בתשובה לארז לנדוור, 11/05/10 12:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת בדיוק הגישה הגדעונלויסטית שתיארתי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא גישה, זו המציאות שבסיסה הוא הכיבוש וחוסר המעש המדיני (ולא הטרור, האינתיפאדות והמלחמות שהם תוצאה של מציאות זו). את המציאות הזאת ישראלים רבים מסרבים לקבל או להפנים והם חד-צדדיים לא פחות מגדעון לוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר כאן על המציאות אלא על הגישה העיתונאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אבל הואיל ויש גדעון לוי אחד על כל 100 אנשי קונצנזוס, היה ניתן לצפות שגדעון לוי ינסה להשפיע על אנשי הקונצנזוס לשנות את עמדתם. ואת זה הוא לא עושה. לאנשי הקונצנזוס יש את הפריבילגיה, מבחינתם, לותר על גדעון לוי. לגדעון לוי - אם הוא מעוניין לשנות את המצב הקיים1, אין. 1 אולי הוא לא. לך תדע. איזה מקום יהיה לגדעון לוי בתור לוחם הצדק חסר הפשרות, אם יום אחד יהיה כאן שלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(1) אם יום אחד יהיה כאן שלום, הוא יילחם על הצדק. שנאמר, "כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היום, צדק מעניין את לוי הרבה יותר משלום, לפחות יותר משלווה ואי-לוחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נכון, קרו גם דברים טובים. אין יותר נשק במחנה, אין יריות אפילו בחתונות, ואין בעיות בין האנשים. גם מרחיבים את בית החולים, יש יותר כבישים ויותר ילדים בבתי הספר, יש יותר חוק וסדר ויש יותר ביטחון לאנשים. אבל לא בשביל זה נלחמנו כל כך הרבה שנים. לא בשביל זה נפלו כל הרבה חללים, לא בשביל זה הפכו כל הרבה לנכים. לא בשביל זה ישבנו בבתי הסוהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כבר באמת הוצאה מההקשר: עוד ציטוט מהמאמר: "היו לנו מטרות גדולות ודבר לא הושג. כלום. מה שקרה בעזה הרס הכל. הייתם פה לפני הפלישה ואחרי הפלישה וכולנו היינו ביחד. לא היית מבדיל בין פתח לחמאס. היום, אם השכן שלך חמאס, אתה מלשין עליו. רוב האנשים שהולכים לעבוד בשלטון לא מאמינים בשלטון. הם עושים את זה בשביל 1,500 שקל. אין עבודה אחרת במחנה. כל מה שעושה סלאם פיאד ייהרס ביום אחד. עוד אינתיפאדה והכל ייהרס שוב, כמו אחרי 96'. " בהמשך: "הרשות קנתה הרבה מהצעירים ב-1,500 שקל לחודש, אבל אם האירופאים והאמריקאים יפסיקו את הכסף, הכל ייהרס." כזכור, בזמן "חומת מגן", במחנה הפליטים בג'נין הייתה הנהגה מאוחדת של כל הפלגים. יש לו סיבה לגיטימית מספיק לנוסטלגיה (שהיא, כידוע, מסנן ורוד על העבר). אבל עיקרה של הכתבה הזו הוא דאגה שהשלום הנוכחי (היציבות הנוכחית?) לא נשען על יסודות יציבים. הדאגה לצדק כאן משנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר הכתבה הוא על כמה המצב בלי מחסומים ועם ''חוק וסדר'' הוא מייאש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש נקרא כמו פרודיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |