בתשובה לסייר, 30/05/00 7:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עמירם לוין הוא שפן. כשהיה אלוף הפיקוד וחשב שיש לו סיכוי להיות רמטכ"ל, הוא עשה כל מה שיכל כדי לקדם את רצועת הבטחון, ונחשב לעלוב פיקוד תוקפני במיוחד. לכשהסתבר לו שהוא לא יהיה רמטכ"ל וגם לא ראש מוסד, פתאום הוא הצטרף לגל הציבורי והסביר שהוא מתנגד לרצועת הבטחון. אם הוא התנגד, למה לא אמר זאת כאלוף? אם הוא התנגד, למה הצהיר שוב ושוב שצה"ל מסוגל לנצח? אם הוא התנגד, למה הוא לא שם את הדרגות על השולחן ואמר שהוא, כאלוף, לא מוכן להמשיך את המצב שבו חייליו מתים לשווא? הוא לא עשה את זה, כי כמו כל קצין בכיר אחר, הוא היה שפן. הוא חשב על הקריירה שלו ולא על האינטרסים של ישראל או על חייו חייליו. העובדה הזו פוסלת אותו כשותף לדיון - שלא לדבר על כך שהיא פוסלת אותו מלשמש אי פעם בתפקיד פוליטי כלשהו. אגב, עמירם לוין מהווה דוגמא מהדהדת לעובדה שצה"ל מקדם פשלונרים. כסרן, הוא הוביל את ההסתערות של סיירת מטכ"ל נגד המחבלים במעלות. המחבלים החזיקו את בני הערובה - ילדי בית ספר - בקומה השניה. מסתבר שלוין לא יודע לספור עד שתיים, כי הוא עלה לקומה *השלישית* ושם הסתער בירי לתוך כיתות ריקות. המחבלים שמעו את הירי והחלו בטבח. כל קצין ראוי היה מוריד את הדרגות אחרי פשלה כזו. אם הוא לא היה עושה זאת, מפקדו היה מדיח אותו. אבל עמירם לוין התקדם ונהיה אלוף. לידיעת כל מי שחשב שצה"ל היה פעם צבא איכותי. המקרה הזה קרה בתחילת שנות השבעים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. עמירם לוין הוא האחרון שאתה יכול לומר עליו שפן. ב.יש הבדל בסגנון ובחופש הביטוי של לובש מדים ואזרח.למרות זאת גם כשהיה אלוף הפיקוד צידד לוין בנסיגה,במקביל למדיניות הלוחמנית שהנהיג. מן הסתם אולי כבר אז הגיע למסקנה שזה חסר תועלת? ראה זה פלא אריק שרון בכבודו ובעצמו הגיע למסקנה זו אחרי כך וכך שנים. ג.מי אתה יוסי גורביץ שתפסול את מר לוין לדיון? וכמו שאמר פלאטו שרון- ומה אתה עשית בשביל מדינה? ד.מאיפה העובדות ה"בדוקות" שאתה דולה לגבי נסיון החילוץ במעלות? אגב יש פתגם ישן שאומר כשחוטבים עצים ניתזים שבבים" -עמירם לוין- היה תמיד בחזית הקדמית של קרבות ישראל,נפצע מספר פעמים,והוליך מבצעים ופעולות רבות. אבל אין מתכון בדוק להצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ישנה נטיה בקרב קציני צה"ל להיות אריות בקרב ושפנים מול הציבור והממשלה. אני לא מערער על אומץ ליבו תחת אש של עמירם לוין; אני חושב שהוא שפן בכל מה שקשור לאומץ אזרחי. והוא לא היחיד. רחוק מכך. ב. כשהיה אלוף פיקוד, הוא דיבר שוב ושוב על הצורך בהחזקת רצועת הבטחון. אשתו הצטרפה ל"ארבע אמהות", והוא ציין שהוא לא מסכים איתן. אחת משתיים: או שהוא הסכים איתן כבר אז, ושיקר לתקשורת כדי לשמור על תפקידו, או שהוא משקר עכשיו על מה שחשב אז. אני לא מאמין שהוא זכה בהארה אלוהית כשהזדכה על המדים. הדבר הזה קרה ליותר מדי קצינים. ג. שקרנים ופחדנים פסולים לדיון. גם אנשים שהוכיחו רשלנות פושעת פסולים לדיון. לטעמי, שרון ורפול צריכים לסתום את הפה ולא לומר עוד מילה על לבנון. ד. מכתבה בעיתון. לוין לא הגיש תביעת דיבה, וגם לא התלונן שמדובר באי הבנה - עקבתי אחרי הנושא - ועל כן אני מניח שמדובר באמת. אני שמח שאתה מאמץ אמרות לניניסטיות, אבל האם אתה באמת חושב שיש מקום ביחידות עילית לאנשים שלא יודעים לספור עד שתיים? לאנשים שאחראים אישית למותם של עשרות ילדים? אם לא מדיחים על פשלה כזו, על מה ידיחו? ומדוע אתה להוט כל כך להגן על אדם, שכאשר נודע לו שהוא לא יהיה ראש המוסד, איים בזעם "שהוא יפתח את הפה על אהוד ברק"? אם יש לו מה לומר, שיאמר אותו. זו חובתו האזרחית. אני יודע שהוא לא היה אזרח במשך יותר מדי שנים, אבל בכל זאת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |