|
||||
|
||||
רב מלים מצדד בחצי פה במורה רבקה: עשוי ל__ ייתכן או סביר ש__; יכול או מסוגל ל__, יש לו נתונים או פוטנציאל ל__. (כאשר המשפט נתפס כשלילי נוטים להשתמש במילה 'עלול'.) |
|
||||
|
||||
אפשר לטעון שהמורה רבקה משפיעה כאן על המילונים ולא להפך. שנים של הוראה שיטתית עשויות (או עלולות) ליצור הבחנה כזו גם אם קודם היא לא התקיימה. אגב, אף אחד לא לימד אותי להבחין בין "גומר" ו-"מסיים" מבחינת משמעותן הרגילה - רק בתחום ספציפי נוספה למלה "גומר" משמעות שאין ל-"מסיים", ובאופן פרדוקסלי, תוספת המשמעות הזו גרמה דווקא לצמצום השמוש בה. אגב, מה לגבי ההבחנה בין "מדוע" ו-"למה"? |
|
||||
|
||||
לפי השיר "בבוקר יום אלף" אין הבדל, מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה? מדוע ולמה הן חיזוק פואטי לחידוד השאלה. האם פיג'מה או פיז'מה? |
|
||||
|
||||
לפי השיר אין, אבל נדמה לי שאם תבדוק בספרים כמו "ודייק" הקלאסי היית מגלה שהם טוענים ש-"מדוע" הוא תאור סיבה ו-"למה" הוא תאור תכלית. ושאלת 64,000 הדולרים: "תגיד לי" ו-"תאמר לי" הם אותו דבר, או היינו הך? |
|
||||
|
||||
"תגיד לי" ו"תאמר לי" הם אותו הבדל, כמובן. איפה מקבלים את הצ'ק? |
|
||||
|
||||
באותו מקום בו מקבלים את ההמחאה. |
|
||||
|
||||
איזו פרשנות משונה לשיר. ברור שיש הבדל: השיר שואל מה הסיבה ומה התכלית של לבישת הפיג'מה, אם כי יש להודות שכל התשובות מתיחסות ל"מדוע" ולא ל"למה". אותי לימדו ש"למה" הוא קיצור של "לשם מה" כלומר תאור תכלית, ו"מדוע" הוא תאור סיבה ("מה ידוע" ומאחר ורק המה-שמו הוא נפרולוג וקרדיולוג1, בני התמותה יודעים רק על סיבות ולא על תכליות). אבן שושן למד אצל אותם מורים. בעניין אחר, גם אבן שושן מסכים ש"עלול" נושא עימו קונוטציה שלילית ואף מביא סימוכין מן המקורות, כך שלא הייתי ממהר להאשים את המורה רבקה. מן הסתם זה קשור לעולָלים שמעוללים תעלולים, ואני לא מעליל עליהם כך סתם. ___________ 1- נו, בוחן כליות ולב. |
|
||||
|
||||
לעניות דעתי: "פיג'מה". המילה הגיעה לאנגלית מהודו. לשפות ההודיות היא הגיעה (לפחות לפי מה שאני קורא אצל הדודה) ממילה פרסית. לא נראה לי שהיתה צרפתית בדרך. |
|
||||
|
||||
אתה צודק: "השם 'פיג'מה' ("נמנמת" או "נמנמה" בפי מפריחי השמועות) אושר בצורתו הלועזית במילוני האקדמיה, ולמבקשים חלופה עברית מוצע הצירוף 'חליפת שינה'." נראה לי שהסיבה לאיות "פיז'מה" היא פשוט שה-ג' כתעתיק ל-J האנגלית נכנסה לעברית מאוחר יותר מאשר ז' כתעתיק ל-J הצרפתית, ובמשך תקופה מסוימת ז' שימשה בשני התפקידים. בספרים ישנים תוכל למצוא שמות כמו "דז'ורדז"' - תולדה של אותה תקופת ביניים. המצב היה עוד יותר גרוע לפני שה-ז' נכנסה לתעתיק העברי; בספרים ישנים יותר (או בספרים ביידיש) עוד תמצא מסעות בדְזְשונגל, למשל (ביידיש - דזשונגעל). |
|
||||
|
||||
היה לנו פעם פתיל על טשרטשיל שנסע לטשטשניה, ועל המשורר צ'רניחובסקי. |
|
||||
|
||||
דיון 92 |
|
||||
|
||||
קרא את דבר העורכים. |
|
||||
|
||||
תגובה 543442 פסקה שניה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |