בתשובה לאינקוגניטו, 17/01/10 11:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בטח שמבינים. לפחות מבינה. (האמור לגבי העצלנים, ויותר מכך - לגבי בעלי קשיי הלמידה, לא נאמר כלל לזכות בית הספר שלי. היה לנו ילד בכיתה א', שעד סוף השנה לא הצליח ללמוד לקרוא. לא זכור לי שניסו לעזור לו בצורה מיוחדת, היינו, אני לא זוכרת שהיו שיעורים שאנחנו היינו בהם והוא לא, והוא קיבל תגבורים בזמן הזה. בסוף השנה היה ממש ברור שהוא לא יודע לקרוא, והוא לא המשיך איתנו לכיתה ב'). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שהפתרון של בית הספר שלך לא מצא חן בעינייך, פשוט חשבתי שגם לא מצא חן בעינייך היחס שלו לאלימים. סליחה על הטעות ותודה על ההבהרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קוגניטיבי אלא פסיכולוגי. היו לי תלמידים שקיבלו את ההקלות ללקויי למידה לאחר שכבר למדו את הנושא שממנו קיבלו פטור בשל קשיי למידה מסתוריים. אז איך הם למדו את החומר? וכשהגיע הפטור פתאום פרחה ההבנה מראשם בתמיכת המערכת. משמע, עם קצת עבודה לפחות אותו קושי למידה התאדה וספק אם היה קיים מלכתחילה. אי נכונות לבצע את העבודה הזאת היא עצלנות. אני כבר לא יכול לספור את התלמידים שהגיעו אליי עם קשיי למידה מסתוריים ואלה נעלמו לאחר קצת עבודה ממוקדת. מה ההבדל בין מי שלא יכול להתרכז כי הוא סובל מבעיות קשב וריכוז לבין מי שלא יכול להתרכז כי הוא חושב על כדורגל? מה ההבדל העקרוני בין מי שמתקשה לקרוא ולהבין את הנקרא מסיבות נוירוכימיות לבין מי שמתקשה לעמוד במשימה כי הוא בא מרקע תרבותי דל ולא קראו לו והוא עצמו לא קורא כי הוא עצלן? הקושי הוא קושי. רק שלאחד ניתן פטור (מאחריות למשרד החינוך) ולשני לא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |