 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההבדל בין עמותת ''פתחון לב'', המשלחת לקוטב, ולהקת המטאל, לבין האונס הקבוצתי המתמשך הוא שבשלושת המקרים הראשונים מדובר באנשים שהגיעו לאן שהגיעו מתוך בחירה, ולא במקרה. משתתפי האונס הקבוצתי נראים כמי שהתגלגלו למצב הזה בלי לחשוב יותר מדי על מעשיהם, יותר מאשר מתוך בחירה מודעת להשתתף בקבוצת בנים אנסים. לכן מעשיהם של אנשי העמותה, המשלחת, והלהקה, מעידים רק על אנשים אלה, ומיוחדים להם,ואינם מעידים על נטיה אנושית כללית. קבוצת הבנים האנסים, שהם לפחות לכאורה נערים מהשורה, אולי כן מעידה על משהו אנושי כללי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנטייה לשלול מאדם אחריות למעשיו ולהאשים את החברה או המין האנושי במקום לטעון שאדם אחראי למעשיו ושאונס קבוצתי לא מתבצע בטעות, היא אכן נטיה אנושית כללית. לעצם העניין, יש הבדל בין 'תכנון' לבין 'בחירה'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענתך, שניהם שוללים בחירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משתתפי האונס הקבוצתי נראים כמי שהתגלגלו למצב הזה בלי לחשוב יותר מדי על מעשיהם, יותר מאשר מתוך בחירה מודעת להשתתף בקבוצת בנים אנסים." מדוע הם נראים כמי שהתגלגלו למצב וגו'? מה אנחנו יודעים עליהם בכלל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו יודעים עליהם ועל דומיהם כמה דברים בסיסיים: הם חיים בחברה שמתירה לנוער שלה לשתות, לעשן, לשחק במשחקים אלימים, לגלוש לאתרי פורנו ואכזריות ולקיים יחסי מין תחת כל עץ רענן ובכל תא שירותים מזדמן. הם חיים בחברה שאיבדה את היכולת להציב גבולות סבירים לצעיריה (קוראים לזה זכויות הילד, במקום זכויות וחובות הילד). הם חיים בחברה שחושפת את צעיריה לתכנים ומסרים מזעזעים מבחינה מוסרית בפוליטיקה הצינית, בפרסומת הברוטלית, ומידי יום מול המחשב ומול הטלויזיה. הם חיים בחברה שאיבדה את הרצון לחנך, ובמקום זה מציעה לצעירים שבעים גוונים של בחינות הקרויות משום מה בגרות (ושהצלחתם בהן דלה למדי). הם חיים בחברה שבה עבריינות מסוגים מגוונים היא נורמטיבית. הם חיים בחברה שמטילה על עברייניה עונשים מגוחכים (אתמול נדון רופא שסחט שלמונים מחולי סרטן סופניים לשישה חודשי עבודות שירות, סתם דוגמה אקראית). האנסים הצעירים הללו צמחו על פי המודל העכשווי של חינוך, וצעירים רבים אחרים בני גילם (לא כולם, יש עדיין הורים המקפידים גם על חינוך מוסרי, אבל הם נדירים) היו מבצעים מעשים דומים אם היתה מתגלגלת לידיהם נערה דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוער של היום זה לא מה שהיה פעם (פרשת האונס בשמרת [ויקיפדיה]). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם פילגש בגבעה? פילגש בגבעה [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבינה (ומסכימה לא מעט) עם האמירה לגבי חברה חסרת ערכים. אבל אם אתה מתכוון לגזור מכאן טענה שהם *לא ידעו* שמעשיהם לא מוסריים ולא חוקיים, אתה טועה מאוד. מלבד זאת, לגבי עניין הבחירה שלהם, ספציפית כאן לא מדובר במקרה חד פעמי אלא בדפוס התנהגות שנמשך שנים. ניתן היה לבחור שוב ושוב, לפרוש או להמשיך, והם בחרו שוב ושוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה לעשות, לנוער של היום פשוט אין ערכים. פעם, אם בחור היה אונס מישהי, היתה לו ההגינות להתחתן איתה אחר כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומה שמה שידוע לך הוא מניפסט חברתי שבמקרה הכינות מראש. ברקת ציינה את הפרט החשוב ביותר, מרכיב הידיעה והבחירה. וצפריר ואלמוני הוסיפו את הפרט החשוב של קיום מעשי אלימות בתקופות קדומות יותר. אני אוסיף לכך את העובדה שטענת "הולך ופוחת הדור" קיימת גם היא לפחות מהתקופה התנכ"ית. ומאחר שטענה זו היא מרכיב קבוע ברטוריקה של נביאי זעם, ברשותך אאמן את שרירי עיני במספר תנועות מעגליות. מקובל עלי שבאזורים מסויימים ערעור המבנה החברתי (כמו במלחמה או באסון) הביאו להתגברות מעשי האלימות והאונס. אני נותרת סקפטית כאשר מדובר בחברות צריכה בעלות מבנה יציב יחסית. גם בנעורי כבר היו קיימות חלק מהתופעות שציינת. נגישות של אלכוהול, סמים וטבק לקטינים, כמו האפשרות לקיים יחסי מין במקומות ציבוריים. נגישות גם לתכנים אלימים בסרטים ומשחקים. גם עבריינות של מבוגרים והחלטות בית משפט היו בנמצא. מדובר בהשערה, בידע אמפירי. רוב הנשמות הרכות אז ועכשיו לא הפכו לאנסים קבוצתיים וסדרתיים. (זו הזמנה פתוחה לסתור טענה זאת בממצאים סטטיסטיים) כאן אני חייבת להוסיף את המרכיב הפסיכולוגי. זה מרכיב שקיים רק ברמה האידבידואלית, והוא לעולם יישאר חבוי, לפחות בחלקו, בזירה הציבורית. אנחנו לא יודעים מה בנפשותיהם של 13 צעירים. אנחנו נחשפנו רק לרפליקות עיתונאיות קצרצרות. אבל בשורה התחתונה דרישתך היא יותר "משמעת" במוסד המשפחה, במוסדות החינוך ובמוסדות השיפוט והשילטון. כלומר, אם הבנתי נכון, יותר אלימות ממוסדת. היו ויש חברות שממשות "אידאל" זה. אני לא מתרשמת מתוצריהם המוסריים והאנושיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושא המשמעת שולי. בגרמניה של היטלר היתה משמעת למופת. הכל קם ונופל על התכנים. החברה שלנו העבירה את הצעירים לעולם האפל של התכנים הברוטליים. בגיל שנתיים מקלדת קומפי, בגיל ארבע אתרי פורנו. הכל מותר, פיקוח היא מילה גסה. אלימות ואונס היו בשפע בעבר, נחלתם של כובשים ברברים, של עמים במלחמות דת וטריטוריה. לא בחברות מתוקנות, לא בשפע כזה ולא בגילאים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתי עובדת בגוף שמטפל בילדים שנפגעים. וכן, יש עליה עצומה במספר - ולפי ההערכות, לא רק במספר הדיווח. החשיפה המהירה של ילדים לפורנו ולצרות אחרות היא פקטור שלא היה קיים בעבר, ולאותו גוף מגיעים לא מעט מקרים כאלה, החל מילדים פוגעים שנחשפו לפורנו בכיתה ג' (והם בכיתה ג') ולא מבינים מה בדיוק הם עושים, ועד צפונה, הרבה צפונה. ולהגדיר ככלל 'משמעת' כ'אלימות ממוסדת' זו שיטה מצויינת לפתוח את השער לאלימות לא ממוסדת. כי אם הכל אלימות, אז כלום לא אלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על ההגדרה של "אם כל דבר שנעשה בכפיה הוא אלימות, אז כל דבר שנעשה בהסכמה הוא לא אלימות"? נשמע לי יותר הגיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה הזו הגיונית, אבל בניגוד לטענה לה הגבתי, לא משתמע ממנה שכל חינוך הוא אלימות, למשל. (ונא בחר ניק, אני מחדש את המנהג לא להגיב לאיילים אלמוניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמוני וטווידלדי, אני מכירה בכך שכתבתם תגובות שונות, ברשותכם, תשובה משותפת. אין נורמה או חוק שמתירים כיום לחשוף קטינים לפורנו וצרות אחרות. מבוגר אחראי שמאפשר זאת הוא מזניח או מתעלל. הרוב המוחץ של הציבור (חסר המוסר והערכים) ישלול זאת. זו טעות להניח שאלימות ואונס היו קיימים בעבר באופן בלעדי במסגרת רחבה של מלחמה וכיבוש. הדינמיקה הקבוצתית שנדרשת לכך קטנה יותר, ובזמננו אנו עברה החברה הישראלית מהפך שבו יש פחות מן הגורמים שגרמו להדחקת מקרי האונס בזירה הציבורית ויותר מאלו שמסייעים להתייחסות והתמודדות. יש להזכיר את השינוי בגישת המשטרה ובתי המשפט? ואפילו אם ההערכות שטווידלדי כתב אליהן אכן נכונות, ומדובר לא רק בעליה במספר הדיווחים אלא גם בהתרחשויות, האם חשיפה לפורנוגרפיה יכולה באמת לשמש כטריגר יחיד למקרים? בלי אף גורם "מסורתי" נוסף? הפקטור הפסיכולוגי המנדנד... כיצד נסביר את זה שהרוב אינו מבצע מעשי אונס? לא כתבתי *ככלל* על "משמעת" כאלימות ממוסדת. התייחסתי לדרישה המשתמעת ל*יותר* משמעת. ובפירוט, לדרישות של אלמוני לביטול מידת ההתחשבות בבתי המשפט, לביטול האלמנטים ההומניסטים ויכולת הבחירה במערכת החינוך, ולחינוך יותר נוקשה בבית, והתמודדות עם מרכיבי הדיבר העשירי של השומר הצעיר ("השומר אינו שותה, אינו מעשן ושומר על הטוהר המיני") על ידי פיקוח רב יותר. לא, אני לא מאמינה בפתרונות שכאלו. זה מותר, בלי התחייבות לאידאולוגיה האנרכיסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר היחיד שאת צריכה לעשות היום כדי לחשוף קטינים לפורנו, הוא לאפשר להם להשתמש במחשב בלי תכנת חסימה ופיקוח מתמיד של המבוגר על תכנת החסימה. הרוב המוחץ של הציבור לא משתמש בתכנת חסימה. אונס קיים *לא רק ולא בלעדית* במצבים של התפרקות החברה, אבל הם, באופן ברור, מעלים את השכיחות. תמיד אפשר להקשות ולמצוא סיבות למה לא לעשות כלום. אבל בבית שלי, ברגע שצאצאי יגיעו לגיל המאפשר שימוש במחשב לבד, אני בהחלט מתכוון להתקין תכנת חסימה, ולפקח עליה. לא מדאיג אותי מה שהם *יתכוונו* לחפש, אלא מה שיופיע להם *ללא כוונה*, כולל חיפושים במילים וצירופים. הזמינות היא לא הגורם היחיד, אבל היא בטח גורם תורם, ובעיני טיפשות היא לא לעשות שום דבר בעניין גורמים תורמים רק מפני שאולי אין עדיין התיאוריה הכללית של הכל בעניין. ולהסביר את זה שהרוב אינו מבצע מעשי אונס, יש מדפים שלמים של ספרים, אם כי דומה שאחד ההסברים הפשוטים הוא שבחברה אונס איננו הנורמה הרצויה אלא החריג, והשאלה 'מדוע הרוב אינו אונס' דומה לשאלה 'מדוע הרוב אינו גונב\שודד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הבעיה כשעונים לשניים (ואולי גם כשטווידלדי לא מקפיד לקרוא בעיון את דברי). רמת הבילבול גוברת. עמדתך קרובה יותר לעמדתי מלזו של האלמוני (כפי שאני מבינה אותה) גם אני כתבתי על עליית שכיחות תופעות האונס ואלימות במבנה חברתי מעורער. גם אני טענתי שהחברה הישראלית עודנה מחזיקה בנורמות ששוללות אונס (ואם תרצה, שוד). זה שונה מההתפרקות המוסרית הכללית שאלמוני כתב עליה. אי פיקוח על מחשבים, הוא עדיין לא "התפרקות מוסרית טוטאלית" של היכונו לאחרית הימים. אגב, נדמה לי שאפשר להבין את זה גם בלי ידיעת השפה: מוגש כמחווה לאב המסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענה תיאורטית: "התפרקות החברה" (או "אנומליה") הוא מונח ששאול מהתיאוריה הפונקציונליסטית, שאפילו בילדותי כבר נחשבה למיושנת משהו. כי אם כבר 30 שנה החברה מתפרקת, ומתייחסים אל רוב מה שקורה בה כאל אנומליה, אז אולי זו כבר הנורמה ולא האנומליה, ולכן המונח "אנומליה" עצמו פשט את הרגל. החברה הפוסט מודרנית ודאי אינה מלוכדת ואינה אחידה, אבל דווקא משום כך יש כלים אחרים להתייחס אליה. (אגב, אותה התפרקות חברתית מולידה תופעות רבות נוספות, והן לא בהכרח מעידות על "אנומליה". ההפך יש גם קואליציות אורבניות וקהילות חדשות שנוצרות כתוצאה מהפירור והפירוד הפוסט מודרני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו בעצם הערה תיאורטית לטענה של ''היא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''התפרקות החברה'' זה גם מונח בשפה המדוברת, בשימוש אצל אנשים שלא למדו סוציולוגיה. לא רצוי לטעון את המונח היומיומי הזה במשמעויות שמורידים מהבוידם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רצוי למי? לגולשי וואלה? תמסור להם שאני נורא מצטערת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי להפך? מקור הרעיון הוא בתאוריה, ואפילו אם הוא חדר לשיח הלא-מדעי, הביסוס הרציונלי שלו נותר במקומו. חשוב למשל על "לא-מודע" או על "תודעה כוזבת" - הזיקה של כל אחד מאלה למקורו מטושטשת מאוד, ואף על פי כן, אין דרך לאשש או להפריך אותם בלי להוציא מהבוידעם תאוריות שאבד עליהן כלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על מצבים כגון מלחמות, אסונות טבע וכן הלאה, לא על 'ניכור עירוני' או משהו כזה - התיזה של בראונמילר נשענת במידה רבה דווקא על מצבי הקיצון האלה, הגם שלטענתה החברה אשמה כידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקביעות הללו נראות לי חלקיות בלשון המעטה. תבדוק מי הנערים שלא השתתפו בחגיגה: אינני בטוח שתמצא בקבוצה הזאת את אלו שההורים מאד סמכותיים, מציבים מסגרות נוקשות..בקיצור ההיפך מכל הסעיפים שציינת. תמצא שם הורים מתירנים, שנותנים מרחב לילדיהם, אבל שאין אצלם סתירות בין מה שהם אומרים למה שהם עושים. משפחות בהן הגבר מכבד את אישתו ואת ילדיו; שהדוגמא האישית שהם נותנים היא כיבוד האדם באשר הוא אדם וגם האשה כאדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן להבטיח לך בלי בדיקה: תמצא שם את כל הקבוצות שציינת. ולו רק בגלל העובדה שרוב הנערים בארץ מעולם לא השתתפו באונס קבוצתי. כדי שתהיה לטענה שלך משמעות, היית צריך לבדוק ולהראות התפלגות סטטיסטית של האונסים בין אלה שחונכו סמכותית לאלה שחונכו מתירנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממש קורא בעיון את מה שאני כותב! "תמצא שם הורים מתירנים, שנותנים מרחב לילדיהם, אבל שאין אצלם סתירות בין מה שהם אומרים למה שהם עושים. משפחות בהן הגבר מכבד את אישתו ואת ילדיו; שהדוגמא האישית שהם נותנים היא כיבוד האדם באשר הוא אדם וגם האשה כאדם." הדגש הוא על מה שבא אחרי המילה "אבל". בלי הקטע הזה תוכל למצוא תופעות של אלימות גם אצל מתירנים וגם אצל סמכותיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בעיון. ומה שכתבתי בעינו עומד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז חובת ההוכחת ההתפלגות הסטטיסטית מוטלת עליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, לא. איציק העלה ספקולציה (בקרב קבוצה X הזוכים לחינוך כפי שאיציק מגדיר אותו, אין אנסים). הראיות שלמרבה הצער, אמנם בשינויים בכמות, יש אנסים בכל קבוצת אוכלוסיה הן לא כאלה ששנויות במחלוקת, למעט אולי באייל. וכיוון שאיציק העלה ספקולציה *לגבי קבוצה מוגדרת*, ולפיה *אלה שלא השתתפו באונס* (מן הסתם מקרב מי שהייתה להם הזדמנות) היו בעלי חינוך מסוג מסויים דווקא, חובת ההוכחה עליו. (ובמילים פשוטות: לא איציק ולא אני יודעים שום דבר על אלה שלא השתתפו באונס שם, אנחנו לא יודעים שום דבר על מי שהשתתף חוץ ממה שפורסם, אנחנו לא יודעים מאיזה משפחות כולם באו. אבל אני לא מתיימר לדעת כיצד הם חונכו בדיוק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש ספקולציה. קשרתי בין התרופפות המסגרות הפנימיות של הנער שמאפשרות לו לנהוג התנהגות לא מוסרית בעליל, לבין משהו אחר מאשר סמכותיות או לא סמכותיות של ההורים. נראה לי שיחסי כבוד בהם מכבדים את הנער כאדם ודוגמא אישית שפירטתי אותה, אינם הולכים עם משטר סמכותי נוקשה בבית. ברור שבית שאין בו את המרכיבים הללו ואין בו מסגרות, עלול להביא לתוצאות בעייתיות -גם גם בית סמכותי בו האב אינו מתייחס בכבוד לאישתו ולילדיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין היום חילוקי דעות על כך שתקשורת ההמונים (בעיקר טלויזיה ואינטרנט) משמשת סוכן סוציאליזציה מרכזי בחיי אנשים צעירים, וכי המינון הגבוה של אלימות ופורנוגרפיה מביא לפריצה של קוים אדומים בכל תחומי הארגון החברתי. להפקרות היחסית ברמת הפיקוח בכלל על חיי צעירים, והיעדר שליטה ממשית בעולם הוירטואלי שבתוכו חיים היום צעירים לא פחות מאשר בעולם הממשי, יש מחיר. חברו לכך חברה דורסנית וצינית מהסוג שהתפתח אצלנו בלחץ הנסיבות הגיאופוליטיות ותקבלו מתכון מצויין למרק. ירקות שמוכנסים למרק מתבשלים בו, בין אם הם מודעים לכך ומודים בכך או בין אם לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שפירטת הוא נכון בכל זאת בני נוער שונים מתנהגים בדרכים שונות. אני טוען שלמסרים הכפולים שאליהם נחשף הצעיר ולדוגמאות האישיות שלאורן הוא גדל, יש השפעה מכרעת על המסגרות המוסריות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כל המחקרים ההשוואתיים ביחס לעוצמת ההשפעה של הקהילה או המשפחה לעומת תקשורת ההמונים לסוגיה מראים שהשפעת הקהילה והמשפחה חזקה יותר. אבל מה קורה כשהקהילה והמשפחה מקטינים את רמת ההשפעה שלהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להיזהר בספקולציות על פורנוגרפיה. אני מניח שאת הטיעון על יפן אתה מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את הטיעון על יפאן. אשמח אם תרחיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהוא מתכוון לכך שביפן יש חשיפה גבוהה מאוד לפורנוגרפיה, כולל האפשרות לראות אנשים קוראים מגזינים פורנוגרפיים בתחבורה הציבורית, אבל אחוז מקרי אונס נמוך מאוד. (אם כי, זה לא אומר שילדים נחשפים לפורנוגרפיה ביפן בצורה רצינית - לא יודע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל מה הם קוראים מגאזינים פורנוגרפים בתחבורה ציבורית? מותר ביפאן גם לאונן בפומבי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הדיווחים, מדובר בעיקר בחוברות קומיקס שבחלקן, כחלק מן העלילה, יש קטעים פורנוגרפיים מפורשים מאוד. אני לא יפני, אז שאלות לגבי 'למה' - אליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש הקושרים בין פורנוגרפיה אלימה ובין הגידול בפשיעה המינית. לתאוריה זו אין ביסוס מדעי עד כה. מתנגדי התאוריה מצביעים על העובדה שביפן, שבה משגשגת פורנוגרפיה אלימה (בעיקר בקומיקס - מאנגה), שיעור עבירות המין הוא מהנמוכים בעולם. לטענת חוקרים אלו, משמשת הפורנוגרפיה דרך מקובלת חברתית לפריקת יצרים, שאחרת היו עלולים להתבטא בפשיעה מינית." פורנוגרפיה [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעומת זאת, יש הטוענים1 שאילו היו לוקחים קבוצת יפנים אקראית ומונעים מהם גישה לפורנו, ומגלים ששיעור עבירות המין שלהם זהה לשאר האוכלוסיה היפנית לאורך זמן, היה בזה חיזוק להשערה2 שהחשיפה לפורנו לא משפיעה על יפנים3. ---- 1. טענתי את זה הרגע, האם זה עונה לקריטריון של "יש הטוענים"? 2. חיזוק להשערה != הוכחה ניצחת. 3. ואין בתגובה זאת ביקורה על אסף שציטט מויקי, או תמיכה בטענה הקושרת, או חלילה תמיכה בטוענים לקשר (שגם הם אינם בוחלים ב"הוכחות" מהסוג הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבים הטוענים שיש שיוסי טוען כך, ועם זאת ידוע לכול שיש שיוסי טוען אחרת. חוץ מזה, אתה טועה לחלוטין. המעוניינים בצנזורה חורצים שלפורנו השפעה *מזיקה* על הנחשפים לו, ועל כן הסטיטסטיקה היפנית היא בעוכריהם גם אם אין ל"תעשייה הענפה" השפעה חיובית כלשהי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אני טועה לחלוטין. אבל הפעם נראה לי שגם אתה קצת פספסת את הטיעון שלי. הסטטיסטיקה היפנית רלוונטית רק ליפן, וגם היא לא שווה הרבה בלי קבוצת ביקורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעיקרון נדרשת דוגמה אחת בלבד כדי להפריך טענה אוניברסלית שכזו (פורנו אלים יביא לעלייה בשכיחות מקרי האונס). ויפנים, ובכן, יפנים יש הרבה הרבה. כמובן, יכול להיות שאין קשר בין הנתונים, ושלמעשה, אם היפנים לא היו נחשפים לפורנו אלים (באוטובוסים!) היו עוד פחות מקרי אונס ביפן. יכול להיות, בהחלט יכול להיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, איני בא לומר שאין סיבה לדאגה. יש גם יש. השלטון באיווה, למשל, משוכנע שחוברות הפורנו המצוירות מסוכנות כל כך עד שחייבים לעשות מעשה, ואם כבר מעשה, אז למה לא מעשה קיצוני: http://tinyurl.com/yftd2bz | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביפן יש שילוב גורמים ייחודי מבחינת היחסים בין המינים ויחסי הכוח בחברה - מעין-זנות חוקית ולגיטימית (מוסד הגיישה), מעמד נמוך של האישה בתוך הבית, לצד אפשרויות קידום כלכלי לנשים שמנטרלות את מעמדן הנמוך, לגיטימציה לצורות ייחודיות של אלימות קיצונית כלפי העצמי (התאבדויות שונות) ועוד. קשה למדוד את משקלו של כל גורם כזה ביחס לנשים בכלל, ביחס החברתי לעבירות מין, בהבדל בינו לבין היחס החברתי לאלימות ''כללית'' ולאלימות כלפי העצמי, ועוד. (לא, אין לי תזה מגובשת, רק הצבעתי על ריבוי הגורמים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי העיתונות, כבר מלפני כמה שנים טובות אין הרבה גיישות, הן הולכות ומתמעטות, ואלה שיש לא מחוייבות לתת שירותי מין אלא לספק לגבר חברה, אוזן קשבת וגם שירה ואמנות מסורתית. מה שכן, זכורים לי מאיזשהו סרט גברים יפנים מציעים די בבוטות כסף לנשים מערביות עבור מין - הן לא חייבות להיות זונות או גיישות בשביל זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהרבה הורים הקוראים תגובה זו מתלבטים אם כצעד מונע, לחשוף את ילדיהם הרכים לאתרי מין או לאתרים מן הסוג של http://www.japanit.co.il/ . בנושא קרוב, בנסיעת עבודה לפני כמה שנים פגשתי עמיתה שהתחבטה בשאלה דומה. קצת הפליא אותי שכאמריקנית יש לה בכלל ספקות כאלו, אלא שכמו שאר החבורה הליברלית (החביבה) ההיא, גם היא הכחישה את אמריקניותה והדגישה את צרפתיותה ויהדותה. בכל אופן, היא סיפרה שאין לה בבית סינון, כך שילדיה הרכים אכן נתקלים מדי פעם בתוכן פורנוגרפי באינטרנט. אלא שהזאטוטים (לי הם נראו בגילאי 8-10) לא לא יודעים מה לעשות עם תוכן זה וממשיכים הלאה בחוסר עניין. סיכום השיחה היה שכל עוד הם לא נהנים מזה, אין צורך למנוע את זה מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעים לי לומר, אבל אני מכיר מקרים של פגיעה מינית כשהילדים הפוגעים בגיל פחות מ-10 וחיקו משהו שהם ראו, בלי להבין. אם הילדים שלה לא מתעניינים, יש לה מזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעזאזל הבעיה עם http://www.japanit.co.il/ . שזה בכלל אתר ללימוד יפנית?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 537429 הציע יוסי את האפשרות שיפניות היפאנים, ולא עצם חשיפתם לחומר פורנוגראפי היא אשר אחראית לשיעור הנמוך של עבירות מין בקירבם. זה העלה את האפשרות להתייפנות כאמצעי למלחמה בעבריינות המינית גם כאן, ובזאת עשוי לסייע האתר. תגובה 527610 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט: "תבדוק מי הנערים שלא השתתפו בחגיגה [...] תמצא שם הורים מתירנים, שנותנים מרחב לילדיהם, אבל שאין אצלם סתירות בין מה שהם אומרים למה שהם עושים. משפחות בהן הגבר מכבד את אישתו ואת ילדיו; שהדוגמא האישית שהם נותנים היא כיבוד האדם באשר הוא אדם וגם האשה כאדם." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תבדוק מי הנערים שלא השתתפו בחגיגה"; אתה מניח יותר מדי על הרקע המשפחתי של הנערים האלה, על הבסיס הדל של אי השתתפות. אני מנחש שלרובם פשוט לא הוצע להשתתף, ורק למיעוטם, אם בכלל, הוצע, והם סירבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני מנחש שלרובם פשוט לא הוצע להשתתף, ורק למיעוטם, אם בכלל, הוצע, והם סירבו.'' ולזה ייקרא מידע מבוסס, בלי השערות ומשאלות לב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |