בתשובה לדב אנשלוביץ, 05/04/10 7:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בעצם כן עניתי אך לא את התשובה שתתאים לתפיסת עולמך. א. המחדל במלחמת יום הכיפורים היה המחדל של גולדה שדחתה כל אפשרות למו"מ עם סאדאת על הסכם שלום ובחרה לשבת על התעלה. היא אף דחתה הצעות של דיין להפחית את הלחץ על המצרים ללכת למלחמה. ב. הגבול המזרחי-סוריה, ירדן ועיראק. הצבא הסורי שלפני מלחמת ששת הימים היה צבא הגנתי וכך גם היו האמונים וההתכוונות שלו-הגנה מפני התקפה של מדינת ישראל. הצבא הסורי לא ערך אימונים ותרגולים של גלישה למדינת ישראל וכיבושה. גם לצבא הירדני לא היו תכניות כאלו. כתבו על תכניות של כיבוש ישוב ספר והשמדתו. אין שום דבר מקביל לאימונים ולתרגילים שעשה צה"ל לכיבוש הגדה המערבית, סיני ורמת הגולן-הרמה הסורית כפי שנקראה אז. במלחמת יום הכיפורים השתתפה חטיבה ירדנית אבל לא היה שום רמז על כוונות ירדניות לפלוש לעמק הירדן או עמק בית שאן; הם הצטרפו לצבא הסורי כאקט תמיכה מאד מוגבל. לאחר מלחמת יום הכיפורים גייס צה"ץ אקדמאים שבאו לקיים שיחות הסברה ביחידות המילואים. באחת השיחות שאלתי בדיוק את השאלה שלך. הדוקטור שדיבר-קמ"ן לשעבר ובמילואים- הסביר ברוח זו את המצב בחזית המזרחית. ההתקפה הסורית במלחמת יום הכיפורים היתה נסיון לבטל את תוצאות מלחמת ששת הימים ולא תוצאות מלחמת השחרור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען בכנות, שהצבא הסורי והירדני היו רשלנים ושואפי שלום עד כדי כך שלא הכינו תוכניות(!) למקרה של התקפה על ישראל? ואם כן מהיכן המידע הזה? האם הירדנים והסורים פתחו את ארכיוני הצבא לעיונם של היסטוריונים מערביים? לשם ההבהרה, אם לצה"ל אין כיום תוכניות אופרטיביות לכיבוש רבת עמון וחצי האי סיני אני סבור שזאת רשלנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל אם איזה סרן במטכ''ל הסורי כותב תכניות למגירה לבין הכנת תכניות מפורטות ותרגולן. הצבא הסורי היה צבא קטן יחסית ובעל אופי הגנתי ערב מלחמת ששת הימים. אכן בדיעבד הסתבר שהם הזניחו את הכוח הצבאי ואחרי ששת הימים, הצבא גדל בהרבה. אולי הכת העלאוויית השלטת פחדה עד מלחמת ששת הימים לפתח צבא גדול מדי שמא זה יחליש את שליטתם- אבל זו רק ספקולציה שלי. מה שלא הבנתי זה ''רשלנים רודפי שלום''. אלו היו צבאות בעלי אוריינטציה הגנתית. הם לא עסקו ולא תרגלו תכניות ממשיות לכיבוש ישראל כי למרות מה שחושבים עליהם הם לא היו אידיוטים וידעו היכן הם חיים. ביום הכפורים הם עשו מאמץ ענק להחזיר לידיהם את רמת הגולן ביום וחצי וכשלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפקידו של צבא הוא להלחם ולתכנן תוכניות למלחמה, צבא שלא עושה את זה הוא רשלן. הצבא הסורי לא יכל כנראה להתמודד מול מלוא כוחה הצבאי של ישראל, אבל, כידוע הצבא הסורי לא אמור היה לפעול לבד אלא עם שכנינו, ובמתקפה כזאת, במיוחד אם היא הייתה מגיעה בהפתעה, היה לסורים סיכוי להגיע להישגים משמעותיים. העלאווים שולטים בסוריה מ1966. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזכור מונתה ועדת אגרנט כדי לחקור את מחדלי יום הכיפורים. כל הדיונים וגם המסקנות בדוח עסקו בעיקר בעניין אי גיוס המילואים, ואיני זוכר שדובר שם ושמישהו הציע בכלל לחקור את המחדל שהומצא ע"י השמאל הפוסט מודרני הרבה שנים יותר מאוחר, שעליו דברת. קשה לי להבין אותך. האם אתה טוען שאי גיוס המילואים לא היה בכלל מחדל והתפטרויות ראש אמ"ן והרמטכ"ל שנדרשו בדוח היו שגויות ? בתגובתך הקודמת דברת על בעיות אסטרגיות צבאיות שקשורות במושגים מרחב התרעה ומרחב הגנה, מושגים שאתה הבאתך, ולכך התייחסתי. עכשיו עברת לנושאים חדשים לגמרי והתחלת לדבר לפתע על כוונות אויבינו. לפי התפיסה שאתה מציג הסורים והירדנים לא אמנו עצמם להתקפה ולא היו להם כוונות כאלה. חבל שלא הוספת שגם למצרים לא היו כוונות התקפה, ואז יכולת מיד להגיע למסקנה שצה"ל היה (ואולי הינו) מיותר. חבל על הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצבא הסורי *בהחלט* היו תכניות למתקפה על ישראל לפני ששת הימים. הן אפילו היו בתוקף, וההתקפות הכושלות של הסורים בתחילת ששת הימים היו בהתאם לאחת מהן, רק שמה לעשות שחיל-האויר הישראלי סיכל את האפשרות לעבור למתקפה רצינית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |