בתשובה לאפופידס, 15/03/10 10:03
בעד ונגד השידורים 538428
אפרופו מה יש לי נגד גיא פינס וממשיכי דרכו, יורם טהרלב אמר את זה יפה:
בעד ונגד השידורים 538444
טוב, אז נמשיך את הדיון החשוב הזה.
ראשית, אתה מוזמן לצפות בתוכנית ולהתרשם בעצמך (http://bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=696599&...) צפיתי ב-‏13 דקות הראשונות ולא מצאתי בהן דופי מיוחד, אלא אם כן הטענה היא שכל עיתות הפנאי שלנו צריכות להיות מוקדשות לתרבות עילית.
גם חזרתי זה עתה משעה במחיצת אחת מגדולות אוהדותיו של פינס. היא אישה יצרנית שמשלמת מיסים, שירתה בצבא, מצביעה נכון ואף השכילה אותי שהשורה "לאן האווזים עפים כשהאגם קפוא" אינה רעיון של סנדרסון (לדבריה השאלה מופיעה ב"התפסן בשדה השיפון").
ואם אין באלו כדי להפיס את דעתך, תתנחם בכך שלפי מידרוג התוכנית, לפחות 6.5 מיליון מתושבי המדינה אינם נוהגים לצפות בה, וזה למרות שהיא משודרת דווקא כאשר H&M סגורים (:
בעד ונגד השידורים 538445
מקורה של השאלה על הברווזים היא common knowledge שאין common ממנו[*], אבל זו לא הנקודה שדחפה אותי לתגובה. בנוסף אינני מסכים להפרדה המלאכותית בין "תרבות עילית" לבין תרבות "עממית"(?), אבל גם אי-ההסכמה הזו אינה דרושה כדי לערער בנחרצות על הרמיזה כאילו רכילות צהובה היא תרבות בכלל. אתן כמה דוגמאות, שבכוחן להבהיר - אני מקווה - שלא סנוביזם מכתיב את דעותיי בעניין הזה:

* השיר החדש של האחיות פיק - תרבות. ראיון יח"צני עליו אצל גיא פינס - לא.
* משחק של בית"ר מול סכנין - תרבות. אייטם על חברתו הדוגמנית של החלוץ שלהם - לא.
* הספר החדש של יאיר לפיד - תרבות. תמונה שלו במכנסיים קצרים שותה מיץ גואיבות - לא.
* העונה החדשה של ארץ-נהדרת - תרבות. משנתו המדינית של אייל קיציס, נפרשת בראיון עומק בהנחיית דוגמנית לשעבר - לא.

[*] ובחורף הנוכחי מצאתי את התשובה: לשום מקום. הם נשארים באגם, מדדים על הקרח, ונראים מאד מבולבלים. קצת עצוב. אבל גם קצת מצחיק.
בעד ונגד השידורים 538456
הם לא נודדים ברובם? מה הם אוכלים בחורף, תולעי קרח?

אני דווקא מאוד מאמין בפירוק התרבות לגבוהה יותר ופחות.
לא השקעתי בזאת מחשבה אבל אני מניח שזה קשור לצרכים השונים עליהם עונה היצירה/מופע הבידור, לכישורים הנדרשים וכן לדירוג לפי ערכים תרבותיים אובייקטיביים, פחות או יותר, עליהם ניתן להתווכח כפי שנעשה כבר אלפי שנים.

לא השקעתי בזאת מחשבה כי אישית אני לא מרגיש מחוייב לדירוגים הללו, גם אם לעיתים אני מסתייע בהם כשבא לי להנות ממשהו "על רמה". יעידו על כך הספר הלפני אחרון שקראתי - "הים" של ג'ון באנוויל (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...) והאחרון - "תהפוכות" של דניאל סטיל ממנו נשברתי בתום הפרק השני - אבל נתתי לו הזדמנות כיצירה ספרותית, למרות שכבר מלכתחילה ניתן היה להעריך שערכו הגדול הוא דווקא כחומר בעירה.
בעד ונגד השידורים 538459
''לכישורים הנדרשים'' - כדי ליהנות ממנה.
בעד ונגד השידורים 538544
אכן ברווזים (http://www.mp3music.co.il/lyrics/6399.html) ולא אווזים. הנה הם: http://1x.com/photo/20807/ (אתר מומלץ לחובבי צילום ומי שעוד לא).
בעד ונגד השידורים 538545
זה צילום?! וואו, באמת וואו.
בעד ונגד השידורים 538546
רוב הצילומים באתר מגיעים לשם לאחר עיבוד בינוני עד כבד, דבר שיכול לצרום במקרים מסויימים. עדיין, היצירות שם מעוררות השראה ביכולת יוצריהן ללכוד (בצילום) ולזקק (בעיבוד) רעיונות אמנותיים, טבעיים ואנושיים. אחת משאיפותיהם של צלמים רבים היא שתמונה שלהם תתקבל לאתר הזה.
בעד ונגד השידורים 538547
אז זה קצת פחות מרשים מבחינה טכנית אבל עדיין תמונה מאוד מאוד יפה. קצת גורם לי להצטער על הכיוון שהאומנות הלכה אליו (דגש על המלה לי, אני לא כזה מבין באומנות).
בעד ונגד השידורים 538548
אפשר לשאול מדוע?
בעד ונגד השידורים 538549
כן. (מדוע מה?).
בעד ונגד השידורים 538552
מדוע אתה מצטער על כיוון אמנותי זה.
בעד ונגד השידורים 538553
אני מצטער על הכיוון שרוב האומנות הממוסדת נמצאת בו כי לרוב כשאני הולך למוזיאונים אני לא נהנה ולא מתחבר ליצירות המודרניות.
בעד ונגד השידורים 538555
אני חושב שרבים מרגישים כך. אפשר להתנחם בכך שהאמנות הממוסדת, כלומר זו המוצגת בהיכלות המיועדים לכך ומבוקרת ע"י הממונים לכך היא לא יותר משבריר זעיר מקרב כלל האמנות. לפחות עד שיצליחו לשחזר את ז'דאנוב מתוך חלקי DNA שלו שאולי השתמרו, זה כנראה לא ישתנה.
בעד ונגד השידורים 539277
הנה אחד שהתקבל, למי שתהה היכן הסודר העוקב את א0 - הוא בעזה, נדמה לי:
בעד ונגד השידורים 539377
מונה.
בעד ונגד השידורים 539386
מי?! מתי?! היום!
בעד ונגד השידורים 539388
לא יכול להיות - אין בצילום חבצלות מים.
בעד ונגד השידורים 539400
תודה על התיקון.
בעד ונגד השידורים 543334
כפי שכתב עומר, התכניות האלו לא עוסקות בתרבות (לא עילית ולא עממית) אלא ברכילות על "פעילי" התרבות.

כמוכן, אין לי שום הערכה מבוססת על רמתם התרבותית והפרודוקטיביות החברתית של צופי התכנית (שאני נמנה עמהם).

מה שמפריע לי הוא החשיבות המופרזת וחסרת הפרופורציות שמיחסים לכל הגה ותנועה של אנשי הבידור. נוצר הרושם כי דוגמנים ושחקני הבמה והאצטדיון הם חוד החנית של החברה האנושית.
מדוע כל הילדים שואפים היום להיות דוגמנים זמרים ושחקנים ולא מגדלי קישואים, אופי לחם או נגרים? האם אתה משוכנע שאין לכך כל קשר עם העיסוק הבלתי מוגבל בעלילותיהם ואפילו בלבושם של ה"אלילים" הללו?
יתכן שאין קשר והתופעות האלו הן בלתי נמנעות. גם כך, האם המצב הזה צריך לשמח אותנו?
אפרופו ההקשר שלך, האם אתה באמת סבור שמי שמעביר זמנו במעקב אחרי חיי האהבה של דוגמניות ישראל, ימצא עניין לפנות זמן לנבוכותיו ונפתולי ההתבגרות של הולדן קולפילד? הצופה היצרנית שלך קראה בנעוריה את סאלינג'ר. האם אתה בטוח שהעובדה שבזמנו לא היתה בנמצא אלטרנטיבה דלת משקל וקלה לעיכול כמו התכנית של פינס לא תרמה לכך? האם אתה חושב שגם ילדיה יטרחו לקרוא את ה"תפסן"?
הולדן קולפילד בוער בזעם חסר אונים כנגד החברה המנסה לחברת אותו לתוך ערכי מעמד הביניים שעל פיהם היא חיה. פינס מנסה לחברת את צופיו (שרובם ככל הנראה בני גילו של הולדן ק.) על פי ערכים ודפוסים שרובנו לא חי בהם ורוב צופיו לא יוכלו לחיות לפיהם גם אם ירצו בכך מאוד מאוד. צופיו וחניכיו של פינס עשויים להתפתח למבוגרים שתסכוליהם ימשכו הרבה מעבר לגיל הנעורים של הולדן ק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים