|
||||
|
||||
*בין השאר* משום שנראה שהשימוש בסינונימים ובנרדפות לא נועד אלא כדי להסתיר טאוטולוגיה, ואולי אפילו פטיציו פרינצ'יפי, שכן, מעבר מתזה להשקפה מסמן מעבר מתאוריה לתאוריה באותה מידה שמעבר מהשקפה לתאוריה מסמן, מהווה, הינו והוא מעבר מתאוריה לתזה, ואיני אומר שאין כאן תוכן של ממש, אלא שמהלשון המסורבלת שלא לצורך עולה חשד סביר שהיא מכפה על משהו או על דבר מה אחרים, ואולי אפילו על לא-כלום. |
|
||||
|
||||
ועל מה מחפות שגיאות כתיב? (סתם הערה קנטרנית) האם אתה יכול לשפוט באותה זריזות האם בטקסט הבא חבוי סרבול שלא לצורך? Much attention has recently been afforded to topological insulators, which constitute a unique state of matter, one fascinating aspect of which is that they show insulating behavior in the bulk, but also spin-dependent conduction channels on the surface, suggesting, among other things, a potential for spintronics applications. Moreover, topological insulators in the proximity of a superconductor could show excitations that satisfy non-Abelian (noncommutative) statistics, the so-called Majorana fermions, which may be used for quantum computation
|
|
||||
|
||||
ראשית כל, יש כאן פסקה של שני משפטים (אם כי לא היה מזיק לשבור את המשפט הראשון לשניים, בפסיק השני). המחבר אף הוסיף והסביר מושג שנשראה היה לו לא מובן מספיק לכל הקוראים. לא כל המילים מוכרות לי, אם כי ההקשר הכללי מוכר לי. במבט ראשון (ובלי לנסות לחפש את פרושן של המילים השונות) הקטע הזה נראה הרבה פחות מסורבל, וסביר למדי. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איך היה הפרסום במקור, אבל כאן הקטע הזה מחולק לשלושה משפטים. |
|
||||
|
||||
נכון, בעזרת גוגל קל לגלות שבטקסט נחבא סרבול מיותר. |
|
||||
|
||||
הייתי מוסיף נקודות והופך את proximity ל near אבל חוץ מזה, זה פשוט טרמינולוגיה. |
|
||||
|
||||
כאמור, אני, כנראה באופן בלתי מייצג באוכלוסיה כאן, לא התקשתי בקריאת הטקסט האמור. אי אפשר אבל לטעון טענה הפוכה, לפיה טקסט שאינו נהיר ממבט ראשון יגרום לך לקרוא אותו שוב ושוב ויידרש בשל זאת להיות בעל תוכן, בעוד שטקסט נהיר של רטוריקן ממולח יגרום לך לחלוף עליו ביעף ולהסתיר את העובדה שאין שם תוכן או שהטענה בעייתית? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לאעדיףפשוטלהשמיטאתהרווחים?זהיגרוםלקוראלהתעמקבטקסטביעילותרבה. |
|
||||
|
||||
אולי. לי קל יותר לזהות כשלים בטקסט כתוב היטב מבטקסט, שגם לאחר כמה כמה ניסיונות קריאה איני מבין את תוכנו עד תום. אבל, האם זו המטרה - שאעמיק? נאמר לי פעם, ואולי הטעו אותי, שהמטרה של כתיבה פוקויאנית היא "לא לסגור את הטקסט לפרשנות אחת". הטיעון הזה נשמע לי סביר יותר לאור האידאולוגיה של הטוענים אותו. |
|
||||
|
||||
את זה הייתי מבינה יותר כקביעה לגבי הכתיבה של לאקאן, או דרידה. פוקו דווקא עושה שימוש חד משמעי יותר ברטוריקה. הוא נעים יותר לקריאה מהרבה מאלה שכתבו עליו, ולכן מומלץ כמקור ראשון. אומרים שלכל סטודנט בתארים מתקדמים יש תקופה פוקויאנית, אולי זה בגלל שיש משהו מלהיב באופן שבו הוא מנסח דברים |
|
||||
|
||||
באמת יש אצלו משהו מאוד טרי ומרענן יחסית לשני האחרים. |
|
||||
|
||||
נהפוך הוא. מספיק פעמים ראיתי איך אנשים נכנעים בפני טקסטים מקצועיים שהיו כתובים רע ורעיונות מעורפלים, רק בגלל שלא הסכימו להודות שאין להם מושג מה כתוב שם (וגם, בתחום שלי, לראות מהצד שכשמישהו מודה, הוא חוטף מתקפה על טפשותו ובורותו - עד שכמה שנים אח''כ השתנתה המגמה ופתאום כולם הודו שלאותו טקסט לא הייתה משמעות רבה במיוחד). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |