בתשובה להמסביר לצרכן, 06/01/10 18:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להיפך. מכיוון ש"מגרש משחקים" איננו משהו נייטרלי חסר מאפיינים אז הוא דווקא כן מאפשר דיון משמעותי. אם אתה מחליט לבנות מגרש משחקים הרי שישנם פרמטרים ראשוניים מסוימים - מיקום (כולל אלטרנטיבה לשימוש בשטח), גודל, דרכי גישה, מתקני שירותים, נהלי אבטחה, חיבור תשתיות, מיקומו במסגרת תוכנית מתאר כללית, נהלי קבלת החלטות על עצם ההקמה, נהלי פיקוח ובקרה על תהליכי ההחלטה ועל תהליך הבניה, תחזוקה שוטפת של האתר, חוקים המאפשרים הפקעה, תחומי רשויות שיפוטיות, תהליכי חתימת חוזים והפרתם, דרכי מימון, רגולציה בנקאית, רגולציה מונופוליסטית, יש עוד דברים שאתה יכול לחשוב עליהם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבקווים כלליים הויכוח בין התש''חיסטים לסוציאליסטים הוא שהראשונים רוצים שהממשלה תקבע את הכללים (או לפחות מאמינים שהיא תקבע חלק מהם) והאחרונים רוצים שהיא תקבע את התוצאות (או לפחות חלק מהן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרושם שלי מדיונים עם תש''חיסטים, הוא שהם מתנגדים בחריפות לכך שהממשלה תקבע את הכללים. עיין ערך יעקב והדיון על שכר המינימום, אי-שם באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מדבר כאן עם קומוניסטים. הסוציאליסטים שחיים ב''האייל'' רוצים שהיא תתערב בתוצאות, לא תקבע אותן. ההבדל מהותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה אמרתי ''חלק''. אם הייתי מדבר עם קומוניסטים, הם היו מאמינים שהמדינה קובעת הכל. וההתערבות של המדינה בתוצאות בהחלט קובעת תוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. במידה שאיננו מבינים על איזה "מגרש משחקים" מדובר, אנחנו יכולים לקיים דיון במשמעות של "מגרש משחקים". אבל גם בשביל הדיון הזה נצטרך להסכים (בלי פרמטרים) על מושגים כגון "גודל", "דרכי גישה" ... ועוד דברים שאנחנו יכולים לחשוב עליהם. וכדי להבהיר כל אחד מאלו נצטרך להסכים על מושגים אחרים וכן הלאה (נצטרך בסוף להסכים לפחות על "וכן הלאה"). נוכל להתעקש על כל כל אלו ולקיים דיון "משמעותי" ( זה נייטראלי?) על כל אחד מהמושגים. אבל לי נדמה שאין צורך בכל זה, כי אתה לא מטימבקטו ולכן מבין לאיזה "מגרש משחקים" אני מתכוון. ואם זה נכון, אז נוכל להתקדם בדיון המשמעותי שבו התחלנו קודם, על ההבדל בין תשחיסטים למתנגדיהם. אפשר שהבעיה שמטרידה אותך איננה המשמעות הניטראלית של המושג "מגרש משחקים", אלא שלדעתך לא יכול לקום בפועל מגרש משחקים ניטראלי. כלומר, שמדינה לא יכולה רק "לאפשר את השוק" אלא היא נאלצת גם לקבוע את מהותו. אם זו הטענה שלך, אז יש מקום לנמק אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הבינריות "תשחיסטים/מתנגדיהם" לא מקובלת עלי. הרי כבר ענית לתגובה 532916 שלי שבה טענתי שאכן מדינה יכולה לאפשר 'יום השוק לאחר שהיא קובעת את מהותו. ואגב, גם יכולת ה"איפשור" וה"הקביעה" של המדינה מוגבלות, גם בגלל שהמדינה איננה גוף נייטרלי דיסקרטי אלא היא חלק מרשת מדינות מצד אחד והיא תוצר פעולותיהם של תושביה מצד שני. בכל מקרה, נראה לי שצריך לזכור ש"שוק" לא נוצר יש מאין (כמו מדינות) והוא יצור היסטורי. זה לא שיש גוף עצמאי ששמו מדינה שנולד "יש מאין", ישב על המדוכה והמציא כללים לבריאת שוק ואז הזמין גופים שונים (פרטים, חברות, הוגי דעות, עיתונאים, מדינות זרות וכיוב') להתחיל להשתמש "ולשחק" בשוק החדש. השוק נוצר ע"י מדינות, ובאותו זמן השוק גם תרם ליצירת מדינות, השוק הזה הביא עימו שחקנים הסטוריים. בעלי אחוזות ופאטריצים נכנסו לשוק המודרני עם חבילת משאבים (כסף, קשרים, שליטה, פוליטיקה, חוק, צבא) המקנה להם יכולת תימרון "שונה" (בלשון המעטה) מיכולתם של איכרים, מהגרים או פועלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די משוכנע שהשוק קדם למדינות. כדי שאנשים יקנו וימכרו זה מזה צריך אמנם בטחון מסויים, אבל לא דווקא מדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- אני מסכים שבינריות לא רצויה. זו בעיה רפואית - מגבלה של בני האדם (מערביים?) שאם הם יתבטאו ברצפים יגמרו להם החיים לפי סוף המשפט. אז הם מדברים בקירוב בינארי. - לא הבנתי את שאר הפיסקה הראשונה. - אין עוררין על כך ששוק, מדינה ושאר המוסדות החברתיים לא נוצרו מהגותה של וועדה אלא הם פרי תהליכים היסטוריים. עכשיו שההיסטוריה הביאתנו עד הלום נשאלת השאלה מה אנחנו רוצים לעשות כאן ועכשיו. אפשר לקטר (ביקורת) ולתת לה לעבור הלאה. אפשר גם לנסות להתערב ולהשפיע. אני חושב שהוויכוח בין תשחיטים למתנגדיהם הוא על אופן ההתערבות בהיסטוריה: איך צריכים הכוח, המדינה והשוק להראות בהיסטוריה העתידית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לראות את זה גם בראיית מיקרו. איך צריכים להיראות חייו של האדם הפשוט? למשל: יזימה, סיכון, עושר - או קביעות, בטחון, בורגנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. למרות שאם מדברים על חייו של *כל* אדם פשוט, אז זה כבר מאקרו, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקרו ומאקרו הן שתי דרכים להסתכל על אותו עולם. השאלה באיזו מהן משתמשים כדי להגדיר את המטרות. ליברליזם מגדיר מצב מיקרו רצוי - "אני אדאג היטב לענייני אם לא תפריעו לי", והשאלה היא האם זו גישה קונסיסטנטית, כלומר א. האם כל הפרטים בחברה יכולים ליישם את הגישה הזו במקביל? ב. איך הליברלים יסתדרו עם אנשים שאינם רוצים להיות ליברלים (למשל פושעים או קומוניסטים)? אולי אפשר אפילו להתאים לכל גישה חברתית (ליברליזם, סוציאליזם, דמוקרטיה, וכו') מין רגש או הלך רוח מייצג, שמבטא את ההרגשה אליה שואפים הדוגלים בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה הבעיה עם הקונסיסטנטיות. אם אני אומר "אני אדאג היטב לענייני אם לא תפריעו לי", אז א. מה איכפת לי מה כל הפרטים יכולים לעשות, כל עוד הם לא מפריעים לי. ב. מי שלא רוצה להיות ליברל ולא מפריע לי, לא מפריע לי. אז נשארו רק אלו שמתעקשים להפריע לי. להם, אין ברירה, אני צריך להפריע בחזרה, לא? לגבי הקשר בין אידיאולוגיה ורגשות - תנסה לפתח את זה. אני כבר ניסיתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |