|
||||
|
||||
דומה שמה שידוע לך הוא מניפסט חברתי שבמקרה הכינות מראש. ברקת ציינה את הפרט החשוב ביותר, מרכיב הידיעה והבחירה. וצפריר ואלמוני הוסיפו את הפרט החשוב של קיום מעשי אלימות בתקופות קדומות יותר. אני אוסיף לכך את העובדה שטענת "הולך ופוחת הדור" קיימת גם היא לפחות מהתקופה התנכ"ית. ומאחר שטענה זו היא מרכיב קבוע ברטוריקה של נביאי זעם, ברשותך אאמן את שרירי עיני במספר תנועות מעגליות. מקובל עלי שבאזורים מסויימים ערעור המבנה החברתי (כמו במלחמה או באסון) הביאו להתגברות מעשי האלימות והאונס. אני נותרת סקפטית כאשר מדובר בחברות צריכה בעלות מבנה יציב יחסית. גם בנעורי כבר היו קיימות חלק מהתופעות שציינת. נגישות של אלכוהול, סמים וטבק לקטינים, כמו האפשרות לקיים יחסי מין במקומות ציבוריים. נגישות גם לתכנים אלימים בסרטים ומשחקים. גם עבריינות של מבוגרים והחלטות בית משפט היו בנמצא. מדובר בהשערה, בידע אמפירי. רוב הנשמות הרכות אז ועכשיו לא הפכו לאנסים קבוצתיים וסדרתיים. (זו הזמנה פתוחה לסתור טענה זאת בממצאים סטטיסטיים) כאן אני חייבת להוסיף את המרכיב הפסיכולוגי. זה מרכיב שקיים רק ברמה האידבידואלית, והוא לעולם יישאר חבוי, לפחות בחלקו, בזירה הציבורית. אנחנו לא יודעים מה בנפשותיהם של 13 צעירים. אנחנו נחשפנו רק לרפליקות עיתונאיות קצרצרות. אבל בשורה התחתונה דרישתך היא יותר "משמעת" במוסד המשפחה, במוסדות החינוך ובמוסדות השיפוט והשילטון. כלומר, אם הבנתי נכון, יותר אלימות ממוסדת. היו ויש חברות שממשות "אידאל" זה. אני לא מתרשמת מתוצריהם המוסריים והאנושיים. |
|
||||
|
||||
נושא המשמעת שולי. בגרמניה של היטלר היתה משמעת למופת. הכל קם ונופל על התכנים. החברה שלנו העבירה את הצעירים לעולם האפל של התכנים הברוטליים. בגיל שנתיים מקלדת קומפי, בגיל ארבע אתרי פורנו. הכל מותר, פיקוח היא מילה גסה. אלימות ואונס היו בשפע בעבר, נחלתם של כובשים ברברים, של עמים במלחמות דת וטריטוריה. לא בחברות מתוקנות, לא בשפע כזה ולא בגילאים כאלה. |
|
||||
|
||||
אשתי עובדת בגוף שמטפל בילדים שנפגעים. וכן, יש עליה עצומה במספר - ולפי ההערכות, לא רק במספר הדיווח. החשיפה המהירה של ילדים לפורנו ולצרות אחרות היא פקטור שלא היה קיים בעבר, ולאותו גוף מגיעים לא מעט מקרים כאלה, החל מילדים פוגעים שנחשפו לפורנו בכיתה ג' (והם בכיתה ג') ולא מבינים מה בדיוק הם עושים, ועד צפונה, הרבה צפונה. ולהגדיר ככלל 'משמעת' כ'אלימות ממוסדת' זו שיטה מצויינת לפתוח את השער לאלימות לא ממוסדת. כי אם הכל אלימות, אז כלום לא אלימות. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על ההגדרה של "אם כל דבר שנעשה בכפיה הוא אלימות, אז כל דבר שנעשה בהסכמה הוא לא אלימות"? נשמע לי יותר הגיוני. |
|
||||
|
||||
הטענה הזו הגיונית, אבל בניגוד לטענה לה הגבתי, לא משתמע ממנה שכל חינוך הוא אלימות, למשל. (ונא בחר ניק, אני מחדש את המנהג לא להגיב לאיילים אלמוניים). |
|
||||
|
||||
אלמוני וטווידלדי, אני מכירה בכך שכתבתם תגובות שונות, ברשותכם, תשובה משותפת. אין נורמה או חוק שמתירים כיום לחשוף קטינים לפורנו וצרות אחרות. מבוגר אחראי שמאפשר זאת הוא מזניח או מתעלל. הרוב המוחץ של הציבור (חסר המוסר והערכים) ישלול זאת. זו טעות להניח שאלימות ואונס היו קיימים בעבר באופן בלעדי במסגרת רחבה של מלחמה וכיבוש. הדינמיקה הקבוצתית שנדרשת לכך קטנה יותר, ובזמננו אנו עברה החברה הישראלית מהפך שבו יש פחות מן הגורמים שגרמו להדחקת מקרי האונס בזירה הציבורית ויותר מאלו שמסייעים להתייחסות והתמודדות. יש להזכיר את השינוי בגישת המשטרה ובתי המשפט? ואפילו אם ההערכות שטווידלדי כתב אליהן אכן נכונות, ומדובר לא רק בעליה במספר הדיווחים אלא גם בהתרחשויות, האם חשיפה לפורנוגרפיה יכולה באמת לשמש כטריגר יחיד למקרים? בלי אף גורם "מסורתי" נוסף? הפקטור הפסיכולוגי המנדנד... כיצד נסביר את זה שהרוב אינו מבצע מעשי אונס? לא כתבתי *ככלל* על "משמעת" כאלימות ממוסדת. התייחסתי לדרישה המשתמעת ל*יותר* משמעת. ובפירוט, לדרישות של אלמוני לביטול מידת ההתחשבות בבתי המשפט, לביטול האלמנטים ההומניסטים ויכולת הבחירה במערכת החינוך, ולחינוך יותר נוקשה בבית, והתמודדות עם מרכיבי הדיבר העשירי של השומר הצעיר ("השומר אינו שותה, אינו מעשן ושומר על הטוהר המיני") על ידי פיקוח רב יותר. לא, אני לא מאמינה בפתרונות שכאלו. זה מותר, בלי התחייבות לאידאולוגיה האנרכיסטית. |
|
||||
|
||||
הדבר היחיד שאת צריכה לעשות היום כדי לחשוף קטינים לפורנו, הוא לאפשר להם להשתמש במחשב בלי תכנת חסימה ופיקוח מתמיד של המבוגר על תכנת החסימה. הרוב המוחץ של הציבור לא משתמש בתכנת חסימה. אונס קיים *לא רק ולא בלעדית* במצבים של התפרקות החברה, אבל הם, באופן ברור, מעלים את השכיחות. תמיד אפשר להקשות ולמצוא סיבות למה לא לעשות כלום. אבל בבית שלי, ברגע שצאצאי יגיעו לגיל המאפשר שימוש במחשב לבד, אני בהחלט מתכוון להתקין תכנת חסימה, ולפקח עליה. לא מדאיג אותי מה שהם *יתכוונו* לחפש, אלא מה שיופיע להם *ללא כוונה*, כולל חיפושים במילים וצירופים. הזמינות היא לא הגורם היחיד, אבל היא בטח גורם תורם, ובעיני טיפשות היא לא לעשות שום דבר בעניין גורמים תורמים רק מפני שאולי אין עדיין התיאוריה הכללית של הכל בעניין. ולהסביר את זה שהרוב אינו מבצע מעשי אונס, יש מדפים שלמים של ספרים, אם כי דומה שאחד ההסברים הפשוטים הוא שבחברה אונס איננו הנורמה הרצויה אלא החריג, והשאלה 'מדוע הרוב אינו אונס' דומה לשאלה 'מדוע הרוב אינו גונב\שודד'. |
|
||||
|
||||
זו הבעיה כשעונים לשניים (ואולי גם כשטווידלדי לא מקפיד לקרוא בעיון את דברי). רמת הבילבול גוברת. עמדתך קרובה יותר לעמדתי מלזו של האלמוני (כפי שאני מבינה אותה) גם אני כתבתי על עליית שכיחות תופעות האונס ואלימות במבנה חברתי מעורער. גם אני טענתי שהחברה הישראלית עודנה מחזיקה בנורמות ששוללות אונס (ואם תרצה, שוד). זה שונה מההתפרקות המוסרית הכללית שאלמוני כתב עליה. אי פיקוח על מחשבים, הוא עדיין לא "התפרקות מוסרית טוטאלית" של היכונו לאחרית הימים. אגב, נדמה לי שאפשר להבין את זה גם בלי ידיעת השפה: מוגש כמחווה לאב המסור. |
|
||||
|
||||
טענה תיאורטית: "התפרקות החברה" (או "אנומליה") הוא מונח ששאול מהתיאוריה הפונקציונליסטית, שאפילו בילדותי כבר נחשבה למיושנת משהו. כי אם כבר 30 שנה החברה מתפרקת, ומתייחסים אל רוב מה שקורה בה כאל אנומליה, אז אולי זו כבר הנורמה ולא האנומליה, ולכן המונח "אנומליה" עצמו פשט את הרגל. החברה הפוסט מודרנית ודאי אינה מלוכדת ואינה אחידה, אבל דווקא משום כך יש כלים אחרים להתייחס אליה. (אגב, אותה התפרקות חברתית מולידה תופעות רבות נוספות, והן לא בהכרח מעידות על "אנומליה". ההפך יש גם קואליציות אורבניות וקהילות חדשות שנוצרות כתוצאה מהפירור והפירוד הפוסט מודרני). |
|
||||
|
||||
וזו בעצם הערה תיאורטית לטענה של ''היא''. |
|
||||
|
||||
''התפרקות החברה'' זה גם מונח בשפה המדוברת, בשימוש אצל אנשים שלא למדו סוציולוגיה. לא רצוי לטעון את המונח היומיומי הזה במשמעויות שמורידים מהבוידם. |
|
||||
|
||||
לא רצוי למי? לגולשי וואלה? תמסור להם שאני נורא מצטערת. |
|
||||
|
||||
ואולי להפך? מקור הרעיון הוא בתאוריה, ואפילו אם הוא חדר לשיח הלא-מדעי, הביסוס הרציונלי שלו נותר במקומו. חשוב למשל על "לא-מודע" או על "תודעה כוזבת" - הזיקה של כל אחד מאלה למקורו מטושטשת מאוד, ואף על פי כן, אין דרך לאשש או להפריך אותם בלי להוציא מהבוידעם תאוריות שאבד עליהן כלח. |
|
||||
|
||||
דיברתי על מצבים כגון מלחמות, אסונות טבע וכן הלאה, לא על 'ניכור עירוני' או משהו כזה - התיזה של בראונמילר נשענת במידה רבה דווקא על מצבי הקיצון האלה, הגם שלטענתה החברה אשמה כידוע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |