|
||||
|
||||
טוב. מכיוון שזו לא הנקודה, אשנה את השאלה - כמה חילונים לדעתך משתמטים עקב קבלת פטור חוקי שלא מגיע להם? (ואיך את מתכוונת לפטור את הבעיה ולהבדיל בין מי שמגיע לו ומי שלא?) |
|
||||
|
||||
בתיכונים ''הנחשבים'' בת''א - עירוני א', ד', ה', הרצליה, תיכון חדש וכו' - בין שליש לחצי ויותר משתמטים. זו התרשמותי מהמחזורים שהכרתי. שלא לדבר בכלל על שיעור אפסי של מתגייסים לשירות קרבי ביחידות הקו הראשון. בולט הדבר בעיקר במגמות הומאניות ואמנויות למיניהן. לא סתם תיכון עירוני א' נעשה מוקד משיכה ומרבץ לגורי צפונבונים שמנמנים. |
|
||||
|
||||
איך זה מתבטא במספרים? כמה אחוז מהשנתון נעדר? יש מקורות באינטרנט? |
|
||||
|
||||
המצב הרבה יותר בעייתי ממספרי המתגייסים/משתמטים. גם אלה שמשרתים מורידים פרופיל כדי להגיע לגל"צ-דובר צה"ל כזה. רבים משתחררים דרך הקב"ן. מעטים מאוד מסיימים תקופה מלאה בצבא, ובקרבי. |
|
||||
|
||||
חורה לי מאוד שאנשים חכמים והגונים משתמשים בהצהרות ובהנחות חסרות כל ביסוס, ומהן מסיקים מסקנות באשר לדרכי פעולה. שירתתי עד לפני כשנה וחצי כקצין תכנון כוח אדם במפקדת זרוע היבשה וצברתי ידע רב מאוד על עולם הלוחמים, תומכי הלחימה ובעלי התפקידים העורפיים. אין ברצוני ובאפשרותי לדבר הרבה על מספרים אולם ישנם כמה מיתוסים שעלו בדיון באופן ישיר או עקיף שברצוני לסתור. א. היחס בין מספר החיילים במטה למספר הלוחמים השתנה בעשורים האחרונים. טעות! היחס נותר כמעט זהה למה שהיה לפני 20-30 שנה. לגבי מה שהיה קודם לכן אין לי מושג. מה שכן, התפקידים ביחידות הקדמיות סובלים מתת איוש יותר מאשר תפקידי המטה, בייחוד תומכי הלחימה ביחידות הקדמיות. אצל הלוחמים המצב די סביר בעקבות מוטיבציה גבוהה. מבחינת התקינה היחס שומר על עצמו אם כן. הבעיה העיקרית היא דוקא בתפקידים הנדרשים גם ביחידות קדמיות וגם ביחידות עורפיות והם בד"כ תפקידים חסרי הילה וגאוות יחידה. הנהירה של תומכי לחימה מיואשים ליחידות העורפיות במהלך שרותם, כמו גם ההפיכה האוטומטית של כל מי שפסל את מקצועו לפקיד, יוצרים את האשליה הראשונה שהיא שינוי היחס בין לוחמים ותומכי לחימה. האשלייה השנייה הקשורה לכך, היא שבצבא יש עודפי כוח אדם. עודפים אלו הם מדומים וצריך להבין שהם נוצרים מהעדר יכולת למצות נשר לתפקידים קדמיים או סתם מועילים יותר ברוב המקרים. ב. "אין הרבה לוחמים שמצליחים לסיים שלוש שנים" טעות חמורה מאוד! אחוזי הנשר בשרות ובהכשרה של לוחמי החטיבות הסדירות נמוכים להפתיע, אפילו נמוכים יותר מהאחוז המשוקלל של הנשר בתפקידי המטה. הנתון תקף לכל יחידות השדה הקרביות של צבא היבשה, למעט יחידות מובחרות שבהן מן הסתם הנשר בהכשרה גבוה והנשר בשרות נמוך. לא ידוע לי לגבי חמ"ן וח"א אבל לדעתי המצב שם לא שונה בתכלית. מכל מקום הם מהווים חלק קטן מאוד מהכוח הלוחם. ג.כור ההיתוך פשט את הרגל. עלינו לעבור לצבא מקצועי. זהו המיתוס הנפוץ ביותר, והוא מסופר ומושר אפילו בין קציני קבע רבים, וכמובן אזרחים "מפוכחים" מן השורה. הבעיה הגדולה היא שכאן באמת הסיפור מורכב, ודורש שנים של נבירה במספרים, בתקינה, בהערכת משימות ומערכים צבאיים. גם אני לא יודע הכל אבל אני יודע די הרבה, והמסקנה העגומה היא שעומס המשימות הנוכחי של המערך הלוחם פשוט אינו מאפשר מהלך כזה מבחינת המשמעויות של שינויי כוח האדם הכרוכים בו. הלוואי וזה היה אפשרי, אבל כרגע וכנראה שגם בשנים הקרובות זה ממש לא. וזה אפילו לא בגלל התלות בכוח המילואים בעת מלחמה אלא פשוט בגלל הצרכים של הצבא הסדיר בגזרות השונות. ניסו לפני כשלוש שנים לבצע תוכנית של קיצור שירות (למי שעוד זוכר). המהלך טורפד עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, מה שגרם לי ולחברי עוגמת נפש כפולה היות וגם שירותי הוארך שוב, וגם כל התוכניות שעשינו עלו בתוהו. הסיבה לכך היתה פשוטה: בממשלה ובמטכ"ל הבינו שכל עוד יש איום במלחמה כוללת עם סוריה לא ניתן לוותר על זמן שרות כה נרחב שיגרור אחריו צמצום דראסטי של כמות המשימות. ולכל הסיפור יש מוסר השכל. איציק ש. כתב באחת התגובות שכל עוד לא יהיה שלום עם סוריה והפלסטינים, לא יתאפשר שינוי אמיתי במודל בו בנוי כרגע הצבא (אני מתנצל אם הציטוט אינו מדויק, השעה כמעט 4 בלילה...) דעותיי הפוליטיות רחוקה מאוד מדעותיו של איציק אולם הוא נגע בנקודה חשובה מאוד ולדעתי נכונה מאוד. גם אם נדמה לעיתים שהצבא נכנס לנו לחיי היומיום ומשתלט לנו על המדינה חשוב להבין שהוא עדיין כלי שרת של המדינה ולפיכך שינויים מבניים אמיתיים (לא הצעות ייעול פה ושם) יוכלו להגיע רק לאחר הישגים פוליטיים. פעם אחרונה שחשבנו שהגענו להישג פוליטי שכזה (אשליית השלום הפסיבי עם סוריה) זה התפוצץ לנו בפנים עם תמיכתה של האחרונה באיראן ובחיזבאללה. גם הרגיעה היחסית עם הפלסטינים עלולה להוביל למצב דומה ולכן לא העת לשינויים מבניים ותכנונים שנצטער עליהם. בשפה פשוטה יותר, עד שלא יהיה הסכם קבע עם הפלסטינים או סוריה, אין על מה לדבר בעניין קיצור/ביטול שירות החובה ליל מנוחה. אשמח לתגובות ושאלות |
|
||||
|
||||
אני מבין שהבדלי הדעות בינינו מתמקדים בהערכה שלי (לא האמונה), שאפשר להגיע לשלום עם סוריה והפלסטינאים והבעיה או המכשול הם בעיקר פנימיים שלנו. |
|
||||
|
||||
הקו המפריד בין הערכה לאמונה הוא קו מאוד. זה בדיוק הכשל שעליו הצבעתי כשכתבתי שדוקא אוכלוסייה משכילה יותר מהווה מצע נוח להתפתחותם של מיתוסים דוגמת אלו שהצגתי. אני מניח שחלק גדול מהאנשים המחזיקים בהם ינסו להציגם כהערכה ולא כאמונה (ואתה יכול שוב לקרוא את הדיון). גם התאולוגיה והפילוסופיה הינן דרכים להציג אמונות כהערכות אבל לא אסחף כאן... מכל מקום, גם דעותיי הפוליטיות וגם דעותייך הן בעלות מרכיב גדול מאוד של אמונה. זה לא בהכרח רע אבל צריכים להיות מודעים לכך. אני מעריך אותך (וזו הערכה שמותר לי לבצע...) משום שאתה מבוגר ממני וקנית את דעותיך בשנים רבות של מעקב ועניין בזירה הפוליטית. זו לפחות התמונה שלי אודותיך מתוך ויכוחים אחרים באייל. ואגב, אני מסכים גם עם ההנחה שלך שחלק גדול מהמכשול בדרך לשלום מצוי אצלנו. אני לא מסכים עם הדרך שלך להסרת המכשול |
|
||||
|
||||
סליחה על התגובה הלא עניינית, אבל נשר? הנזק הגדול ביותר שהצבא גורם לו הוא לשפה העברית. |
|
||||
|
||||
נשר בהכשרה/שרות הם המונחים המקובלים בשפת אנשי התכנון. השתדלתי שלא להלעיט את הקוראים במונחים נוספים. עברתי שוב על מה שכתבתי אתמול וראיתי כי התגובה אינה כתובה ברהיטות. אטען להגנתי, שהיא נכתבה בעידנא דריתחא שהיתה במקרה גם עידנא דלפנות בוקר. אמנם "אין הנחתום מעיד" וגומר; אך הרשי לי בכל זאת להרגיע אותך ולומר שהצבא לא גזל ממני את היכולת להתבטא כראוי בשפת הקודש משהו רלוונטי? |
|
||||
|
||||
''נשר בתפקידי מטה'' נשמע מתאים למדי. מצד שני, טוב ש''לא מצליחים למצות את הנשר''. לא הייתי רוצה לאכול משהו שמבוסס על תמציות נשרים. מעניין מה היה לנשר הגדול להגיד על זה. |
|
||||
|
||||
שוב, זה המונח המקובל. לא אני המצאתי אותו.אם תרצה תתיחס אליו כמונח מתימטי. אני חושב עליו בתור N אבל שוב, זה לא רלוונטי. נראה לי ילדותי להמשיך ולהתקטנן על זה. החלופה שתמצא פה ושם היא המילה "נפל". אולם לא רק שהיא אינה מקובלת אלא שהיא בעייתית מאוד: א. משום שהיא בעלת משמעות אחרת בז'רגון הצבאי והיא: פגז, טיל או רקטה שפגעו ולא התפוצצו ב. היא מעלה קונוטציות של נפילה בקרב, כלומר של מוות בזמן השרות המבצעי. לא רק שהמונח צורם, אלא שמוות הוא אחד הגורמים הרבים המרכיבים את פרמטר הנשר המשוקלל, מה שיכול ליצור בלבול. |
|
||||
|
||||
אתה רוצה להגיד לי לא להיות קטנוני? למה למנוע ממני את ההנאות הקטנוניות של החיים? :-) |
|
||||
|
||||
אתה צודק בהחלט. ואני מקווה ששמת לב להומור העצמי הסמוי (והמעודן) כאשר כתבתי ששימוש לא נכון במילה נפל עלול לקלקל לאנשי התכנון את החישובים. וכן, יש עוד הרבה מונחים מצחיקים שעולים מתוך ההתייחסות לבני אדם כאל מספרים. אבל זו דרישת המקצוע ולא פאשיזם מבית. |
|
||||
|
||||
נשירה? נפל - נפל אנושי כמו נפל תחמושת, מכוונים בדיוק לאותו הדבר ואין דמיון לנשירה, יש הרבה נושרים שאינם נפלים ולהיפך. מונחים מצחיקים? חייל זה לא גפרור, ערבי זה לא מלוכלך וולת"ם זה לא נשר. אני לא מאשים אף אחד בהטיות לשוניות מתוך אג'נדה פאשיסטית, אני חושש מהתהליך ההפוך, שימוש בשפה מסוימת יביא לנטיות פאשיסטיות אצל הדובר הלא מודע. (הפאשיזם נשען על הציבור הלא מודע) |
|
||||
|
||||
מה החלופה שאתה מציע? אני לא מבין מדוע הנשר ממשיך לנקר בעיניך נשר זהו רק שם לאחוז המשוקלל של סך היציאות והכניסות הבלתי מתוכננות למערך מסוים. תרצה, תקרא לו משה מצידי. הומור עצמי סמוי וגלוי וסתם הומור של אנשי תכנון הם אחת הדרכים להתמודד עם הנטיות הלא מודעות. ואני יכול להבטיח לך שאין מלוכלכים. אולי פשוט כי המילה מלוכלך לא משרתת שום צורך |
|
||||
|
||||
הצעתי כמקובל, "נשירה". הנשר ממשיך לנקר בעיני בגלל הכותרת לתגובות בפתיל הזה: "חל קיטון בנשר" זה כל כך זר ומוזר, עד שנראה לי שמי שלא קורא את הדיון, לא יבין את פשר המשפט. הומור זה טוב, אבל רק כשהוא מצחיק. אני בטוח שאין מלוכלכים במשרד, אבל שמעתי זאת הרבה במחסומים ובסיורים. אין לי בעיה מיוחדת עם אנשי התכנון, הבעיה היא עם כלל הצבא. |
|
||||
|
||||
כותרות זרות ומוזרות הן מרכיב חיוני בסקס-אפיל של האייל. אני לא יכול להתפאר במתן הכותרת הזו. אתה יותר ממוזמן לכתוב את הצעתך ללשכת ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם (חתומכ"א) השייכת לאגף כוח אדם. הנה רוב השימושים הקיימים שעולים בזכרוני היכולים לסייע לך לגבש הצעה רצינית: נשירה בהכשרה (סיום קורס ללא הסמכה למקצוע או אי סיומו בכלל) נשירה בשרות (סיום השרות לפני תום שנתיים/שלוש שנים/ פרק זמן אחר נקבע מראש) נשירה חיובית (כניסות לא מתוכננות למערך מסוים) נשירה על בסיס פסילת מקצוע (בעיות משמעת, אי התאמה, שאר ירקות) נשירה מתפקידי לחימה לתפקידי מטה (פסילת מקצוע לחימה) נשירה בעקבות הורדת פרופיל (שגרם לשינוי תפקידו של החייל או הפסקת שירותו) נשירה בעקבות סעיף נפשי(שגרם לשינוי תפקידו של החייל או הפסקת שירותו) נשירה בעקבות קשיי הסתגלות/בעיות ת"ש (סיום השרות או שינוי תפקיד) כאמור, המונח המקובל כיום הוא נשר ולא נשירה. לעיתים ניתן להיתקל במונחים אחרים לציון שימוש ספציפי אולם המונח המאחד את כולם הוא תמיד נשר |
|
||||
|
||||
לכותרת אני אחראי, שמתי אותה כדי להראות את שערוריה, התכתובות שלי עם אכ''א הן בנושאים קצת יותר רציניים ובדרך כלל גם מלווות באיומים של פניה לתקשורת. |
|
||||
|
||||
זה ממשיך את עניין ה"קיטון" ואפשר להוסיף גם תיעדוף. הנשר פחות הפריע לי כשעוד עשיתי מילואים מהקיצורים. ג'פ"ס ועוד כשהייתי בסדיר ביקרתי בפיקוד צפון וראיתי שם כתוב על דלת אחת:רל"ש קמט"ר. |
|
||||
|
||||
תתחרו חופשי, אבל אני לא נותן חסות: אין לי בעיה מיוחדת עם "נשר". (ותודה על הזדמנות הפז לכותרת!) |
|
||||
|
||||
ישר לאבטיח :-) |
|
||||
|
||||
סיידר הגליל מכיר? זה עשוי מתמציות נשר. כלומר, לא פרי שנקטף (ואז אפשר להפיצו לשווקים) אלא פרי שנשר, נאסף מהקרקע ונשלח לתעשיה שם מוצה ובוקבק. |
|
||||
|
||||
רלוונטי- באחד הדיונים הנוגעים עלתה הטענה הנכונה לדעתי, לגבי הצבאיות והשפעתה השלילית על התרבות הישראלית. רידוד השפה הצבאית, מכבסת המילים, שיחדש הגובל בשטיפת מוח, הם מהדברים המטים חלק מהאנשים לכיוון הרפורמי בצבאיות. מיתוסים - למיטב ידיעתי, למה שאתה קורא מיתוסים, רוב המגיבים פה מתייחסים כאל דעות שנויות במחלוקת. בסקר האייל שעסק בנושא (*), נשמעו דעות רבות ומנומקות, בעד ונגד, אני לא חושב שנוצרה שם הסכמה גורפת לכיוון זה או אחר, מהסוג הדרוש לכינון מיתוס. (כמתנדב בוועד להנשמת השפה, אני קורא לכולם, גם אלה שבתוך המערכת , להתנגד בכל תוקף לנטיה המערכתית להזנות את העברית, אין אף בעל דרגה או מדריכת מילואימניקים שבסמכותם להמציא שפה, ר"ת או מילות קוד). חייל! סרב לגלות הבנה! * החל מתגובה 486848 |
|
||||
|
||||
נתנחם בכך שלפחות לאינטרנט אין השפעה מרדדת על השפה ותרבות הדיבור בארץ, אחרת אנשים היו מוטים לכיוון רפורמה ברשת. |
|
||||
|
||||
תגובה 486848 מכילה דעות רבות ומנומקות, בעד ונגד? |
|
||||
|
||||
אני מתכוון לסקר שמתחיל בתגובה זו. משום מה אני לא מצליח להעלות את מספר הדיון על הצג. בעד ונגד מה? האם אני בעד או נגד? לסקר עניתי :לא הייתי מתגייס. מתוך הנחה שהתנאים שונים מהיום, ואין מצב מלחמה. במציאות, עשיתי סדיר מלא (97) ומילואים עד הסוף ועד בכלל. |
|
||||
|
||||
אני צריך להחליף את המשקפיים, ראיתי את הסימן & כאילו זה 8 . |
|
||||
|
||||
לא, לא. אלו שעשו מילואים עד הסוף ועד בכלל כבר לא מגיבים באייל. |
|
||||
|
||||
חיילים ותיקים לא מתים, הם נעלמים. |
|
||||
|
||||
חיילים ותיקים לא מתים, בשביל זה יש צעירים. |
|
||||
|
||||
זכור לי איפשהו מקיפלינג. מי יודע מהיכן בדיוק, ואיך זה במקור? |
|
||||
|
||||
מקארתור אמר את זה, אבל הוא טען שזה מגיע משיר ישן. אני די בטוח שאין לזה קשר לקיפלינג. |
|
||||
|
||||
http://www.traditionalmusic.co.uk/song-midis/Old_Sol...
There is an old cookhouse, far far away Where we get pork and beans, three times a day. Beefsteak we never see, damn-all sugar for our tea And we are gradually fading away. cho: Old soldiers never die, Never die, never die, Old soldiers never die They just fade away. Privates they love their beer, 'most every day. Corporals, they love their stripes, that's what they say. Sergeants they love to drill. Guess them bastards always will So we drill and drill until we fade away. |
|
||||
|
||||
תודה. אני יודע למה חשבתי כך, זה יכול היה להשתלב ב''שלושה חיילים ועוד סיפורים''. ''ארורים תהיו אדוני טוראים, מעתה ועד עולם''. |
|
||||
|
||||
האין זאת שהחברה הנבערת והפרמיטיבית היא זו שמאמצת את הגזענות, הבורות ואת הזניית השפה? מה כאן הביצה ומה כאן התרנגולת? הטחב, המק והריקבון צומחים יפה בתוך הריק האפל והלחלוחי שנקרא התרבות הישראלית. להאשים את הצבא זה ממש כמו להאשים את תוכניות הריאליטי בהתדרדרות התרבותית. מה האלטרניבות שהחברה מספקת? נוסף על כך, סיפוריהם של הורי על שנות-50 וה-60 מתארים מציאות מיליטריסטית מאוד. אני שמח שנולדתי מאוחר יותר חרף כל מה שמתרחש כיום מול העיניים שלי. עם זאת,ברור שהאוכלוסייה דאז היתה משכילה יותר, אז מה המסקנה? לא ברור אם יש בכלל. ושלא תטעה, אני מתנגד לתוכנית משרד החינוך. זה לא העסק שלו. לא כל מיתוס הופך למיתוס מכונן. נניח שאנו עוסקים באגדות עם בהתהוות. מה שמייחד אותן ואת השיח עליהן הוא העדר הבסיס העובדתי. הן אינן בהכרח שקריות (אני ניסיתי להוכיח שקריות של חלק מהן) אולם העדר הבסיס העובדתי (והרושם שאין בו ממש צורך) בדיונים אודותן, הוא הסיבה שאני מתייחס אליהן כמיתוסים. אני מתנצל אם פגעתי בציפור נפשך. אעשה כל מאמץ שלא לייצא מושגים צבאיים בכל שיח שאינו רלוונטי אליהם. עד אז אתה יכול להתייחס אל מושגים כגון: מצבה ממוצעת, אחוז איוש, נשר, שיא, ועוד כאל מושגים מתימטיים. גם המונח כוח סוס אינו מציין את כוחו של הסוס ומבטא יחידת הספק ולא כוח. זה גם לא אמור להפריע לך |
|
||||
|
||||
נראה לי שהמונחים שהזכרת הגיעו מעולם ניהול כוח־האדם בכלל. יש לי הרגשה שהבעיה של אנטילופה אינה בדיוק עם המונחים אלא יותר עם צירופם למשפטים. אחת הטענות שאני שומע כנגד השפה הצבאית היא שאנשי צבא מדברים עברית פשוטה נכונה ומדודה, והתוצאה היא שפה רדודה וחסרת חיים. |
|
||||
|
||||
"עברית פשוטה, נכונה ומדודה"? אכן, האשמה חמורה ביותר. |
|
||||
|
||||
אולי בגלל העובדה שחלקם אנשים רדודים וחסרי חיים מחוץ לחיים הצבאיים. ייתכן שהשגרה הקשה והמייגעת ביחידות השדה ומאוחר יותר בפוליטיקה של המטה, גורמת לכך שתשתכח תורה מפיהם. האם הצבא מרדד אותם או שהם אינם דואגים למלא את עצמם בתוכן? לפני כשנה אמר שאול מופז שהוא לא קורא כלל ספרים. יש לי חשדות דומים לגבי עוד כמה וכמה "בכירים" שהם לפחות מספיק חכמים בשביל לא להשוויץ בזה. עם זאת ההיסטוריה ידעה מספיק אנשי צבא שהיו גם אנשי תרבות ואנשי ספר. אי-לכך, אני חוזר על הטענה שלי שהשיח הרדוד נובע מחיי-בורות ולא מחיי-צבא אגב, גם טקיטוס דיבר וכתב לטינית פשוטה, נכונה ומדודה. אני לא רואה מה הבעיה בזה. |
|
||||
|
||||
נכון. "עברית פשוטה נכונה ומדודה". עברית? אולי זה דיאלקט עברי. פשוטה? לא אם בן שיחך לא מבין אותך. מדודה? לא נכון, מסורבלת בתדריכים ומעורפלת כשרוצים לערפל. |
|
||||
|
||||
המונחים אמנם לקוחים מעולם ניהול כוח-האדם בכלל. אולם צריך לזכור שצה"ל הוא חברת כוח האדם הגדולה במדינה, גדולה לאין שיעור שיעור מכל חברת כוח אדם אחרת, מה גם שעניין הטיפול בכוח האדם הצבאי (החל מגיוס החובה וכלה בטיפול בחיילים עצמם)נוכח מאוד בשיח הישראלי. אי לכך אני יכול להבין את חששותיו של אנטילופה מפני זליגת מושגים צבאיים, תמימים או מלוכלכים, לשיח הכללי. משום מה אתה והוא בחרתם להתייחס למונח נשר שאני לא מבין מה כל כך נורא בו. אולם ישנם מושגים בעייתיים בהרבה שעשו כברת דרך ארוכה לתוך השיח הציבורי. אחד מהם הוא "משאבי אנוש". שמו של אגף כוח אדם אף הוחלף למספר שנים לשם "אגף משאבי אנוש". מקור השם הוא לדעתי מאנגלית, אולם השימוש השוטף שנעשה בו בחיל השלישות הוא לעיתים ממש דוחה. פעם אחר פעם לשמוע קצינים רבי זרג מדברים על הצורך ב"טיפול במשאב האנושי" ו"ניצול המשאב האנושי" ועוד כהנא וכהנא הטיות, גורם לך לרצות לצעוק: זה לא משאב! לא מדובר כאן במינרלים אלא בבני אנוש למען השם! ההטיות הבעייתיות של השם הנחמד לכאורה "משאבי אנוש" יכולות להשפיע מאוד על השיח, וזאת לא מנקודת מבט פוליטית אלא הומניסטית גרידא. דוגמא נוספת ודוחה אף יותר היא כל השימוש במונח "איכויות" דוגמת: "אנחנו צריכים כוח אדם איכותי" או "למה אנו לא מקבלים מספיק חיילים עם איכויות". איכויות בשפה הצבאית מציינות שלוש אינדיקציות עיקריות: קב"א דפ"ר ומתאם לקצונה. הבעיה היא כשהמונח יוצא מהקשרו ובכל מקום בצבא אתה שומע על "המרכיב האיכותי" ועל "הצורך בחיילים איכותיים". זכור לי שפעם אחת פנה אליי חברי ליחידה תוך שהוא פורק בפניי את תסכולו ואמר: "אני לא מסוגל לשמוע יותר על כוח אדם איכותי! ישנן עגבניות איכותיות, אין בני אדם איכותיים או לא איכותיים. ישנם בני אדם יפים, טובים או רעים אך אין אפשרות לומר על אדם שהוא איכותי." יש אכן זילות נוראה של השפה בצבא, וסכנתה חמורה יותר מסכנת השפה הרדודה והמדודה שניסית להציג. כאשר כתבתי לאנטילופה שאשתדל שלא לייצא מונחים צבאיים, נכתבו דבריי בכנות ומתוך מודעות ולא בציניות. |
|
||||
|
||||
אם ייצא לך להגיע לתחום ההי-טק תגלה ששם משתמשים ב-''משאב'' בצורה בוטה אפילו יותר. לא פעם תוכל לשמוע מנהלים אומרים דברים כמו ''אני לא יכול לתת עכשיו אנשים לקבוצה של משה, אני צריך משאב אחד עד סוף הרבעון בשביל הפרוגרמה הזו ועוד שניים כדי לעמוד במיילסטון ההוא'' (האמת שאני מרמה, הם לא אומרים ''משאב'' אלא ''ריסורס''). |
|
||||
|
||||
אני חושב שזו רק עוד דוגמה לחוסר התוחלת של התקינות הפוליטית: נלחמים במונח, ולפעמים מצליחים לבער אותו - אבל מעשה שטן, הגישה הבעייתית שעומדת מאחוריו מבצבצת מהר מאוד דרך השפה המתוקנת (כמה מהר לקח למילה "מאותגר" להפוך מחצי-מחמאה לעלבון, ואז לבדיחה). הרי "משאבי אנוש" נולד, אני חושב, כשחשב מי שחשב ש"כוח אדם" הוא מונח דה-הומני. אבל הבעיה לא היתה במונח, אלא בעצם הגישה הדה-הומנית, והדה-הומניזציה עברה מייד למונח היפה-יותר-לכאורה. אם זו באמת בעייה. כלומר, אני מסכים שהיה טוב יותר אילו כל קצין בכיר היה זוכר כל רגע וכל שעה שכל אחד ואחד מהכפופים לו הוא אדם ועולם שלם בפני עצמו, אבל אולי זה לא במסגרת יכולת אנוש? ואולי זה רק יפריע לו למלא את תפקידו היטב? זה קצת מזכיר לי את הדה-הומניזציה שרופאים מסגלים - אולי בלית ברירה, ואולי בכלל לטובה - כשהם מטפלים בגוף. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה צודק שהגישה היא דה הומנית ובכל התחומים ולא רק בכוח אדם- משאבי אנוש. דוגמה טובה היא הכנסת מונחים שדווקא הפפקיעו כל קשר לבני אדם. המונח ''תשלומי העברה במקום קצבת נכות, פנסיית זיקנה וכד'- היא דוגמה טובה לתהליך הזה. לכאורה ''משאבי אנוש'' אמור להיות יותר הומני מ''כוח אדם''. למעשה במחשבה שניה הוא פחות הומני כי הוא משתמש במילה ''משאבים'' שאיננו מתייחס רק לבני האדם.הוא מכניס את האנשים באופן ראציונלי כחלק מהמשאבים למשל המשאבים הכספיים. הצירוף כוח אדם היה רק לאנשים. הרופאים מסגלים לעצמם קצת ריחוק שאצל חלק מהם מגיע לדה הומניזציה. כל זמן שזה נשאר בגדר ''קצת ריחוק'' אז זה מועיל. הסוד של מה שכתבת הוא כמובן במינון וביכולת ורצון של המשתמש לא להרחיק מעצמו את תוכן המילים. |
|
||||
|
||||
המונח "תשלומי העברה" מכסה, אמנם, גם קצבאות נכות וזיקנה וכיו"ב, לנזקקים להם, אבל בישראל הוא קיים בראש וראשונה (גם אם זה לא יופיע בויקי ואף אישיות שלטונית לא תגיד את זה בקול רם) כהגדרה יבשה ו"נקיה" לאחזקת המגזר החרדי בארץ ע"י מיסוי המגזר החילוני. תשלומי העברה [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
זאת המעלה הגדולה של המונח; אפשר לשווק אותו כהעברות כסף לחרדים ולקצץ מתשלומי העברה קיצבאות זיקנה-כמובן שזה כולל גם את החרדים. |
|
||||
|
||||
זה שהוריד אותה גם "זכה" לה (4, 6) |
|
||||
|
||||
רמז? |
|
||||
|
||||
הפתרון מופיע שחור על גבי כחול, ומוקף בסימני פיסוק, בתגובת האם לחידה שלי. כדי להבין אותו צריך להכיר, או לפחות לנחש, את משמעות המונח בעולם תכנון משאבי האנוש בצבא. בגדול, יש תקן שאומר כמה אנשים צריכים להיות בתפקיד מסוים, ויש מספר שמודד כמה יש בפועל, בממוצע לאורך תקופה. ואידך זילי גמרי. |
|
||||
|
||||
מצבה שלושים, מתחת למצבה ארבעה, המפקד! |
|
||||
|
||||
יש מי שמייחסים לכך חשיבות רבה יותר: |
|
||||
|
||||
אכן בשנות ה-50 וה-60 היתה החברה מיליטריסטית יותר. |
|
||||
|
||||
האם זה אומר שהחברה הישראלית הפכה לפחות מיליטריסטית עם השנים? |
|
||||
|
||||
יותר מיליטנטית ופחות מגוייסת. |
|
||||
|
||||
כלומר, אז היינו יפים וצודקים וכיום אנו מכוערים וטועים? |
|
||||
|
||||
אז חשבנו שאנחנו יפים וצודקים, הזדקנו. |
|
||||
|
||||
קצת פחות מיליטריסטית ויותר אלימה. הפחתת המיליטריזם מתבטא בפחות גיוס מהמעמד הבינוני הותיק, ומאותם חוגים גם פחות הליכה ליחידות קרביות. |
|
||||
|
||||
לא ממש רלוונטי לדיון אבל רלוונטי לרשת: האנטילופה הוא גבר. |
|
||||
|
||||
כן תודה. כבר עליתי על זה והחל מהתגובה השנייה תוכל לראות שאני פונה אליו בלשון זכר |
|
||||
|
||||
למי שבמקרה לא שם לב, ה"קיטון" מגיע מטרוניה בדיון אחר: התגובה של ראובן לתגובה 521351. שם המקלקלים הם כלכלנים שאינם בהכרח אנשי צבא. |
|
||||
|
||||
אני לא מתעקש להאשים את הצבא בכל רעה חולה בחיינו, יש בי מספיק רוחב לב להאשים עוד רבים וטובים. |
|
||||
|
||||
הצבא הוביל את השימוש בקיצורים וראשי תיבות. כאן נדמה לי שלמדו מהאמריקאים; לקרוכשאני קורא מאמר ארוך שנכתב בארה"ב, אני תמיד צריך לדפדף חזרה כדי להזכר מה אומרים ראשי התיבות. |
|
||||
|
||||
אין לי נתונים סטטיסטיים. (הייתי מבטלת כליל את הפטור לבחורות שמתחתנות אם הן לא בהריון. עם כל הכבוד, חלפו עברו הימים שנשים התחתנו ומיד הפסיקו לעבוד. בחורה שהתחתנה ואינה בהריון יכולה לשרת קל"ב ולקבל פטור מתורנויות בשבת1. ואת הבעיה הייתי תוקפת מכיוון אחר לגמרי - לפעול להגברת המוטיבציה, ואז באופן טבעי פחות אנשים ינסו להוציא פטור מגיוס). 1 למעשה, היא יכולה גם לשרת כרגיל, והבחור יתמודד, בדיוק כמו שמתמודדים זוגות דתיים שמתחתנים והבחור עודו חייל. אבל אני באה צעד לקראת. |
|
||||
|
||||
מעולה. שמעתי שמועה שאחד מהדברים שיגבירו את המוטיבציה הוא הפסקת האפלייה-על-בסיס-כוח-פוליטי-ואיום-מרומז-באלימות. (עוד דבר ששמעתי הוא שאפשר להגביר את המוטיבציה על ידי כך שמפסיקים להתייחס לחיילים כאל זבל, אבל אני יודע שזו כבר רפורמה נועזת מדי). |
|
||||
|
||||
מה שמופיע בהערה המוסגרת שלך הוא שמועת שווא. ההתייחסות לחיילים כאל זבל נועדה לשבור את המוטיבציה של אלו שכבר התגייסו. היא לא מיועדת להשפיע על המוטיבציה של המלש''בים טרם גיוסם. |
|
||||
|
||||
כמובן. המלש''בים לא מכירים אף אחד ששירת בצבא. |
|
||||
|
||||
אפרופו "שמפסיקים להתייחס לחיילים כאל זבל" ברצוני לצטט כאן קטע מ"על הראוי לעשות (קריטון)" לאפלטון: "סוקרטס: ומה נענה, אם כך יאמרו החוקות: ... "ולא יהי כדבריך. ועתה אחרי אשר נולדת וגודלת וחונכת, היכול תוכל אמור כי לא שלנו אתה, גם בננו וגם עבדנו, וגם אתה וגם אבותיך? ואם כן הוא הדבר, התדמה, כי משפט אחד לנו ולך, וככל אשר נעשה אנחנו בכך כן תשיב לנו, ועוד תצדק במעשך זה? והלא בעשותך כמשפט הזה באביך לא תצדק וגם באדונך, אם יושם עליך, כי תגמול להם כאשר תסבול אתה בגללם, אשר בחרפם לא תענה דבר, ובהיותך מוכה מהם לא תשוב להכותם. - ואולם כנגד המולדת וכנגד חוקותיה מותר לך הדבר; וכי נאמר אנחנו לשלוח יד בנפשך לכלותה, בחשבנו זאת לצדק, תגמול גם אתה לחוקות ולמולדת ותשלח בנו ידך, כפי יכולתך, לכלותנו, ועוד תחשוב לך את מעשך זה לצדקה, כי הלא אתה האיש השוקד על הצדקה. והאמנם חכמת ואיככה תשכח, כי יקרה מן האם והאב ומיתר האבות הראשונים כולם היא המולדת ונכבדה וקדושה ונשאה גם בעיני האלים וגם בעיני האנשים אשר תבונה בהם, וכי יש לשים כבוד למולדת ולשמוע בקולה ולשית בחלקות לה בהתאנפה יותר מאשר לאב, אם לפתותה או לעשות ככל אשר תצווה, ולסבול ככל אשר תשים עליך לסבול, ולשאת בנפש שוקטה אם תכך ואם תאסרך ואם תוציאך למלחמה למען הפצע או למות, - זה המעשה אשר תעשה למען תצדק, וחלילה לך מלמוש ממקומך או להיסוג אחור או לעזוב את המערכה, רק עשה גם במלחמה וגם בבית האסורים וגם בכל מקום ומקום ככל אשר יצווך המדינה והמולדת, או פתה אותה והורה לה אי דרך הצדק; כי חטא יחטא האיש, אשר בחזקו ייקח את אשר לו מאמו ומאביו ואף כי מאת המולדת". מה נענה על כן, קריטון? הנודה על האמת שבדברי החוקות, או לאו? |
|
||||
|
||||
קישורים לדוגמה: "אש על כוחותינו - כך מסתירים מנכי צה"ל את הזכויות שלהם": http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/935/321.html "עדות המ"פ: הם פועלים בעזה, יש להם שיקול דעת": http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3757178,00.h... "חשש לבריאות חיילים בקריה בגלל חומרים מסוכנים": http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3741288,00.h... "קצינים בצה"ל: להשאיר את תא"ל תמיר בצבא": http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/902/895.html "חיילי חיל הים באילת: אנחנו רעבים ומביאים מזון מהבית": http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1090886.html "בתוך חודש: חמישה חיילי צה"ל התאבדו": http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/890/113.html "סוד מענקי המילואים: ה"כבדים" יקבלו פחות כסף": http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3695476,00.h... "ליקויים במעקב אחר החיילים שהשתתפו בניסוי": http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3692347,00.h... |
|
||||
|
||||
א. אין ספק שארגון כל כך מקולקל אין לו זכות קיום. מייד לסגור וישא"ק. ב. "בתוך חודש: חמישה חיילי צה"ל התאבדו": The suicide rates among the youth in Israel, as in adults, are among the lowest in the world. Army service may be a period of enhanced risk, justifying preventive action. The almost worldwide trend of increasing suicide among the young is only partially present. J. Am. Acad. Child Adolesc. Psychiatry, 1997, 36(11):1537-1542. (נ.ב. עכשיו מובן מדוע הסמולנים לא גייסו את בחורי הישיבות).
http://journals.lww.com/jaacap/Abstract/1997/11000/E... |
|
||||
|
||||
א. איש קש. הטיעונים שלי לסגירת צה"ל, כמו גם המפעל הציוני בכלל, היו כוללים קישורים לפגיעת חיילי צה"ל בחפים מפשע והתעמרותו באוכלוסיה אזרחית, באסירים ובעציריו; כאן דווקא התמקדתי בפגיעתו בחייליו ובחייליו לשעבר, על מנת לטעון שהוא מעודד השתמטות. ב. מה עניין שמיטה לתשמיש מיטה? המחקר הזה הוא מ-1997, כעשור לפני שהחל העליהום על "אמשתמטים", שעודד קב"נים ומפקדים להתעלם מסימנים מקדימים של נטיות אובדניות תחת ההנחה שהם סתם מנסים לצאת על 21. |
|
||||
|
||||
ב. פורסם 1997 על נתונים 1975-89 Method: The average yearly rates (1975 through 1989) for suicide and undetermined causes of death were calculated for children, adolescents, and subjects of army age.
|
|
||||
|
||||
אבל זה העניין, לא אכפת לך מעידוד ההשתמטות או מיחס הצבא לחיילים, אתה פשוט רוצה לסגור את צהל, ואם אפשר גם את המפעל הציוני, שוקי שמואל פשוט הדגים את זה יפה. |
|
||||
|
||||
מה שאני רוצה או לא רוצה לא משנה את העובדה שצה"ל, בעודו משקיע מליונים בקמפיינים לרדוף את אמשתמטים, ומוביל לעליית אחוז ההתאבדויות בצה"ל בגלל התעלמות מסימנים מקדימים הנובעת מכך, הוא-הוא אשר מעודד בעצמו סלידה ובריחה משירות, על ידי אופן התייחסותו למשרתים בו ולאלה ששירתו בו בעבר. שמא יש לך אילו דרכים להתמודד עם הטענה הזו - המתבססת, חוץ מעל אנקדוטות אישיות, גם על רשימת הקישורים לעיתונות הכללית בתגובה 523401 - או שאתה הולך להצטרף לשוקי שמאל ולהתעלם ממנה במחי אד-הומינם? |
|
||||
|
||||
אמשתמטים אינם המשתמטים. להיפך. כמוכן לפי הכתבה שהבאת יש עם השנים ירידה בשיעור ההתאבדויות בצה''ל. |
|
||||
|
||||
מתוך הכתבה: "למרות שבשנים האחרונות הצליחו להוריד בצבא את מספר המתאבדים בכ-50 אחוז, קיים חשש בחיל הרפואה ובאגף כוח אדם כי מספרם יעלה השנה." ההשערה שלי היא שאמנם תהליכי האיתור התייעלו, אבל עכשיו הם צריכים להתמודד עם מדיניות הפרנויה ממשתמטים, שמביאה למיעוט הדיווח ע"י מפקדים ומכך לעליה במקרי ההתאבדות, שהיא עדיין גורם המוות מספר אחד בצה"ל. |
|
||||
|
||||
תגובה 508366 |
|
||||
|
||||
גרוע מזה, למעשה השירות בצה''ל מפחית את שיעורי ההתאבדות בקרב הנוער בגיל הרלאבנטי על אף הגדלת הזמינות של כלי נשק. זה לא חידוש גדול ששיעורי ההתאבדות בחברות הנתונות בתנאי לחץ גבוה פוחתים, בין אם המדובר בלחץ המשמעת הצבאית או בלחץ של סביבה כלכלית קשה (שיעורי התאבדות נוער באפריקה הם פחות משליש מהשיעור באירופה). אין כאן שום שיפוט ערכי משום סוג שהוא. יש כאן פשוט תכונה של האופי האנושי. לדעתי, לפשקוויל הזה על הקשר בין השירות בצה''ל לבין התאבדויות מעיד יותר על כוונת המכוון מאשר על העובדות במציאות. |
|
||||
|
||||
לחילופין, לפני שהגיע אליעזר שטרן עם העליהום שלו על המשתמטים הארורים, היו מלכתחילה מסננים מצה"ל את בעלי הנטיות האובדניות, או משחררים אותם ברגע שנטיות כאלה התגלו, כך שהאחוז המתאבדים מתוך האוכלוסיה שנותרה בצה"ל קטן מאשר אחוז המתאבדים באוכלוסיה הכללית. ועל איזה "פשקוויל הזה על הקשר בין השירות בצה"ל לבין התאבדויות" אתה מדבר? |
|
||||
|
||||
אני טוען ששיעורי ההתאבדות בקרב הגילאים הרלאבנטיים (אלו המשרתים ואלו שלא) נמוכים בישראל מאשר במדינות בהן אין שירות צבאי חובה. אם אתה טוען שמאז כהונתו של אליעזר שטרן ה"איום ונורא" הדברים אינם כך, הוכח את טענתך ואל "תערבל" את הדיון באמצעות טיעונים לא רלאבנטיים ("אחוז המתאבדים מתוך האוכלוסיה שנותרה בצה"ל קטן מאשר אחוז המתאבדים באוכלוסיה הכללית.") הייתי מציין שאפילו בעיני מי ש"פסגת" הישיגיו בשרותו בצה"ל היתה כאסיר בכלא 6 (כמוני), טענתך על הקשר בין השירות בצה"ל לבין התאבדויות נראית מופרכת וחסרת שחר. העובדה שבעיתון נכתב שהחודש התאבדו 5 חייבי גיוס לעומת 2 בחודש המקביל אשתקד, אינה בבחינת הוכחה. |
|
||||
|
||||
הכיצד? |
|
||||
|
||||
''א. אין ספק שארגון כל כך מקולקל אין לו זכות קיום. מייד לסגור וישא''ק.'' כתגובה לטענה שלי לגבי עידוד ההשתמטות ע''י צה''ל בהתנלותו כלפי חייליו. הצלחת במבוקשך - דחפת להתמקדות בהתנגדות שלי לציונות, במקום בטיעוני בפועל. כל הכבוד. |
|
||||
|
||||
לא היה לי מושג על התנגדותך לציונות. חשבת על האפשרות שישנם כאלו הסבורים שצה"ל צריך להתקיים משום שהאופציה האחרת גרועה יותר ולא בגלל הצטינותו בתחומי המנהלה וההתנהגות המופתית? |
|
||||
|
||||
ואני מבינה שאותן בחורות נשואות-פיקטיבית, ברגע שייאלצו להתגייס, הן ירוצו מיד לקרבי? מסתערבות, נניח? |
|
||||
|
||||
ואני מבינה שאם הן לא ירוצו לקרבי, זה הוגן שהן יקדמו את הקריירה שלהן בזמן שאחרים, שגם הם לא בקרבי, ישרתו בצבא? |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שהפתיל הזה נוגע לצורכי הצבא, לא לבעיות המתגייסים. |
|
||||
|
||||
נו? |
|
||||
|
||||
עדיף אפילו לשחרר על-פי הגרלה מאשר על-פי קריטריון לא רלוונטי ומעודד רמאות. |
|
||||
|
||||
לפעול להגברת במוטיבציה היא סיסמה יפה. אני בעד שרות חובה ונגד צבא מיקצועי אבל, יש משהו בעייתי כשהמדינה לוקחת שנתיים מבת ושלוש מבן תמורת דמי כיס. את זה אפשר לעשות במשך זמן מוגבל כשהמישטר הוא המתכונת הסוציאל דמוקרטית - מדינת רווחה -של הקאפיטליזם. מה שמתפתח אצלנו כבר שנים, שהביא אותנו להיות המדינה עם הפערים הגדולים במערב -מוציא את ההצדקות המוסריות לדרוש שלוש שנים מכל אחד לתרום למדינה-חינם, סליחה-חצי חינם. תאמרי שמתחמקים דווקא אלו שבאים מבתים אמידים? בודאי, זהו הראציונל של התנהלות המדינה. |
|
||||
|
||||
אם אתה קורא להחזרת הסוציאל-דמוקרטיה למשכננו, או לחילופין מתן משכורות הוגנות לחיילי חובה - אני איתך. על זה אין לנו ויכוח. |
|
||||
|
||||
למה לחילופין? אין סתירה בין השניים. |
|
||||
|
||||
גם וגם? אני עוד יותר בעד! |
|
||||
|
||||
אני בעד הכנסת סוציאל דמוקרטיה למשכננו ולא להחזרתה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |