|
||||
|
||||
אינני עיתוני אבל זוהי ביקורת עיתונאית וניסוחית! (ממשיך היטב את הדיון של קננגיסר את בילינסקי על העבודה העיתונאית באייל ובכלל) הופתעתי לראות את הכותרת של החדשה הזאת, מאחר וצירוף המילים המתבקש כמו "מוצרי התנחלויות" או "תוצרת מתנחלים" כלל לא הופיעו. גם בגוף בכתבה לא מוזכר ולא ברמז היעד הישיר של החרם הכלכלי הזה! ומניעיו. בתגובתי אני רוצה להפנות את תשומת לב הקוראים (והמנסחים) לכך שבכותרת עצמה של הידיעה וגם בגופה מדברים על מוצרים של ישראל שיוצרו בשטחים. עדיין ישנם לא מעט פלסטינאים67 שנמצאים תחת שליטה ישראלית (שטחי C, הכיבוש מחדש וכו). היעד של החרם הזה הוא למנוע עידוד כלכלי מ*ההתנחלויות* (היהודיות, הישראליות, שנתפסות כמכשול רציני לכל נסיון למו"מ או הקלה של הסכסוך) ע"י החרמת מוצריהם. |
|
||||
|
||||
מוזר לי שלא הובא בידיעה הנימוק למעשה - על פי הסכמי הסחר של ישראל עם האיגוד האירופאי, אין לסמן מוצרים שיוצרו ב"שטחים כבושים" בתור Made in Israel. מבחינתם, מדובר כאן בהונאת הציבור. איני יודע אם לציבור אוכלי החלבה בלונדון (אחד המוצרים שהוסר היה "חלבה אחווה") אכפת שהמוצר יוצר בישוב יהודי ברמה או בשטחים, אבל מבחינת הרודס מדובר בתירוץ לגיטימי לחלוטין. |
|
||||
|
||||
הויש, אין לך מושג כמה זמן הפכתי שוב ושוב בשאלה מה לכתוב, במיוחד לאור מאמרי האחרון. האם עלי לכתוב "התנחלויות"? "ישובים ישראליים ביש"ע"? המוצרים הורדו ב"בריטניה" או רק ב"הרודס" ו"סלפרידג'ס"? הרפלקטיביות המוגזמת הזו שכפיתי על עצמי כמעט וגרמה לי לוותר על הרעיון של הידיעה בכלל. בכל מקרה, נדמה לי ש"מוצרים ישראליים" שמופיע פעמים בגוף הידיעה (ולדעתי, גם בYnet) וקטעים אחרים מסייעים שלא לטפל ב"מיני-חומר-נפץ" שטמון במונח "התנחלויות" (או שמא "ישובים?"). |
|
||||
|
||||
היות שממילא נאלצת לעשות בחירה בעלת משמעות לשיטתך (נגיד, בין ''שטחים'' לבין ''יש''ע''), יכולת כבר לכתוב ''התנחלויות'', וכך לפחות היה ברור לקוראי-הכותרת על מה מדובר. |
|
||||
|
||||
אין שום בושה במלה התנחלות. זו מלה עברית יפה שמשמעותה הולמת בהחלט את כל הישובים היהודים ביש''ע. זה גם השם שבחרו לעצמם. |
|
||||
|
||||
המילה התנחלות קיבלה גוון וטון שלילי, אם תרצה או לא. שילה זה שם נהדר. |
|
||||
|
||||
זה קיבל שם שלילי בגלל מה שזה מייצג, לא בגלל השם. תקרא לזה "התיישבות", גם המילה הזו תקבל גוון שלילי. תקרא לזה "הצטהבות" - גם המילה הזו תקבל גוון שלילי... שאני אזכיר שוב את תהפוכותיה של המילה הגסה דהיום "זין"? |
|
||||
|
||||
עדיף היה ''מיוצרים ע''י יהודים ביהודה, בשומרון, בעזה ובגולן''. לחבלי ארצנו שמות יפים וכדאי שנזכיר אותם כדי להרבות חיבתם. |
|
||||
|
||||
אבל זה לא ממש נכון. אני בטוח שלפחות חלק מהיצרנים האלה מעסיקים עובדים מוסלמים וגם לא-ישראליים. |
|
||||
|
||||
ולדעתי לפחות מהמפעלים הם באזורי תעשיה ולא בישובים (''התנחלויות''). ואם כולם מיוצרים בישובים, אז ''בישובים יהודיים ביהודה, בשומרון, בגולן ובעזה''. |
|
||||
|
||||
אולי אפשר להפריד: 1. איפה בדיוק הורדו המוצרים, בבריטניה או בהרודס, זאת שאלה של מידע, איכות הדיוק המידע, ותוכן החדשה עצמה. 2. איך לקרוא למקומות-ישובים ואיזה ניסוח להעדיף ע"פ אחרים זאת כבר שאלה של סגנון. "מוצרים מהתנחלויות בשטחים הורדו ממדפיה של הרודס". זאת החדשה ולא יעזור מאומה לכל מכבסות המילים. זה הנוסח המקובל והברור לכל: מתנחלים מהתנחלויות בשטחים (הכבושים). המתנחלים עצמם טבעו את המונח התנחלויות-מתנחלים ונשאו אותו בגאווה בתחילת דרכם (שנות ה 70). בעקבות מעשיהם, שכנראה יצרו להם תדמית שלילית בציבור הישראלי, הם הניפו בגאון את הקריאה "אל תקרא לי מתנחל". ברור שבשם עצמו אין שום פסול. זוהי התנהגותם של המתנחלים בלבד שהכתימה אותו. |
|
||||
|
||||
יש מתנחלים/התנחלויות לא בשטחים? לשם מה יש להוסיף אז "בשטחים"? |
|
||||
|
||||
באתרים פלסטיניים המוקדשים ל"זכות השיבה" מדברים על settlements בכל רחבי ישראל, ובכלל זה יישובים שקמו לפני 1948. עניין של נקודת מבט.. |
|
||||
|
||||
את המילה settlements אפשר באותה מידה לתרגם כ"מקומות ישוב" (למעשה, זה תרגום הרבה יותר מילולי - to settle זה להתיישב). הבידול בין מקומות ישוב רגילים לבין התנחלויות נעשה רק בשפה העברית, למיטב ידיעתי, מסיבות ברורות. |
|
||||
|
||||
יוסף בראל מנחה את מערכות החדשות שלא להשתמש במילה "מתנחלים": |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |