|
||||
|
||||
פעולת כיבוש טול כרם ללא נפגעים, וגם הפעולה האחרונה בשכם שבה פוצצה מעבדת נפץ ונהרגו ארבעה אנשי חמס, ללא נפגעים לכוחותינו, הן פעולות מאד מרשימות מבחינה צבאית. אותי הן מרשימות הרבה יותר מפעולת תפיסת אוניית הנשק. פעם הרי הזהירו אותנו "החכמים" שלא נעז להיכנס לשטחי A כי כניסה לשטחי A תהייה כרוכה במאות הרוגים. מדוע אין אצלנו תחושת גאווה ? מדוע שומעים אצלנו המון ביקורת על ההחלטה, אבל שום שמץ של פירגון על הביצוע המקצועי ? בעבר היינו גאים הרבה יותר בפעולות הרבה פחות מוצלחות. שוב התקשורת שמנחה אותנו כיצד לחשוב ואיך להרגיש . . . |
|
||||
|
||||
יש גם שימחה. השמאל יודה במשהו? אתה צוחק? אלא הרי אנשים הגיוניים. מה הגיוני להודות שאתה והרעיונות שלך אשמים ברצח כ 2000 ישראלים? אל תחכה לכלום מהם. דחף את המשנה הלאומית קדימה, והתעלם מהנביחות. כל יום להחזיר אח טועה. דיינו. |
|
||||
|
||||
להזכירך, התיקשורת בידיים של הימין, העיתון הנמכר ביותר במדינה שייך למשפחת אשתו של שר האוצר מטעם הליכוד, העורך של מעריב החליף את הדיעות הפוליטיות והחברתיות שלו לפני כשנה ומאז כמו כל חוזר בתשובה הוא מבלה את זמנו בהטלת רפש במחנה אותו נטש. |
|
||||
|
||||
ערוץ אחד שייך למדינה, ומשרד ראש הממשלה אחראי על הפעלתו. נו אז מה ? איני יודע מה הם דעותיהם הפוליטיות של מוזס מידיעות, ונמרודי ממעריב. אני יודע שמה שמענין אותם הוא להרוויח כסף, ומעולם לא נתקלתי בפעולה שלהם שגרמה לי לחשוב שאיזו אידאה גברה על העניין שלהם בכך. דנקנר לא הפך לימני. נכון שהגיע למסקנה שהסכמי אוסלו היו טעות, אבל היה לפחות שמאלני אחד שכל הזמן חשב כך ולא הסתיר זאת(שוקה פורת), ועוד אחד (ארי שביט מהארץ) שגם חשב כך אבל הסתיר (לפי עדות עצמו) את מחשבתו זו. אצל דנקנר זה קרה עכשיו. אבל בפרוש כל אלה שמאלנים עד היום. כולם נגד רעיון ארץ ישראל השלימה וההתנחלויות. שלשת העיתונים הראשיים כולם מבטאים את השקפות העיתונאים שעובדים בהם, ולכן הם שמאלנים, למרות שמעריב וידיעות "קשטו" תמיד את עצמם בעיתונאי ימני (ששימש כעין מזוזה על משקוף בית זונות), כמו שערוץ אחד הוא ערוץ שמאלני למרות שהוא חי גם מהמיסים שלי. |
|
||||
|
||||
נבואת השוטים הנה התגובה הפלסטינית |
|
||||
|
||||
אל תדאג. גם בלי השטות הזאת התוכנית שלהם ברורה. שרון נהנה מפופולאריות לא בכדי. יש חזון, יש אופק, גם אם הימים קשים (באשמת השמאל ופושעי אוסלו למינהם) |
|
||||
|
||||
הכותרת מכוונת ליהודים (שמאלנים סליחה) או לערבים ? |
|
||||
|
||||
רק כנגד האוייב הערבי והפלשתינאי במיוחד. היגיע הזמן שגם אתה ודומיך תבינו: הערבים הם אוייב, הם אוייב הם אוייב. באוייב יש לטפל כמו באוייב. לעולם לא נגד אחים טועים מהמחנה שלנו. אפילו שמחיר טעויותיהם כבר קרוב למספר של 2000 רצוחים מאז הסכם פושעי אוסלו עם הרוצחים הפלשתינאים. |
|
||||
|
||||
תשובות של שמאלנים או של אנשים שחושבים שהם חושבים המלצת קריאה |
|
||||
|
||||
אני משוכנע לגמרי שפעולות צה"ל בשטחים הן לא מוסריות אני משוכנע לא פחות שלא להגן על מדינת ישראל במצבה הנוכחי זה לא מוסרי. השתכנעתי מדבריך שאני אויב וממעשי שאני לא מוסרי. יכול להיות שאני שקרן מצד שני יכול להיות שאני אריאל שרון או שכל התשובות נכונות קצת קשה לי לישון בזמן האחרון עם המחשבה שאני אחראי למותם של קרוב ל2000 רצוחים, אבל אני מקווה שהתבלבלת בספירה |
|
||||
|
||||
שים לב שי, חזרה על טענה מספר רב של פעמים לא הופכת אותה לאמת, גם אם מאד משתדלים. (תרגמתי על זה משהו פעם... http://t2.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm#nauseam) |
|
||||
|
||||
המציאות יותר מסובכת גם מן הלוגיקה ולא רק מן המטאפיזיקה. אפשר לחזור על טענה פעמים רבות ובסוף היא תהפך לאמת או לפחות למוסכמה חברתית של ''אמת'' |
|
||||
|
||||
אין שום קשר בין הביטוי ''מוסכמה חברתית של אמת'' והמושג ''אמת''. |
|
||||
|
||||
יש תאוריה שנקראת social construction of reality (יזכירו לי בבקשה הסוציולוגים או הפילוסופים של מי היא) שרואה ב"ישיים" החברתיים את מרכז הקיום האנושי.מהויות קיום אלה מובנות בדרך של מכנזמים חברתיים שונים ומקבלים ממשות קיומית לגבי האנשים ה"חיים" אותם. לפי תאוריה זו התרבות האנושית היא חלק בלתי נפרד מקיומינו. הלאומיות היא דוגמא של "יש" חברתי שכזה. אני מכיר כמה וכמה אנשים שיהיו מוכנים להקריב את חייהם עבור "ישויות חברתיות" חסרות תקפות לוגית. אני לא מכיר אף אחד שנפל על מזבח הלוגיקה האריסטוטלית. |
|
||||
|
||||
מהזיכרון (הקלוש) - אריסטו, ווילקס, רורטי(?) |
|
||||
|
||||
אני מסוגל להבין וגם להסכים עם הדעה כי ה''יישים החברתיים הם מרכז הקיום האנושי'', אך עדיין אין זה משנה ש''יישים'' אלו אינם קשורים ל''אמת''. ואין זה משנה כמה אנשים מתו, או מוכנים למות, בעד כך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הפלסטינים בחרו שלא להלחם בטול-כרם מול צה''ל אלא להגיב בפיגוע טרור בירושלים אתמול, והיום ישאר עדין בסימן שאלה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שיש להם סיבות טובות לנהוג כך. בדיוק על כך אני מדבר. |
|
||||
|
||||
את הסיבות אני מניח ינסו לנתח באמ''ן. הבעיה המרכזית היא שאנו נלחמים בטול-כרם (להבדיל מן הפעולה בשכם שהיתה עם פוקוס ברור) ומשיגים השגים שאינם רלונטים לירושלים ולחדרה |
|
||||
|
||||
תגובתי לא עסקה כלל בשאלה אם נכון או לא נכון היה לעשות את הפעולה הזאת (אני, אגב נוטה לחשוב שכן, אבל, כאמור לא זה הנושא), אלא במקצועיות הצבא לאחר שקיבל את הפקודה לבצע. |
|
||||
|
||||
וטענתי היא שהוא לא נתקל בהתנגדות ממשית |
|
||||
|
||||
כי האויב ידע שצה''ל מיומן, ופחד להתנגד. על כך יש מקום להיות גאים. בחילופי הדברים, גם בנקודה הזאת כבר היינו. |
|
||||
|
||||
משום מה האויב ה''פחדן'' בחר להתאבד בפיגוע התאבדות בירושלים. הנקודה שהוא העדיף לבחור את מותו בפיגוע טרור ולא במלחמה מול כוח צבאי. מן הראוי שננסה להבין את המוטיבציה האנושית הזו במלחמה הנוכחית. אם יש בכלל איזה שהיא תועלת ב''לנסות ולהבין'' את מניעי האויב. |
|
||||
|
||||
מעולם לא טענתי שהאויב פחדן. זה אחד הדברים האחרונים שאפשר לטעון. העובדה שבחר לא להתמודד ישירות, אפילו לא כדי להשיג תוצאות חלקיות מראה שהעריך שבהתמודדות כזאת לא יהיה לו שום הישג, ואפילו לא של גרימת אבידות לנו בצורה משמעותית, משום שצבאנו חזק מצוייד, וגם מיומן בשיטת מלחמה כזאת. העובדה הזאת גם מדגישה ומחזקת את ''תיאוריית הפיל המסומם'' שלי. האויב לא יבחר בדרכים שבהם יוכל להציג רק כשלון. לכן אם נקח את האתגר שלו ונגיד שגם לנו מותר לפגוע בכל הכח באזרחים כמו שלו מותר, יוותר מראש על השיטה הזאת, ולא כפי כהערכת רבים כאן שחושבים שזה לא ירתיע אותו. הוא תמיד בוחר בדרך שמשרתת את האינטרסים שלו. |
|
||||
|
||||
מפקד התנזים ה"נוכחי" בנפת טול-כרם לא יצא מחדרו/מחבואו למול הטנקים הישראלים. הוא הרים טלפון למפקדו ברמאללה שהוריד פקודה לאחראי על גזרת מזרח ירושלים להוציא פיגוע בהקדם האפשרי. וכל זה בהנחה שמישהו מנהל שם שרשרת פיקוד. |
|
||||
|
||||
הוא כבר הרים הרבה טלפונים כאלה לאחרונה גם כשלא ראה טנקים מולו. |
|
||||
|
||||
ואין כמו לצטט את דורון רוזנבלום (במיוחד באכסניה זו של חובבי חוכמה) "ממה מורכב העולם? גדולי הפילוסופים שאלו זו עוד מקדמת דנא.יש שאמרו:"הכל מים",יש אמרו: "הכול אויר" ,אחרים אמרו: "הכול זורם" .לאסכולת הג'ננה יש תשובה אחת ממצה פי כמה, חובקת כול : "הכול טרור" " מתוך: ומול תפיסה מטאפיזית כזו של הכול טרור ולא חשוב מה שנעשה בגחמותינו האנושיות (תמיד יתעורר יצר טרוריסטי אצל הפלסטינאים כי זה חלק מאישיותם ומהתודעה הקולקטיבית שלהם) בסופו של דבר נהיה מוכרחים לעמוד מול פתרונות "גנוסטים" (כפי שהם קרואים במקומינו) של מלחמת הטוב ברע. הבעיה היא שהעולם הוא טיפה יותר מורכב מכל מטאפיזיקה ואני מאמין שאין יותר מידי מתנדבים למלחמות יום הדין של הימין הישראלי. |
|
||||
|
||||
מר כסלו הנכבד, הרשה נא לי בזאת להעיר כי הפער בין מציאות הדברים בשטח לרעיונות ההרמנויטיקה החילונית הנשפכים מקולמוסו של רוזנבלום אינו ניתן לגישור. מר רוזנבלום בוחר לבקר ולהטיל דופי בצד אחד, מסויים וספציפי בלבד במשוואה ההולמת את תפישת עולמו. מבחינה זו משול מר רוזנבלום לאדם המחפש בחשיכה מטבע שאיבד מתחת לפנס הרחוב, היות ושם הדבר קל טכנית לעשייה - וזאת ללא כל קשר למקום איבודו המשוער של המטבע. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
לדעתי מאמרו של רוזנבלום עוסק בחילחול או דיפוזיה של תמונת עולם ,שעוצבה בתוך הימין הקיצוני הישראלי,אל מרכז הישראלי או יותר נכון אל מרכזי השיח הפוליטיים והביטחוניים. (אפשר אולי לתאר אותו כאנתרופולוג של השיח הביטחוני הישראלי אם מישהו ראוי לתואר) הוא אינו עוסק בסיבות להיוצרותם של אותם הלכי רוח (וכאן אני מסכים שלצד השני יש יד ורגל בהיוצרות החשכה הנוכחית מסביב) אלא בדרך שהחברה הישראלית בוחרת להתמודד עם המציאות הנתונה. בדרך זו הוא מיצג גישה של חלקים בשמאל הישראלי (אם להשתמש בתויות שפג זמנן) לבחון קודם כול את מערך ערכיהם במנותק מן המציאות הנתונה (ובהתעלם מעולם הערכים של הצד השני בסכסוך) למול עולם ערכים, שהוא תוצר של ערכי ההשכלה המודרניסטים (תמונת עולם הומניסטית מערבית- הגדרה מוצלחת יותר תתקבל בברכה) ידידי מימין יטענו כמובן שיש משום כך התעלמות הרת אסון מן המציאות האיזורית.או סטנדרטים כפולים גורמי אסון. לדעתי כאן טמון מקור כוחה של העמדה הישראלית.וזה היה מאז ומתמיד מקור כוחה של הציונות הקלאסית.שידעה למתן את דרכיה כתוצאה מן המאבק המתמיד למול סולם ערכים זה. גם אם נגזר עלי להלחם מתוקף בחירתי בקיום לאומי יהודי חובה עלי לשמור על צלם אנוש . הגישות הקיצוניות מימין פותחות פתח למדרון שיגרור את החברה הישראלית אל תוך הגורל הידוע של משטרים הטוטלטרים האפלים של המאה העשרים. רוזנבלום עוסק אולי בתיעוד שקיעתו של האתוס הציוני הקלאסי. |
|
||||
|
||||
ביקשתי בבזק את מספר הטלפון של המציאות, כי רציתי לשאול אותה כמה שאלות. המוקדנית השיבה לי כי המספר חסוי (ומלמלה משהו על קאנט, שלא בדיוק הבנתי - "נואומנה" משהו). אני מבין שלך יש קשרים אישיים עם המציאות, ולכן אתה יודע יותר עליה. אולי תוכל לפרסם באייל את מספר הטלפון שלה, או לפחות כתובת דואל? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |