המהלך ולבטל את תוצאותיו"
אבל הטוען אינו נתניהו אלא אני. הסברתי שהתנגדותו של נתניהו להתנתקות הייתה מעושה, והוא שמח שנמצא מישהו שהוציא עבורו את הערמונים מן האש. ואני, "הטוען", אכן אומר כל הזמן שצריך לחזור לכבוש מחדש את עזה, וגם מעריך שדבר כזה יקרה לבסוף בגלל שהנסיבות יכריחו אותנו לחזור, כפי שקרה ביו"ש גם אם נשתדל מאד שהדבר לא יקרה.
לאור זה מדוע שאלת את השאלה ההיא בקשר לנתניהו ?
אני מקווה שהבנת מדוע הזכרתי את נתניהו ,ולא בהקשר של "לא מחבב" הבלתי רלווני, אלא בקשר לעמדתו בעניין הנסיגות ששונה משלי ולכן הופכת את שאלתך לבלתי רלוונית.
זו הסיבה, אם כך, שהזכרתי את הערכתי את נתניהו, אבל איני מבין כלל מדוע אתה מזכיר שמדי פעם אני מציין שאיני דתי. מה זה שייך לעניין ? תמצא את המקומות שבהם ציינתי זאת, ואני מצדי אסביר עבור כל מקום כזה, מדוע ציינתי זאת ולמה ציון העובדה הזאת היה רלוונטי בהקשר שבו צויין.
ועכשיו נעבור לענייני צורת ויכוח נימוס וכדומה.
תגובתך נראתה לי, באמת, מאד כעוסה. מעולם לא אמרת "מר אנשלוביץ היקר" כשהגבת לתגובותיי פנית אלי בגוף שני. מדוע חרגת ממנהגך ? לא יכולתי לפרש זאת אלא ככעס וכרצון לפגוע.
אם זה לא נכון, אמור שזה לא נכון, והסבר בכל זאת מדוע שינית את אופן הפנייה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש