 |
|
 |
||
|
||||
 |
שים לב למה שמסופר בכתבה: "לדברי רש והתלמידים, השיר בכלל הושמע, בביצוע של ערן צור, במסגרת "בית מדרש" - שיעור העשרה בבית הספר, שבו רש ומורה נוסף דנים עם קבוצת תלמידים מכיתות שונות בנושאים על פי בחירתם" מה שאני מבין שזה לא היה במסגרת הכיתה ושעות הלימוד הרגילות אלא במסגרת "חוג" שרק מי שרוצה בא אליו וגם משתתף בבחירת נושאי הלימוד. ועוד משהו: "יצירותיה של וולך, צריך לציין, מאושרות ע"י משרד החינוך ללימוד ספרות בהיקף מורחב (5 יחידות). שיר נוסף שלימדה רש בכיתה, "קורנליה", נכלל אפילו בתוכנית הלימודים הרגילה." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השטן כאן הוא בפרטים: עד כמה באמת החוג הוא וולונטרי, ויותר מכך, עד כמה תוכן השיעור בא בהפתעה לתלמידים (או לחלקם). תלמיד שכבר בא לחוג דרך קבע, ופתאום תוקעים לו שיר כזה נוראי, בא במצוקה: אפילו אם מותר לו לעזוב את השיעור, הוא כבר נמצא במלכוד הבושה: בושה להישאר, בושה לעזוב. ה"ועוד משהו" שלך אמור להיות טיעון נגדי? כי זה בדיוק מה שכתבתי בסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו ציטוט מתוך "תוכנית הלימודים בספרות לבית הספר העל-יסודי הממלכתי" של משרד החינוך: "ככל תחום אמנות אחר, הספרות אינה מחויבת כלפי קוד מוסרי, ובדרך כלל סופרים אינם רואים עצמם כמי שממונים על טיפוח המידות הטובות של קוראיהם. אף על פי כן, יצירות ספרות רבות 'מזמינות' אותנו, הקוראים, לחשוב על שאלות ערכיות ומוסריות, שהדיון בהן עשוי להיות בעל משמעות עמוקה עבור תלמידים מתבגרים". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |