בתשובה ליהונתן אורן, 10/10/09 20:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואולי זו הכרזה על מה שאנחנו רוצים שאחרים יחשבו עלינו מבלי שנתאמץ. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו רוצים שאנשים יחשבו עלינו שאנחנו משכילים יותר ממה שאנחנו באמת. גם טוב. עדיין ההשכלה נשארת כאידאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך להבדיל בין ''אידאל שאנחנו טורחים כדי להשיג אותו'' ובין ''אידאל שאנחנו ממש לא רוצים לטרוח כדי להשיג אותו ולכן אנחנו מתמקדים בהעמדת פנים במקום זה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אבל אני חושב שמותר להניח שמי ש*אין* לו ספרים וכולי בוודאי שלא מאמין באידאל ההשכלה. אז אפשר לפחות להוריד אותו מהמצבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שותף להשקפה הצינית הזאת על המין האנושי ואמרתי את זה בדרך אחרת בתגובתי הראשונה בפתיל. (לא שיש לי ברירה. קניתי אחד מהספרים הללו בכוונה טובה ולא פתחתי אותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שותף להשקפה? כלומר, אתה חושב שאין אנשים כאלו? יש (כולל כאלו שמגדילים לעשות וקונים עטיפות ריקות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה סבור שאני אמור לבנות את השקפתי על המין האנושי על סמך הידיעה שקיימים אנשים כאלו? אני יכול להציע תזה שמובילה להלך המחשבה הזה: רדוקציה חמורה של בני-אדם ליצרים בסיסיים ולמבנים נפשיים ראשוניים ואנחנו מקבלים בין השאר צורך עמוק להרשים את הזולת ולקנות כך מעמד חברתי. התרבות והקודים החברתיים ("ספרים בסלון") ממתנים את היצרים הבסיסיים ולא מאפשרים לנו לראות אותם במהלכם השוטף של הדברים. מקרי קיצון של אנשים ("כריכות ספרים בלבד") חושפים את היצרים האלו, שהתרבות מכסה עליהם. אם זאת התזה, אני לא שותף לה. אני לא רדוקציוניסט באופן כללי, ואני חושב שבני אדם פועלים גם מתוך רצון להשתפר ולהיות טובים יותר, לא רק מתוך רצון לספק יצרים בסיסיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חנויות שמוכרות עטיפות ריקות של ספרים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |