בתשובה לשוקי שמאל, 19/08/09 21:03
נו בטח 521327
מוזר שדווקא כששומעים כל כך הרבה מקוננים על אובדן הסולידריות החברתית ורצון לחזור לעידן התמימות, ההתנדבות וההסתפקות במועט, אתה רוצה להאיץ תהליכים הפוכים על בסיס גמול פיננסי והגברת התחרותיות, האינדובידואליזם והניכור התועלתני.
דיוגנס 521329
בדרך כלל מקוננים על המתים.
נו בטח 521341
א. העליתי את נושא שאלת הגיוס האוניברסלי כהצעה לדיון מעמיק במודלים אלטרנטיביים אפשריים ובהתכנותם. איני מדבר מפוזיציה של מציע אלטרנטיבה מוגדרת היטב ועדיפה בודאות אלא מתוך שכנוע בצורך לדון ולחשוב על העניין הזה.

ב. הכתוב בסעיף הקודם נכתב משום שלדעתי אתה מתיחס לתגובתי כאילו מדובר בטוקבק הזורק לחלל האויר פתרון קסם כלשהו האמור לגייס את לצה"ל את החרדים ואת בר רפאלי כאחד. כוונתי הייתה רק להעלות נושא לדיון ולא לקבוע מסמרות ופתרונות קסם כלשהם.

ג. כנקודת מוצא נוספת לדיון הזה, אני מציע לשאול את עצמנו עד כמה ניתן לקשר את "אובדן הסולידריות החברתית ... האינדובידואליזם והניכור התועלתני." לפער ההולך ומתרחב בין המצב המוצהר של גיוס אוניברסלי לבין המצב המצוי של גיוס סלקטיבי יותר ויותר.

ד. באנגלית יש ביטוי שאיני מכיר לו מקבילה עברית - "short changing". האם אתה משוכנע שאין קשר בין התהליך ארוך הטווח בו צה"ל קונה בזול את השרות של מגוייסיו לבין חוסר האמון, הניכור ואובדן הסולידריות החברתית של משוחרריו וילדיהם המגוייסים העתידיים?

ה. האם הגיוס האוניברסלי אינו סיבה עיקרית לכך שצה"ל עוסק היום בקשת שלמה של תעסוקות שלא היה צריך לעסוק בהן (יחידה 8200, משמר הגבול, גלי צה"ל, להקות זמר וזנב ארוך במיוחד של יחידות שרותים)? השמנת יתר אינה בריאה לא משום שיש משהו רע בשומן אלא בגלל מה שהיא עושה לאיברים ופעילויות חיוניות אחרות.
נו בטח 521344
ג. מה אומרים המספרים על אחוזי הגיוס? ומה אומרים המספרים על איך אנשים תופסים את הגיוס (תוך הסתכנות בתודעה כוזבת).

ד. "לקנות בזול"? אבל זאת הנקודה העיקרית - הקריטריון הכלכלי של הגיוס, בדומה לקריטריונים כלכליים שמנסים להכניס לבתי ספר ובתי סוהר. אני לא אומר שזה לא קריטריון לגיטימי וחשוב אבל לאור כל מה שקורה בישראל בשנים האחרונות בתחום החברתי האם לא כדאי לשאול אם אכן זו פני החברה אליה אותה אתה רוצה להעמיד כמופת, חברה בה המדד היחידי או העיקרי הוא מדד כלכלי. בנוסף, נראה לי שבמקום ללמוד ממדינות אחרות מנסים למשוך מהן אנלוגיות מזויות צרות וזה עלול להיות מעשה מסוכן.

ה. 8200 (עכש"י) ומשמר הגבול מיותרות מבחינת צה"ל? אני רואה בזה לא יותר מעניין אדמיניסטרטיבי (אני מניח שאתה מתכוון להשוות עם NSA). להקות זמר צבאיות מקובלות בכל צבא שאני מכיר (ואני לא מכיר הרבה). נשאר רק גל"צ שאיתו הבעיה היא עקרונית ולא כלכלית.
נו בטח 523722
ד. קניתי. נדמה לי שאנו משדרים על שני מישורים מקבילים. אתה מתיחס לכך שאהבת ושירות המולדת לא צריכים להיות תלויים אך ורק בתגמול כלכלי. אני משער שגם תגמולים אחרים שאתה מרמז להם, בסופו של דבר יתבטאו בתחנה הסופית במעמד חברתי-כלכלי של הנשוא (לאו דוקא בסולם לינארי של שקלים). מה שמדאיג אותי הוא שהחברה הישראלית לא השכילה לתעדף את המשרתים בצבאה בשום אופן שאינו מתקבל ע''י המשוחררים כלעג לרש או הונאת דברים. מדינת ישראל הרימה כל כך הרבה דגלים בבת אחת (קליטת עלייה, שילוב החרדים, דאגה לנכים, שיוויון זכויות לערבים) עד שלא נשאר לה מספיק כסף קטן לחלק לאלו ששירותם מקיים אותה. אתה יכול לנסות להטיף להם על חמדנותם או לנסות ליצור חוקי משחק יותר ''הגונים'' שיבטאו את הערך הראוי של שירות המדינה בשורות צבאה.
מודל צבאי חדש 521346
אני אנצל את ההזדמנות שנפתח דיון בנושא המודל הצבאי הרצוי:

אני מציע לשנות את המודל הכפול הנוכחי (חובה וקבע) למודל משולש:
א. שירות חובה - שירות חובה למשך שנה שיחול על כלל האוכלוסיה.
במסגרת זאת יעשה מאמץ מירבי לכלול את כל האוכלוסיה (כולל חרדים)

ב. שירות ביניים - קרביים ובעלי תפקידים נדרשים ימשיכו (בהסכמה) לשרת שלוש שנים נוספות. המשכורת שלהם תהיה הגיונית (לפחות משכורת מינימום) והם יזכו בסיום השירות לכיסוי לימודים מלא + הטבות נוספות.

"משרתי הביניים" יבצעו משימות שוטפות (מה שהיום רוב משרתי החובה בשנה האחרונה לא מבצעים כי הם ב"מסייעת" ורק "הצעירים טוחנים").

כמובן ששירות זה יוצע רק לחיילים מתאימים (בלי בעיות משמעת, ת"ש וכו'..) כך שרוב הבעיות שהצבא מתמודד איתם בשוטף יצומצמו.

ג. שירות קבע - צבא מקצועי לכל דבר ועניין (כמו היום).

מה זה יפתור?
1. עדיין הבסיס הרחב של השתתפות כלל האוכלוסיה בצבא יישמר (עד כמה שניתן)- בבחינת "כור ההיתוך" ו"השתתפות בנטל".
2. הגברת אחוז הקרביים מקרב כלל החיילים (כיום עומד על כ-‏10%)
[זה עניין חשוב - אם בארגון עם מטרה מוגדרת מאוד רק 10% מבצעים ישירות את המטרה - זה מחליש את הארגון].
3. ייחסך כסף מתעסוקת סתם של שנות השירות שקוצרו לרוב החיילים והוא יופנה לתגמול אמיתי של "משרתי הביניים".
מודל צבאי חדש 521347
נשמע סביר, בהחלט שווה בדיקה לעומקם של המספרים.
מודל צבאי חדש 521400
2. כמדומני - בצבא מודרני אמור להיות יחס כזה בין קרביים לתומכי לחימה. אאל"ט הצבא הגרמני הפסיד משום שהיה בו אחוז קרביים גדול ביחס לחיילי השירותים, והאספקה היתה לקויה.
מודל צבאי חדש 521779
א. "מאמץ מירבי לכלול את כל האוכלוסיה (כולל חרדים)" - יש לי הרגשה איך יראה המאמץ המירבי הזה: כמו במערכון של הגשש על ישראבנק - "אני אחתום לכם כאילו יש לי אופניים ואתם תשלמו לי כאילו עבדתי אצלכם". יש כאן מצב ברור לגמרי, הציבור החרדי לא רוצה לשרת בצבא והצבא לא ממש צריך את המתגייסים החרדים. רק נפתולי הקיום הישראלי יכולים להגיע מכאן למסקנה שצריך לעשות "מאמץ" כדי לגייס את בחורי הישיבות.

ב. להקים צבא קבע רק מ"לחיילים מתאימים (בלי בעיות משמעת, ת"ש וכו...)" זה מתאים אולי לספרטה, לא למדינה במאה ה-‏21. כדי ליצור אליטה מורשתית של קצונת צבא קבע תצטרך לשלם קצת יותר משכר מינימום.
מודל צבאי חדש 521997
אני כן חושב שניתן להעלות את אחוז ההשתתפות של החרדים בצבא, אבל אני לא אכנס לויכוח על זה. יתר על-כן, הם לא רוצים להיות בצבא? הם לא רוצים לשאת בנטל עם כולם? הם מעדיפים לצפצף על "הנושא בעול עם חברו"? לא צריך.

לא אכפת לי מהם. הרבה יותר חשוב לי המאבק על דמותו של בוגר התיכון החילוני הממוצע:
מה הוא חושב על יהדותו/ישראליתו?
מה זה אומר לו?
האם הוא מוכן להשתתף בהגנה על העם והארץ?

זה הרבה יותר חשוב לי.
כשהחברה הישראלית תהיה קצת יותר "סגורה על עצמה" (בנוגע לשאלות הללו) נטפל בחרדים. וכאמור יש הרבה מה לעשות אבל כפי שאמרת אין לצבא או לכל גורם ממסדי אחר שום אינטרס לקלוט חרדים לצבא, אף להיפך.

לגבי שכר מינימום:
"אליטה מורשתית של קצונה צבאית" היא בשלב השלישי.
"שלב ב" מיועד כשלב מעבר ואני חושב ששכר מינימום (ואולי קצת יותר) יספיק. אם המדינה מחזיקה עשרות אלפי בחורים ובחורות בגיל גיוס במשכורת של 500 ש"ח מבלי שיש להם תודעה כלכלית-מעמדית בסתירה למצב זה, אז ניתן להחזיק מספר מועט של אלפים בשכר מינימום עוד שלוש שנים.
נו בטח 521398
ה. מה הקשר בין גלי צה"ל ולהקות צבאיות ל-‏8200? אתה מעוניין להפריט את שירותי המודיעין של צה"ל? או אולי לרכוש אותם מחברות אזרחיות? ואולי צה"ל לא צריך לשמור על הגבולות וגם את זה כדאי לקצץ?
(ולהקות צבאיות הן דרך זולה למדי להשיג בידור לחיילי צה"ל. הדרך השניה היא לשלם לאמנים מוכרים בכסף - וזה עולה הרבה יותר).
נו בטח 521702
א. איני חולק על היעילות של המודל הצה"לי בעבר. השילוב של סולידריות אזרחית שאפשרה מודל של גיוס אוניברסלי ללא כפייה (למעט שוליים הכרחיים) יצרה סינרגיה שנתנה לצה"ל לא רק כח מילואים איכותי אלא גם עודף כוח אדם שהפעלתו להשגת יעדים אזרחיים לא צבאיים חסכה למדינת ישראל עלויות לא מבוטלות. עד כאן עובדות לא ממש שנויות במחלוקת.

ב. מכאן התזה שלי (נכונה או לא, ישפוט הקורא). נראה לי שמדינת ישראל חטאה במשיכת יתר מקרן השפע שתוארה לעיל. מצד אחד התגמול למשרתים והתעדוף שלהם לא היה משמעותי אלא בבחינת הונאת דברים. מצד שני אפשרו היווצרות קהלים גדולים של פטורי שירות מה שהבליט בהנגדה את חוסר התיגמול של השירות.

ג. עשרות שנים של מה שתואר קודם הביאו ליצירת קהילה גדולה מאוד של מי שאינם רוצים לשרת. גיוס אוניברסלי במצב כזה דורש מידה גדולה של כפייה שבמציאות שלנו תוצאתה ברורה מאליה: כישלון חרוץ. המצב הזה מתבטא בכך שאנשים אינטלגנטיים אינם נרתעים ממצב בו גדודים של לוכדי עריקים יגררו אברכים רכים מחיק אימותיהם ונשותיהם לשרת בכפייה בצבא שכלל אינו חפץ בשירותיהם (מצב שבמציאות הנוכחית הוא בכל מקרה חלום באספמיא). ושוב אני מציע לחשוב איזו תועלת תפיק הממלכה מגיוס דוגמנית משתמטת מלבד חיזוקו של אתוס השירות האוניברסלי שמשום מה מתעקש להמשיך להתפייד, בלי קשר למספר הדוגמגישות שעושות יום בשבוע במשרדו של אחד מקציני חה"א או בתאטרון צה"ל.

ד. מן המצב שתארתי קודם אני מגיע למסקנה שחובה לשקול החלפת מודל השירות למודל יותר "הגון" כלכלית. ולא משום שהמודל הקודם לא היה יעיל כלכלית, אלא משום שהמצב שאיפשר אותו הולך ונעלם ואולי כבר אינו קיים.

ה. מכאן יובן שביצוע משימות כמו מודיעין בטחוני ומשטרת מהומות וגבולות ע"י סוכנויות ממשלתיות שיעסיקו עובדים בשכר (אין כאן שום הפרטה) אינו מוצע מטעמי חיסכון או ייעול, אלא משום שבמודלים של צבא שכיר לצה"ל פשוט לא יהיה את כח האדם להקצות למשימות אלו.

ו. השאלה הנשאלת היא האם לא מוטב למדינה לנתק את הכבלים המרתקים אותה אל מודל שתיפקד היטב, אך עתה הוא מתחיל לחרוק משום שאולי עבר זמנו? האם לא מוטב שנקרע עצמנו מחיקה החם של ההונאה העצמית ונבין כי מצב בו האזרחים נדרשים לספק למדינה שירותים חיוניים תמורת דמי כיס אינו מצב בריא בכל סיטואציה וצירוף נסיבות?

ז. במודלים של צבא מתנדב, יעמוד הצבא בפני קיצוץ דראסטי של כח אדם. הפגיעה הזו עשוייה מסוכנת ביותר. כפי שטענת ובצדק צפוייה פגיעה בפוטנציאל הצבאי של המילואים וזו נקודה בעייתית באמת.

ח. העלית טענה נוספת של דילול הדרג העורפי. בנקודה זו אני לא מסכים איתך. הסכנה היותר סבירה בעיני היא התופעה המוכרת לנו היטב של העדפת דרגים משרתים ע"ח דרג הפועלים במצב של חוסר משאבים (מפטרים את המנקה ולא את הדובר). איני יודע איך להתיחס לנתונים שלך על דרג עורפי צר מדי ואיני יודע מה לענות על כך. התמונה שלי מסתמכת על ספרו הישן מאוד של אל"מ עמנואל ולד "קללת הכלים השלובים" הטוען שצה"ל לאורך הדרך מ-‏48 ועד מלחמת לבנון הראשונה עבר מסלול של התנפחות הדרג העורפי ע"ח הדרג הלוחם ובמקביל תהליך של הדרדרות היעילות והתפוקה המבצעית.

ט. לגבי בעיית גודל הדרג העורפי של הוורמאכט במלה"ע ה-II, זה מפתיע אותי מאוד. עד כמה שאני מבין בעיות האספקה של הצבא הגרמני לא היו קשורות לגודל הדרג העורפי אלא לכך שהצבא הגרמני היה טכנולוגי מדי, השתמש ביותר מדי סוגי כלים וחימוש והיה תלוי מדי בחידושים טכנולוגיים שלא תמיד הצדיקו את התקוות שתלו בהם.
נו בטח 521861
יש הרבה דברים נכונים במה שכתבת. מה שחסר הוא אולי מה שלא תסכים לו: הפתרון לבעיות הצבא היה והינו פתרון יחיד- פתרון פוליטי.את התהליך שהיה מאפשר פתרון כזה היה צריך לנהל כבר לפני 30 שנה: תהליך שמוביל לקראת שלום עם שכננו הסורים והפלסטינאים- ובהכרח גם מאבק פנימי עם הציונות הדתית לאומית וימינה ממנה.
נו בטח 521884
קישקוש מוחלט.

במסורת האייל נשמטות העובדות. דבר מה קטן אך מהותי בקשר לשלטון החמאס הרצחני ברצועת עזה. כמה אופייני...
נו בטח 521891
מכיוון שאת שולפת אוטומטית נימוקים מהסוג הזה נגד איציק לא שמת לב לנימוק קצת יותר מועיל שמופיע, לדוגמה, בתגובה 521239.
נו בטח 521912
הנימוק של נועה איננו עונה למה שכתבתי. לא כתבתי על ביטול הצבא. התכוונתי לתהליך שלום שייתר את הפעולות שבעיקר מזיקות לאיכותו של הצבא ככוח שאמור ללחום נגד צבאות אחרים- מה שמכונה "מלחמה בטרור" או אצלנו בהגדרה שלי: הגנה על ההתנחלויות ושימור משטר הכיבוש.
נו בטח 521926
נגד *איזה* צבאות אחרים הוא אמור ללחום?

חוץ מזה, בין 1989 ל-‏2004 היו 114 מלחמות בעולם. מהן 7 בין שתי צבאות. אין ספק, בהכל אשם הכיבוש - ובגללו גם צבאות לא ישראליים נלחמים כיום בעיקר נגד ארגונים לא מדינתיים.
נו בטח 521934
אם על פי דבריך "צבאות אחרים" אינם קיימים, לשם מה תקציב הבטחון הענק? מדינת ישראל קונה F-15 ו-F-16 נגד המחבלים? טילי יריחו ופצצות הגרעין שמדינת ישראל לא תהיה הראשונה להכניס לאיזור, הם נגד החיזבללה? נגד החמאס צריך מרכבות סימן 4?
מתי תתגבר על הסרקסטיות הזאת שלא לעניין (בהכל אשם הכיבוש)? מתי ראית אצלי את המילה "בהכל"? מאין כל הכעס שמצוי תמיד בדבריך? נכון, לדעתי לכיבוש יש השפעה גדולה על מדינת ישראל, אבל "הכל"?באמת.
מדברים אצלנו על איום קיומי- נדמה לי שגם אצלך פגשתנו את המונח הזה-הפלסטינאים הם איום קיומי?
נו בטח 521968
כן.
נו בטח 521985
אין אצלי כעס, יש רק ניתוח סוציו-פסיכו-מקרו-אקו-מרקס-לנין-ריאליסטי של המציאות.
השאלה היא כמובן לשיטתך (כי שיטתי מן הסתם תיתקל בטענות המחרחר-פאניקה הרגילות: אם תהליך מדיני יפתור הכל, נגד מי בדיוק נצטרך צבא? מצריים? סוריה? ירדן? ואת איראן נתקוף במרכבות סימן 4?
נו בטח 521988
טוב שהוספת את המילה "ריאליסטי". למה יש צבא לגרמניה, יפן וכל מדינות אירופה? למה לשוודים יש צבא? למה לשווייצרים? מה שטוב אצלך שאתה מומחה גדול לשיטתי ופשוט למרות הפסיכו-מיקרו-אקו-מרקס-לנין-ראליסטיות שלך -אינך מבין אותה. על פי התגובות שלך וההדבקות, אני מבין שמה שמוביל אותך איננו שום נתוח אלא כעס אנושי פשוט.
נו בטח 521990
נורא נוח לומר ''כעס'' כשאין לך טיעונים רציניים.
נו בטח 521995
אני מתכוון למוסיקה של הדברים- כך אני מרגיש.
נו בטח 521941
צבאות, אתה יודע, הדבר הזה שיכול לכבוש שטחים, למשל את שלנו.
נו בטח 522095
אני בכ"ז רואה משהו בדברי איציק ש.

א. אמונתי הפרטית היא כי לערבים (כלל שכננו) מעולם לא היה רצון או צורך בשלום כולל. במקרה הטוב, הסדר ביניים היה עונה על כל צרכיהם. נכון להיום נראה שגם ישראל הולכת ומתכסה בשמיכה של אי-רציונליות ורבאנשיזם כך שהרצון בשלום של הישראלים הופך מעובדה להשערה. מכאן שכל הדיבורים על כשיבוא שלום "הצבא יפשוט מדיו", הם דברים בעלמא וחלומות באספמיא.
אני מדבר על מעבר למודלים של צבא עומד כאן ועכשיו ולא בעולמות אוטופיים.

ב. אם צה"ל יאלץ לוותר על שפע כח האדם העומד לרשותו במודל הגיוס האוניברסלי, צה"ל יאלץ לשקול מחדש לא רק את יכולתו לספק למדינה שירותי מודיעין צבאי, שיטור מהומות וגבולות, גיור ובידור, תיקון מחדלי מערכת החינוך ושאר דבר יפים וטובים, אלא גם את יכולתו לספק ליווי חמוש לכל שבעת הילדים של כל "בבא יגא" המחליטה לבלות לילה על הר קרח. כפי שקרה ברצועת עזה כל מפעל ההתישבות ביהודה ושומרון יועמד תחת השאלה החותכת: מי קובע את סדר היום ההתיישבותי והבטחוני של מדינת ישראל? האם זו ממשלת ישראל הנבחרת או מועצת הזקנים של יו"ש, "עם ישראל לדורותיו" או התאחדות החוליגנים של חומש. אולי כאשר ישראל תאלץ לשלם ולא בצרור נקוב את מחיר הביטחון של המתיישבים, תובן נכון יותר זכותה וחובתה להחליט על היקף התחייבויותיה.
נו בטח 522118
בכל מודל אפשרי שאני רואה, הצבא יצטרך להתכונן גם ללחימה מול גופים שאינם צבאות. גם אם ישראל תחליט לפנות את כל יהודה ושומרון ובאותה הזדמנות לוותר על בת-ים וואדי ערה.
נו בטח 522134
אתה מתעלם מן הרישא שלי: אני קורא לשקול מודלים של גיוס לא אוניברסלי כאן ועכשיו, כאשר האוייבים שלנו הם האוייבים שלנו ועוד לפני שפינינו את יהודה ושומרון או את בת ים וואדי ערה.

השאלה אם מי ששומר על מתנחלים על הר קרח שומר גם על בטחוננו הקיבוצי היא שאלה לעצמה. מה שהייתי רוצה לראות הוא שהשומרים על "נחלת אבותנו" זו, יקבלו תגמול ראוי ולא דמי כיס.
נו בטח 522139
אני מתעלם כי זה שרשורפלצת אחר: 'צבא מקצועי או צבא העם'...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים