בתשובה לאייק, 31/05/00 6:05
בגרות, בחינות, וכסף 5428
1. תלמידים הם הרבה פעמים בעיה, ולא רק בגלל המורים. אם העגל לא רוצה לינוק, הפרה לא תצליח להניק. היינו, אם החבר'ה לא רוצים ללמוד (ואתם יודעים כמה זה IN להיות אהבל) אין למורה מה לעשות.
חוץ מזה, יש לא מעט בחורים ובחורות שמגיעים לתיכון בציפיה לקבל תעודת בגרות בלי שטרחו אי פעם לפתוח ספר, לקרוא או לכתוב. מי שלא קורא, כותב, וחושב לפעמים, אין דרך לספק לו תעודת בגרות.
2. קריאה וכתיבה, כמו מקצועות מדעיים, הם שפות, בעצם. ושפה אתה לא יודע אם אתה לא משתמש בה. הדרך היחידה לדעת לקרוא היא לקרוא. הדרך היחידה להיות טוב במתימטיקה היא לפתור בעיות. נכון שאין טעם לפתור 220 תרגילים זהים (אספיס הוא ספר נוראי!!!). אבל, בסופו של דבר, אם אתה יושב בכיתה ומחכה שכל ההתפתחות השכלית שלך תתרחש בהוראת המורה, אתה תישאר בור, ושום דבר לא יעזור.
3. כולכם אומרים את הדבר, בלי לומר את זה עד הסוף: כסף, כסף, והרבה כסף. זה דרוש בשביל לספק חינוך טוב. זה לא הכרחי, כי אם תלמיד באמת רוצה, הוא יכול לנצל גם את הספריה העירונית ואת המוח שלו. אבל כסף עוזר, מאוד. כיתות קטנות יותר, מורים מתוגמלים, ספריות גדולות ונעימות, ספרים טובים - וזולים, מצגות, טיולים, הצגות, מוזיאונים... הדברים הללו קריטיים. בלעדיהם הרבה פחות נעים ללמוד, והרבה יותר קשה. זה נגמר בכסף. וכסף אף פעם אין מספיק.
בגרות, בחינות, וכסף 5460
מחקר שפורסם בידיעות אחרונות מיום 30 במאי מערער את הנחות היסוד של עומר
רמת הה'קעה הכספית בחינוך של ישראל מול מדינות אחרות היא : ישראל מוציאה יותר מול ארמ"ה ישראל מוציאה 4% יותר, ומול אירלנד 42% יותר
לעומת זאת רמת ההשגים במתמתיקה ומדעים בהשוואה היא נמוכה יותר - עד 2% לעומת צ'כיה ועד 17%לעומת דרום קוריאה
אולם- אוכלוסיית ישראל משכילמ יחסית בגילאי35-64 יש לרבע מהגברים בישראל תואר אקדמאי ב16% יותר מנמוצע במדינות המפותחות
אין בכלל קשר הין ההוצאות לחינוך לבין רמת ההשגים הנמדדים בבחינות הבגרות במתמתיקה ומדעים
שוויץ - המדינה המוציאה הכי הרבה כסף על חינוך מצויה במקום השמיני בחשבון,לעומתה - דרום קוריאה מתשיעית בדירוג ההוצאות מצויה במקום הראשון והשני בהשגים
ההלאה בשכר המורים בישראל לא הביאה לשום תמורה בהשגים

והקשר בין כמות הזמן המושקע בהכגת שעורי בית לבין ההשגים בכלל מצויה ביחס הפוך
"ככל שמקדישים יותר זמן ומאמץ להכנת שעורים יורדת רמת הציון במבחבם"
בסיכום כל המחקרים הגיעו להסכמה בוללת כי
הגורם המכריע בהשגים אינו משאבים או לימודים אלא --אמת המוטיבציה של התלמידים והוריהם.כלומר צדק אביתר והגיע העת לחשיבה מחדש על כל מבנה מערכת ההוראה והבחינות בארץ.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים