|
||||
|
||||
ואם כבר מדברים על קיצוץ בבשר החי, למה לא להסתפק בשקיקית תה ויסוצקי 1.5 גר' לטבילה חוזרת במהלך כל ימות השבוע עד להחלפתה באחותה הצעירה הימנה לקראת קריאת פרשת השבוע הטריה? ומי בימינו אלה מחזיק עיתון נייר שעבר זמנו ברגע הדפסתו? כלום לא כולנו אקוגוליסטים שוחרי ירוק עד ויערות גשם? |
|
||||
|
||||
אנחנו לא רוצים להיכנס להלם קטאטוני בגלל קיצוץ חד ופתאומי מדי, ולכן מומלץ לנהוג במתינות. קודם יורדים מלאטה לקפה נמס של עלית, ורק אחר-כך עוברים לשקית התה של ויסוצקי. וגם אז לא צריך למהר, מתחילים מטבילה חוזרת אחת או שתיים, ומוסיפים טבילות בהדרגה. כמו כן, נא לא לשוכח למדוד את המים הנחוצים בדיוק לתוך הקומקום, כי חבל על כל טיפה, וגם החשמל עולה כסף. |
|
||||
|
||||
אני מוחה בתוקף! תה ניתן למחזור, ושקיות תה של ויסוצקי, שהן בעיקר צבע, ניתנות לשימוש חוזר פעמים רבות. בשעת הדחק אפשר לותר על שקית התה, וללכת לקטוף עלים מהגינה של השכנים. אבל קפה נמס עלית הוא בלתי שתי בעליל! |
|
||||
|
||||
כמה נקרא אצלך "פעמים רבות"? הסבירו לי פעם ששקית שנשארת רטובה ומשתמשים בה פעמים חוזרות, מתפתחת בה כמות קטנה של עובש (לא פנצילין, רק עובש). אלה שלא רגילים (מתארחים אצל מישהו, נאמר) ירגישו טעם קצת דוחה, ואלה שרגילים - לפעמים הם רגילים כל כך לטעם הלואי שרק תה מעופש (מבלי ידיעתם) ייחשב אצלם לתה "נורמלי". |
|
||||
|
||||
ממשמרת שמונה שעות באחד הלילות האחרונים, כשהפחד מהרעלת קפאין גבר על הפחד מחזירי הבר והשועלים, הפתרון היה שקית תה על פינג'אן מלא (4 כוסות רגילות) וגם כך יש להוציא את השקית מהר לפני שהתה הופך למר. (אני נוהג להרתיח את המים עם הסוכר, להסיר מהגזיה ולטבול את השקית בכלי). |
|
||||
|
||||
שקיק של 2 ג' לכוס אחת, לתת לעמוד חמש דקות, ואז לסחוט את השקית בגב הכפית כנגד דופן הכוס. עדיפות שניה, מים, בלי צבע חום. |
|
||||
|
||||
שמינית כפית של סוכר חום צובעת את המים בצבע תה, מה שהופך את חווית השתיה למספקת יותר. אם אפשר היה להפטר מהסוכר ולהשאיר רק את הצבע זה היה אידיאלי. |
|
||||
|
||||
שלשום שמתי לב ליתרון חשוב דומה של סוכר חום: יותר קשה לבלבל בינו לבין מלח. מה יותר זול: סוכר חום או סוכר לבן עם צבע מאכל חום? |
|
||||
|
||||
מעניין שבשנות ה-50 היו מחלקים סוכר חום תמורת תלושים, כי הוא היה זול בהרבה מסוכר לבן. |
|
||||
|
||||
הנה כתבה על יתרונותיו המפוקפקים של הסוכר החום שבו הדיאטנית הקלינית ליאורה חוברה טוענת כי "בארץ אין סוכר חום אמיתי" וההוכחה שלה היא שאם תיקח סוכר חום ותשים אותו במים רותחים אז תראה שהמים נצבעים בצבע חום. |
|
||||
|
||||
הכתבה הזו נראית כמו נסיון של סוגת להגביר את הביקוש למולסה (הפסולת בתהליך ייצור הסוכר). אם הסוכר הוא מרכיב כ"כ משמעותי בתזונה כך שתוספת ה"ויטמינים" מהמולסה תהיה משמעותית, אולי כדאי לאכול פחות סוכר? |
|
||||
|
||||
1) עובדתית, יש אנשים שאוכלים הרבה סוכר. 2)סוכר הוא דבר ממכר גם רגשית אבל גם פיזית. 3) את אותה שאלה ניתן לשאול (ולפי הכתבה בצורה חזקה יותר) על הסוכר החום. |
|
||||
|
||||
סוכר הוא תמיד תוספת למשהו. כדאי להתמקד באותו ''משהו''. שימוש ביותר חומרי לוואי מקשה על השימוש בסוכר. אין הרבה אנשים שאוכלים גרגירי סוכר (או מזריקים לעצמם מי סוכר לוריד). |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון להגיד שאי אפשר להכין עוגה עם מולסה. אז חיפשתי מתכון לעוגה בלי סוכר והנה http://www.matkonim.net/cakes/honey.html (המתכון התשיעי) עד כמה שאני מבין העוגה לא ממש דלה בקלוריות. ולסיום מהערך הבא ניתן להבין את המתכון המסובך של צמר גפן מתוק [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
אפשר להכין עוגה עם מולסה. תצטרך יותר מולסה. תצטרך גם להתגבר על טעמי הלוואי של המולסה (ולכן אולי תצטרך לשים יותר סוכר בסה"כ?). לגבי הטענה שבדבש אין סוכר: זה תלוי כמובן איפה אתה קונה אותו. עצם הנהג למהול מיץ סוכר בתוך דבש ממחישה עד כמה דבש יקר יותר ונוח פחות לשימוש מסוכר. |
|
||||
|
||||
לא תמיד - אני צורך סוכר חום כמות שהוא מדי יום כמעט. אגב, גם אני גיליתי את היתרון ההוא של סוכר חום, מיד לאחר שהרסתי את העוגה לשבועות. |
|
||||
|
||||
שקיק של שני גרוש לכוס אחת? באיזו צרכניה אתה קונה? |
|
||||
|
||||
בצרכניה שליד מושבו של הקאימאקאם מתוגרמה. |
|
||||
|
||||
יש עוד מישהו חוץ ממני ששוטף את השקית לפני טקס ההטבלה? |
|
||||
|
||||
בחייך, זה food grade, זה אמור להיות נקי (ואפילו לא מרוסס!) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |