|
||||
|
||||
הפרסים באיראן הם "שבט"? אם כן, הרי שהלאומיות באיראן מוצלחת למדי. |
|
||||
|
||||
הפרסים ובאופן כללי יותר אוכלוסיית איראן אינה ערבית (למעט קבוצה קטנה), כך שיתכן שהכללתה בקלחת זו אינה נכונה. |
|
||||
|
||||
גם מצריים, כמו פרס/איראן היא מדינה ותיקה. גם אם גבולותיה השתנו, הגרעין הבסיסי נשאר עמק הנילוס. ירדן, עיראק, סוריה, לבנון וישראל נוצרו כמדינות במאה השנים האחרונות. ליתר דיוק: לבנון היתה קיימת, אך בדיוק עם אותם גורמים מפרידים שגורמים לחוסר היציבות שבה עד היום. בכיוון השני - מדינות המגרב גן הן תוצרים של התקופה הקולוניאלית. באיזור המפרץ יש אוסף נסיכויות אשר יש להן בינתיים מספיק כסף כדי לפצות על הבעיות. מה קורה עם תימן? עוד מדינה ותיקה מאוד מסיבות טבעיות (כו מצריים - מוקפת במדבר). |
|
||||
|
||||
נראה לי שהנקודה היא שלרוב אין מדובר במקרים כמו זה האיראני והתורכי - עם שיש לו הנהגה (גם אם לא דמוקרטית) וביחד יש להם מדינה מתפקדת, אלא שלטון בעל נתינים בעלי מחוייבות הדדית קטנה במקרה הטוב (מצריים, סוריה, סעודיה), הפרדת כוחות זמנית בין קבוצות המחכות לטבוח זו בזו ברגע שהגורם החיצוני יתיר את הרסן(פלשתין, לבנון, עיראק), ואנרכיה (חלקית) איסלאמית אלימה במקרה הגרוע (תימן, אפגניסטאן, פקיסטאן, סומליה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |