|
||||
|
||||
אני קורא באופן שוטף בלוגים של פיסיקאים ומתמטיקאים רציניים. אף אחד מהם לא חותם כד"ר, או קורא לבלוג שלו "ד"ר אלמוני" (יש חצי חריג משעשע: האתר http://www.doctoryau.com/ - לא בלוג - שיאו הקים בעקבות הכתבה הזו: http://www.newyorker.com/archive/2006/08/28/060828fa... , חצי חריג כי זה רק שם הדומיין, וכי יאו מטורף) אולי זה כי הטיעונים עומדים בזכות עצמם ? ואולי מי שחותם כד"ר על כל דבר, ומסתמך על כך כדי להסיק את כשלון הקפיטליזם מריח פריחת ההדרים, יתן לפחות קישור לתיזה ? |
|
||||
|
||||
לאייל האלמוני: שכנעת אותי! היו לי התלבטויות בדיוק בשאלה הזאת. באה התגובה הבוטה שלך ושכנעה אותי. בדוק וראה: מחקתי את התואר ד"ר מהאתר שלי (אגב, אף פעם לא השתמשתי בתואר בחתימה על מאמרים, גם לא במאמר זה שעליו הגבת). הסיבה המרכזית שהניעה אותי להשתמש בתואר הזה היא פחיתות הכבוד של התארים האקדמיים בחברה הישראלית (במדעי הרוח, החברה, הטבע והמדוייקים גם יחד). ראית פעם רב שלא חותם בתואר "רב כך וכך"? או גנרל שלא חותם "אלוף במיל"? אבל כאמור, דבריך שכנעו אותי ופעלתי בהתאם. ובאשר לקשר שבין כשלון הקפיטליזם לפריחת ההדרים: אם ריח של פרדס פורח לא מספיק כדי לשכנע אותך באיוולת שבקפיטליזם - לא יעזרו לך עשרות מאמרים מלומדים, שלי או של אחרים... יפתח |
|
||||
|
||||
בתחתית המאמר עדיין כתוב: המאמר פורסם לראשונה באתר של ד"ר יפתח גולדמן אבל ניראה לי שאת זה יהיה קשה לשנות בדיעבד. וכעת למאמר: מהניסיון שלי (חמש שנים בארה"ב, בשלוש מדינות שונות) אחד הדברים הטובים שבאים עם קפיטליזם הוא תחושת אחריות חברתית חזקה. לכל מי שהכרתי היה ברור שאתה אמור לתרום זמן וכסף לבית הספר המקומי, לתחנת הרדיו, לקרן הפנסיונרים של המשטרה, ולקרן לשיקום ניו-אורלינס. בישראל הדברים הללו הרבה פחות ברורים. לדעתי, כיון שכשרוב המשכורת שלך נעלמת לפני שראית אותה (באמת אין לי מושג מה הילדים בני ה25 במשרד האוצר עושים עם כל הכסף), אתה (או לפחות אני) כבר לא במצב רוח לאחריות חברתית. בקשר לחתימות של רבנים וגנרלים: דתות מעולם לא ניבנו על יושר אינטלקטואלי, וגם לא צבאות שעסוקים בפוליטיקה (בניגוד לצה"ל המוקדם, או צבאות מחמה"ע השניה). בשני המקרים תארים באים במקום תוכן אמיתי. |
|
||||
|
||||
אפשר מן הסתם לפנות אל עורכי האתר ולבקש מהם לשנות את הכיתוב אבל נראה לי שזה כבר התעסקות-יתר בנושא. לגבי הדברים שאתה אומר על ארה"ב, אני חושב שאתה צודק וטועה גם-יחד. אתה צודק בהצביעך על האחריות החברתית והמעורבות החברתית החזקה באמריקה. אחת הארצות ה"חזקות" בעולם המערבי מבחינה זו (כנראה רק הסקנדינביות עולות עליה). אתה טועה (לדעתי) כשאתה מייחס זאת לקפיטליזם דווקא. ומכל מקום - הקשר בין קפיטליזם לאחריות חברתית אינו מובן מאליו. הרי אמריקה זה לא רק קפיטליזם... הסוציולוג האמריקני רוברט פטנם פרסם לפני עשר שנים ספר עב כרס ומרתק בשם Bowling Alone, שבו הוא דן בתהליכי ההתפוררות והגויעה של הקהילה האמריקנית. הוא טוען (כמוך, ובצדק) שהאמריקאים הם "ג'וינרס" מובהקים (במובן של "מצטרפים", "נוטלים חלק", "מעורבים", "קהילתיים"). אבל הוא מראה כיצד הדבר הזה נמצא באמריקה בשחיקה מתמדת ומהירה מאז סוף שנות השישים וראשית השבעים, ומגמת ה"צלילה" נמשכת עד ימינו. הוא גם מציע כמה הסברים לתופעה, אבל כאן, לדעתי הוא מפספס משהו. מה שהוא מפספס (ולדעתי גם אתה) זה שאחד הגורמים החשובים לשקיעת הקהילה האמריקנית זה עליית קפיטליזם התאגידים האמריקני. אני לא מדבר על הקפיטליזם בכלל, אלא על הדפוס העדכני ביותר שלו - קפיטליזם התאגידים. הוא זה שזורח בדיוק בשלב שבו הקהילה באמריקה שוקעת, ולדעתי יש כאן סיבתיות ולא סתם קורלציה הפוכה. כמובן שזו רק היפותזה, לא תזה מבוססת ומגובה במחקרים. אבל אנחנו עוסקים כאן בהיפותזות, וההפותזה שקפיטלזים התאגידים הורג את החברה-האזרחית נראית לי לא פחות משכנעת (טוב, אדבר בגלוי: נראית לי הרבה יותר משכנעת) מן התזה הגורסת שהוא מחזק את החברה האזרחית. |
|
||||
|
||||
אתה מניח ש"אחד הדברים הטובים" שתיארת קשור לקפיטליזם האמריקאי. גם אני הייתי בארה"ב. נכון שיש שם מסורות קהילתיות מאד יפות אבל יש הרבה מקומות בהם אין את ההתנהלות הזאת. הייתי זמן מה בניו יורק ולא ראיתי אותה. אחד מקרובי הוא עורך דין בסנגוריה הציבורית והלכנו לראות איך עובדת שיטת המושבעים. ברור לגמרי ששיטת המושבעים היא שיטה קהילתית; מושבעים הכריעו לא פעם נגד תאגידים במהלך ההיסטוריה האמריקאית. יש מתח בין הקהילתיות ובין הקפיטליזם התאגידי ששולט היום בארה"ב. אני מוצא את עצמי לא פעם מדבר על הקפיטליזם ובן שיחי חושב על היזם ובעל העסק הקטן וזה איננו מרכז הכוח של הקפיטליזם האמריקאי. אני מסכים איתך שברמה של היישוב, יש התארגנות קהילתית של אלו שגרים בו- בעלי עסקים ושכירים-אני חושב שעל פי מסורת די יפה. במילה קפיטליזם אני מתייחס בעיקר לקפיטליזם התאגידי ששולט בארה"ב לא מהיום ולא מאתמול.אתה יכול לראות את היותו של הקונגרס על שני בתיו נשלט על ידי בעלי ההון. החלק הלא קהילתי של מערכת המישפט- בית המישפט העליון, הכיר בתאגיד כאישיות שזכותה להשקיע כסף בקידום ענייניה. מצד שני השכן שלי שעלה מחבר המדינות לפני 20 שנה, מדבר בגעגועים על איזה פן של קהילתיות (אולי מסוג אחר) שהיה לו שם. |
|
||||
|
||||
מאוד קשה להתוכח עם מטרות נעות, אני אנסה לסכם את הנקודות של יפתח ואיציק: 1. קפיטליזם => חוסר אחריות ואדם סמית לא מבין כלום. 2. אוי, אתה לא מבין, אמריקאים הם אחראים למרות הקפטליזם התאגידי ובגלל ה... מה בעצם ? 3. הקפיטליזם של פעם - זה של היזמים ובעלי העסקים הקטנים הוא בסדר - זה החדש זה שלא עובד. ובכן, לפני לא הרבה שנים גייטס (הקפיטליסט התאגידי החזירי שתורם 90% מכספו), גובס, ברין ופייג היו יזמים. הקפיטליזם של פעם הוא של סמית, ואמריקאים ככלל הם אינדיבידואליסטיים ואופטימיים - קצת מעייף לפעמים - אבל לא בלתי קשור לקפיטליזם. |
|
||||
|
||||
זהו סיכום שהקשר בינו ובין מה שכתבתי הוא מיקרי בהחלט. 1. איך הגעת לסעיף הזה? נא הסבר את הראציונל. 2. כאן אתה מכניס לי תפיסה פשטנית של "האמריקאים". מה כל זה קשור למילה "אחריות"? כאילו שאתה שואל: "אז תחליט מהו הקפיטליזם האמריקאי? תאגידי או עסקים קטנים. גם וגם אבל הדומיננטיות של התאגידים גדולה יותר.שוב, אינני משתמש כאן במילה אחריות; חלק מהתאגידים יפסיקו לבלום בסנאט ובבית הנבחרים חקיקה פרוגרסיבית כשירגישה שהשיטה בסכנה (ראה הניו דיל). 3. לא היה הקאפיטליזם של פעם. תמיד היו תאגידים דומיננטיים או עשירים דומיננטיים. החידוש הוא בפרופורציות ובהוצאת העבודה אל מחוץ לארה"ב על ידי התאגידים. נא התאמן בירי במטרות נעות. |
|
||||
|
||||
1. ראה את המאמר המקורי: (אחראי => לא קפיטליסט), וכאן אנו משתמשים ב (א => לא ב) => (ב => לא א). תמיד שמח לעזור עם שיעורי בית בלוגיקה ואלגברה בוליאנית. 2. מה זה גדול ? גדול זה תמיד רע ? למה ? אני לא רוכש שום חיבה מיוחדת לאקסון או לגי-אם, אבל מה רע עשו לך מיקרוסופט (חוץ ממערכת הפעלה דפוקה) ובואינג ? לי ההבדל ברור: מונופול שהוא מונופול במשך 50 שנה לא עושה טוב לאף אחד, אבל זה לא בדיוק חדשות. 3. ראה 2. לא יותר פשוט אם הן יפסיקו לזוז ? |
|
||||
|
||||
אוקיי, חיפשתי את ייחוס חוסר האחריות לקפיטליזם בדברי. מודה לך על שאתה מסכים להעניק לי שעורים פרטיים בפילוסופיה. לגבי הגודל:לי זה מפריע. יש בעיה בסיסית עם תאגידים בגודל של בואינג ואקסון. הגודל שלהם הוא בעל עצמה פוליטית, המכירות שלהם גדולות מתקציביהן של לא מעט מדינות והן משפיעות על מדיניות ארה"ב ובעקיפין גם עלי. המישטר הדמוקרטי בחברת תאגידים כאלו בעייתי מאד.רק כדי לסבר את האוזן ובלי לדעת שזה אכן קורה: שני התאגידים הללו מרוויחים ממלחמות. האם אתה סומך על הפוליטיקאים בארצות הברית שהחלטותיהם אינן מושפעות מלחץ התאגידים? בוא נצטמצם בארצנו הקטנטונת: שני הבנקים הגדולים אינם גדולים מדי? לא מפריע לך שיש כאן דואופול? שכמשק בית קורעים לך את הצורה עם עמלות ומרווחי ריבית? אבל העמלות זה רק מרכיב אחד ולא החשוב ביותר; לבנקים יש השפעה פוליטית לא מבוטלת. דמוקרטיה אמרתי? אולי נדבר על זה בשעור הפילוסופיה שתעניק לי. |
|
||||
|
||||
אמרתי שזה מיזוג של התגובות שלך ושלו. שיעור בלוגיקה - לא היה עולה על דעתי לתת למישהו שיעור בפילוסופיה (או ברפואת שיניים). התחרות בין בואינג לאייר-בס גורמת להוזלה משמעותית בשוק התעופה העולמי, ולכך שיש מטוסים קטנים, ולכן לפחות באירופה אין האבים. היא גם משפרת את בטיחות הטיסה (שמנהל התעופה האמריקאי מנסה משום מה לקלקל). המונופול המאוד זמני של מיקרוסופט על מערכות הפעלה גרם להפצת מיחשוב זול בעל העולם. גוגל ואפל שקרובים להיות מונופולים בתחומם, גם הם בעיקר משפרים את איכות חיי (ובזכותם גם יש סלולרים נורמליים סוף סוף). אתה באמת מעדיף משק מתוכנן ? מי יתכנן אותו ? הילדים ממשרד האוצר מהתגובה הקודמת שלי ? אנשי הקיבוץ העירוני ? אז עכשיו אפשר להמשיך את שיעור הפילוסופיה שנראה לי שאתה נותן לי.... |
|
||||
|
||||
אתה ממשיך להתנשא ולזלזל באלו שאתה מגיב להם. בואינג בשבילך היא רק חברה שמייצרת מטוסי נוסעים? בואינג היא גם יצרנית F15-F-18 בקיצור, יצרנית נשק. אני מדבר על העוצמה הפוליטית של תאגידים שונים ואתה מתאר לי כמה שאתה נהנה מזה. תהנה. איפה הלוגיקה המפורסמת שלך? למה אתה חושב שאני מעדיף משק מתוכנן? האם רגולציה היא משק מתוכנן? http://www.counterpunch.org/roberts02052010.html קרא מה שכותב רוברטס שמעולם לא היה סוציאליסט. יש הרבה דברים שמשפרים את איכות חייך אך מרעים את חייהם של אחרים. בכוונה לא התייחסתי למייקרוסופט כי היא חברת ענק עם מונופול אך ללא העוצמה הפוליטית של החברות האחרות שהוזכרו. אינני בטוח שממשלת ארה"ב היתה מנהלת תביעה נגד בואינג כפי שניהלה נגד מייקרוסופט. |
|
||||
|
||||
אין לי כונה להתנשא ו/או לזלזל באנשים ללא התגרות. המאמר המקורי האשים את הקפיטליסטים הרשעים בכל דבר כולל הרצח המתועב של כיפה אדומה (כן, המאמר הזה הוא התגרות, כנראה מכוונת, וכן, אני חושב שהכותב מעדיף משק מתוכנן). אתה הצטרפת כפרשן לדעותיו של כותב המאמר, צר לי אם לא הבנתי מה דעותיך האמיתיות, אבל הסברת אותן בעיקר בתגובה האחרונה. אני מאמין ברגולציה לשם מניעת מונופולים חונקים, אני לא מאמין ברגולציה לשם רגולציה (נראה שגם אתה לא), ואני לא מאמין שחברות גדולות הן תמיד רעות. אין תביעה נגד בואינג כי הם לא מונופול בשוק התעופה הצבאית (לוקהיד, נורתופ), או האזרחית (תחרות עזה מאייר בס). אני גם חושב שהחיים עם מטוסי קרב והפוליטיקה שבאה איתם יותר טובים מאשר להיות בגוש המזרחי (היה פעם דבר כזה - תקופת הזוהר שלו היתה עידן קרטר, שגם הוא לא האמין במטוסי קרב). |
|
||||
|
||||
"המאמר המקורי האשים את הקפיטליסטים הרשעים בכל דבר כולל הרצח המתועב של כיפה אדומה"????? תגיד, א.א., מה הקטע שלך? וכחנות לשמה? אתה קראת בכלל את המאמר? אתה ניסית ברצינות להבין אותו? או שפשוט ראית את המלה "קפיטליזם" ואת המלה "סוציאליזם" וקפצו לך הפיוזים? איפה במאמר מוזכרים "הקפיטליסטים הרשעים"? בדוחק אפשר להסכים שבמאמר "מואשם" (אם אפשר לקרוא לזה "אשמה") הקפיטליזם (ולא "הקפיטליסטים הרשעים") בדברים הבאים: א) שהתיאוריה שלו מכחישה את העובדה שבני האדם עובדים לא רק מפחד השוט הכלכלי ב) שהתיאוריה שלו מכחישה את העובדה שבני האדם אינם רק אגואיסטים-רציונאליים אלא הם רוצים להביא תועלת לסביבתם/חברתם ג) שלמרות שהתיאוריה הקפיטליסטית מכחישה את שתי ההנחות האלה, הקפיטליזם משתמש בהן בפועל. ד) כן נאמר שם ברמז, לקראת הסוף, שעל-פי חוקיו המקודשים של הקפיטליסטים, אנשים תמיד עושים משהו על מנת לקבל תמורה. האם זה מספיק כדי לטעון שהמאמר "מאשים את הקפיטליסים הרשעים בכל דבר"? אם כן, אז הפסוק הזה יאה לכל דיון ביקורתי בקפיטליזם. ואשר לטענת ה"התגרות הכנראה-מכוונת" – כאן לגמרי אבדתי אותך. התגרות במי? בקפיטליסטים הרשעים? בקדוש-ברוך-הוא? בך? המאמר הזה פורסם לפני שבועיים וחצי באתר שלי. כל מי שמכיר אותי יודע שאני סוציאליסט ומי שלא מכיר אותי יבין זאת אחרי דקה של דפדוף באתר. העורכים של "האייל הקורא" פנו אלי לפני כמה ימים ובקשו לפרסם את המאמר גם ב"אייל" ונתתי לכך את הסכמתי. התגרות???? מה אתה הדודה של הקפיטליזם העולמי? |
|
||||
|
||||
אני חושב שיפתח ענה לך באופן מסודר וממצה בקשר לדברים שאתה מייחס למאמר והם אינם בו. האם AIG היתה מונופול חונק? לא. האם היתה נחוצה יד רגולטורית בפעילותה? כן. האם נחוצה רגולציה בתחום הפיננסי? כן. זאת אזהרה של אייזנהאוור בנאום הפרידה שלו. הוא הרגיש שהמימסד הצבאי תעשייתי שולט במדיניות ארה"ב. בעקבות המשבר הנוכחי החלו להתייחס למושג TOO BIG TO FALL . הגודל איננו סתם גודל; הוא משולב עם מבנה טרנס לאומי. תאגיד הענק יוצא מתחת לשליטה של מדינות והופך כמעט ריבוני. היו בארצות הברית הוא גם קיבל פריווילגיה של הפרט. סתבר שהאינטרסים הכלכליים של חלק לא קטן מהתאגידים , מנוגדים לאינטרסים של רוב האזרחים אבל הם שולטים בקונגרס. מי שחושב שאצלנו התאגידים אינם שולטים על הפוליטיקה אז הוא חי בעולם חביב. את הסיפור של קרטר לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
בקשר לדברים שאני "מייחס למאמר והם אינם בו", ראה תגובתו של המסביר לצרכן בהמשך - הדברים בהחלט שם. הרגולציה המרכזית שהיה צריך בתחום הפיננסי היא לשמור על החוק ולהכניס עברינים לכלא במקום לשלם להם מיליונים (זה קרה גם כאן - גליה מאור היתה המפקחת על הבנקים ב82, היא לא נתבעה כי היא טענה שהיא היתה טיפשה מכדי להביו מה קורה, מאז היא קיבלה פרס קטן). הנאום המפורסם של אייזנהאוור הוא מאוד מוצלח, אבל אני בכלל לא בטוח שרלונטי. בלי לחץ נשיאותי כבד הבייל אווט לא היה עובר (כן, אני מסכים בהחלט שבוש היה בובה טיפשה של תאגידים, אבל לא הקונגרס והסנט). קרטר היה מישהו שחשב שבלי נשק יהיה יותר טוב (או לפחות הֿתנהג כך), זה לא ממש עזר לאף אחד חוץ מלרוסים. מדינות צריכות נשק, ונשק בא עם פוליטיקה. ככה זה. |
|
||||
|
||||
זוהי תדמית אבל מאד לא נכונה של קרטר. אולי הוא התבטא כך אבל פעל כמו קודמיו וממשיכיו. |
|
||||
|
||||
With all due respect - you're not a doctor, I'm not a doctor, the only one in this room who even comes CLOSE to being a doctor is doctor Nick Riviera!
|
|
||||
|
||||
Hi everybody (מצטערת, לא יכולתי להתאפק).
! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |