|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש בדבריך איזו סתירה למה שכתבתי: לייבוביץ' ניסה להיות תיאולוג של יהודים, לא נראה לי שממש עניינו אותו הלא-יהודים בהקשר זה. אבל לא נובע מכך שמבחינתו 'אין שום בעיה' באי קיום-מצוות (מצד שני, גם לייבוביץ' בעצמו לא היה נטול סתירות פנימיות...) |
|
||||
|
||||
בעקבות הדיון הגעתי לתובנה חדשה. הסיבה שליבוביץ' הפך לתיאולוג של חילונים, היא שאנחנו חושבים שהוא אמר כל מיני דברים, ומתעלמים או לא יודעים על הרבה דברים אחרים. |
|
||||
|
||||
נראה לי מוזר שהעובדה שאנשים חושבים כל מיני דברים, ומתעלמים או לא יודעים על הרבה דברים אחרים, היא תובנה בעקבות הדיון. אני חשבתי שזו הסיבה לכך שמתקיים דיון. |
|
||||
|
||||
ה''תובנה'' החדשה היא שמשנתו של ליבוביץ' לא יכולה להתאים לתיאולוגיה החילונית, אלא כמה מסקנות שהגיע אליהם מתוך תפישתו הקנאית. |
|
||||
|
||||
טאגליין. |
|
||||
|
||||
גם אני לא בטוח שיש עוד סתירה למה שכתבת. רק רציתי לחדד כי המילים לפעמים עמומות. למשל, כשמדובר ביהודים, לדידו לא מדובר דווקא על אלו שאמא (או סבתא) שלהם יהודיה, אלא על אלו שבחרו להיות יהודים ממש - כלומר לקיים מצוות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |