|
||||
|
||||
למען הסר ספק, אציין שהאקדמיה קובעת ששמות פרטיים יש לכתוב תמיד בכתיב חסר. יעקב, אהרן, הלה ונעה נאים גם בעיניי. לעומת זאת, לאֶתִי ואִתַּי יש בעייה קשה אתי. |
|
||||
|
||||
הממ. לא חשבתי על יעקב ואהרן, שכמובן לא יעלה על הדעת לכתבם בו"ו, שלא לדבר על משה, שלמה ונעמי. אבל אני מניח שהסיבה כאן היא מסורת והרגל; האם אין מקום להבדיל בינם לבין שמות מודרניים כמו הילה? שלא לדבר על תום? ואם כן, האם אין מקום להחשיב את נועה ואיתי לשמות מודרניים, למרות מקורם התנ"כי? |
|
||||
|
||||
אהרון באמת "לא יעלה על הדעת"?! גוגל מראה שאהרון הרבה יותר נצוץ מאהרן. ובצדק. ככה זה מופיע בתנ"ך בכתיב מלא ("ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון" http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k0215.htm) להבדיל למשל ממשה ("ויסע משה את-ישראל מים-סוף" באותו פרק ממש) או שלמה ("וייקץ שלמה, והנה חלום" http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k09a03.htm) |
|
||||
|
||||
אני הולך לעמוד בפינה. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לחזור, רוב "אהרן" שבתורה בכתיב חסר (ובכל זאת אני ממלא אותו). |
|
||||
|
||||
אני כותב "אהרון" עם ו"ו, אבל "נעמי" בכתיב חסר (למרות שהיא דווקא העידה "אני מלאה"). איתך במאבקך הצודק למילוי השמות המודרניים! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |