 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני תוהה למה מדובר דווקא ביזמים. איך אדם מחליט להיות רופא, עו"ד, זמר רוק, מורה או חשמלאי? בכל ההחלטות הללו מעורבים השכל, הרגש, ההרגל, פוטנציאל הרווח, ההשפעה הסביבתית וגם הרבה מאוד צרוף מקרים - הזדמנות וכו'. בשנים האחרונות "יזמות" נעשה נושא חם כי כמה מהם הרוויחו במה שנראה כמכה אחת. אבל גם עכשיו רוב מוחלט של היוזמות העסקיות נכשלות. ובכל זאת, כבר עשרות שנים, יש אחוז מסוים (מי יודע כמה?) של אנשים באוכלוסיה שמנסים לפחות פעם אחת, וחלק מהם כמה פעמים וחלק מהם מצליחים ברמה כזו (בד"כ נמוכה) או אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כמעט על כל דבר שאנשים עושים אפשר להגיד שמעורבים בו הגורמים שמנית. ובכל זאת יש בעיני הבדל מהותי בין יזמות לבחירת מקצוע או עיסוק. ראשית, בחירת מקצוע בד"כ כרוכה במידה רבה בכניסה למסלול מסויים וברור - לימודים/הכשרה מקצועית, מסלול של קידום כזה או אחר, סוג מסויים וידוע מראש של עבודה ותפקידים. יזמות אין לה מסלול ברור שכזה, נהפוך הוא. כל כולה היא יצירת יש מאין, הליכה בטריטוריה שבה מרכיב אי הוודאות הוא גדול. שנית, לפחות לכאורה בחירת מקצוע נעשית פעם אחת (או פעמים מועטות) לאורך החיים ויש לה השלכה ארוכת טווח לעומת ההחלטה ליזום עסק שיכולה לצוץ כל פעם מחדש. אני גם חושב שמערכת השיקולים לבחירת מקצוע שונה באופן מהותי ממערכת השיקולים בהקמת עסק חדש או פעילות יזמית אחרת. גם עם מסתכלים על מנקודת מבט חברתית כוללת, ליזמים יש תפקיד אחר מאשר בעלי מקצוע. בעוד בעלי מקצוע רגילים "חיים" את המבנים החברתיים הקיימים ומשתלבים בתוכם ויצקים בהם תוכן, היזמים שוברים מבנים כאלה ויוצרים מבנים חדשים ויכולים להוביל שינוי חברתי. יש גם תפיסות כלכליות (האסכולה האוסטרית בכלכלה) אשר מעלות טיעונים דומים. מצד שני יכול להיות שבאמת יזמות היא סוג של מקצוע? מעניין לחשוב על זה כך. לגבי השאלה מדוע יזמות הפכה להיות נושא חם בשנים האחרונות. אני מסכים לחלוטין שחלק מהעניין הוא בכך שמספר יזמים תפסו כותרות ומשכו תשומת לב. אבל השאלות שהועלו בעקבות תשומת הלב הזו הן מעניינות ופוריות למחקר, וכלל לא טריוויאליות. העובדה שיזמות מצליחה רק לעתים רחוקות, ובכל זאת מושכת על עך הרבה תשומת לב רק מגבירה את העניין בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי ש"מרכיב אי הודאות" שהזכרת הוא בעל משמעות מרכזית בנושא זה. מה שמבדיל, בסופו של דבר, את היוזמות העסקיות ממקצועות נלמדים וגם מעבודות שאינן דורשות הכשרה, הוא הצורך, לעיתים קרובות, בהשקעה כספית גדולה (יחסית לאפשרויות הכספיות של אותו יזם מסויים) ובנכונות גבוהה יותר לקחת סיכונים. עלה בדעתי משהו: מישהו צריך לחקור האם ספורט אתגרי הוא נפוץ יותר בקרב יזמים ובאיזה גיל הם החלו לעסוק בו (יש הגבלות גיל?). ובמילים פשוטות - האם יש אנשים ש"זה אצלם בדם", ו"זה" פושט צורה ולובש צורה - בין אם כפרנסה ודרך חיים ובין אם כעיסוק לשעות הפנאי. אה, וחשבתי שמוסכם, פחות-או-יותר, שמה שהפך את היזמות לנושא חם, חוץ מן המצליחנים הספורים שמשכו כותרות - הוא, באופן כללי, הנגישות החברתית המתפשטת והולכת של נושא המחשבים וההתפתחויות הטכנולוגיות. הרי אנחנו לא מדברים על עוד פיצוציה? (או שאנחנו לא רק מדברים על עוד פיצוציה אלא גם טוענים, כהנחת יסוד, שפיצוציה ו-Virgin atlantic הן היינו-הך, לצורך הבנת הפסיכולוגיה של היזמות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אין כוונתי רק לאנשי מחשבים וטכנולוגיה. והקמת פיצוציה היא אקט יזמי להפליא. לא בהכרח צריך להשוות הקמת פיצוציה להקמת וירג'ין אטלנטיק - אבל שתיהן פעולות יזמיות שנעשו בהקשרים שונים, בסדרי גודל שונים ויש להם מאפיינים שונים. בהחלט לגיטימי בעיניי להגיד משהו בסגנון: יזמים שעושים פעילות מסוג X יש להם מאפיינים מסוג K, ואילו יזמים שעושים פעילות מסוג Y יש להם מאפיינים מסוג L. אבל טענה כזו חייבת להתייחס גם לדמיון ולשוני בין X ל Y |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הקמת פיצוציה גם היא "אקט יזמי להפליא" אז אתה צריך לרסן קצת את התאורים של היזמים ככאלה ששוברים מבנים חברתיים קיימים ומקימים חדשים וכיוצא בזה. על כל אחד שמקים גוגל או ICQ או פייסבוק או אפל יש מיליוני יזמים שמקימים פיצוציות, מספרות, פאבים, משרד לעריכת דין או אפילו קבוצת רכישה לפרויקט נדל"ן - וכל האנשים האלה לא חורגים משום מבנה חברתי קיים ולא יוצרים שום דבר שמחדש משהו לאנושות; הם בסך הכל מחליפים את השוכר הקודם של המספרה (או הפאב או המשרד) ומתישבים שם במקומו. אלה שבאמת פורצים גבולות ויוצרים דברים חדשים הם מיעוט זניח. כמובן, המיעוט הזה הוא בעל השפעה אדירה; ההבדל בינו לבין הרוב הוא כמו ההבדל בין אוסיין בולט לבין האיש בן החמישים ושתיים מהכניסה ממול שלובש טרנינג ויוצא לג'וגינג של בין ערביים בשכונה. אבל אם תנסה לדון בשאלה "מה מביא אדם להיות רץ", לא בטוח שבולט יוכל להיות מקור לתובנות משמעותיות לגבי מיליוני הג'וגרים השכונתיים - כשם שהם לא יוכלו לספק יותר מדי תובנות על מה שמניע אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש רבים (אלפים אם לא מליונים) שמקימים משהו כמו שגוגל פייסבוק או ICQ היו בהתחלה, ורק בדיעבד מסתבר שרק אלו עשו את זה יותר נכון או יותר בזמן או יותר בכישרון ויצירתיות ומקוריות וכו'. ויש משהו דומה בין אלו שמקימים פיצוציה וכאלו שמקימים מיזם הייטק (אם כי לא הכול דומה) כמו שיש משהו דומה בין מהנדס הייטק שמעדיף לעבוד בחברה מצליחה לבין ספר מקצועי שמעדיף לעבוד במספרה מצליחה (אם כי לא בכל דומה). אבל צריך להיזהר, כי כמו שאמרו פה יש גם יזמות בתוך אירגונים גדולים ובפוליטיקה ומגזר האזרחי. אז מעניין לבדוק אם אפשר למצוא "דמיון משפחתי" בין כל היזמים ולזכור שגם בין אחים ממשפחה אחת יש לכל היותר דמיון ולאו דווקא זהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני מתנצל על האיחור בתגובה. ביליתי את השבועות האחרונים בשרות צבא ההגנה באחת מפינותיה הנידחות-יותר של המדינה - כל כך נידחת שמודם סלולרי לא מצליח לתפקד בה. אין ספק שיש רבים מאד מוכשרים לא פחות ממייסדי גוגל, אפל או מיקרוסופט שהיו יכולים להצליח באותה מידה וצרוף של נסיבות מנע זאת מהם (או יותר נכון: צרופים של נסיבות הביאו את ה"ה שמידט וברין, ג'ובס ו-ווזניאק, וגייטס לאן שהביאו). כאשר אנו מנסים לבחון מה מביא אדם להיות יזם מה שצריך לעניין אותנו הוא היזמות שהוא מפגין, לא התוצאה העסקית הסופית. עדיין, על כל יזם אמיתי יש רבים מאד שהם חקיינים חסרי יחוד. אם כבר קבעתי שהתוצאות העסקיות אינן הקריטריון לסיווגו של אדם כיזם, הייתי רוצה ללכת צעד אחד הלאה ולצאת בכלל מהתחום העסקי. אנו רגילים לחשוב על יזמות כמשהו עסקי, אבל יזמות קיימת כמעט בכל תחום בחיים ונדמה לי שהמאפיינים של היזם ככזה עשויים להיות רלבנטיים בכל אחד מהתחומים. כך, למשל, לינוס תורוולדס הוא דוגמה ליזם טכנולוגי (אני מביא אותו כדוגמה דווקא משום שהוא פיתח את המערכת ללא ציפיה לרווח, כך שהיזמות כאן היא טכנולוגית טהורה). קבוצה של חבר'ה צעירים שהקימו את פרויקט "התו החברתי" הם דוגמה ליזמות חברתית, ואילו חיים רמון הוא דוגמה ליזם פוליטי - אדם שמנסה כל הזמן לבחון מחדש את המערכת הפוליטית, לפרק אותה ולהרכיב מחדש. אף שאני רחוק מלחבב אותו אישית והתרומה הכוללת של פעילותו היא בעיני שלילית, אני מעריך את העובדה שבניגוד לרוב חבריו הוא לא מקבל את מה שיש כנתון אלא מעלה בדעתו אפשרויות אחרות - ופועל למימושן. וזה מביא אותי אל האפיון של היזם בעיני (וכאשר אני מדבר כאן על יזם אני לא מדבר על חקיין או על מישהו שהחליט שעסק חדש זו הדרך להשיג מקסימום תשואה על הכסף שלו אלא על מי שבאמת רוצה ליזום דברים חדשים). בעיני הוא מורכב משני הדברים האלה: הראש שבו מתרוצצים בלי הרף אינספור רעיונות חדשים על איך כדאי לעשות דברים, או שמזהה הזדמנויות במקום שבו מישהו אחר רואה רק מצב נתון - והתעוזה ללכת על הדברים האלה ולשים את הכסף, הזמן והמאמץ על הרעיונות. אם יש לך את השניים האלה יש לך יזם (מוצלח או כושל - זו שאלה אחרת). הכרתי בחיי כמה דוגמאות לאנשים כאלה. הדוגמה הבולטת בעיני היא קרוב משפחה שלי, שהשכלתו היא במשפטים אבל את פרנסתו הוא מוצא דווקא בכתיבת תוכנה עבור התעשיה הבטחונית (כבית תוכנה של אדם אחד). בראש של הבחור הזה מתרוצצים תמיד שלל רעיונות, וכל ארוע אקראי מביא לו הזדמנויות חדשות: אדם שהוא שכר לעזרה בניקוי הבית הביא אותו להשיג הסכם עם בית חולים גדול שעל פיו הוא מביא כעת (כעיסוק צדדי) תיירות רפואית - חולים מחו"ל המקבלים כאן טפולים. בביקור בחו"ל הוא ואשתו קנו בחנות של חברה בינלאומית יוקרתית בתחום ההלבשה והטקסטיל לבית, והצטערו שהמוצרים האלה לא נמכרים בארץ. אצלי זה היה מסתכם בזה, אותו זה הביא לפגישה עם מנהלת השיווק של אותה חברה שבה הוא הציע (במפגן מרהיב של חוצפה ישראלית) להפוך לסוכן שלהם בארץ - בלי שיש לו נסיון או הכרות מעמיקה עם שוק הטקסטיל בארץ (או בכלל יבוא ושיווק של מוצרי צריכה). זה לא הסתדר - הם לא היו מוכנים לקבל אותו כמשווק לרשתות בארץ אלא אם כן הוא יפתח קודם כמה חנויות-מותג של הרשת, ענין פעוט של כמה מיליוני דולרים. הוא עדיין מנסה לגייס משקיעים. אה, דרך אגב, שכחתי לציין שהבחור עיוור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להערת הסיום שלך: אני לא בטוח שזה כל כך דרך אגב. אמנם, יתכן שזאת סתם אנקדוטה המעצימה את שונותו של האיש, אבל בהחלט יתכן שמדובר בסיבה עיקרית להיותו של האיש שונה: הוא פשוט לא רואה את העולם כמו שכולם רואים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אם כי הוא לא עיוור מלידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם רוב הדברים שאתה אומר. עם זאת... שני המאפיינים שאתה מציע: 1. "הראש שבו מתרוצצים בלי הרף אינספור רעיונות חדשים..." 2. "והתעוזה ללכת על הדברים האלה ולשים את הכסף, הזמן והמאמץ על הרעיונות". יש יזמים רבים של רעיון אחד - שהקדישו חיים שלמים לקידומו של רעיון אחד או לבניתו של עסק אחד. קרוב המשפחה שלך בהחלט מפגין רוח יזמית אבל נראה לי שחסרה לו ההתמקדות וההתמדה שאנחנו מוצאים אצל יזמים רבים. זה ש"ידו בכול" עומד בניגוד מסוים ל-(2) - זה יכול להעיד על תעוזה מוגבלת ועל "פיזור סיכונים". לי נראה שהדימוי של יזם כולל את הרעיון שיש לו תעוזה ללכת על כל הקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאצלו זה ענין של פיזור סיכונים כמו שפשוט המון דברים מענינים אותו. גם את זה אפשר למצוא אצל יזמים רבים - אתה רק פחות שומע עליהם כי בדרך כלל אנשים כאלה לא מגיעים לעמוד בראש חברת ענק גלובלית. אני מסכים שתעוזה חיונית ליזם, אבל התעוזה לא חייבת להתבטא בפעילות בתחום יחיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, אני מתייחס למקרה שלי. אני לא הרגשתי נועז באמת בעת הקמת מיזם. למעשה היו אנשים שלקחו סיכונים קטנים משלי במקביל ואני חשבתי שהם נועזים בלי שום תחושה כזו לגבי עצמי. נכון, היה שם סיכון אבל תעוזה נראת לי תואר גדול במיוחד על זה. אני חושב שמה שמאפיין יזמים היא הנכונות ללכת על רעיון מסויים. "כתיבה למגרה שלעולם לא תפתח שקולה לזריקה לפח". אם תרצו הם מדי פעם מוכנים ל - Put Your Money Where Your Mouth Is
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמפפפפ על המחשבים. ואגב, היכרתי בחיי רק שלושה יזמים ''מהדור החדש'' (ואחד שכבר הלך, שבע ימים, לעולמו) - ושלושתם עוסקים גם בספורט אתגרי. ייתכן שעלית על משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"ראשית, כמעט על כל דבר שאנשים עושים אפשר להגיד שמעורבים בו הגורמים שמנית" נכון. לכן נראה לי שהגורמים שאתה מנית (לפי דיואי: שכל, רגש, הרגל) אינם מסבירים דווקא את ההתנהגות היזמית אלא כמעט כל התנהגות. ולכן אולי כדאי לחפש גורמים אחרים. אני חושב שמעט מאוד אנשים בוחרים מקצוע (נגר או מורה או מתכנת) מתוך שיקול דעת ותיכנון לטווח רחוק, כשהם שוקלים "מסלול מסויים וברור - לימודים/הכשרה מקצועית, מסלול של קידום כזה או אחר, סוג מסויים וידוע מראש של עבודה ותפקידים". הם, על פי רוב, נכנסים למסלול באופן אימפולסיבי, בתגובה להזדמנות (שתלויה ברקע החברתי) ולצורך. אחר-כך, הם מתגלגלים בתוכו לפי תכונותיהם - שכל ורגש - ובד"כ נשארים בו בגלל ההרגל. אחרים שחקרו תכונות של יזמים הזכירו: - מטרות ברורות - אלו אנשים שיודעים בדיוק מה הם רוצים (בניגוד לרוב). - יכולת לשתף פעולה ולהפעיל אחרים - אמרו כאן כריזמה. - אמונה בצדקת הדרך - בטחון עצמי. (אמרו כאן שגעון גדלות. זה גם האמונה שאני יודע את הדרך) - נכונות לעשות יותר מהמתבקש או מהמתחייב. - חשיבה חיובית - "יהיה טוב" - התלהבות במקום אדישות - משמעת עצמית - יצירתיות, אי השלמה עם מגרעות המצב הקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תפנה למחקרים כאלה. למיטב ידיעתי והכרתי את הספרות המחקרית בנושא, נמצאו מעט מאד תכונות אישיות שמבדילות יזמים בפוטנציה מלא יזמים, או שמשותפות ליזמים באשר הם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר מחקרים אקדמיים עכשווים בנושא (אם תוכל להפנות לאחד כזה אשמח לעיין). נפוליון היל טען שחקר את הנושא במשך 20 שנה וראין 500 מצליחנים אמריקנים בתחילת המאה הקודמת. As part of his research, Hill interviewed many of the most famous people of the time, including Thomas Edison, Alexander Graham Bell, George Eastman, Henry Ford, Elmer Gates, John D. Rockefeller, Sr., Charles M. Schwab, F.W. Woolworth, William Wrigley Jr., John Wanamaker, William Jennings Bryan, Joseph Stalin, Theodore Roosevelt, William H. Taft, Woodrow Wilson, Charles Allen Ward and Jennings Randolph. The project lasted over twenty years, during which Hill became an advisor to Carnegie
http://en.wikipedia.org/wiki/Napoleon_Hill |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשימה נראת משכנעת, אבל היא יכולה להתאים גם למנהל טוב שעובד כשכיר. נראה לי שאם מוסיפים לרשימה הנ''ל 'קושי לקבל מרות' מקבלים יזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכונות ליטול סיכונים - שנובעת בחלקה מהאופטימיזם אבל לא רק ממנו - היא הקו המפריד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, כבר אמרו פה שיש גם יזמות פנים ארגונית ו/או פוליטית ו/או חברתית וכו'. לכל אלו יש לפחות חלק מהתכונות האלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר בעיקר יזמי הי טק סטארט אפיסטים ולא יזמי פיצוציות (שהם כנראה הרוב). לאור הכרותי עם כאלה ומבחינה עצמית אני מסכים שהרשימה של התכונות לא רעה: מטרות ברורות - ממש לא. למעשה יזמים עם מעט נסיון יודעים שהמטרה שלהם בהתחלה ממש לא קרובה למה שיהיה בסוף.יזמים יותר מנוסים יודעים שהמטרות תשתננה בעוד חודשיים. היזמים יודעים מה הם רוצים ברמת הכותרת. בשביל תוכן מוצק וברור יותר עדיף ללכת לחברות יציבות. יכולת לשתף פעולה ולהפעיל אחרים - מאד תלוי למה מצפים. כמו שקרנות תמיד טענו, גיליתי שיזמים הם בדרך כלל מנהלים גרועים. למרבה המזל ניהול סטראט אפ הוא יותר כמו ניהול כנופיית גרילה (ולא, לא כמו סיירת מטכ"ל) מאשר להיות אוגדונר בשריון כך שהניהול הרע מזיק אבל אל יותר מדי. אין ספק שיכולת לשתף פעולה ולהניע אחרים תורמות מאד ומאפיינות יזמים טובים. אם אין לך מימון אתה חייב למצוא דרכים להניע אנשים. זה פשוט לא תכונה שכיחה. ביטחון עצמי ושיגעון גדלות - בינגו! מאפיין מאד חזק בקבוצה ובולט עוד יותר מול כלל האוכלוסייה. לא נתקלתי ביזם ללא ביטחון עצמי, לרוב ביטחון עצמי מופרז. בלי זה לא יוצאים מהבית בשביל יזמות. נקודה חשובה לא פחות היא שלביטחון העצמי יש סיבות מאד טובות. רוב היזמים מוכשרים ומגיעים עם הצלחות בתחומים שונים. האירוניה היא שרוב ההצלחות שלהם לא רלוונטיות מעבר לנקודת בניית הביטחון העצמי. להיות מתכנת מעולה זה יופי אבל לא יהפוך אותך ליזם טוב. יזם צריך להיות מאד טוב בהרבה מאד תחומים, ברובם אין לו נסיון או מיומנות. ביטחון עצמי הוא הדרך הטובה להעז ולהצליח להתמודד עם זה. נכונות לעשות יותר - לא הכי ברור לי למה הכוונה ואיך זה קשור ליזמות. כמובן שאם אדם רגיל רוצה לקנות ספר באינטנרט אזל להקים את אמזון זה לעשות יותר ממה שצריך. חשיבה חיובית - מאד מאפיין. פן כאוב נוסף הוא שהיזם חייב להיות בשני כובעים. הראשון הוא להיות מאוהב רעיון, בטוח בצדקתו ולמצוא כל דרך להגשמתו. רובם מאד כאלו. הפן האחר זה להיות המבקר הכי אכזר ולחפש בפרנויה את הסיבות האפשריות לכשלון ופה רוב היזמים מועלים בתפקידם. יצירתיות - לא נפוץ או חשוב כמו שמקובל לחשוב. אי השלמה עם המצב הקיים אני אישית נוטה להשלים עם המצב הקיים ברוב המחולט של המקרים. הנקודה היא שלעיתים יש את הנקודות איתן אתה לא משלים וכנראה שיזם הוא מי שאכן קם ועושה משהו במקרה זה. אי יכולת לקבל מרות (הופיע בהמשך)- לא יודע מה לגבי יכולת אבל לרוב ממש לא רוצים. בניגוד לי שמקובל לחשוב יזם או עצמאי צריך לקבל את מרות הלקוחות, המשקיעים, גחמות השוק וכדומה. כבר יותר פשוט להתעסק עם בוס יחיד. התלהבות מאד נפוץ. אחרי ההתחלה כבר צריך יותר מהתלהבות כדי להמשיך. משמעת עצמית מאד נדרש. לרוב היזמים וליזמים הטובים באמת יש אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לקחת בחשבון כמה דברים: 1. ליזמים יש תמהיל של התכונות האלו. לחלק יש כאלו ולחלק יש יותר מאחרות. לא נראה לי שיש מישהו שחזק בכולן. 2.בתקופות מסוימות אנשים נכנסים ליזמות גם כשאין להם כמעט אף אחת מהתכונות האלו. לא בגלל שזה מתאים להם אלא בגלל שזה IN. להגיד לבנות בחברה' "אני יזם" נשמע יותר טוב מלהגיד "אני תוכניתן". היום להרים עסק אינטרנטי זה די קל - להרוויח זה כבר סיפור אחר. אבל בשביל לקבל הילה של יזם לא צריך להרוויח. 3. יש - במיוחד ברמת הפיצוציות וכדומה - הרבה יזמים בעל כורחם. לבחור אין מקצוע, הוא יכול להיות מאבטח או מלצר או לפתוח פיצוציה. אם יש לו רק מעט מהתכונות האלו עדיף שיפתח פיצוציה. העניין הוא שרבים לא יודעים איזה תכונות יש להם ואיזה תכונות צריכים, אז הם פותחים פיצוציה או משהו כזה. הרוב סוגרים. 4. לכן, אם עושים סקר כזה כדאי להתמקד ביזמים שהעסק שלהם כבר יציב וריווחי כבר יותר משנה. אם הוא יציב כבר 10 שנים, אז אפשר להיות בטוח שגם אם לא היו לו תכונות כאלו בהתחלה, עכשיו כבר יש לו. 5. לגבי מטרות ברורות, אני חושב שאם תשאל אנשים "מה באמת אתם רוצים", רוב האנשים יספקו תשובות עמומות ובנאליות: להיות עשיר, לעשות חיים לגדל ילדים. ליזמים (של עסקים יציבים וריוחיים) יש בד"כ תשובות יותר ברורות (למשל "להגיע למכירות של מיליון בשנה"). אחרי שהם לומדים לחשוב ביעדים בעסק (אחרת הוא לא היה ריווחי ויציב), הם מאמצים את השיטה גם בחייהם הפרטיים. 6. בקשר ל"נכונות לעשות יותר", אני מתכוון לנכונות לעשות יותר ממה שמשלמים לך בשבילו. אצל המון שכירים אפשר לזהות את הגישה של "ב-5 נופל לי העט מהיד, אחרי זה לא משלמים לי ואני לא פרייר". יזם (של עסק יציב וריווחי) בד"כ דואג יותר שלקוחותיו יהיו מרוצים מאשר שישלמו לו. כל אלו הם כמובן הכללות. בטח יש דוגמאות נגדיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שכתבתי מבוסס על התרשותי האישית ולא מעבר לכך. אני מודע היטב לזה שצפרדעים לא תמיד טובות במחקר ביולוגי. יש הילה ביזמות כמו שיש הילה (אחרת) בלהיות סופר. אני מכיר הרבה אנשים שנכנסו לשני אלו גם בגלל זה. שתי דקות אחר כך הם מתחילים להבין איזו עבודה קשה זו. יזמות היא לא האופציה הקלה בדרך כלל. אני חושב שגם למקימי פיצוציה היו אפשרויות הרבה פחות תובעניות. השאלה מה מאפיין יזמים מצליחים שונה ממה מאפיין יזמים בכלל. שתיהן מעניינות. אני חושב שמנהל בדרג בייניים חושב הרבה יותר במונחי מטרות מיזם סטארט אפ ושהעמידה שלו במטרות יותר עקבית. שוב, זו רק התרשמות שלי. עכשיו אני מבין למה הכוונה ב''נכונות לעשות יותר''. ברוב הסטארט אפים אין לקוח קונקרטי כך שזה לרוב לא עולה. מול לקוח ראשון או שני בוודאי שעושים הרבה יותר מהנדרש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שסטארטאפיסט חייב להיות גם מנהל בדרג ביניים (ולחשוב במונחי מטרות) כדי שיהיה למיזם שלו איזשהו סיכוי. וזה שאין לקוח קונקרטי, זה מעיד על ''נכונות לעשות יותר'' ממה שמשלמים לו עבורו. זה הוויתור על הקשר ההדוק, אצל שכירים, שבין שעת עבודה לסכום הכנסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נבחן את אחוזי הצלחה של סטארט אפים, נראה ששנינו צודקים - יזמים אכן צריכים לחשוב במנוחי מטרות אבל הם לא ממש :-) לעבוד, להיות מועסק ולהרוויח קשר הם באמת קשורים אבל שונים לחלוטין. הקשר בניהם כל כך חזק אצל שכירים ולמרות שאני ער לשוני מזה שנים עדיין אני נופל פה ושם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנינו כנראה צודקים בין כה וכה. ===>"יזמים אכן צריכים לחשוב במנוחי מטרות אבל הם לא ממש :-)" לטענתי יזם שלא חושב במונחי מטרות הוא לא יזם (טוב) אלא מתחזה ו/או מהמר. כמו שסופר שאין לו כישרון לספר סיפורים איננו סופר (טוב) אלא מתחזה או מקווה (Wannabe). סיכויי ההצלחה של כל יזם הם נמוכים. סיכויי ההצלחה של יזם שלא חושב במונחי מטרות הם אפסיים. לא הבנתי במה אתה עדיין נופל פב ושם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שנינו כנראה צודקים בין כה וכה'' הוא משפט שצריך להחקק בדברי ימי האייל. מטרות הן דבר מאד בעייתי בסביבה דינמית ולא וודאית כמו סטארטאפים. ברוב החברות יש מטרות מסוג ''אנחנו נוציא את הגרסה הראשונה בתאריך זה וזה.'' בדרך כלל הגרסה הראשונה תצא בתאריך מאוחר יותר והתוכן שלה יהיה שונה למדי מהמתוכנן. הדבר אופייני לפרוייקטי תוכנה בכלל אבל כנראה מוקצן בחברות סטארט אפ. אי העמידה במטרות המקוריות היא גם לא תמיד לגנאי. כבר קרה לי שנפגשתי עם לקוח שרצה פונקציה שהייתה ממש לא קשורה למוצר. מכיוון שהוא היה הלקוח ואני רציתי את העסקה הוספתי את הפונקציה למוצר ואחרי זה התברר שהפונקציה היא להיט. בדרך כלל יזמים או בכלל בעלי מקצוע שלא פועלים לפי הפרקטיקה הנכונה הם לא מתחזים או מהמרים, לפחות לא במודע. לפעמים הם טועים, לפעמים הם לא מודעים לטעות ולרוב הם גם תחת אילוצים אחרים. אני נופל פה ושם בלחשוב על עצמי ש''בתקופה ההיא לא עבדתי'' למרות שאני זוכר היטב כמה קשה עבדתי באותה התקופה. אם זה היה מצליח הרווח שלי לשעה היה אדיר. זה לא הצליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לא להתבלבל בין הצבת מטרות ועמידה בהן או עדכונן לאור הנסיבות המשתנות. מטרות זה לא נבואה. אז שהתוכנה לא יוצאת לשוק בתאריך שנקבע כיעד ולא בדיוק עם הפונקציות שנרשמו בתכנון המקורי, זה צפוי ובטח לא ראוי לגנאי. אבל תאר לך יזם בתחום התוכנה שלא הציב תאריך יעד לגרסה הראשונה. כששואלים אותו מתי אתה מתכוון לצאת לשוק? הוא מושך בכתפיו ואומר "כשנגיע לזמן המתאים, בעזרת השם, אולי השנה ואולי בעוד שנתיים". זה נשמע אבסורד, לא? כמה משקיעים נראה לך שהוא יגייס? - טעויות כאלו, אינן התחזות בזדון אלא אשלייה עצמית - מהסוג של מי שקורא לעצמו סופר בגלל שהוא קיבל 90 על חיבור שכתב בתיכון. - בתקופה ההיא, זה לא שלא עבדת אלא שלא הלכת לעבודה. הרבה אנשים מתבלבלים. הם קוראים "לעבוד" לשהיה של 8 שעות, תמורת תשלום קצוב, במקום שהם היו מעדיפים לא להיות בו. זה שימוש קלוקל (אם כי רווח) במילה. וגם אם זה לא הצליח, זה לא אומר כלום - כל עוד מנסים שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שמטרות כאלו הן חיוניות. מה שמוזר לי זה שאני עצמי מתבלבל בין ''לעבוד'' ו''ללכת לעבודה''. התחלתי לחשוב על עצמי כיזם רק אחרי שסטארט אפ של אחר שעבדתי בו נסגר ואז ישר התחלתי לעבוד על רעיון שלי, עד שאמצעעבודה. לפני זה היו לי מיזמים אחרים אבל לא ראיתי את עצמי כיזם ממש. אחד היתרונות הגדולים של להיות יזם או עצמאי שנראה שאחרי ההתנסות הזו אתה כבר לעולם לא תהיה מובטל. כמו שאמרנו יש סיכוי שתהיה בלי שכר או עבודה אבל מובטל זה מצב תודעתי שונה לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם חיסרון גדול שעצמאים לא זכאים לקבל דמי אבטלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני מינוסים שמתקזזים, לא? :-) כן, זה גם ממש מרגיז. גם התפיסה הזו שעדיף לא לשלם לעצמאים דמי אבטלה כי הם יוכלו איך שהוא לרמות. כאילו שכל עצמאיים היו מנסים לרמות וכל השכירים לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שרוב העצמאים שסגרו את העסק שלהם עשו את זה באופן כשר ובלי לפטר את עצמם. בחינה של כל מקרה לגופו תוכל לעלות על זה די בקלות. שכיר שיודע שהוא רוצה דמי אבטלה יכול לסכם עם הבוס שלו על הורדת משכורת לשלושה חודשים ואז העלתה באותו הסכום לשלושה חודשים כך שלאחר הפיטורים יקבל דמי אבטלה יותר גבוהים. אני בטוח שגם אפשר (ושמלא אנשים עשו זאת) למצוא דרכים יותר טובות לרמות את ביטוח לאומי. והכי מרגיז, הסכומים לא כאלו ענקיים שיצדיקו רמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השאלה האחרונה, התחושה שלי היא שההתחממות בתחום היזמות נובעת גם מהמחשב, שמאפשר הרבה יותר לימוד עצמאי, פעולה עצמאית ויצירת קשרים מתאימים; וגם מהתרבות העיסוקים הבין-תחומיים, שהגיוון והגמישות המחשבתית שהם מלבים יכולים לעזור מאוד לענייני היזמות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |