בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 03/05/10 9:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מאוד מפקפק שיצליחו להוכיח שהיא פוטרה על רקע "גנטי". נראה לי כמו צירוף מקרים אומלל. מה הסיכוי שמי שעברה כריתת שדיים פרופילקטית אכן תחלה בסרטן השד? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"In addition to breast cancer in men and women, mutations in BRCA2 also lead to an increased risk of ovarian, Fallopian tube, prostate, and pancreatic cancers, as well as malignant melanoma." http://en.wikipedia.org/wiki/BRCA2
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואם היא תחלה בכל אלה ועוד? אין כאן שום טענה שהמחלה שלה קשורה לחברה באיזה שהוא אופן. כך שאם היתה חולה וממשיכה לעבוד, המקסימום היה לפטר אותה, בפיצויים רגילים. האם יש איסור בארה"ב לפטר אדם חולה שמחסיר הרבה ימי עבודה בגלל טיפולים? לא ברור לי מה החברה משיגה מפיטורים כאלה *עכשיו* (וכל עוד זה לא יובהר, טענת התובעת לא נראית הגיונית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התובעת דווקא היתה בחופשת מחלה (ע''מ לבצע את הניתוח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, היא יכולה גם לטעון שמדובר באפליה על רקע מיני, כי ללא סימני הנשיות שלה אינה רצויה בחברה. נגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד - זאת המילה. חוץ מקצת מקרים עם איזה מניעה מיוחדת, הנשים שעוברות את התהליך הזה עוברות גם השתלה פלסטית. אם אפשר, זה נעשה ממש בזמן ניתוח הכריתה. קרן נתנזון הישראלית שהסיפור שלה תועד בסרט הטלויזיה ''היא אמרה לא לסרטן'' בחרה שתלים גדולים יותר מגודל החזה הטבעי שנכרת, כך שכיום יש לה חזה יותר גדול מהאורגינל (מצטלמת עם מחשופים וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מוזר שלא היה לי מושג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם יש לזה קשר לעובדה שביטוח הבריאות בארה''ב מתבצע עדיין דרך המעביד, כך שיתכן שהחברה צריכה לשלם פרמיות גבוהות יותר ואולי בהמשך איזושהי השתתפות עצמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אז הבעיה היא שחברת הביטוח קובעת את הפרמיות על בסיס מידע גנטי - ואת זה צריך לאסור. אני לא מבין מה עניין ה''גנטי'' לכאן. חשבתי שכל מידע רפואי צריך להישאר חסוי - ביחוד מפני המעביד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא חייב להתבסס על מידע גנטי או על מידע פרטני בכלל. מספיק שהפרמיות מחושבות יחסית לתשלומי התביעות ההיסטוריים, כמו בביטוח רכב (לא שאני יודע שזה המצב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם פיטרו אותה על בסיס העלאת הפרמיה - אז זה לא גנטי. אני אתפלא אם מותר לפטר בגלל שינויים "קלים" בפרמיה - אבל אם מוצאים אצל העובד חשש גבוה להתקף לב, והביטוח מחשיב אותו לסיכון-גבוה ודורש עבורו פרמיה גבוהה בלתי נסבלת... ולצפריר: אם היא מסרה את המידע, זה היה חכם - כי אם מפטרים אותה בגלל סיבה אחרת (נגיד התחילה לאחר ולהיעדר) היא יכולה לטעון שזה בגלל המידע - וככה היא הפכה למסמר בלי ראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסור לחייב את העובד למסור מידע רפואי. אולם במקרה הזה היא סיפרה ביוזמתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער להחריב שמחות. אבל אפשר לשאול איפה האפליה? על פי ויקיפדיה "אפליה [ויקיפדיה] היא...הבדלה המעניקה לקבוצה, קטגוריה או פרט מסוימים יתרונות או חסרונות יחסיים בהתייחסות אליהם, מבלי שתהיה הצדקה עניינית לכך". קשה להגיד שלא היתה הצדקה עניינית (כי היא אכן מועדת לחלות יותר מאנשים אחרים) פשוט אנחנו אוסרים להשתמש במידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפליה בשוק העבודה [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש הבנתי את הטענה שלך, אתה טוען שלאפליה יש שתי מובנים שונים (כאשר המובן השני הוא: אפליה זה מה שהחוק טוען שהוא אפליה) או שבאמת היתה פה אפליה אפילו במובן שאני הבאתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה קודמי טען, אבל לפי החוק בארץ ובארה''ב, אסור למעביד לנצל מידע גנטי כדי לבחור את מי להעסיק או את מי לפטר. נכון שזו לא אפליה כהגדרתה, אבל אסור לך כמעסיק לנצל את המידע הזה כדי לבחור עובדים טובים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שלפי החוק אסור לנצל את המידע. הבעיה שלי עם ההגדדרה של המצב כאפליה. יכול להיות שאני חושש לחינם אבל יש לי הרגשה שכשמעמיסים על מושג יותר מדי דברים לא קשורים בסוף הוא קורס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני הלינקים היו לא זה נגד זה, כפי שאתה מסיק, אלא נועדו להרחבה אלמנטרית של הנושא. הטענה שלי לא נוגעת לגב. פמלה פינק, אלא, באופן בסיסי, היא אומרת שהחיים הם עניין קצת יותר מורכב משלוש שורות שנערכו בפעם האחרונה על ידי חשבון Luckas-bot אוטומטי בויקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אומרת מי יקבע מהי הצדקה "עניינית" לשונות על רקע גנטי? אולי בעלי מטען גנטי מזרחי (למשל מרוקאים) מתאימים פחות לבית ספר חסידי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שהגבול הוא הצדקה ענינית. הרי זה לא שיש שוויון טוטלי, אנחנו כן מתנהגים שונה לאנשים שונים. אנחנו מקבלים לאוניברסיטה רק אנשים שהצליחו בבגרות ובפסיכומטרי (אפליה על רקע מבחנים) לא שמים בכלא אנשים חייכנים אך פסיכוטים (אפליה על סמך נתונים פסיכולוגים) ולא מקבלים לעבודה אנשים עם למד מוזרה (אפליה על סמך כתב יד). למה שדווקא הגנטיקה תהיה שונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בביולוגיה מקובל להבדיל בין גנוטיפ לפנוטיפ. גנוטיפ מתייחס למצב הגנטי, בעוד פנוטיפ לביטוי שלו (ולא רק). בגלל שהפנוטיפ מושפע אצלנו ממגוון רחב של גורמים (בכלליות סביבה ותורשה), ונמצא במידה מסויימת בשליטתנו (אם תתאמץ תצליח), נראה לנו סביר לשפוט אדם לפי הפנוטיפ שלו שרלוונטי למה שנדרש ממנו. השיפוט לפי הצלחה (פסיכומטרי) ולא פוטנציאל (גנים) גורמת לנו לתחושה שאנו שומרים על מידה מסויימת של שוויון ומורידים את רמת השרירותיות בהחלטות שנוגעות לחיים שלנו. זו במידה רבה אשליה (אנחנו מפלים כל הזמן באופן לא מודע על בסיס תכונות שבעיקרן גנטיות), אבל אחת שאני לפחות מאמץ בחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ניקח שתי דוגמאות, מקרה ראשון: מוצא לאדם שידוך והוא מסרב כי המשודכת ספרדיה . מקרה שני: מוצא לאדם שידוך והוא מסרב כי לשניהם יש גן של טאי זקס. אתה באמת רוצה להגיד ששתי המקרים לא תקינים באותה מידה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם מיקרה שלישי: מביאים לו שידוך עם בלונדינית והוא מסרב כי הוא אוהב שחרחרות. או מביאים לו ערביה והוא מעדיף יהודיה (או להפך). בחיי הפרט מותר להפלות על פי כל בסיס - גם גנטי וגם אחר. ההגנה מפני אפליה והפרת הפרטיות עומדת רק במישור הציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם תרשה לחברת ביטוח לשנות את גובה הפרמיה לאותו זוג של נשאי טאי־זקס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברת ביטוח זה כבר מישור ציבורי, לה אסור, לך מותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, מה שאמר המזוהה. שנית, לדעתי האישית, צריך להתיר לחברת ביטוח לבדוק את מבוטחיה ולהתאים את הפרמיה למצבם, כמו שמתירים להם לקבוע פרמיה מיוחדת למעשנים. אבל בתנאים הנוכחיים יש עם זה בעיה כי מחייבים את המעביד לשלם את הביטוח ואז הוא יחשף לפרמיה. אגב, זכור לי שחברות גדולות בארה''ב קיבלו הנחות על פרמית הביטוח לעובדיהן אם אסרו עישון בכל שיטחי החברה (לא רק בתוך הבניין אלא גם בגנים ובחניונים שמסביב). פעם התארחתי בחברה כזאת שהקמפוס שלה השתרע על כמה דונמים. אנשים שרצו לעשן במשך היום (ואלו כמובן התמעטו) היו צריכים לנסוע במכונית אל מחוץ לקמפוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מציע יוצר בעיה עבור חלק מהמבוטחים. נניח שאחד לאלף יחלה בטרשת נפוצה, שזו מחלה קשה ויקרה לטיפול. נניח גם שנמצא הגורם הגנטי למחלה (מה שלא נכון כיום) וחברת הביטוח יכולה לדעת באמצעות בדיקה בוודאות של מאה אחוז (מה שלא יתכן גם תאורטית) מי יחלה ומי לא. אם העלות של הטיפול במחלה מוערך בשני מליון דולר לחולה, הפרמייה עבור כיסוי מלא צריכה להיות היום אלפיים דולר לביטוח (עלות כפול סיכוי, נזניח את הוצאות ורווחים). אם חברת הביטוח יודעת מי עתיד לחלות, הפרמייה עבור ביטוח עבורו קופצת מייד לשני מליון דולר. ידיעה מצד חברת הביטוח תהפוך באופן בלתי נמנע חלק גדול מהאוכלוסיה לחסרי אפשרות לרכוש ביטוח, או תעלה את המחיר שלו לרמה שהם לא יוכלו להרשות לעצמם. ישנו שוק בו מתרחש מצב דומה, חברות הביטוח לא מוכנות לבטח נהגים מסויימים, עבורם נוצר הפול, שמאגד את חברות הביטוח ומכריח אותן למכור ביטוח (שהוא חובה מכוח חוק) במחיר מסויים. הרעיון מאחורי ביטוח, דהיינו ניטרול סיכון גדול בעבור פרמייה, נמוג בחלק מהמקרים, כאשר לא מגבילים את הידיעה של המבטח. דבר שלדעתי לא נכון לעשות במקרה של ביטוח בריאות. כמובן שעכשיו ישנה הבעיה של ידיעה מצד המבוטח ולא המבטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"ידיעה מצד חברת הביטוח תהפוך באופן בלתי נמנע חלק גדול מהאוכלוסיה לחסרי אפשרות לרכוש ביטוח, או תעלה את המחיר שלו לרמה שהם לא יוכלו להרשות לעצמם" טוב, אם אנחנו בקצוות, אז מה הפרמיה ההוגנת לביטוח של מיליון ש"ח לאחד שידוע בוודואות שיש לו 6 חודשים לחיות? אנשים כאלו הם "חסרי אפשרות לרכוש ביטוח" ממש כאילו כבר מתו - אז מה הפרמיה ההוגנת לביטוח חיים לאחד שכבר מת? כמובן שבקצוות, כאשר אין סיכון אלא וודאות, הרעיון של הביטוח נמוג. אז זה לא עניין של ביטוח אלא של עזרה סוציאלית. יש איזה אשליה עצמית בעניין של לכפות מעבידים לבטח כל עובד (גם אחד שמת כמעט בוודאות) - בכל מקרה הציבור משלם עבור זה, אבל אם אפשר לסדר לו אשליה שזה בא מכספי העשירים, זה עובר יותר בשקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אפשר להימנע מוודאות. אף אחד לא דורש מחברת ביטוח לבטח מישהו שכבר התגלתה בו מחלה, רק למנוע את האפשרות לדעת מראש דברים שאינם בשליטתו של המבוטח. לכן הרגלי עישון הם פרמטר לגיטימי, אבל מידע גנטי לא. עזרה סוציאלית היא מוגבלת בהרבה מהביטוח, צריך להעניק לאדם את היכולת לגדר סיכונים שאנחנו כחברה לא מוכנים לשלם עליהם במקרה הצורך (למשל ביטוח למימון טיפול יקר מאוד או נסיוני). בכל מקרה הציבור משלם, אבל רק החלק שמעוניין בגידור הנוסף הזה (שהוא מאוד משמעותי במקרה של ארה''ב, הרבה פחות בארץ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזכור, אנחנו מנועים מוודאות משום שהיא איננה קיימת אפילו כשהמידע הגנטי קיים. נדמה לי שאתה מציע להימנע מידיעה, אפילו של מידע נגיש - כלומר "עצימת עיניים". וזו נראית לי הצעה תמוהה. הרי באותה מידה יכולנו לדרוש שחברת הביטוח תתעלם מגיל המבוטח, ותגבה פרמיה שווה מאדם בן 70 כמו מאדם בן 20. אבל מעסק למטרות רווח לא דורשים דברים כאלו. זה (במקרה הטוב) דרישה שאפשר להפנות לממשלה. ===>"צריך להעניק לאדם את היכולת לגדר סיכונים שאנחנו כחברה לא מוכנים לשלם עליהם במקרה הצורך" מי צריך להעניק לאדם...? מי צריך לשלם עליהם במקרה הצורך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני חושב שצריך להימנע מלידע חברות על מידע מסויים בנוגע לביטוחי בריאות. זו בהחלט עצימת עיניים, בדיוק כפי שהימנעות מהשאלה "האם את מתכוונת להיכנס להריון בשנתיים הקרובות?" היא עצימת עיניים הכרחית מצד המעסיק. אפשר לדרוש גם התעלמות מגיל המבוטח, אבל לדעתי זו הגזמה. המוטיבציה העיקרית שלי בהענקת מידע לחברות הביטוח הוא הימנעות משוק של לימונים (תגובה 524814). צריכה להיות פשרה שמצד אחד תאפשר לאנשים לקבל ביטוח בעלות שתואמת פחות או יותר את הסיכונים שלהם ומצד שני תימנע מאנשים בסיכון קיצוני מלהיות בלתי ניתנים לביטוח. אני מצטער אם ריבוי השנים באייל גרם לי לחרוג מהקו התש"חיסטי הנוקשה שאפיין אותי, אבל כן, אני מוכן לקבל חוקים שדורשים דרישות כאלו מחברה למטרת רווח. למעשה החוק דורש את זה כבר היום הן בארץ והן בארה"ב. למעשה הדבר כלל לא פוגע ברווחיות החברה, בהנחה שכולם עושים את זה, היות והפרמיה הכללית עולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"אני מצטער אם ריבוי השנים באייל גרם לי לחרוג מהקו התש"חיסטי הנוקשה שאפיין אותי". זה לגיטימי. אבל אני לא חושב שהדיון הזה הוא כן/לא תש"ח. תניח ששנינו מאמינים שהציבור לא יכול להפקיר אנשים שנולדו עם בעיה גנטית. הרי גם לשיטתך העלות הנוספת נופלת בסופו של דבר על הציבור - "היות והפרמיה הכללית עולה". עכשיו, משהוסכם שהציבור ישלם, צריך לבחור את הדרך העדיפה: 1) כל המידע זמין, והפרמיה נקבעת על פיו. אם הפרמיה גבוהה מדי (מסיבות שאינן תלויות במבוטח, כמו סיבה גנטית) אז המדינה משלמת את הפרמיה מקופת הביטוח הלאומי או קרן ממשלתית דומה. 2) המידע הרלוונטי חסוי, וחברת הביטוח שלא יכולה להעריך מה ינחת עליה, מעלה את כל הפרמיות, כדי להגן על עצמה מסיכונים קיצוניים ביותר (למשל, שדווקא פועל עם בעיה גנטית חמורה ביטח את עצמו ב100 מיליון דולר). אני מבין שאתה מצדד בשיטה השניה. אבל לא מבין מדוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה נותנת כיסוי סביר לכלל האזרחים, כאשר סביר נע בין כיסוי רפואי טוב לרוב המוחלט של המקרים בארץ לבין להשאיר אנשים למות ברחוב במצבים מסויימים בארה"ב. המצב הזה (בעדיפות לגרסה הישראלית) רצוי בעיניי. אבל לפעמים אנשים רוצים יותר מזה, למשל אדם שרוצה שבמידה ויחלה, יוכל לשמור על רמת החיים המפוארת אליה הורגל. או אדם שרוצה ביטוח מפני מצב נדיר שהמדינה לא מוכנה לכסות מטעמי עלות/תועלת. ברור שבסופו של דבר, העלות תיפול על הציבור, השאיפה היא רק לצמצם את זה לחלק בציבור שמעוניין בכיסוי המורחב (ובהתאמה כללית לסיכונים שלו). אני לא רוצה לסבסד תרופה שמאריכה חיים בחודשיים בעלות של מליון דולר, אבל מבין את מי שכן. לכן חברת ביטוח זו האופציה המועדפת. לגבי ביטוחי-יתר, אפשר להגביל את חוסר הידיעה למצבי ביטוח סבירים. למשל ביטוח אובדן כושר הכנסה כן, מאה מליון דולר לא. דהיינו מבוטח שיבקש כיסוי כזה, לא יוכל להעזר בחוק. באופן כללי זה לא ממש חשוב, כי חברת הביטוח בכל מקרה לא תבטח פועל על מאה מליון דולר, מתוך הבנה שזה שוק לימונים קלאסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 524814 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"ברור שבסופו של דבר, העלות תיפול על הציבור, השאיפה היא רק לצמצם את זה לחלק בציבור שמעוניין בכיסוי המורחב" - אנחנו מסכימים שהציבור הוא זה שמשלם. - עכשיו אתה אומר שהוא צריך לשלם גם עבור כיסוי מורחב - למי שמעוניין בו. אני חושב שאם הציבור משלם עבור כיסוי מורחב, אז כל אחד ירצה בו. כלומר מדוע שאתה (בהיותך חלק מהציבור) תשלם עבור הכיסוי המורחב שלי אבל תוותר על כיסוי מורחב עבורך? אבל גם אם נניח שזה אפשרי והוגן (שהציבור יעניק כיסוי מורחב רק לחלק שבאמת רוצה בו), אתה אומר "חברת ביטוח זו האופציה המועדפת" ולא מסביר מדוע. הרי גם המדינה יכולה לשלם באותם תנאים. מדוע אופציה (2) עדיפה על אופציה (1) ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק החלק בציבור שרוצה כיסוי מורחב ישלם עליו, דרך רכישת ביטוח. אני לא רוצה ביטוח, אני לא אשלם עליו, אתה רוצה ואתה תשלם. החלק ה"סוציאלי" נכנס בכך שכולנו שומרים חלק מהמידע בסוד מחברות הביטוח, לכן אתה משלם X+1 למרות שאתה יודע שיש לך רקע גנטי מעולה, בעוד השכן שלך (עם אותם פרמטרים לא גנטיים) משלם x+1 למרות שהוא יודע שאת מירב העשור הבא הוא יבלה בבית חולים במקרה הטוב. בלי קשר, כולנו משלמים מס בריאות וזכאים ל"בסיס" בלי קשר לשום פרמטר, לרבות גיל מין ורקע גנטי (המצב כיום). אני ממש לא רוצה שהממשלה תתפקד כחברת ביטוח לצורך כך. היא תיכשל בכך, תיתן שירות גרוע, תפסיד כסף ותתסכל את מירב המבוטחים. ביטוח זה עסק מסובך ומקצועי, אין למדינה נסיון בשיווק כזה, בהתאמת תוכניות לצרכי הלקוח, בבדיקת רמאויות (או ליתר דיוק רוב הנסיון שלה נתפס אצלי ככשלונות). ביטוחים כגון אובדן כושר הכנסה וביטוח חיים בסכומים מוגבלים, לדעתי כן צריכים להיות מוגנים תחת אותם תנאים. לחברת הביטוח גם תמיד עומדת האפשרות לא לבטח אף אחד בסכומים מסויימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני ממש לא רוצה שהממשלה תתפקד כחברת ביטוח..." מה לדעתך בקשר לביטוח הבריאות הממשלתי האמריקאי לגמלאים וביטוח הבריאות הממשלתי האמריקאי של נבחרי הציבור בפועל ובפנסיה? עכש"י אפילו המתנגדים החריפים ביותר לרפורמה של אובמה לא רצו לבטל את תוכניות הביטוח הממשלתיות הללו ולא רק בגלל שזה מסוכן פוליטית אלא גם (ואולי בעיקר?) בגלל שהם עובדות ממש לא רע (יחסית כמובן לאלטרנטיבות פרטיות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם הרבה כשלים במערכת הבריאות האמריקאית, שאת רובם אני לא מכיר (רק רואה את התוצאה). ביחס למערכת הפרטית, יש שם למערכת הממשלתית יתרונות רבים, אבל אני לא יודע אם היא טובה אופן מוחלט (או לפחות ביחס למערכות אחרות בעולם). מכל מקום, זו לא הנקודה. ביטוח שהוא "חובה", כמו מס בריאות בארץ, יכול להיות מנוהל בהצלחה ע"י המדינה. לראיה אני חושב שיש לנו מערכת טובה וזולה. מה שאני לא רוצה שהמדינה תעשה, זה ביטוח אופציונלי נוסף, מה שלמיטב ידיעתי המדינה לא עושה, או כמעט ולא עושה (בהקשר הזה אני רואה את קופות החולים כגוף נפרד, הקמת גוף ללא מטרת רווח *בנוסף* לחברות הביטוח היא תמיד צעד מבורך בעיני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 542647, הערה 1. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזהיר או מעיר ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעיר על השימוש השגוי ומזהיר מפני הטחרנות המבעבעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הביטוח במאה מיליון, כדאי להעיר שיש להבדיל בין ביטוח רפואי לביטוח חיים. לגיטימי הרבה יותר לדרוש ממי שמעונין בביטוח חיים להביא לידיעת המבטח כל מידע רלבנטי שמצוי בידו. בביטוח רפואי מקסימום ההתחייבות של המבטח הוא מוגבל ולא יגיע למאה מיליון או קרוב לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהמזוהה יסכים איתך שלצורך ביטוח חיים לגיטימי להתחשב במידע גנטי. אחרי הכול, במה אשמים היתומים (מוטבי הפוליסה) שיש לו בעיה גנטית? אבל נשאל אותו. לגבי ביטוח רפואי, באמת "100 מליון" זה קצת מוגזם, אבל המזוהה מדבר על "כיסוי מורחב" - נגיד שטיפול בבעיה הגנטית הכי מסובכת עולה 10 מליון (או שים מספר גבוהה אחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן קצת מנוגד לאינטואיציה, אם נדע מראש מי יחלה בטרשת נפוצה (בתנאים שתיארת) הציבור ככלל יצא נשכר. ההוצאות לחולה ישארו 2 מיליון לאלף אנשים, אבל אף אחד לא ישלם לחברת הביטוח את פרמית הסיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבור הבריא לא ישלם פרמיה ויצא נשכר, החולים ולא יוכלו לממן לעצמם טיפול וחברת הביטוח תפשוט את הרגל. אתה יכול להשיג תוצאה זהה בלי בדיקה גנטית, תוציא את הביטוח מחוץ לחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלאא לדבר על כך שלא שמים על מסלול הדוגמנות גבנות עם כרס משתפלת ועינים פוזלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אם נקח דוגמה יותר קרובה:גברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פפ''י הכתןב, היא נתנה בעצמה את המידע למעסיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> "האם יש איסור בארה"ב לפטר אדם חולה שמחסיר הרבה ימי עבודה בגלל טיפולים?" בערך. נראה ש-MXEnergy גדולים די כדי להיכפף ל-http://en.wikipedia.org/wiki/Family_and_Medical_Leav... . אם הבנתי את החוק כהלכה, הם יהיו מחויבים לאפשר לה לצאת לחל"ת בבוא העת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |