בתשובה לגיל, 02/01/10 17:46
לדמוקרטיה פנים רבות 532694
Omer Moussaffi • בתשובה לגיל שבת, 2/1/2010, 18:17
1. המדינה קיימת. היא עובדה. כדאי לקרוא: "אחרי המלחמה" של טוני ג'אדט שתורגם לעברית לאחרונה. תקציר: פעם המדינה היתה שם וזהו, ומי שלא היה מרוצה, זבש"ו. אחרי זמן רב, המדינות למדו (ברובן) שלתת לאנשים חופש מסויים יכול דווקא להועיל למדינה. אפילו לחזק אותה. השלב הבא היה להפוך את המדינה למכשיר שמסוגל להועיל לאזרח הקטן. מדינות המערב עשו את זה לעצמן בעיקר במחצית השניה של המאה ה-‏20 כדי להתמודד עם האיומים הפנימיים שהציבו אידאולגיות קיצוניות כמו פאשיזם וקומוניזם. אנשים שיש להם כח קניה ויכולים ללכת לקנות לעצמם מכונית באשראי זול (שמובטח על ידי הבנק המרכזי של המדינה) - אנשים כאלה לא ירוצו לשרוף את המכונית של ראש העיר כל כך מהר. אתה יכול להיות, בתיאוריה, בעד זה שהמדינות ייעלמו מחר בבוקר. גם אני הייתי פעם אנרכיסט. זו סבבה של תיאוריה. אבל בלי קשר לאם אתה בעד או נגד קיומן של מדינות, קיומן הוא עובדה שאתה צריך לחיות איתה בינתיים. השלטון הוא (בהגדרה) הדבר החזק ביותר במשק. ולכן היא בהכרח גוף שמשתמש בכוחו במשק. לצפות לחוסר התערבות של השלטון זה קצת מצחיק.

2. גם לגופים מסחריים יש חסרונות. רשעות, טפשות, שמרנות, ואינטרסים צרים אינם מחלות של רשויות המדינה בלבד. למעשה, הן בדרך כלל מחלות שהשירות הציבורי סובל מהן פחות. אחרי הכל, לשירות הציבורי הולכים בדרך כלל נפוטיסטים או אידאולוגים (והרבה פעמים זה משולב, כמו אצל לחיאני). רפואה, כמו חינוך ועבודה סוציאלית, הם תחומים שאליהם הולכים בעיקר אנשים שרוצים לעשות משהו טוב. האנשים האלה ממלאים את השירות הציבורי. לא את כולו, אבל לא מעט ממנו.

3. מרבית הדוגמאות שתמצא להתערבות המדינה מתחלקות לשני סוגים: איסורים שמרניים עם רקע דתי (לא תרצח, לא תרשה יחסים הומוסקסואלים, וגו'), והתערבויות כמו אלה שהבאתי שבהן המדינה נדרשה להתערב כדי להסדיר תחום - תוצאה של כשלון של השוק. לא צריך לחכות להוכחות של 100 אחוזים כדי להתערב. אם הרופא שלך היה מחכה לבטחון מלא ומוחלט, הוא לעולם לא היה נותן לך שום תרופה ולא שולח אותך לשום ניתוח. אני עומד מאחורי כל הדוגמאות שנתתי.

4. ההבחנה "אנחנו האזרחים הקטנים" ו"הם המדינה הגדולה והמרושעת" לא כל כך תופסת כאן. זאת עדיין לא איראן. אתה יכול די בקלות להתברג בשירות הציבורי (רמז: תואר שלישי עוזר מאוד) ולעשות שם עבודה. וכשהרשויות מנסות לעשוק אותך, כלבי השמירה שבטלוויזיה יכולים להבהיל אותן (כפי שההורים שלי גילו השנה).

5. המדינה לא מסדרת הכל והיא לא פתרון לכל דבר. אבל הסדר שהיא כופה הוא חשוב - ובעיקר חשוב לתפקוד השוק. אם אף אחד לא יאכוף דיני חוזים, הכלכלה תפסיק לתפקד. המדינה אוכפת הסדרה של תארים משום שהתעשיינים דורשים את זה. היא אוכפת חוק חינוך חינם (באופן לא מושלם, אבל זה לא מה שהיה לפני שישים שנה כשילדים בני 13 יצאו לעבודה) משום שהתעשיינים צריכים כח עבודה מיומן שיודע קרוא וכתוב. כדאי לקרוא: גלבריית' (כל ספר שלו).
לדמוקרטיה פנים רבות 532708
גיל • בתשובה לOmer Moussaffi שבת, 2/1/2010, 21:45
0. כדי שנוכל לקיים דיון פורה, תצטרך להתאמץ ולהפריד בין טיעונים פוזיטיביים וטיעונים נורמטיביים. טיעונים פוזיטיביים, כדוגמת "בשום מדינה אין שוק חופשי" אינם מקדמים את הדיון. טיעונים שמקדמים אותו הם טיעונים נורמטיביים, כדוגמת "שוק חופשי אינו רצוי", אלא שהם דורשים צידוקים ונימוקים. טיעונים פוזיטיביים גם אינם יכולים להצדיק ולנמק טיעונים נורמטיביים, אלא אם כן כמו לייבניץ אתה סבור שעולמנו הוא אפריורי "הטוב שבכל העולמות".

1. הסעיף הראשון שלך הוא על טהרת הטיעונים הפוזיטיביים, ולכן למעשה אינו תורם דבר לדיון, לצערי. ייתכן שכל המתואר בו נכון, וייתכן שנימת הסיום, "לצפות לחוסר התערבות של השלטון זה קצת מצחיק", נכונה אף היא, אך מכל זה אנחנו למדים רק שמדינה חופשית אינה בהישג ידינו כרגע, ולא שהיא אינה רצויה.

2. גם לגופים מסחריים יש חסרונות, נכון. אבל בגוף מסחרי אפשר להתחרות, ולכן חסרונותיו הם חסרונות גם עבורו: איש עסקים טיפש יהיה בעמדת נחיתות בתחרות מול איש עסקים חכם, למשל. במדינה, לעומת זאת, אי אפשר להתחרות, ואנחנו נידונים לחיות עם חסרונותיה לעולם ועד. על מה מסתמכת קביעתך שרשעות, טיפשות וכו' "הן בדרך כלל מחלות שהשירות הציבורי סובל מהן פחות" אין לי שמץ של מושג; הרושם שלי הוא שהפוליטיקה והשירות הציבורי אינם אלא אורגיה אחת גדולה של המידות הרעות האלה. גם לא ברור איך הגעת למסקנה שהשירות הציבורי מושך אידאולוגים; הרושם שלי הוא שהוא מושך אנשים רגילים לגמרי, והיעדר תמריצים בצירוף פיתויים קורצים גורמים להם להיות באופן כללי מושחתים לפחות כמו במגזר הפרטי אם לא יותר.

3. האנלוגיה להתערבות רפואית שנועדה להציל חיים מופרכת. חברות אנושיות אינן חסרות ישע, ואין להן צורך באח גדול שיסדיר את ענייניהן כדי להינצל מכליה מידית. הקיום האנושי אינו מצב חירום שמצריך התערבות של המדינה עוד לפני שהספקנו ללבן את כל הפרטים ולבחון את כל השיקולים.

4. אני חושב שהתיאור של "המדינה הגדולה והמרושעת" לעומת "האזרח הקטן והמסכן" הולם יותר את המציאות מהתיאור שלך, של המדינה הגדולה והמיטיבה שדואגת לאזרח הקטן חסר הישע. אבל אלה דימויים שאין טעם לדון עליהם - הם רק פועל יוצא של הדבר שעליו אנחנו דנים עליו (האם התערבות המדינה רצויה) ושל דברים שאולי נדון עליהם בעתיד (אם היא לא רצויה, מדוע היא מתרחשת).

5. אתה מערבב כאן טיעונים שונים שאין ביניהם שום קשר. אני מסכים שהמדינה צריכה לאכוף חוזים. אני לא מסכים שהמדינה צריכה לספק חינוך "חינם" (פשע לשוני! הרי שום דבר אינו חינם - האזרחים משלמים על זה, במסים), אבל בעיקר לא מסכים לטענה המובלעת בדבריך שהשוק החופשי לא מסוגל לספק חינוך דומה. הנה זה שוב, הקפיצה מההנחה למסקנה, כאשר הדרך כלל אינה מבוססת.
לדמוקרטיה פנים רבות 532712
Omer Moussaffi • בתשובה לגיל שבת, 2/1/2010, 22:14
time's up.
אנא, קח לידך ספר של גלבריית. הם מהנים מאוד ומחכימים מאוד. גם היסטוריה היא מדע שכדאי לך לעיין בו אם הנושא מעניין אותך. יש לנו אחרי הכל למעלה מ6000 שנות נסיון עם מדינות.
לדמוקרטיה פנים רבות 532714
גיל • בתשובה לOmer Moussaffi שבת, 2/1/2010, 22:23
"time's up"? :-/
לדמוקרטיה פנים רבות 532721
Omer Moussaffi • בתשובה לגיל שבת, 2/1/2010, 23:28
אין לי זמן, אין לי פנאי. לא שמעת? לא ידעת? היום מטגנים במטבח לביבות. ואיך יטגנו לביבות בלעדי?

נגמר לי גם הכח. לפחות ליומיים הקרובים. בכל מקרה, אם מספרים רצית, נסה את זה:

pi^2/6=1+1/4+1/9+1/16+1/25+...
לדמוקרטיה פנים רבות 532737
טווידלדי • בתשובה לOmer Moussaffi יום א', 3/1/2010, 9:09
לא מתכוון להתערב בויכוח שלהם, אבל בתור היסטוריון אני מוחה נגד הקביעה שהיסטוריה היא מדע. היא מקצוע רב-ערך, אבל מדע - לא.
לדמוקרטיה פנים רבות 532776
Omer Moussaffi • בתשובה לטווידלדי יום א', 3/1/2010, 18:55
היא לא מדע מתמטי. היא לא מדע טבע. לומר שהיא בכלל לא מדע זה קצת מרחיק לכת בעיני.
לדמוקרטיה פנים רבות 532787
טווידלדי • בתשובה לOmer Moussaffi יום א', 3/1/2010, 21:21
לא, ההכללה של כל מיני מקצועות חשובים כשלעצמם תחת המטריה של 'מדע' היא מרחיקת הלכת. במקרה הזה, האנגלית מדוייקת יותר מהעברית - שם העיסוק שלי הוא בגדר Humanities, ולא בגדר 'מדעי הרוח'.
לדמוקרטיה פנים רבות 532788
אינקוגניטו • בתשובה לטווידלדי יום א', 3/1/2010, 21:33
אני לא יודע כמה ויקיפדיה מדויקת אבל ההכללה של היסטוריה ופסיכולוגיה, דת ופילוסופיה וציור ומחול תחת מטריה אחת נראית לי הגזמה לכיוון השני.
לדמוקרטיה פנים רבות 532802
המסביר לצרכן • בתשובה לOmer Moussaffi יום ב', 4/1/2010, 8:34
===>"אנא, קח לידך ספר של גלבריית"

זה טיעון רהוט ומשכנע בדיוק כמו "אנא קח לידך ספר של פרידמן...". וכחובב היסטוריה, באיזה אופן המדינות של לפני 6000 שנה דומות או משמשות מודל למדינות העכשוויות?
לדמוקרטיה פנים רבות 532814
צרכ/ח/נית נבונה • בתשובה להמסביר לצרכן יום ב', 4/1/2010, 10:10
"אנא, קח לידך ספר של גלבריית", הוא לא טיעון אלא, בעת ובעונה אחת, גם עצה וגם מין הקדמה קצרה לטיעון. הטיעון עצמו מתחיל במילים "גם היסטוריה היא מדע שכדאי לך לעיין...".

לעניין ה-‏6000 שנה: באמת, בחור אינטליגנטי שכמוך, מר מסביר, נדמה לי אתה אמור לדעת את ההבדל בין המשפט המופיע בתגובתו של עומר: "יש לנו אחרי הכל למעלה מ6000 שנות נסיון עם מדינות", לבין המשפט הבא, ש*אינו* מופיע בתגובתו של הנ"ל: "שים נא אל ליבך, גיל, בבקשה ממך, אך ורק אל המדינות שהיו קיימות *לפני* 6000 שנה..." - נכון שאתה מבין את ההבדל שבין שני המשפטים, הקיים והבלתי-קיים, וגם את כוונתו של מר מוצפי בעצתו - או שאתה זקוק להסבר מפורט?
לדמוקרטיה פנים רבות 532903
המסביר לצרכן • בתשובה לצרכ/ח/נית נבונה יום ד', 6/1/2010, 10:44
דווקא ההיתי שמח אם מישהי נבונה (באמת, לא סתם מתחכמת) תסביר לי באיזה אופן המדינות של לפני 100 שנה משמשות מודל למדינות של היום.
דוגמה מהירה 532929
Omer Moussaffi • בתשובה להמסביר לצרכן יום ד', 6/1/2010, 16:23
דוגמה קצרה ופשוטה:
רבים טועים לחשוב שאינפלציה היא המצאה מודרנית שנובעת מהשימוש בניר במקום בזהב. יוטיוב מלא באנשים חכמים שמציעים לחזור לסטנדרד הזהב כדי להציל אותנו מאינפלציה (ומשאר אסונות כלכליים). אבל אינפלציה היתה גם בעולם העתיק, עם מטבעות כסף וזהב.
דוגמה מהירה 532955
האייל האלמוני • בתשובה לOmer Moussaffi יום ה', 7/1/2010, 10:05
זה בגלל שכמות הכסף והזהב הנגישים לא היתה קבועה. אין כאן שום לקח משמעותי שלא היינו מבינים גם בלי ההיסטוריה.
דוגמה מהירה 532966
אא • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 7/1/2010, 13:52
... או בגלל מחסור ורעב.

כיוון שאי אפשר לאכול זהב[*] (כפי שאי אפשר לאכול נייר או העברה בנקאית אלקטרונית) הערך שאנשים מייחסים לו הוא פונקציה תרבותית, וחברתית בלבד. אם כי נכון שערכו של זהב תלוי פחות בהחלטות של שלטון מקומי, בשל האמונה שמעבר לגבול תמיד יעריכו את הזהב שלך.

[*] היום דווקא יש שימושים פרקטיים לזהב, אבל עד למאה ה-‏20 התועלת באחזקת זהב הייתה רק ההשפעה הפסיכולוגית על אנשים אחרים.
דוגמה מהירה 532983
Omer Moussaffi • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 7/1/2010, 19:05
לא נכון.
זה בגלל שמי שהיו לו מטבעות זהב היה מגרד מהם קצת זהב ומשתמש בו כדי ליצור עוד מטבעות. ומי שהיה מטביע מטבעות זהב היה תמיד משתמש בפחות זהב מקודמיו. אבל בעיקר משום שהכלכלה יש לה חיים משלה, והם לא לגמרי תלויים בכמות המתכת היקרה.
דוגמה מהירה 532985
יוסי • בתשובה לOmer Moussaffi יום ה', 7/1/2010, 19:45
אאל"ט, בעולם העתיק היו לא מעט בעיות דיפלציה וריבית שלילית (מכאן המנהג להטמין את האוצר במקום מחבוא). שינויים בערך הכסף היו תמיד, מן הסתם, אבל אינפלציה לראשונה זוהתה כבעיה כשכוח הקניה של הרנטיירס (Rentiers, אצילים צרפתים שמכרו את אדמותיהם לאיכרים תמורת רנטה חודשית ועברו לגור בפאריס) הלך וירד. אבל זה קרה בגל האינפלציה של 1717, אחרי (וכנראה בגלל) שצרפת עברה לכסף נייר.
גורעי המטבעות שאתה מתאר היו ידועים לשימצה ונחשבו בלתי מוסריים בתקופה ש"בלתי מוסרי" היה עילה לכליאה. מדי פעם היו הרשויות מחרימות מטבעות גרועות ומתיכות אותן מחדש (מעין מס על פרייאריות). ככל שהמטבע היתה גרועה יותר, ירדה ההסתברות שתתקבל כהליך חוקי (פאן נוסף של פרדוקס הערימה).

----
כבר מזמן רציתי לנסות לכתוב מאמר לאייל על "קיצור תולדות הכסף", חבל שאני כזה עצלן ודחיין.
דוגמה מהירה 532993
רון בן-יעקב • בתשובה ליוסי יום ה', 7/1/2010, 22:40
----
ראה ניל פרגוסון
דוגמה מהירה 533006
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה ליוסי יום ו', 8/1/2010, 11:18
כליאה? דומני שאייזק ניוטון התפרנס באחרית ימיו מהוצאה להורג של זייפנים וגורענים.
דוגמה מהירה 533008
easy • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 8/1/2010, 11:39
נדמה לי שהוא אפילו המציא את חריצת שולי המטבע כדי להקשות על הזייפן (גם לשחוק וגם לטבוע).
דוגמה מהירה 533009
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לeasy יום ו', 8/1/2010, 12:02
איש אשכולות :-)
דוגמה מהירה 533016
ברקת • בתשובה לeasy יום ו', 8/1/2010, 20:20
הוא לא בדיוק המציא - נפל לו גלגל שיניים על רבע פרנק.
דוגמה מהירה 533087
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום א', 10/1/2010, 10:50
פרנק? באנגליה?
דוגמה מהירה 533094
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 10/1/2010, 11:37
אה... זה היה בעצם פרענק (מתוארך אחרי גירוש ספרד).
''בן המלך והעני'' למיטב זכרוני 533018
ידידיה • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 8/1/2010, 20:24
אדם שהופלל באשמת הרעלה מתחנן ל"מלך" (העני) שיחוס עליו ויצווה לתלותו, שכן הוא נידון לבישול במים רותחים. המלך מזדעזע, ויועציו מרגיעים אותו: אנחנו הומנים יחסית לגרמנים, שמטגנים זייפני מטבעות בשמן רותח - אבל לא בבת אחת, אלא לאט לאט (קודם האצבעות, אחר כך השוקיים).
''בן המלך והעני'' למיטב זכרוני 533019
ברקת • בתשובה לידידיה יום ו', 8/1/2010, 20:27
מדהים. גם בעבירות אחרות לא היתה פרופורציה בין העבירה לחומרת העונש? או שזה שמור לדיני קניין?
''בן המלך והעני'' למיטב זכרוני 533088
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום א', 10/1/2010, 10:51
פרופורציה היתה תמיד, רק המקדם היה שונה.
''בן המלך והעני'' למיטב זכרוני 533091
ראובן • בתשובה לברקת יום א', 10/1/2010, 11:20
אז מרק טווין עכשיו הוא בר סמכא בדיני עונשין באנגליה במאה ה16?
''בן המלך והעני'' למיטב זכרוני 533113
ידידיה • בתשובה לראובן יום א', 10/1/2010, 18:29
להגנתי, כבוד השופט, אציין שמלבד טווין המזון הרוחני שלי הורכב רק מאנציקלופדיה ''מעין'' ומערכים מובחרים ב''מכלל''.
על בגידה חמורה העונש הוא תליה, הטבעה, ואז ביתור לרבעים.
העונש על גניבה מעל סכום די פעוט (שלושה עשר שילינג, למיטב זכרוני), היה תליה.
דוגמה מהירה 533118
האייל האלמוני • בתשובה לOmer Moussaffi יום א', 10/1/2010, 19:43
אבל זאת ממש לא דוגמא לאינפלציה כתוצאה מאימוץ סטנדרט הזהב, אלא יותר של אינפלציה כתוצאה של זיוף. אני לא יכול לראות איך הכסף יכול לשנות את הערך שלו כשהממשלה מקיימת את סטנדרט הזהב, מלבד על ידי זיופים (שיכולים להיות במידה דומה גם בלעדיו), או ירידה בעלות של זהב (שיכולה להגרם כתוצאה משינוי בביקוש או בהצע). הדוגמא שלך לא טובה, ולא רלוונטית.
דוגמה מהירה 533141
אא • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 11/1/2010, 9:08
אבל הדוגמה *שלך* רלוונטית. אינפלציה מתרחשת כאשר היצע הכסף גדול מהיצע הסחורות. זה גם מה שקורה כאשר מגלים מכרה זהב (או יבשת חדשה), או כאשר יש מחסור במזון.

הנקודה העיקרית של התומכים בסטנדרד הזהב היא שהשימוש בו מקטין מאוד את הכוח של הממשלות. במקום להסכים שסטנלי פישר יקבע כמה כסף יש בארץ, מעבירים את ההחלטה לגורמי טבע וגורמים מסחריים בינלאומיים. זו מן הסתם מטרת העומק של התומכים, וחבל שעומר מציג אותם כשוטים גמורים.

למרות שהמקרה הישראלי מדגים עד כמה הרעיון שטותי: היום, כדי שישראלי יסחר עם ישראלי אחר, הוא צריך לשלם משכורת לסטנלי פישר ושות' כדי שיספקו לו שטרות כסף ומערכת בנקאית אמינה. אם נעבור לסטנדרד הזהב, נאלץ לשלם (בעבודה ובסחורות) לכל מיני אוסטרלים עם מכרות זהב, רק כדי להימנע מהידרדרות לסחר חליפין.
דוגמה מהירה 533142
האייל האלמוני • בתשובה לאא יום ב', 11/1/2010, 9:33
הדוגמא שלי היא המובן מעליו. עומר טען שהיו מקרים רבים בהיסטוריה שסטנדרט הזהב הביא לאינפלציה. למיטב ידיעתי, יבשות עם מספיק הצע על מנת להשפיע על ערך הזהב התגלו רק פעם אחת, וגם היא לא שינתה את הערך ברמה שקרובה אפילו לאינפלציה של ה-‏40 השנים האחרונות בישראל. בשביל שמכרה חדש ישפיע על הערך העולמי של הזהב, הוא צריך להיות חתיכת מכרה, שום כורה אוסטרלי, או אפילו כל הכורים באוסטרליה ביחד, לא יכולים להשפיע על המחיר ביותר מפרומיל.
דוגמה מהירה 533155
יוסי • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 11/1/2010, 18:01
(מצטער, הכלכלן שבי לא יכול להתאפק)
נטפוק א: גם אם כמות הזהב היא קבועה, היצע הסחורות שמולה יכול להשתנות.
נטפוק ב: אשראי משפיע על היצע הכסף, גם כשכמותו קבועה.
דוגמה מהירה 533156
האייל האלמוני • בתשובה ליוסי יום ב', 11/1/2010, 18:16
אדרבא, אין שום סיבה שתתאפק. תודה. אלה דוגמאות טובות יותר מגרעון המטבעות.

האם בזמן שהיה נהוג סטנדרט הזהב הייתה אינפלציה שנתית שעלתה מעל ל-‏5%? האם מישהו חקר את הסיבות לאותה אינפלציה (שינוי בהצע, בביקוש, באשראי, בהצע הסחורות, זיוף מטבעות)?
דוגמה מהירה 533159
איציק ש. • בתשובה ליוסי יום ב', 11/1/2010, 22:19
שאלה לכלכלן שבך:האינפלציה שבשנות ה-‏80 במדינת ישראל נבעה מכמות הכסף הגדולה? כמות הסחורות הקטנה?
דוגמה מהירה 533160
יוסי • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 11/1/2010, 22:48
לאינפלציה השמונים היו, מן הסתם, כמה סיבות. אני יכול לנחש את חלקם, אבל זה תמיד ישאר בגדר ניחוש.

<איקון שלי מפמפם במקטרת במסיבת הקוקטייל לכבוד השגריר הפורטוגלי>
יש להניח ש .. המממפ.. בדיעבד... הגירעון הממשלתי שנועד "להטיב עם העם" לא כל כך התאים לזמנו. מלצר! השריפס הזה שמה, זה כשר לפסח?
</איקון>

--------
כלכלה היא כמו שינויים אקלימיים. אנחנו מבינים חלק מאוד קטן מהמערכת, מה שלא מפריע לאף אחד להחזיק בדיעות נחרצות בנושא.
דוגמה מהירה 533163
האלמוני המזוהה • בתשובה ליוסי יום ב', 11/1/2010, 23:36
''אינפלציה היא תמיד ובכל מקום תופעה מונטרית. היא לוקחת חלק במשק רק אם כמות הכסף גדלה בקצב מהיר יותר מזה של התוצר הלאומי'' - מילטון פרידמן.
דוגמה מהירה 533157
צפריר כהן • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 11/1/2010, 18:32
לפי הדודה תפוקת הזהב דווקא עלתה מאוד בעשורים האחרונים:
דוגמה מהירה 533158
האייל האלמוני • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 11/1/2010, 18:49
לפי הגרף, השיא אליו הגענו היה של 2,500 טון זהב בשנה, כשבכל העולם יש 161,000 טון ==> העלייה המקסימלית היא קצת יותר מאחוז וחצי בשנה. אמנם יותר מפרומיל, אבל לא היית חותם על אינפלציה מקסימלית של אחוז וחצי?
דוגמה מהירה 533224
גיל • בתשובה לאא יום ה', 14/1/2010, 2:42
ונניח לרגע שכדי לחזור לסטנדרט הזהב נצטרך לשלם לבעלי מכרות אוסטרליים במקום לסטנלי פישר ושות'.
מה הבעיה, בעצם? למה שאעדיף לשלם לסטנלי פישר ושות'?
דוגמה מהירה 533238
אא • בתשובה לגיל יום ה', 14/1/2010, 9:38
מסתומרת "נניח לרגע"? יש לך ספק, או שאתה מטמין לי מלכודת סמיילי? איך תשיג את הזהב שיידרש כדי לגבות את כמות הכסף שמסתובבת במשק הישראלי? עיון זריז מראה שכמות הכסף בישראל (פקדונות, עו"ש, שטרות ומטבעות) היא משהו כמו 60 מיליארד ש"ח. איך בדיוק מדינת ישראל יכולה לקנות זהב בסכום הזה? (שלא לדבר על הקפיצה הצפויה במחירי הזהב במקרה כזה.) אני אצטרך לעבוד קשה כדי לשלם מס כדי שהממשלה תוכל להעביר אותו לבעלי המכרות. ומה קיבלתי בתמורה? חומר גלם שלא עושים בו שימוש. יושב במרתף ומעלה אבק.

כל זאת רק כדי שיהיה בידך אמצעי להגביל את יכולת הממשלה להדפיס כסף. יותר פשוט להעביר חוק יסוד: גירעון תקציבי 0.
דוגמה מהירה 533372
גיל • בתשובה לאא יום ו', 15/1/2010, 18:38
יכול להיות שלא ריאלי כרגע להצמיד את השקל לזהב, זה לא העניין. פשוט היה נדמה לי שהטענה היא שטיפשי לשלם לאוסטרלים כשאפשר לשלם לפישר, כי הוא ''משלנו''.
דוגמה מהירה 533516
האייל האלמוני • בתשובה לגיל יום א', 17/1/2010, 9:58
בכל מקרה, תשלום לסטנלי פישר אינו הולך לכיסו הפרטי אלא מגיע, לפחות בחלקו, לקופה המשותפת.
דוגמה מהירה 533517
גיל • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 17/1/2010, 10:05
אני ממליץ לך ללמוד להפריד בין העיקר והטפל.
דוגמה מהירה 533518
האייל האלמוני • בתשובה לגיל יום א', 17/1/2010, 10:11
תודה.
דוגמה מהירה 533520
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 17/1/2010, 10:14
מי שמציע...:}
דוגמה מהירה 533524
צפריר כהן • בתשובה לגיל יום א', 17/1/2010, 10:35
אבל מדובר על תשלומים שונים על דברים שונים, ולכן אין כלל טעם להשוות ביניהם.

(ואם נראה לך שיקר לשלם לסטנלי פישר, תציע באותה הזדמנות לכל מיני חברות גדולות להפסיק לשלם את הסכומים המופרעים והמיותרים שהם משלמים להנהלתם הבכירה. הרי היד הנעלמה של השוק מסוגלת לנהל את החברה יותר טוב מהם)
דוגמה מהירה 533588
אא • בתשובה לגיל יום א', 17/1/2010, 22:57
"זה לא העניין"

אבל זה בדיוק העניין שלשמו התערבתי: כפיית בסיס זהב לשקל היא פעולה יקרה להשגת תוצאה מפוקפקת. יש דרכים זולות יותר לקשירת ידי הממשלה.
דוגמה מהירה 533597
גיל • בתשובה לאא יום ב', 18/1/2010, 0:18
התייחסתי לפסקה האחרונה ("למרות שהמקרה הישראלי מדגים עד כמה הרעיון שטותי" וגו'), ואולי ייחסתי לך כוונה שלא הייתה בה. אני מתנצל אם כן.

בכל אופן, תוכל להציע דרכים זולות ויעילות לקשירת ידי הממשלה? שים לב שאינני מסתפק בגירעון אפס; אני רוצה שלממשלה לא תהיה שום השפעה על ערך המטבע.
לדמוקרטיה פנים רבות 532713
צפריר כהן • בתשובה לגיל שבת, 2/1/2010, 22:19
0. טיעון: "שום שינוי לא רצוי". הנימוק: "המצב כיום טוב". מי אמר שטיעונים נורמטיביים אינם מקדמים את הדיון?
לדמוקרטיה פנים רבות 532717
גיל • בתשובה לצפריר כהן שבת, 2/1/2010, 22:25
מאלף שכדי לגונן על העמדות שלך אתה נאלץ לעשות מעצמך טיפש.
לדמוקרטיה פנים רבות 532720
צפריר כהן • בתשובה לגיל שבת, 2/1/2010, 22:59
הלנת על כך שנימוקים נורמטיביים לא מועילים אלא רק נימוקים פוזיטיביים. הראיתי דוגמה שבה נימוק פוזיטיבי מנומק בעזרת טיעון נורמטיבי, ולכן הדיון ממילא עובר לעסוק בטיעון הנורמטיבי.
לדמוקרטיה פנים רבות 532736
האייל האלמוני • בתשובה לצפריר כהן יום א', 3/1/2010, 9:03
או שיש לך בעיה בהבנת הנקרא, או שאתה לא קורא עד הסוף, או שסתם התבלבלת, או שאתה שקרן. מה שהוא כתב זה ש

''טיעונים פוזיטיביים... אינם מקדמים את הדיון. טיעונים שמקדמים אותו הם טיעונים נורמטיביים''
לדמוקרטיה פנים רבות 532896
איציק ש. • בתשובה לגיל יום ד', 6/1/2010, 5:35
אם מישהו חושב שהיות ששוק הוא תופעה פוליטית כפי שכתב בזמנו קרל פולניי (מישהו בעל שם כמו שלך הביא לכאן את תפיסתו), אז אין למעשה שוק חופשי כתופעה אובייקטיבית, אז הוא אינו מקדם את הדיון? הוא מנסה להזיז אותו מעיסוק בדברים לא ממשיים.
לדמוקרטיה פנים רבות 532995
איציק ש. • בתשובה לגיל יום ה', 7/1/2010, 23:20
בוא ניקח את שוק העבודה שהוא אמור להיות אחד המרכיבים העיקריים של השוק החופשי. הנה מאמר:
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות